האם בחסות "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים" נפתחת הדלת לכניסת גורמים עבריינים לעולם הפרטי העסקי?

Magnifying lens over grey teamwork with red leader

ביום 07.12 הודיע ראש השב"כ על מתן הערה פיקודית לשני מנהלים בעקבות המחדל הביטחוני שאיפשר את העסקתו של עובד בעל אבחון ביטחוני בעייתי בבית שר הביטחון בני גנץ. אירוע זה העלה מחדש את החשיבות הגדולה של האבחון הביטחוני למועמדים לעבודה, בעיקר בגופים האזרחיים, המוגבלים בכלים וביכולות הבדיקה הפתוחים בפני מערכות הביטחון. בעיה זאת התחדדה לאחרונה בעקבות אישורו של "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים" שאושר השנה בכנסת.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים אושר בכנסת ואמור היה להיכנס לתוקפו ב-17.1.2021. בעקבות פעילות אותה יזמה הגב חדווה חזאי, מתוך הבנה למשמעויות החמורות הנגזרות ממנו על המגזר העסקי והפיננסי פנתה חזאי לוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת והחוק נדחה בשנה. בימים אלו אמורים לבצע דחייה נוספת באישור שר המשפטים והשר לביטחון פנים בחצי שנה נוספת. על החוק ועל הבעייתיות בכתבתה שלפניכם.

מאת: חדווה חזאי*

בכוונת המחוקק היה הרצון לאפשר השתלבות של אזרחים שעברו עבירות חד פעמיות, ו/או עבירות שהתיישנו מבלי שהדבר יהווה מכשול עבורם בהשתלבות בשוק העבודה. כפועל יוצא מכך, נדרש היה לצמצם את התפוצה של מי שרשאים לעיין במרשם הפלילי.

בפועל חלו שינויים במהלך הדיונים, והחוק שהתקבל מציב קשיים בהליך המיון ובדיקת התאמתם של עובדים במגזר הפיננסי והעסקי, באופן שימנע הגבלת כניסתם של מועמדים שעלולים לגרום נזק למעסיק.

להלן מס' דוגמאות לשינויי החקיקה אשר עלולים להשפיע באופן משמעותי על הליך הקבלה לעבודה:

"סעיף 3 (ב)  – לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב.

סעיף 37(א) – אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו… לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע.

סעיף 38(א) – מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל.. לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.

סעיף 42 (א) – מי שדרש במישרין או בעקיפין מידע פלילי על אדם דינו מאסר שנה, עשה כן דינו מאסר שנתיים.

(ב) גוף מעסיק או עוסק שהביא מידע פלילי בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה שהוא אינו זכאי לקבלו דינו מאסר שנה".

הגישה למרשם הפלילי

המרשם הפלילי יהיה פתוח רק בפני הגופים שלהלן ורק הם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם:

המשטרה, שב"כ, משטרה צבאית, מחלקת בטחון מידע בצה"ל ובנוסף המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה, השניה והשלישית בלבד.

המשמעות היא שגופים בשוק ההון, הכולל בתוכו בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח וכלל המגזר העסקי הפרטי חברות התרופות, המזון והתעשייה בכללה אינם מורשים לקבל מידע מתוך המרשם והחוק מגביל אותן לשאול ו/או לקבל מידע על המועמדים, בין במישרין ובין בעקיפין.

פסיקת בית משפט עליון

השינוי בחקיקה חותר תחת פסיקת בג"צ שהתיר לאסוף מידע ולקבל החלטות – לתכלית הראויה ובמידה הנדרשת. בשנת 1992 חוקקו שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם: חוק כבוד האדם וחירותו, וחוק חופש העיסוק.

בית המשפט העליון בראשות השופט ברק התייחס לחוקים אלו כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה לחוקה שעל פיו ניתנה לבית המשפט סמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה אליהם. המהפכה החוקתית באה לידי ביטוי בפסק דין "בנק מזרחי" בו עסק בית המשפט בשאלת משמעותם של חוקי היסוד באופן כללי.

פסקת ההגבלה עסקה במבחן המידתיות. הכרעת השופטים הכתיבה את שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לדון בחוקיותו של החוק. "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית הראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

בפסק דין זה נקבע כי למידתיות שלושה מבחנים:

מבחן הקשר הרציונלי: לפיו יש להוכיח כי החוק הפוגע אכן ישיג את המטרה המבוקשת. מבחן הפגיעה הפחותה: כלומר, יש להוכיח כי בחוק נעשתה פגיעה מינימלית הכרחית לשם השגת המטרה. מבחן המידתיות: יש להראות כי התועלת המופקת מהחוק מצדיקה את הפגיעה בזכות יסוד

מרץ 2013  פסק דין שבין התובע רפאל דיין לנתבע מפעל הפיס

בית המשפט העליון קובע בפסיקה זו כי גוף ציבורי וכן מעסיק פרטי הבוחן מועמדים לתפקיד, רשאים לדרוש

ממנו המידע. השופטת דפנה ברק ארז, שכתבה את פסק הדין בהסכמת חבריה עדנה ארבל ויורם דנציגר, קובעת כי "חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות הנחקרים בידי המשטרה הם שיקול רלוונטי שהרשות המינהלית רשאית לשקול בבואה להתקשר עם אדם או תאגיד.

..מידע אודות חקירה המתנהלת נגד אדם או מידע פרטי ובאופן עקרוני זכאי אדם לחסותו ולשמור על פרטיותו מפני גילויו" בית המשפט העליון בחר לאזן בין הזכות לפרטיות לבין האינטרסים האישיים של מי שעימו הוא מתקשר: "אל מול זכותם לפרטיות של עובדים ושל מציעים במכרזים עומדת זכותם של מעסיקים ושל גורמים המפרסמים מכרזים למנוע חשיפה שלהם ושל אנשים הנזקקים לשירותיהם לסיכונים לא סבירים.

"עברו הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז הוא שיקול רלוונטי וכן גם חקירות תלויות ועומדות נגדו".

הוראות החוק החדש

מקריאת לשון החוק ועל פי הפרשנות המחמירה, הוראות אלו גורפות וקובעות איסור חד משמעי של מעסיקים לבחון בכל דרך אפשרית התנהגות עבריינית ואף להתחשב בהשלכות שלהן.

שלילת האפשרות לקבל את המידע, בין במישרין ובין בעקיפין, ולשקול אותו בעת קבלת מועמד/מועסק לעבודה תחשוף הן את המעסיקים והן את האזרחים לפגיעה קשה.

עובד ניקיון בביתו של גנץ מואשם בניסיון ריגול לאיראן

מחודש נובמבר עצר השב"כ את עומרי גורן, אזרח ישראלי בן 37 מלוד, בחשד שניסה ליצור קשר עם גורמי ביון של איראן בשל בצע כסף של 7,000 ₪. לעומרי היה עבר פלילי עשיר ביותר בין השנים 2002-2013, בין השאר בגין שני אירועי שוד בנק, פריצה לבתים, גניבה ושוד. הוא נידון לארבעה מאסרים, כאשר האחרון שבהם נקבע לארבע שנים.

שר הבטחון הינו אחד מ-9 סמלי שלטון ששב"כ אחראי לאבטחתו בכלל מעגלי האבטחה תוך ביצוע בדיקות בטחון של כל מי שמצוי במעגל הקרוב. אינני רוצה לעסוק באירוע עצמו, אלא רק בהתייחס להיבט ומשמעות החוק בו אנו דנים.

ראשית, השב"כ הינו גוף שרשאי לקבל את המידע מתוך המרשם הפלילי ועל בסיס מידע זה הוא רשאי ויכול היה לקבל החלטה שמדובר בסיכון בטחוני ולפסול את עומרי מלעבוד כעובד ניקיון בביתו של שר הבטחון.

ונניח, לצורך הדיון, שעומרי גורן היה מועמד לתפקיד בבנק ומופקד על כספי אזרחי ישראל,  המידע לא היה מגיע לידיעת מקבלי ההחלטות בבנק, לא באמצעות המאגר המשטרתי ובהתייחס לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים  גם נאסר עליהם לקבלו בדרך של תשאול, בדיקת מאגרי מידע גלויים, מבדק ממוחשב או בדיקת פוליגרף. יתרה מכך, הגורם הבודק מטעם הבנק היה עובר על הוראות החוק והיה צפוי למאסר אם היה בוחן את הדברים עם המועמד ו/או באמצעות כלים אחרים שאינם המרשם הפלילי.

מתוך ניסיוני רב השנים במערכת הבטחון, וכעת במגזר הפרטי העסקי, אני בוחנת את פוטנציאל הסיכון ולא אחת שואלת היכן הסיכון גדול יותר. לדוגמא: אירוע וענונו בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) לא פגע בהמשך פעילותו עד עצם היום הזה.  חטיפת טננבאום על ידי החיזבאללה לא פגעה בצה"ל באופן בלתי הפיך. מקרי יהודה גיל ואוסטרובסקי במוסד נלמדו, תוקנו ושונו נהלים כמו גם המצופה מהאירוע המדובר של עומרי גורן בבית שר הבטחון – שיוסקו המסקנות וישונו הנהלים.

לעומתם, אתי אלון גרמה להתמוטטות הבנק למסחר, עובדיו פוטרו ואזרחים תמימים שהפקידו את חסכונותיהם בבנק נפגעו. מקרים רבים של הונאות במגזר העסקי והפיננסי, גניבות כדוגמת פזית ולד ב-"YES", רונית שמש ב"מקסימדיה" גורמים נזק משמעותי לחברות ומחייבות היערכות ובחינת מהימנות המועמדים להעסקה.

אליה וקוץ בה

המטרה הראויה של שמירה והגנה על הפרט והפרטיות תגרום בניסוחו הסופי של החוק לפגיעה מהותית בכלל,  ובחברות שאינן כלולות בתוספת לחוק המרשם הפלילי.

החוק במתכונתו הנוכחית ובניסוחים שלו מונע מחברות עסקיות, גופי שוק ההון ואפילו מהאדם הפרטי כמי שמעסיק עוזרת או מטפלת את היכולת לבדוק את המועמד/מועמדת בהקשר של התנהגות עבריינית וביצוע עבירות פליליות, בין שמופיעות במרשם הפלילי ובין שלא נחקר/נשפט עליהן.

ביום שלישי ה-30 בנובמבר התקיים דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין היערכות לכניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים התשע"ט – 2019.

הדיון נסוב על בקשת המשטרה לדחות את החלת החוק בחצי שנה נוספת על מנת לאפשר למשטרה להשלים את ההיערכות הטכנולוגית למערכת והממשק עם הגופים שרשאים לקבל את המידע מהמרשם הפלילי.

בהמלצת הועדה ובאישור וחתימת שר המשפטים והשר לביטחון פנים יידחה מועד כניסתו לתוקף של החוק עד לתאריך – 17.7.2022.

פסק הזמן עד לכניסת החוק לתוקף מחייב אותנו להיערך ולהבטיח שלא תישלל האפשרות לבחון את המידע הפלילי וההתנהגות העבריינית בבואנו להעריך את מידת התאמתו של מועמד בתכלית הראויה ובמידה הנדרשת.

אנו שוקדים בימים אלה בסיוע כל הגורמים להם עניין בהבהרת הנושא מול משרד המשפטים, ובמקרה הצורך בשינוי לשון החוק באופן שלא ימנע את זכות היסוד של המעסיקים להגן על ליבת החברה והארגון.

שותפים לנושא  יו"ר ארגון חברות הביטוח, יו"ר איגוד התעשיינים, יו"ר איגוד הבנקים ומנהלי ביטחון בחברות

מרכזיות.

הכותבת הינה הבעלים והמייסדת של חב' ג'נרוסייבר סקיוריטי – המבצעת בדיקות מהימנות למועמדים לבנקים, חברות עסקיות ואחרות. שירתה 32 שנים בשב"כ ובתפקידה האחרון כראש החטיבה לסינון ביטחון.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.