אבטחה מקצה אל קצה – עולם הקנביס הרפואי בישראל

לרגל סיום תפקידו כמנב"ט ה"יק"ר" (יחידת הקנביס הרפואי, משרד הבריאות) ערכנו עם מר דוד שוורץ ראיון הסוקר את מערך האבטחה של תעשיית הקנביס הרפואי בישראל משלב מעבדות המחקר וחוות הגידול דרך מערך השינוע, הייצור, מרכזי השילוח וההפצה בבתי המרקחת.

ערכה: אורית פרנקו

לאחר 17 שנה בהן שירת במערך האבטחה של משרד הבטחון (מלמ"ב) שם, לדבריו, למד והטמיע  את ערכי המדינה עבר שוורץ למערך האבטחה של משרד הבריאות בו שירת עד דצמבר 2021 ופרש לאחר 25 שנים בשירות המדינה. באגף הבטחון במשרד הבריאות מילא דוד מספר תפקידים, בהם  קב"ט מחוז מרכז ודרום, מ"מ מנהל האגף ובחמש השנים האחרונות שימש כמנב"ט היק"ר.

בינואר 2019 התקבל ה"חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים", אשר הסמיך את משטרת ישראל כאחראית על הנחיית האבטחה של עולם הקנביס הרפואי. המשימה הוטלה על חטיבת האבטחה והרישוי שהתארגנה בהתאם; הקימה מטה וקלטה "קציני קנביס" בכל מחוז ובמרץ 2020 המשטרה לקחה למעשה את האחריות והחלה להנחות, לאשר ולבקר אתרי קנביס בישראל. "אני שמח לומר שהחטיבה אימצה את רוב ההנחיות שנוסחו במהלך השנים באגף הבטחון של המשרד עם שינויים כאלו ואחרים שמטרתם להתאים את ההנחיות לפי המצב בשטח", אומר דוד.

"מי שקיבלה את המינוי כראש תחום הקנביס היא רפ"ק ענת חן מיכאלי, איתה עבדתי בשיתוף פעולה מלא במשך ארבע שנים. היום המשטרה מאשרת כל מתקן לאחר שבדקה כי הוא עומד בתקן המשטרתי ורק לאחר אישורם ינפיק היק"ר את הרישיונות לבעלי העסקים כאשר מנב"ט היק"ר הפך להיות המתאם בין היק"ר לבין המשטרה. במסגרת זו ערכנו בשנים האחרונות כמה פשיטות על בתי עסק ואתרי קנביס לאחר שהתקבלו ידיעות מודיעיניות על הפרות של הנחיות היק"ר ואף יש  חוות קנביס שקיבלה צו סגירה מכיוון שלא עמדה בתקני האבטחה".

לפני ש"נצלול" לנושא האבטחה אשמח לשמוע על הקנביס הרפואי עצמו עליו מדברים כתחום היצוא החקלאי המתפתח ביותר בישראל.

"אני מרשה לעצמי לענות לשאלה זו שכן בתפקידי כמנב"ט היק"ר הייתי מעורב בכל תחומי העשייה כולל הפיקוח על מדדי האיכות. בתוך צמח הקנביס אותרו עד היום כ-120-130 חומרים שונים, אך נכון להיום אנו מתמקדים רק בשלושה; ה-CBD, ה-THC וה-CBN שלגביהם מתנהל מחקר ותכונותיהם ידועות. כאשר אדם מקבל רישיון לשימוש בקנביס רפואי הוא מקבל בפועל רישיון לקבלת הרכב של 3 החומרים הללו. ניסו לבחון כל חומר בנפרד ולבדוק את השפעתו על החולה והתברר שלכל אחד בנפרד אין השפעה גדולה כפי שיש לכל החומרים יחד. זו תופעה ייחודית לצמח זה. תופעה זו נקראת "אפקט הפמליה". כל העת מתנהלים מחקרים בנושא, כולם באישור ובפיקוח היק"ר שכן זה עדיין מוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים. יש מחקרים חקלאיים (השבחת הצמח וזנים חדשים) וישנם מחקרים קליניים על חולים והם מתבצעים בבתי חולים על מנת לבדוק את השפעת החומרים על מחלה כזו או אחרת. רק לאחרונה אושר טיפול בקנביס בדמנציה".

נתוני צריכה בישראל

היום יש כ-110 אלף צרכני קנביס עם רישיונות ובכל חודש מצטרפים כאלפיים נוספים. אם כל בעלי הרישיונות היו מקבלים את מה שמגיע להם הייתה נצרכת כמות של 400 טון של מוצר סופי בכל שנה.

כמה טון צריך לגדל כדי לייצר כזו כמות סופית?

"בהנחה שיש מעט הפסד או מעט נפולת, אזי מדובר באובדן של  10-15 אחוזים בלבד. בשוק יש 80% תפרחות לעישון וכ-20% שמן קנביס. העישון נוגד את התפיסה הרפואית ולכן בעתיד יתבטל השימוש בעישון ונראה יותר מוצרים בכדורים, ואפורייזרים (אידוי ולא עישון), כמוסות, נרות ומשחות".

תעשיית הקנביס הרפואי מורכבת ממספר תחנות; החל ממעבדות מחקר דרך חוות גידול ואתרי ייבוש והשמדה, מפעלי ייצור, מתקני הפצה ובתי מרקחת שמנפיקים את הסחורה לצרכנים. אשמח לשמוע על מערך האבטחה של המכלול כולו.

"בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הרישיונות שהיק"ר הנפיק וכיום ישנן כשלושים וחמש חוות גידול קנביס, חלקן מאוד גדולות המגיעות לארבעים דונם של גידולי קנביס. אלו חוות ענקיות שמייצרות כמעט את כל התצרוכת בארץ.

התחנה הבאה היא מפעלי הייצור: בארץ יש, נכון להיום, למעלה מ-10 מפעלים הנדרשים לעמוד בתקני אבטחה ואיכות מאוד מחמירים בסטנדרט של מפעל תרופות. כל המפעלים מייצרים רק מוצרי קנביס המשווקים לבתי מסחר ויש היום עשרות כאלה אשר מהם יוצאת הסחורה לכמאה ושישים בתי מרקחת המחזיקים ברישיונות לניפוק קנביס לצרכן הסופי".

שינוע מאובטח

שינוע הקנביס בין כלל השחקנים מחויב בעמידה בנהלים מחמירים כאשר ממשקל של עשרים ק"ג ומעלה נדרשת אבטחה בדומה לבלדרות מאובטחת של כספים ודברי ערך. כאשר מדובר על שינוע חומר גולמי מהחוות למפעלים – מדובר על משקל מאוד גדול. כאן יש דרישה למאבטחים, רכב מלווה, חימוש, תדרוך, המשאית צריכה להיות סגורה ונעולה עם מצלמות בהיקף, שידור למוקד וכו'..

בעבר עסקה בתחום חברה אחת ואני פעלתי לפתוח את השוק לחברות נוספות. היום קיימות בענף מספר חברות, כולל אחת המספקת בלדרות בין לאומית.

בדצמבר 2021 התעדכן נוהל מספר 107 של היק"ר שנקרא "מפת הדרכים". זה מסמך שנותן מושג למי שרוצה להיות יזם ולקבל רישיון לעסוק בתחום הקנביס הרפואי, כולל בתחום השינוע. לא כל חברה יכולה לבקש רישיון שינוע לקנביס. דרשנו שחברות אלו יהיו בעלות רישיון כחברות אבטחה או בעלות רישיון לשינוע דברי ערך כמו כספים, תרופות וכדומה ורק הן יוכלו לבקש רישיון לשנע קנביס".

אתרי השמדה

יש היום בעיה רצינית מאוד של השמדת חומר ירוק/צמחים שכן המגדלים משתמשים רק בתפרחות לצורך הפקת תרכיבי התרופות. לצמח עצמו אין ערך קנבינואידי גדול ואין ערך כלכלי בניצולו. לכן העלים והגבעולים נשלחים להשמדה".

 

מדוע כל חוות גידול לא משמידה בעצמה את החומרים הירוקים?

"זו שאלה נכונה, היק"ר אישר לכל אתר גידול הקמת משרפה מקומית עצמית שתעמוד בסטנדרטים מאוד מחמירים של איכות הסביבה (פליטת עשן, פליטת מזהמים וכו'). יש כ-4-5 חוות גידול שהצטיידו במשרפות מקומיות למרות עלות התפעול הגבוהות".

בראיון הקודם שקיימנו אמרת שאחת הבעיות המרכזיות של שוק הקנביס בארץ הוא שעדיין לא אישרו תקנים לקבלת הסחורה בחו"ל. זה היה צוואר הבקבוק. איפה זה עומד היום?

"יש משלוחים לחו"ל אבל בכמויות קטנות והן בחזקת פיילוט במדינות המקבלות. נשלחו מאות קילוגרמים בודדים לאנגליה, אוסטרליה, גרמניה. המכשול שעומד בפני התעשיה הישראלית הוא האישור האירופאי שנקרא EUGMP שמאשר את התוצרת בארץ. (ה-GMP הוא מדד האיכות של הגידול) יש את ה-IMC-GMP הישראלי. היק"ר עושה מאמצים שהאירופאים יכירו בו כתקן שמקובל גם עליהם. בינתיים יש יזמים הפועלים עצמאית לקבלת התקן האירופאי כאשר הם הזמינו את הבקרים מחו"ל על מנת לקיים אצליהם ביקורת והם מקווים לקבל את ההסמכה המבוקשת. כאשר גופים אלו יאושרו – השוק ייפתח".

כיצד לדעתך יתפתח שוק הקנביס בישראל ?

"זה תלוי מאוד במצב הפוליטי. הסיכוי כיום שהממשלה הנוכחית תאשר לגליזציה – נמוך. מה יהיה בעתיד? – קשה לדעת. אולי תהיה ליברליזציה. משמע, אולי יהיה קל יותר לקבל את הרשות להשתמש בקנביס על תקן מרשם רפואי ולא רישיון. היום כושר הייצור עולה על כושר הצריכה. לדעתי מי שחושב להתחיל ולבנות חממה הייתי אומר לו : שקול צעדיך. תבחן את השוק. לעומת זאת, יש לדעת שמספר צרכני הקנביס במדינה יחסית לכלל האוכלוסיה הוא מהגבוהים בעולם. בגרמניה לדוגמה אשר בה ישנם מעל 80 מיליון אזרחים – יש 'רק'  כמאה אלף משתמשים, מספר דומה לזה שבישראל..".

מה אתה עושה היום לאחר פרישתך מהשירות הציבורי?

"פרשתי ב-1.1.2022 ומאז אין לי רגע דל. מהרגע שיזמים ועסקים שמעו שפרשתי קיבלתי פניות לליווי ולייעוץ. עם כל הענווה, יש לי ידע רחב וייחודי בנושא. בנוסף לסיוע ליזמים אני מסייע גם לבתי מרקחת פרטיים המבקשים לקבל רישיון מכירה".

לסיום,

"ענף הקנביס הוא ענף חשוב מאוד לכלכלת מדינת ישראל. בענף מועסקים כבר היום למעלה מ-20,000 איש. זה שוק עבודה מכובד ומאוד מתקדם טכנולוגית. אם השוק הבין לאומי ייפתח אני צופה גם לפריחה כלכלית".

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.