בינה מלאכותית כמשפרת ביצועים בזירת בידוק הכבודה

בינה מלאכותית כמשפרת ביצועים בזירת בידוק הכבודה

האם גם המעגל השלישי, הבידוק והתשאול יעבור בעתיד לידי הטכנולוגיה? במאמר זה סוקר אופיר תבור ראש תחום טכנולוגיות מתקדמות במערכת מצודה את החידושים האחרונים בעולם השיקוף.

מאת : אופיר תבור

עולם האבטחה מתמודד כל העת עם האתגרים שמציבים בפניו הגורמים הפליליים וכמובן הטרור. החמרת הבידוק בעולם התעופה לרמת מספרי ציפורניים לאחר פיגועי התאומים (ספטמבר 2001), הורדת נעליים לאחר ניסיון פיגוע של ריצ'ארד ריד שנכשל (דצמבר 2001), הפרדת הנוזלים לאחר ניסיון פיגוע באנגליה (אוגוסט 2006), הפרדת מחשב נישא ואמצעים אלקטרוניים (מידע מודיעיני), כל אלו דוגמאות להתמודדות הבלתי פוסקת במאבק המוחות ההדדי. גם האחראים על האבטחה וגם גורמי הטרור פועלים ללא הרף במטרה למצוא את נקודות החולשה בטכנולוגיות השונות ו/או בכוח האדם המפעיל אותן. ככל שהטכנולוגיה משתפרת, נעשה מאמץ לצמצם את התלות בשיקול הדעת האנושי ולהתמקד בהעצמת היכולות הטכנולוגיות. אחת הטכנולוגיות העתיקות אבל עדיין המשמעויות בבידוק כבודות היד שלנו, היא מכונת השיקוף. במהלך השנים נעשו שיפורים רבים במערכות אלו, אך התהליך בעיקרו נשאר מבוסס גורם אנושי.

האם ניתן לייעל את התהליך, להגדיל את יכולת הגילוי ולקצר את תהליכי ההמתנה?

בהיסטוריה העולמית וגם המקומית היו לא מעט ניסיונות למניפולציה במטרה להקשות על תהליכי הבידוק ולנסות לעקוף אותם. כך, האירוע של העברת אמל"ח בנעליים, נסיון החדרת חומרי נפץ נוזליים בבקבוקי שתיה שהוביל לאיסור הכנסת בקבוקי מים למטוסים, ואירועים של ניסיונות החדרת אמל"ח קר/חם בתצורה מלאה/מפורקת לחלקים המוכיח שוב ושוב את הצורך בשימוש במכונות השיקוף, אך גם את הצורך להשתפר.

הצורך בייעול תהליכים והאופטימיזציה נגזר מהצורך באבטחה יעילה וחכמה (נוכח האילוצים והאיומים) והיא נשענת היום על מיצוי מידע ממאגרי נתונים (BIG DATA) ותוך שילוב של AI (הבינה המלאכותית) ו- ML (למידת מכונה). למען ההבנה, נפשט לרגע את  המושג "בינה מלאכותית" כיכולת של מערכת מחשוב לחקות את פעולת החשיבה וקבלת ההחלטות של האדם באמצעות אלגוריתם של נוסחאות מתמטיות.

עולם הבידוק הביטחוני הטכנולוגי המבוסס על מכונות שיקוף פועל על פי מספר הנחות יסוד המגדירות את יכולת הגילוי: הגדרת האובייקט אותו אנו מנסים לאתר, הרקע שבו נראה אותו (תמונת השיקוף שתושפע מסוג הכבודה/כיסוי של האובייקט – יותר מתכת/פלסטיק/חומרים אחרים) והמנח בו נמצא (ניצב/אופקי/בזוויות שונות ומשונות אל מול הקורן של המכונה). שילוב של שלושת הרכיבים הללו ישפיעו על יכולת קבלת ההחלטה של הבודק באם יצליח לזהות ולאתר את מבוקשו או לא.

כמובן שכל אלו לא כוללים את יכולות הבודק, נסיונו וכמובן מצבו הפיזי והנפשי בעת הבדיקה (תחילת משמרת/סוף משמרת/עצבני/שמח וכד').

מכונות השיקוף פועלות ע"ב עקרון של אמצעי קורן על הכבודה וגלאי שנמצא מאחוריו וממיר את האנרגיה לתמונה שאותה רואה הבודק.

בשנים האחרונות מספר חברות בעולם מנסות לייצר יכולת מחשבית חכמה שתוכל להחליף את הבודק האנושי בעמדת הבידוק ותצליח בביצוע המשימה באחוזי הצלחה גבוהים ביותר תוך צמצום התראות שווא.

המשימה נראית לכאורה פשוטה ביותר ומה שנדרש זה להזין למחשב תמונות של אובייקט/ אובייקטים אותם נרצה לאתר ולהנחות את המחשב לחפש התאמות (סוג של חיפוש תמונה בגוגל). אך בפועל – הסיפור מורכב ביותר ונדרש ללמד את המכונה לעשות זאת בתהליך סזיפי בו עבר המחשב על מאות אלפי דוגמאות (כאן נכנס נושא מאגרי המידע) עד שהמערכת אכן תהיה יעילה.

אחת הטכנולוגיות פורצות הדרך והמעניינות בתחום זה היא פרי פיתוח של התעשייה הישראלית המקומית  של חברת Neural Guard ששילבה יכולות תוכנה מבוססות "בינה מלאכותית" ו"לימוד מכונה" מתקדמות ביותר ללמד את המערכת שלהם לאתר אמל"ח שלם/מפורק/רכיבי אמל"ח ועוד דברים נוספים על פי צורך, וכל זאת תוך שימוש במכונות הקיימות ומבלי לייתר או להצטייד במערכות חדשות (גם כחלק מחשיבת Cost effective). הטכנולוגיה נשענת על מאגר מידע אמיתי של קרוב לעשרה מיליון אובייקטים אסורים (מאגר מתוחזק וגדל כל יום כחלק מעבודת החברה) ובכך להגיע להישג מדהים זה ואת כל זה המערכת שלהם, EyeFox עושה בחלקיקי שניה!!! יכולת זו תרמה למענה מבצעי לדרישות הבידוק של נמלי התעופה ועוד גופים נוספים, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של הצלחה ברמות הקושי הגבוהות ביותר ורמות נמוכות ביותר של התראות שווא. לדוגמא הסתכלו על תמונה 1 ונסו לאתר אמל"ח/רכיבי אמל"ח:

תמונה 1: הקושי לאתר אמל"ח/רכיב אמל"ח בתמונת שיקוף סטנדרטית:

תמונה 2: היכולת הטכנולוגית לזהות אמל"ח במתאר מורכב ביותר שכולל ריבוי הפרעות, מס' רב של אובייקטים. באלפיות השניה. התמונה מכילה אקדח מפורק, על כל חלקיו, ובנוסף שוקר חשמלי: 

ההשפעה על עולם הבידוק:

אם נתבונן קדימה לעוד מספר שנים אז נצפה לראות מערכות רבות כאלו המבצעות בידוק אוטונומי של כבודות לנוסע, תוך שילוב אופטימיזציה גם בתהליך הבדיקה באופן שלא מצריך הפרדת חפצים (כדוגמת הוצאת מחשב נייד מהתיק) ותוך שיפור מהירות הבדיקה וזמני התפעול. עם המעבר לאבטחה חכמה מובטחת גם חוויית נוסע משופרת ביחס למצב כיום. כמובן שבעתיד ניתן יהיה לחבר מערכות אלו למערכות נוספות בשדה מתוך מטרה לייצר סינרגיה בנתונים ויכולת לניבוי פח"ע וטרור בשדה התעופה.

נכון להיום, מערכות אלו הן יקרות ולכן לא נמצא אותם בקניונים, משרדים וכדומה אך יש להניח שככל שיגדל השימוש כך נראה ירידת מחירים ושימוש במערכות אלו גם בגופים אזרחיים קולטי קהל אשר בהכרח יטייבו את האבטחה ויחסכו בכוח אדם.

הכותב הינו יועץ מומחה בתחומי האבטחה וטכנולוגיות מבצעיות מתקדמות. בהשכלתו מהנדס מכונות ובעל תואר שני במנהל עסקים. שירת כשני עשורים במשרד רוה"מ בתפקידי שטח מבצעיים ויישום טכנולוגיות.