הדור הבא בתקשורת לגופי האבטחה והחירום

עולם הקשר אותו הכרנו הולך ומשתנה עם התבססותה של יכולת העברת נתונים מהירה ברשתות. כבר בשנים הקרובות נפגוש מערכות המספקות מידע הוליסטי המגיע ממספר מקורות, בו זמנית, תוך שילוב יכולות בינה מלאכותית, ניתוח וידאו וחיבוריות למערכות לבישות (Wearables). על נושאים אלו ועוד בראיון שקיימנו עם דן אביטבול ה-CTO של קבוצת YTcom.

ראיין: עירד גיל

כללי

דן (דני) אביטבול נולד במרוקו ובשנת 1994 בהיותו בן 17 בלבד עלה לישראל מסיבות אידיאולוגיות. בגיל 20 התגייס לחיל התקשוב ומאז ועד היום עוסק בעולמות התקשורת. החל משנת 2019 משמש כמנהל הטכנולוגיות של קבוצת YTcom המתמחה במתן פתרונות תקשורת לגופי חירום וביטחון בישראל. חברת YTcom , לשעבר "יהודה טל תקשורת", עוסקת משנת 1987 בכל הטכנולוגיות הקשורות לעולם הרדיו; החל ממערכות ה-RF למיניהן וכלה במערכות מתקדמות המשלבות מידע עשיר ו- PUSH TO TALK על גבי רשתות הסלולר.

מהן מערכות הקשר השכיחות היום בעולמות האבטחה והחירום?

"מערכות הקשר הנפוצות בארץ כיום מתבססות בעיקר על שתי פלטפורמות מרכזיות. הראשונה, היא המסורתית יותר ומשתמשת בטכנולוגיות רדיו RF, כגון: VHF/UHF ,DMR ,P25, סימפלקס, עם מכשירים אנלוגיים ודיגיטליים. הפלטפורמה השנייה, היא פורצת הדרך ונקראת (Push-to-Talk over Cellular (PoC. טכנולוגיית ה-PoC פותחה כתגובה למגבלות של רשתות RF מסורתיות: ציוד ייעודי יקר, כיסוי מוגבל, רוחב פס צר וכמובן תשתיות ייעודיות המאפיינות רשתות רדיו מסורתיות. בניגוד לרשתות ה-RF המסורתיות, ל-POC יכולות רבות יותר, כגון: יכולת העברת טקסט, תמונות, וידאו, מיקום, שיחה דו-כיוונית ועוד… שימוש במכשירים חכמים או ייעודיים מאפשרים לבצע דרך יישומים מתקדמים מגוון פעולות מול השרתים בליבת המערכת, בהתבסס על תדרים של רשת הסלולר ללא מגבלה של כיסוי; היכולת להעביר את כל התכנים הללו במרוכז ובאותו תווך גם ברמת קבוצת הדיבור מאפשרת הנגשה של יכולות חדשות למשתמשים. GPP3 הינו הארגון העולמי שמגדיר את התקן המאפשר היום להשתמש ברשתות הסלולריות להעברת PTT ותכנים באופן מיידי ואמין, תקן מערכת קשר MCPTT. תקן זה מאפשר שימוש במכשירי סלולר, במחשב או בכל כלי התומך בתקשורת על בסיס IP להתחבר לרשתות אלו".

בעבר "שלטה" בישראל מערכת שנקראת "מירס" שהייתה הפופולרית בארגוני האבטחה והחירום אשר אפשרה לקיים שיחה לא רק באזור גיאוגרפי מצומצם, אלא גם בפריסה ארצית. מהי הטכנולוגיה הזו ולאן היא נעלמה?

"זו טכנולוגיה שאיפשרה לקחת רשת רדיו או רשת RF מסוימת, לחלק אותה בין לקוחות ולאפשר שימוש רב באותם ערוצי רדיו לכמה משתמשים במקביל. היא הייתה אמינה מאוד אבל הייתה כבדה לתחזוקה והשתמשה בהרבה תדרים ארציים. העלויות הגבוהות ורוחב הפס הצר היו הבעיות העיקריות והסיבות המרכזיות להיעלמותה. רשתות כאלה או דומות לה משמשות עד היום את המשטרה וארגונים דומים. הן מבוססות טכנולוגיות TETRA או P25 שהן סוג של אבולוציה של פרוטוקול IDEN ששימש את מערכות ה"מירס". היום כאשר רשתות הסלולר המתקדמות בדור 4 ו 5- הן מהירות ביותר, מאפשרות תיעדוף בין משתמשים ואמינות מאוד, ובמיוחד כשמחירי השימוש בסלולר זעומים, יש יותר הצדקה להעביר את שירות הקשר לרשתות הסלולר. היום העולם הולך לשילוב של כמה שיותר יכולות במכשיר אחד והיכולת לנהל קשר מהמכשיר הסלולרי האישי מהווה יתרון משמעותי ושילוב של מידע ויכולות. ריבוי מכשירים מעולם לא תרם לתפעול ולתקשורת רציפה בין גופים".

כאשר אנחנו מדברים במכשיר הטלפון הסלולרי אנחנו מדברים על ספקטרום מסוים של התדר. וכאשר אנחנו מדברים על ה- POC אנחנו בעצם מדברים על הספקטרום של ה- DATA . תוכל
להסביר את הנושא?

"על מנת להסביר את הנושא אתן תחילה סקירה קטנה איך רשתות הסלולר התפתחו אבולוציונית. בראשית הדרך רשתות הסלולר נועדו לדבר אחד – מתן זמינות לשיחת טלפון מכל מקום. משמע, אדם יכול לקבל או להוציא שיחה מכל מקום ולהיות בר השגה. מהר מאוד העולם הבין ש 'עם האוכל בא התיאבון' ואנשים דורשים הרבה יותר. לפתע היה צורך לאפשר העברת DATA. גם התפתחות המחשבים ועולמות הידע הגבירו את הצורך ליכולות העברה מהירה של נתונים אלו גם מהטלפון הנייד; הצורך בהעברה של יותר נתונים על גבי הסלולר התאפשר ע"י חלוקה יעילה של הספקטרום".

LONG TERM EVOLUTION

"הרשתות של דור 4 או דור 5 נקראות רשתות LTE (Long Term Evolution (. הן הופכות את רשתות הסלולר לרשתות שמבוססות IP . כאשר גם ה-VOICE הוא חלק מה-DATA או בשפה המקצועית VOICE OVER DATA או VOICE OVER IP וזה השינוי המהותי. ברגע שהטכנולוגיות האלו התבססו נוצרה לנו יכולת להעניק שירות איכותי שאף מאפשר תיעדוף של רשתות אלו אל מול משתמשי רשת אחרים/פרטיים בעיקר ברשתות של דור 4 וכמובן ברשת של דור 5 ובכך להבטיח שמנויים מסוימים או שירותים מסוימים יקבלו עדיפות בזמן עומס. במילים אחרות רשתות של גופי חירום הנשענות על טכנולוגיה זו יקבלו עדיפות על פני משתמשים פרטיים ויאפשרו רציפות תפקודית בעיתות חירום. בישראל נושא התיעדוף מוגבל ל 3%- מכמות המנויים שיכולים להיות על אותה רשת ובכך מבטיח משרד התקשורת שגם הציבור יוכל להשתמש ברשת. יש כאן איזון".

לאחרונה מדברים רבות על מהפכת הדור החמישי. מה ההבדל בין דור 4 לדור 5?

"אציין שלוש תכונות עיקריות שיסבירו את השוני: אחד – מהירות. אני לא מדבר רק על מהירות גלישה אלא גם על חיבורים בין אתרים לאתרי הליבה. שני – גלי הרדיו גבוהים יותר ויש עליהם קיבולת גבוהה יותר ואי לכך מתאפשרת העברה גדולה יותר של נתונים. שלישי – קיבולת – היא פי 100 ממה שדור 4 יכולה לתת. (ראה טבלה מעלה). צריך להבין שנושא הנגשת DATA הוא היום הבסיס לפיו נקבע עד כמה המפעיל הוא טוב, כמה מהר הוא מנגיש לי את ה- DATA שאני צריך, או במילים אחרות, עד כמה מהר אני יכול להעלות ולהוריד תכנים. כל כמה שנים הטכנולוגיה מכפילה את עצמה בכח וביכולת. היום אפשר לקחת ספקטרום של רדיו ולחתוך אותו לננו מילימטרים ולהעביר עליו נתונים. זו קפיצה טכנולוגית מאוד גדולה ושימוש חוזר בתדרים באופן מאוד חכם. טכנולוגיה זו קיימת רק ברשתות הסלולר בעוד שרשת ה- RF לא יודעת לעשות את זה כל כך יעיל".

איך חברות אבטחה או אנשי אבטחה יכולים ליהנות מהשירותים הללו?

"כאמור היתרון הגדול הוא ביכולת להעביר הרבה מאוד נתונים בזמן אמת שיכולים לסייע למנהל הביטחון בניהול האירוע וקבלת החלטות על בסיס נתונים אלו. כאשר אני מדבר על נתונים מדובר לא רק על טקסט, תמונה או ווידאו אלא גם על עולם ה-IOT ובעתיד הקרוב על מגוון רחב של פלטפורמות לבישות המעבירות מידע. רשתות דור 5 למיניהן מאפשרות תמיכה מסיבית של התקנים שתמיד מחוברים און ליין לרשת והם מדווחים באופן פסיבי נתונים היכולים לסייע לנו לקבל החלטות באופן חכם יותר. מדובר כאן על כמויות רציניות מאוד של נתונים. לדוגמה, סנסורים שמחוברים לבגדיו של המאבטח יכולים לתת אינדיקציות על מצבו במצב חירום".

לאור כל מה שאתה אומר, האם עידן ה- RF הסתיים?

"בהחלט לא, תמיד יש מקום לרשתות RF והן תמיד יהיו האחרונות שיעבדו ולכן אנו ממליצים על מכשירים היכולים לעבוד על מספר טכנולוגיות במקביל. מכשירים אלו נקראים מכשירים דואליים ) Duals (. מכשירים אלו יכולים לעבוד, הן בטכנולוגיות סלולר והן בטכנולוגיות RF כדי לתת למשתמשים מקסימום שרידות".

אמרת שהחידוש הגדול של עולם הקשר החדש הוא היכולת לשלב בין הרבה מאוד מקורות מידע. תוכל להרחיב בנושא?

"ככל שהרשתות מתקדמות כך גם השירותים. אחד היתרונות של ה-PTT בעולם הסלולר הוא השילוב עם טכנולוגיות תקשורת מתקדמות. היום אין הגבלה וניתן להעביר נתונים על רשת הסלולר, הלוויין או על רשת ה- Wi-Fi , משמע כל תווך IP משרת את המטרה. אי לכך, ישנה חשיבות רבה לכך שיש מגוון רחב של תשתיות היכולות לתמוך באותה טכנולוגיה מה שאין ב-RF וככל הנראה דור 5 יעזור כאן מאוד".

שילוב מערכות

"ברגע שאנחנו מפעילים את כל היכולות האלה אנחנו מבינים שהבסיס לא חשוב, התקן הדיבור כבר מתוקנן וניתן ליצור 'איחוד כוחות', מה שנקרא: יכולת פעולה הדדית משופרת. באמצעות תשתיות אלו ניתן לשלב תחת אותה מטריה כוחות של גוף א' וגוף ב' שיכולים לעשות 'חבירה שקופה', אם הם רוצים בכך. כך, ניתן להגדיר על מפה 'פוליגון' אשר בשטחו ניתן לקשר בין מספר גורמים שבשגרה הפועלים בתשתיות שונות של חברות שונות. על בסיס זה נבנתה 'מצודה-נט' – רשת החירום האזרחית של מנהלי האבטחה. מי שיתחבר לרשת זו יוכל בשגרה לדבר עם מוקד הרשת ועם קבוצות שונות להן יבחר להשתייך בדומה לוואטסאפ אך בחירום יוכל לשוחח, או לפחות לשמוע, את כלל כוחות החירום בגזרה שלו".

פריסה גאוגרפית, GIS, וידאו ועוד

"היכולת לזהות על גבי כל עזר חוזי את חברי הרשת, לראות מי נוכח ועוד, הפכה להיות כלי בסיסי בניהול צוות בשגרה ובחירום, חסל סדר 'מי פנוי באלנבי'. היום אתה מצפה שזו תהיה תכונת בסיס כמו הדיבור עצמו וזה יכול להיגמר ב- IOT שיושב על אותו מאבטח באותו אזור או במצלמה שיושבת וצופה על אזור כלשהו שאותה ניתן להנגיש לכל דורש. כמובן שהדבר הבא יהיה השילוב של יכולות הבינה המלאכותית המשתפרות מדי יום שיסייעו למנהל בעיבוד החומר ובקבלת ההחלטות. כבר היום ה- AI יכול לעזור בהבנת השמע במידה והוא לא מובן לאדם וכמובן לבצע רישום פרוטוקול בזמן אמת. היכולות האלה מתורגמות היום למערכות שיבצעו משימות אוטומטיות בהתאם לפקודות הניתנות בע"פ. דוגמא אמיתית: באירועי אוקטובר האחרונים, הרבה מהמוקדים של הארגונים הגדולים קרסו, זה היה מובן, כי הרבה אנשים התקשרו בו זמנית. הכל התנהל באופן לא יעיל. נושא ההזנקה של כוחות החירום לא היה פשוט וזו הרי פעולה פשוטה. אבל, האנשים היו עסוקים בלרשום את הקריאה שקיבלו לפני ביצוע פעולות הזנקה. ה-AI יכול לשפר את התהליכים כי הוא מבין שיש קריאה ושצריכה להתבצע הזנקה. לדוגמא AI כבר יכול להבין מהמיקום ומהות הקריאה את מי צריך להקפיץ ולאן".

האם תוכל לסכם לאן פנינו מועדות? מהו השלב הבא ואיך אתה רואה את מערכות הקשר בעוד שנתיים/שלוש שנים?

"להערכתי מערכות הקשר יהיו משולבות עם הרבה שכבות מידע ומערכות עיבוד נתונים ממוחשבות. המערכות עדיין לא יחליפו את האדם אבל כן יהיו לעזר בכל הקשור למערכות ניהול, איסוף נתונים וסיוע בקבלת החלטות. פעולות אוטומטיות לא יצטרכו להיעשות על ידי האדם. תמיד יש מקום לדיבור מיידי בין אנשים ויש לזה יתרון. אין טכנולוגיה שיכולה להחליף את זה אבל הוא יישאר ורק יעשיר את עצמו ככל שיותר ויותר מידע יהיה זמין וינותח באופן אוטומטי".