מדי שנה בוחרת מערכת מצודה באיש או אנשי השנה באבטחה. השנה הוחלט כי את הכבוד יש להעניק לבעלים ולמנהלי חברות האבטחה אשר מתמודדים בשנתיים האחרונות עם אתגרי ניהול קשים במיוחד, הן כתוצאה ממשבר הקורונה והן בשל שינויי רגולציה והמשבר הקשה בתחום גיוס כח האדם. בהקשרים אלו ואחרים פנינו לחמישה מנהלים ובעלי חברות אבטחה ולהלן עיקרי דבריהם.

ערכה: אורית פרנקו

כאמור, בעקבות החלטת המערכת לבחור במנהלי חברות האבטחה כ"אנשי השנה" לשנת 2021 פנינו למספר מנהלים ובעלי חברות מובילות וביקשנו מהם לתאר את אתגרי השנתיים האחרונות, דרכם להתמודדות עם שינויי הרגולציה ובעיקר עם המשבר הקשה בתחום יכולות הגיוס והמחסור הכרוני בכח האדם. בנוסף, ביקשנו מהם להעריך מה יהיו מגמות השינוי בעתיד הקרוב, על רקע משברים אלו, וכן על השפעת הטכנולוגיה על מערכי האבטחה האנושיים.

"הקורונה היוותה את האתגר המרכזי בפעילות העסקית והאישית שלי במהלך השנה וחצי האחרונות", אומר שוקי פליין מנכ"ל ובעלים של חברת רשף ביטחון ,"המטרה המרכזית שלי כמנכ"ל הייתה למצוא את האיזונים היומיים בהתמודדות העולמית כנגד המגיפה. ראיתי באתגר גם הזדמנות נדירה להביא לידי ביטוי את יכולות המנהלים והעובדים ולייצר יחד פתרונות לא שגרתיים למצב לא נורמלי.

בהיבט העסקי כיחידה אחת ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים למתן שירותים ייחודיים לכלל לקוחותינו, פתרונות שהוטמעו בשיטות העבודה של הלקוחות והפכו כיום לנהלים ברורים בחיי היום-יום.

כהנהלה, נוכחנו כי יש צורך לבחון גם היבטים אישיים וכך בכל יום מצאנו עצמנו עם אתגר חדש והבנו את הצורך להביט דרך עיניהם של העובדים. יש לי הרושם שהצלחנו לגבש בחברה מתכונות חברתיות חלופיות, המשכנו לתמוך באנשינו גם כשלא התראינו ע"ב יום-יומי ובכך צלחנו כולנו את המאבק".

בני אידי מנכ"ל ובעלים של חברת עמישב מוסיף: "האתגרים המרכזיים היו בנושא גיוס ושימור כח האדם וההכרח לגלות גמישות תפעולית מירבית בין דרישות מזמיני השירות בתקופת הקורונה, הוצאת עובדים לחל"ת בעידן של חוסר וודאות מוחלט כאשר שינויים דרמטיים התחוללו ברמה יומית אשר הותיר אותנו מאז ועד היום במחסור בכח אדם, איתו אנו עדיין מתמודדים".

משה פסטל, מנכ"ל חטיבת האבטחה בקבוצת בן בטחון, מוסיף: "האתגר המשמעותי בתקופת הקורונה היה לשמור על בריאותם של העובדים בכל הרמות לצד שימור הבטחון הכלכלי והיציבות המשפחתית של כל עובד ועובד. בנוסף, הקפדנו לשמר רמת שירות נאותה לקהל לקוחותינו תוך שיתוף ושקיפות באתגרים השונים בתקופה זו".

המשבר והמחסור בכח אדם חוצה מגזרים ועולם האבטחה אינו שונה. אשמח לשמוע מה מייחד את הענף ובאילו דרכים בחרתם על מנת להגביר את יכולות הגיוס ולשמר את כח האדם הקיים.

"בתפיסת העולם שלנו הטיפול בנושא כח אדם נעשה ב-3 מישורים מרכזיים", מסביר חמי בן אריה מנכ"ל חטיבת האבטחה בקבוצת G1: "1. מאמץ עיקרי לשימור העובדים הקיימים 2. מעבר לתהליכי גיוס חדשניים עם חשיבה מחוץ לקופסא, לרבות הקמת מרכז גיוס ארצי 3. פרסום מאסיבי בכלי התקשורת: עיתונות, מדיה דיגיטאלית, ועוד".

"בנינו מערך גיוס המשלב את יכולות כלל הקבוצה [קבוצת תגבור]" אומר שוקי פליין מחברת רשף, "הפלטפורמה הרחבה שלנו מאפשרת גמישות ויכולות גיוס רחבות וע"ב ארצי.  גם אנחנו מתמודדים עם נושא המחסור בכח-אדם באמצעות פתרונות יצירתיים המשלבים שינוע והכשרת כח-אדם למגוון תפקידים ובכך יוצרים עומק תעסוקתי עבור העובדים שלנו. הקמנו חטיבת גיוס כח-אדם ייעודית בחברה ומנהלת החטיבה עוסקת באיתור, סינון ומיון מועמדים. אנו 'נלחמים' על כל מועמד/ת ומשלבים אותם במגוון המשרות. תוך בחירה חברתית ועסקית התחלנו גם בהשמה של עובדים בגילאי מעבר ואנו משכנעים אותם לשנות העסקה. אני רואה בשילוב של השמה חברתית כיעד שהוא לא רק nice to have, אלא באמת מביא למיצוי יכולות גיוס", מסכם פליין.

"אין דבר אחד שתעשה שיביא לפתרון הבעיה", מסביר שמוליק רזון מנכ"ל חברת האבטחה בקבוצת צוות 3, "יש מספר צעדים שניתן לעשות בבחינת 'השלם גדול מסך כל חלקיו' – המשבר דרש מאיתנו להיות יצירתיים בכל נושא הפרסום בייחוד ברשתות החברתיות, אך גם באמצעים כגון 'חבר מביא חבר'. יש לומר שאנו תמיד הקדשנו משאבים גדולים בטיפוח כח האדם הקיים ולעובדים יש הזדהות ומחויבות גבוהה לחברה. השקעה זו השתלמה בימי הקורונה, הן ביכולתנו לשמר את העובדים והן, כאמור, בפניה לעובדים בבקשה לגייס חברים חדשים לשירותנו, מאמץ שצלח מעל למשוער".

מדוע, לדעתכם, למרות המחסור המתמשך בכח אדם היה נכון לצפות שמחירי האבטחה יעלו? – מדוע לדעתכם זה אינו המצב?

"זו בהחלט סברה הכרחית, ניתן לצפות לעליית תעריפים משמעותית, קיימים גופים שאכן העלו את התעריפים משמעותית. עם זאת, קיימים לא מעט לקוחות המבקשים להפחית את התעריפים ו/או לצמצם את היקפי הפעילות בשל מצוקה עקב משבר הקורונה. תופעה זו תחייב בהכרח גופים שאינם מאובטחים על פי דרישות רגולטיביות, לעבור מתחום האבטחה האנושית לתחומי האבטחה הטכנולוגיים. קיימת תופעה נרחבת של העלאת תעריפים למאבטחים מבלי שהתעריפים הנגבים ממזמיני השירות עולים בהתאם", אומר בני אידי מחברת עמישב.

רמי מגנזי, מנכ"ל חטיבת האבטחה בקבוצת מוקד אמון מוסיף: "התזמון של המשבר בכח אדם נבע בעיקר ממשבר הקורונה העולמי שהשפיע מאוד על הרבה חברות במגזר העסקי ורובן עדיין מלקקות את הפצעים ולא מוכנות או יכולות לפתוח את הכיס. יחד עם זאת, זה לא מנע מאיתנו לדרוש תוספת שכר למאבטחים והיו מקרים בהם ראינו שהדבר פשוט בלתי נמנע והבהרנו ללקוח שללא העלאה בשכר ובהתאמה לחיוב הלקוח – לא נוכל לספק את השירות המבוקש".

שוקי פליין מחברת רשף מוסיף "כשותף להחלטות באיגוד חברות השמירה בישראל אני יכול להעיד כי אנו פועלים לשינוי קו התעריפים בהתאמה לשינויים הנערכים לקראת העלאת שכר המאבטחים. המנהלים שלנו הונחו להתחיל לשתף במידע את הלקוחות, אני מאמין שברגע שתתקבל ההחלטה על העלאת שכרם של המאבטחים בהתאמה לדרישות הבט"פ אנו נדע גם לעדכן את התעריפים מול הלקוחות הקיימים. ענף האבטחה בישראל עבר בשנים האחרונות רגולציה עמוקה, תדמית הענף שודרגה לאין-ערוך בעיקר בגלל התמיכה שאנו מקבלים מאיגוד חברות השמירה והלובי שהוא מנהל כדי לשפר את מעמדנו.

בשולי הדברים, אני מוצא לנכון להדגיש את חוק ההעסקה בו הייתי שותף בשנת 2011 אשר יצר בטחון תעסוקתי ייחודי המכפר במעט על התעריפים שלצערי ללא שינוי".

משה פסטל, מקבוצת בן בטחון מסכם: "הפתרון לבעיית כח האדם אינו טמון רק בשכר העובדים, בעיית חוסר כח האדם הייתה עוד טרם תקופת הקורונה והתגברה מאד נוכח תקופה זו. הקורונה גרמה לאנשים, בארץ ובעולם כולו, לחשב מסלול מחדש, לחפש עבודות קרובות וקלות יותר, בעלות תמורה גבוהה יותר, זו הסיבה שהעלאת שכר העובדים הינה רק פתרון חלקי לבעיה ואינה פתרון כולל וזו כנראה גם הסיבה לכך שמחירי האבטחה לא עולים, כולנו יודעים שגם אם מעלים את שכר העובדים – לא בהכרח אנו מצליחים לגייס עובדים. הפתרון בנוי ממספר רבדים".

מהן לדעתכם הפעולות שיש לעשות על מנת לשנות את המגמה?

"אני מאמין שההתמדה והעמידה האיתנה שלנו מול לקוחות קיימים ופוטנציאליים כספקי שירותים מקצועיים ולא רק בהיבטי כח-האדם בשילוב תמחור הוגן והעלאת שכר המאבטחים וראיית התפקיד כמקצוע לחיים יובילו לשינוי במגמה", אומר פליין.

שמוליק רזון מצוות 3 מוסיף: "אנחנו משקפים את הבעיות בפני הלקוחות, אנו מציגים סקרי שוק ורמות שכר וברוב המקרים הלקוחות מבינים ומעלים את התעריפים המשפיעים, כמובן, על שכר המאבטחים".

"לדעתי", מוסיף מגנזי ממוקד אמון: "יש לעשות מאמץ להפוך ולו חלק ממקצועות האבטחה לעבודה מועדפת וכן לקיים לחימה עיקשת בחברות שמירה ואבטחה אשר מעסיקות כח אדם בשכר שחלקו שחור המשפיע על הענף כולו".

בני אידי מעמישב מוסיף: "תופעת פוסט קורונה נוספת היא ירידה משמעותית בחזרת עובדים המעדיפים, ככל הנראה, לעבוד בצורה לא מסודרת. ניתן לצפות שגורמי האכיפה יפעלו לצמצום התופעה. המשאב האנושי העיקרי הוא משוחררי צ.ה.ל, הזיקה הגבוהה ביותר היא לתחום האבטחה אשר רק היעדר לובי בכנסת מונע את הפיכתה לעבודה מועדפת. החלתה על המאבטחים היא כורח המציאות".

משה פסטל: "כפי שציינתי הבעיה אינה רק שכר עובדים, יש לשקול בחלק מהמערכים שינוי תפיסת אבטחה. עובד מבוגר בקניון או בבית ספר אשר יוצא ממעגל העבודה, כמעט ואין לו תחליף בדמות עובד צעיר באותם תנאים, ולכן הפתרון בנוי גם מתוספות שכר הולמות למשימות הנדרשות, גם משינוי מערכי אבטחה כולל שילוב טכנולוגיות וגם מהגדרת עבודה מועדפת בחלק מן הפרויקטים. דרושה יצירתיות במערך האבטחה האזרחי אשר תתאים לאתגרי התקופה".

כיצד משפיעה הטכנולוגיה על האבטחה הפיזית הניתנת היום?

"יש לנושא שני צדדים", אומר חמי בן אריה מחברת G1: "מצד אחד אכן הטכנולוגיה תחליף, בחלק מהמקרים, אבטחה פיזית ותצמצם עלויות ללקוחות. אך, מנגד – אין תחליף לכח אבטחה הנדרש להגיב. הטכנולוגיה מייצרת מימד נוסף המסייע ומשדרג את עבודת האבטחה הפיזית המסורתית ומעניקה יכולות שהעין האנושית לא יודעת לתת להם מענה או שמתקשה מבחינה אנושית. אנחנו ב-G1 פיתחנו מודל עבודה משולב המייצר סינרגיה נכונה בין התחום הטכנולוגי לתחום האבטחה הפיזית שנותן ללקוחות מענה מקצועי ויעיל יותר.  מדובר במודל ייחודי ופורץ דרך המשלב טכנולוגיות שונות (באינטגרציה) המעניקות שילוב מנצח של טכנולוגיה מתקדמת עם אבטחה מסורתית", מסכם חמי.

האם, לדעתכם, ניתן להחליף את עבודת השומר/סייר בטכנולוגיה בעיקר לאור המחסור בכח אדם?

"אנו מניחים שיהיו אתרים/סקטורים שיעשו שימוש בטכנולוגיה בלבד כתחליף לשומר (לנוכח בעיית כ"א), מנגד אנו מאמינים בשילוב טכנולוגי עם אבטחה פיזית חכמה. סביר שזה יהיה מודל האבטחה שנפגוש בשנים הקרובות ו-G1 כבר פועלת נמרצות במימוש האסטרטגיה הזו. בתוך כך, חשוב להדגיש שהאבטחה הפיזית בחלק ניכר מהפעילות קשורה לעולמות התפעול באופן כזה שטכנולוגיה אינה יכולה להחליף. כך שמדובר ללא ספק בתקופה מעניינת של התפתחות התחום", מסכם בן אריה מ G1.

שמוליק רזון מוסיף: "אני מעריך שנושא 'השומר המרוחק' יקבל תאוצה בשנים הבאות. כבר היום אנו משלבים את נושא המוקד הרואה האקטיבי בשירותי האבטחה אותם אנו מספקים ללקוחות. בימים אלו אנו עורכים מספר ניסיונות בשילוב רחפנים תוך וחוץ מבניים אשר מאפשרים לרדד את כוח האדם הקיים היום".

"הטכנולוגיה מהווה חלק מן החשיבה היצירתית והשונה הנדרשת בעת הזו והינה משלים למערך האבטחה הפיזי. באמצעותה ניתן לשפר מערכי אבטחה ולבקר אותם טוב יותר, יש להשקיע משאבים נכונים יותר על מנת להביא חבילת אבטחה מתאימה לצד כח אדם זמין למשימות וכמובן לייעל ולחסוך ללקוחות את עלויות האבטחה", מוסיף משה פסטל.

"אני רואה במשאב הטכנולוגי ככלי עזר ולא כמחליף של כח-האדם, התמקצעות כח-האדם והבאת יכולותיו לשימוש בכלים הטכנולוגיים הינם יתרון עצום, הן בהיבט התעסוקתי-מקצועי והן בפן הביטחוני-אבטחתי. כמו בדברים נוספים, גם כאן נדרש איזון שיביא יתרונות טכנולוגיים שבקצה שלהם נמצא אדם המסוגל לסיים את האירוע. אני רואה חשיבות עצומה בשילוב שני המשאבים, המכונה לא תחליף את האדם, המכונה תסייע לאדם לבצע את תפקידו במקצועיות רבה יותר", מסכם שוקי פליין מרשף ביטחון.

אינכם חושבים שלאור העובדה שרמת הפיגועים ירדה יש לרדד את האבטחה?  

"תחום האבטחה, כמו לא מעט תחומים בישראל, אינו מעוגן ונתון לשינויים קיצוניים בהתאם לצרכי הביטחון והאיומים בכל נקודת זמן", אומר בני אידי מחברת עמישב.

האם, לדעתכם, לאור הירידה בפיגועים יש לרדד את התבחינים ודרישות ההכשרה ממאבטח בסיסי ולאפשר כניסה של מגזרים נוספים לענף?

"בהחלט יש לחשוב על שינוי תפיסה של האבטחה בגופים ציבוריים, מוסדות חינוך, קניונים וכדומה. יש לבחון את האפשרות להוריד את המאבטחים החמושים והחלפתם בבודקים ביטחוניים וזאת בגיבוי סיירים רכובים עם רמות הכשרה גבוהות לצורך מענה לאירועי פח"ע", אומר שמוליק רזון.

"אני רואה לנכון לקיים דיון מקיף ומקצועי בהיבט דרישות ההכשרה ומתן גמישות בנושא", אומר שוקי פליין, "אני עדיין חושב שיש לבדל את הענף שלנו משאר המגזרים במשק היות וקיים כאן נושא של שמירה על חיי אדם. התפתחות מערך האבטחה בשנים האחרונות אותו מובילה משטרת ישראל – ראוי שיבחן לאור השינויים ובכלל.. – נהלים שנכתבו לפני שני עשורים ראוי לבחון התאמתם לאתגרי היום והמחר".

המשטרה בוחנת את האפשרות לאפשר ביצוע של הליך הלמידה והרענון של מאבטחים בנושאים שהיום נלמדים בכיתה – בלמידה באמצעות לומדות. לומדות אלו יבוצעו מחוץ למסגרת בית הספר ובכך יחסכו בעלויות ההכשרה ויקצרו את הקורס ביום אחד לפחות – מהי דעתך בנושא? 

"ברגע שכל תהליכי הלימוד יעברו לפעול באופן מכוון כך ייטב לכולם", מדגיש בן אריה, מעבר ללימוד מקוון יאפשר למאבטח לקבל את התכנים בזמן ובאופן שנוח לו לקבל, המעבר ללימוד מקוון יפחית את העלויות לכל הגורמים שנוגעים בתחום הלמידה בהכשרות (חברות אבטחה, לקוחות, ועוד…) התהליך מבורך בעיניי. בתוך כך, אצלנו בG1- כבר פועלים באמצעות לומדות חכמות לרבות ייצור תיקי שטח דיגיטליים אינטראקטיביים בכדי להקנות הכשרות מיוחדות. זה נעשה אצלנו גם בעולמות האבטחה המסורתית וכמובן גם בעולמות האבטחה האלקטרונית", מסכם בן אריה.

"אני פועל ברמה האישית מול משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים בכל נושא ההקלות ומציאת פתרונות טכנולוגיים [לומדות וכיו"ב]. לדעתי יש לנסות ולמצוא פתרונות מתקדמים גם בהיבטים אלו שכן, בשורה התחתונה: חיסכון בעלויות ההכשרה ישליכו באופן ישיר על התעריפים מול הלקוחות והקלה גם עליהם, מצד שני, הקלה שכזאת יכולה לסייע גם בהליכי הגיוס, כך שלסיכומו של עניין, אני רואה במהלך זה חיובי וחשוב", אומר שוקי.

עד לסוף שנת 2022 אמור המשרד לבט"פ להגיש לכנסת את "חוק שירותי האבטחה", אשר יהפוך את חברות האבטחה לגוף מונחה ע"י משטרת ישראל וקבלת רישיון יהיה ת"פ המשרד לבט"פ ולא משרד המשפטים – מה דעתך על מהלך זה?

"אני עוקב ולומד אחר המהלך המתהווה", אומר שוקי "אני מבקש לציין כי במהלך השנים יצרנו דיאלוג פורה ומקצועי עם משרד המשפטים בכלל ההיבטים המקצועיים. ענף האבטחה הפך בשנים האחרונות למקצועי יותר ומוערך וזאת בשל הפעילויות המשותפות שנקטנו עם הגופים הממסדיים".

רמי מגנזי ממוקד אמון מוסיף: "אם חברות האבטחה לא יהיו חלק מהליך בניית החוק ויפעלו בשיתוף עימן כפי, שלצערי, קרה עם פריט הרישוי החדש של הקניונים אנו נמצא את עצמנו בתסכול מתמשך וקשיים בביצוע. כאשר עושים שינוי נכון לעשות זאת בשיתוף. דבר בסיסי-ניהולי של כל תהליך שינוי".

במסגרת חוק זה, אמורים לבטל את תפקיד השומר החמוש (9 שעות) ולדרוש מכל איש אבטחה חמוש לעבור קורס של שישה ימים – מהי דעתך על המהלך?

"דעתי המקצועית היא כי יש לשמור על רמות הכשרה שונות וזאת כחלק מדרישותיהם הוורסטיליות של הלקוחות. חשוב לזכור כי לחלק מלקוחותינו תחום האבטחה מהווה הוצאה עצומה ואנו מעוניינים לשמור את הענף ושירותיו כאטרקטיבי בהיבט הכלכלי [יש לקוחות שמשתמשים בשירותים שלנו לא מתוקף הנחייה אלא מתוקפה של החלטה פנימית-עסקית], חשוב לזכור כי הקשחה בנושא ההכשרות עלולה לפגוע גם במאמצים הבלתי פוסקים שלנו בכל נושא גיוס כח-האדם ושילוב אוכלוסיות קצה בענף", מסביר שוקי.

מהם, לדעתכם, האתגרים המרכזיים אשר יעמדו בפני חברות האבטחה בשנה הקרובה ובשנים הבאות?

"אין ספק שלצד קשיי גיוס כ"א, האתגר המרכזי יהיה כניסתן של מערכות טכנולוגיות אשר יצמצמו את היקף פעילות האבטחה הגינרית באתרים. הדבר יחייב את החברות למחשבה מחוץ לקופסא ומחשבה על שירותים חדשים ומשולבים שניתן יהיה לספק ללקוחות", מסכם מגנזי ממוקד אמון.

משה פסטל מבן בטחון מוסיף: "האתגר הגדול ביותר הוא ההבנה כי החשיבה של כולנו נוכח תקופת הקורונה השתנתה ולכן כולנו נדרשים לספק משהו קצת אחר עבור כלל לקוחותינו ועובדינו אשר ישמר לכולם את תחושת הבטחון, הרווחה הכלכלית ואיכות החיים  לצד היכולת לקיים מערכי אבטחה התואמים את האיומים והמציאות בשטח בשילוב עם קיום עסקים משגשגים ורווחיים אשר מספקים תעסוקה הולמת ויציבה. אני תקווה כי בעתיד גם משרד הבט"פ וגם משטרת ישראל יקיימו חשיבה משותפת עם חברות האבטחה על מנת לבצע את השינוי הנדרש בשטח".

"השילוב של המשאב האנושי ביחד עם המשאב הטכנולוגי והתמקצעות כח-האדם לשימוש באמצעים טכנולוגיים יהווה אתגר מרכזי בעתיד הנראה לעין. כמו-כן, נידרש לגיוס חברתי מסיבי שיכפר על פערי החל"ת ותנודתיות של דור העסקה", מסכם שוקי פליין את הריאיון.

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.