“ההבדל בין אסון להצלחה הוא במידת המוכנות”
“ההבדל בין אסון להצלחה הוא במידת המוכנות”
בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוחלט להקים בית חולים לחירום בעומק של עשרים מטרים מתחת לאדמה, כחלק מהקריה הרפואית של בית החולים רמב”ם בחיפה. למעלה משישים אלף מטרים מרובעים בשלושה מפלסים, הנמצאים ברובם מתחת לפני המים ונכונים, תוך ימים בודדים, לאכלס אלפי חולים וצוות בבידוד מוחלט מהעולם בחוץ. לאור ההיתכנות למלחמה בצפון ערכנו במקום סיור מודרך עם בני קלר מנב”ט בית החולים וסגנו יריב בן דוד.
ערכה: אורית פרנקו
מה היה הטריגר שהביא להקמת בית חולים זה בהשקעה של כ 600 מיליון ₪?
“הקמת בית החולים הממוגן הינו תולדה של מלחמת לבנון השנייה שהניעה את הנהלת בית החולים דאז בראשותו של פרופ’ רפי ביאר. הבנו שהעורף הופך לשחקן מרכזי בעימות ושעלינו לתת מענה מיגוני לבית החולים על מנת לאפשר לבית החולים רציפות תפקודית.
כבר בתום המלחמה הוחלט על מיגון מלא למערך המיון של בית החולים, גם מול תרחיש כימי וגם מול פגיעה קונבנציונלית וכך החל משנת 2009 מערך המלר”ד (מרכז לרפואה דחופה – מיון) ברמב”ם ממוגן. במקביל למיגון מערך המיון, כאמור, התקבלה ההחלטה על הקמתו של בית חולים תת קרקעי ממוגן לחירום, הן כמענה לאיום קונבנציונלי והן לאיום של תרחיש חל”כ. בשנת 2010 עם השלמת שלב התכנון וקבלת האישורים הנדרשים החל שלב הבניה שהיה אתגר הנדסי גדול. בית החולים תוכנן להיבנות בתת קרקע ואי לכך שבית החולים שוכן קרוב לחוף היה צורך לתת מענה לחדירת מי ים
לשטח הבניה ולשם כך נבנה במקום מפעל שכלל 70 בארות שאיבה שפעלו 24/7 לניקוז מי הים והזרמתם חזרה לים, וכל זאת במקביל לבניה.
בית החולים החדש נבנה בעומק של 20 מטרים מתחת לאדמה כאשר ‘האמבטיה’/היסוד של כל המבנה הוקמה מכמה יחידות בודדות כדי ליצור כמה שפחות ‘תפרים’ בחיבורים למניעת חדירת מים בעתיד.
מדובר על אמבטיה בת שלוש קומות בשטח של שישים דונם כאשר קומה וחצי שקועה מתחת לגובה פני הים. בתכנון נלקחו בחשבון כל סוגי הפעילות הרפואית הנדרשים ולמעשה גם תוכננו חדרי ניתוח, עמדות דיאליזה ומאיצים לביצוע הקרנות לחולים אונקולוגיים. המקום תוכנן מתפיסה שהוא יכול
להישאר “מכופתר” ומנותק מהעולם לפחות 72 שעות במצב שהוא עובד כ’אי בודד’. בשיאו יכול בית החולים להכיל כ- 2000 מיטות אשפוז, מעט משרדים, מעונות לילדי העובדים ואפשרויות לינה, אזורים אלקטרו מכאניים שתפקידם לתמוך במערכות חשמל, מיזוג אוויר, אספקת מים ופינוי ביוב. בתוך בית החולים התת קרקעי יש מתחמים לוגיסטיים שמיועדים להתארגנות בית החולים ונותנים שירות לכל המתחם הגדול, כגון אספקת מזון ועוד. מבחינה אנרגטית נלקחו בחשבון כל צרכי האנרגיה הנדרשים להפעלת המערך באופן עצמאי ולמשך תקופה ארוכה. כמובן שגם נושא מילוט ובטיחות מפירי מדרגות ויציאות חירום נלקחו אף הן בחשבון”.
מה לגבי הרציפות התפקודית של הנהלת בתי החולים?
“גם לכך ניתן מענה, הוקצה מתחם ממוגן בתוך בית החולים לחירום שמאפשר להנהלה להפעיל את כלל המטות האחוריים, כגון סיעוד, לוגיסטיקה, משאבי אנוש, דוברות וכדומה. לצידו נבנה חדר פיקוד ובקרה לשליטה על כל המתקן כאשר אליו מגיע מידע בזמן אמת על כמות המאושפזים, מלאי, שימוש במתקנים, אנרגיה, חמצן ועוד פרמטרים והכל מוזן ללוח בקרה אחד”.
מי הגוף שמחליט מתי לעבור ממצב של תפעול רגיל לתפעול חירום, וכמה זמן זה מצריך?
“ההחלטה נגזרת מהערכת מצב משותפת של מטה בית החולים המורכב מהנהלת בית החולים וצוות שע״ח, משרד הבריאות ופיקוד העורף. המעבר משגרה למצב פריסה מלאה לוקח כ 72- שעות עד לתפקוד מלא. מרגע סיום הפריסה, השאיפה שלנו היא להעביר את החולים מהמחלקות הלא ממוגנות בבית החולים לאזור החירום תוך 8-12 שעות. ישנה תוכנית סדורה ונתיבי תנועה שהוכנו מבעוד מועד, כולל מעליות ומעברים מתאימים לטובת השלמת סדר הורדה זה. לאור יכולות האשפוז בביה”ח התת קרקעי הממוגן, בשעת הצורך ניתן יהיה לקלוט מאות מאושפזים מבתי חולים אחרים באזור חיפה.
טרנספורמציה
“יש לזכור שבימי שגרה בית החולים לחירום משמש כחניון. כאמור, בשונה ממקומות אחרים בהם הוסב חניון לשימוש אחר, במקרה של רמב”ם נבנה בית חולים ממוגן לחירום אשר מוסב בשגרה לחניון כאשר כל מערכות בית החולים מוטמעות ומוכנות לעבודה, ומי שמגיע לחניון לא מזהה שמדובר במתקן רפואי”. טלי שמיץ גוליק, עו״ד, בעלת תואר ברפואת חירום (הכשרה כפרמדיקית) ומשפטים עם ניסיון עבודה של מעל 12 שנים במיון ומשמשת כמרכזת מתארי חירום בהנהלה האדמיניסטרטיבית של בית החולים, מוסיפה: “הרציונל של בית החולים רמב”ם בכללותו הוא להוות מרכז היקפי שיקלוט מטופלים מכל השכבות ומכל המחלקות הרגישות, כגון: פגיות, חולי דיאליזה ומחלקות טיפול נמרץ. גם בשגרה החשיבה שלנו מוטית לחירום – בין אם זה בבניית בניינים חדשים שחלקם ממוגנים ובין אם זה במוכנות למלחמה באמצעות בית החולים התת קרקעי. בית החולים משמש מרכז על טראומה בצפון שאמור לקלוט את הנפגעים ואנחנו נערכים לתרחישים הצפויים”.
מה תפקידה של מחלקת “מתארי החירום”?
“אנחנו צוות של 3 נשים. סגנית מנהל בית החולים, פרופ”ח קליני יעל שחור מיוחס היא רופאה אחראית מטעם ההנהלה על תחום החירום. מטעם הנהלת הסיעוד רימה בננסון מרכזת את שע״ח ואנוכי. יחד אנחנו מרכיבות צוות מולטי סקטוריאלי ומנהלות הכל יחד. בנוסף, לכל תרחיש יש אנשי צוות נוספים מקצועיים בתחומם למענה לתרחישי החירום השונים (סייבר, אירוע רב נפגעים ועוד..). הייעוד שלנו הוא לוודא כי בית החולים מוכן לטיפול באירועי חירום ובמצבי חירום מתמשכים. בשגרה לנהל אירועים רבי נפגעים מכל תרחיש, בין אם קונבנציונאלי ובין אם בלתי קונבנציונלי ובעת מלחמה תפקידנו לנהל את חמ״ל בית החולים על כל הנגזרות של כך”.
בתמונות מטה מימין לשמאל: סגנית מנהל בית החולים, פרופ”ח קליני יעל שחור מיוחס, רופאה אחראית מטעם ההנהלה על תחום החירום. רימה בננסון מרכזת את שע״ח מטעם הנהלת הסיעוד, טלי שמיץ גוליק, עו״ד, מרכזת מתארי חירום בהנהלה האדמיניסטרטיבית של בית החולים.
מה תפקידכם כאגף הביטחון בכל המערך הזה?
“אנחנו נערכנו מראש עם פקודת מבצע שיודעת לתכלל גם אבטחה שוטפת בשגרה וגם את שלב המעבר כאשר בית החולים עדיין בחלקו נמצא במפלס העליון של הקמפוס ונמצא בשלבי הורדה וגם את השלב שבית החולים כולו נמצא כבר בתת קרקע ובית החולים מעל הקרקע כבר כמעט לא מאויש. היערכות זו כוללת גם מענה לתרחיש אירועים ביטחוניים, סדר ציבורי וכו’. כל ההיבטים מכוסים”.
האם צוות עובדי האבטחה תורגלו לנושא?
“בהחלט, אנחנו מתורגלים להעתקת רוב הפעילות העילית שלנו (מעל הקרקע) לתת קרקע עם ההכשרה המתאימה שניתנה לעובדים מבחינת ההיכרות עם המתקן התת קרקעי, מקרים ותגובות והכול בהתאם לפק”מ”.
מהם האתגרים שאתם צופים כאגף הביטחון במצב כזה?
“להערכתנו האתגר של הסדר הציבורי הוא בולט. מדובר בשהייה של הרבה אנשים בתת קרקע ולאורך זמן. בנושא המבקרים – לא נוכל להכיל כאן מספר רב של מבקרים וזה ייצור מתחים אליהם אנו נערכים. אתגר נוסף הוא להמשיך לייצר רציפות תפקודית תחת אש בחלקים העיליים הפעילים.
בנוסף, יש לזכור שבית החולים צריך להגיב לאירועים רבי נפגעים מבחוץ. בכל פעם שיתרחש כזה אירוע יש לעבור למצב חירום של קליטת נפגעים מרובים, בין אם ישירות לבית החולים ובין אם כתחנת מעבר לבתי חולים אחרים”.
הזכרת את האוכלוסייה שגרה סביבכם שאתם צופים שתגיע לכאן?
“בית החולים נמצא במרכזה של שכונת ‘בת גלים’ בחיפה, לא מעט בתים בסביבה הם חסרי מקלוט או ברמת מקלוט נמוכה. הגדרנו, לצורך כך, אזור בו ניתן יהיה לתת מענה לציבור לצורך תפיסת מחסה עד שעיריית חיפה תפתח מקלטים ברחבי העיר”.
זה משהו שידוע לציבור?
“זה פורסם בעבר בערוצי התקשורת. כרגע זה פחות זוכה לתהודה, אבל בעת שהנושא יהיה רלוונטי זה יתפרסם ויהיה תיווך לציבור”.
לסיכום,
“חשוב לזכור שאין מתקן כזה בעולם ורבים באים לראות ולהתרשם, לשמחתנו או לצערנו היה לנו כבר ניסיון בהפעלתו של מתקן החירום בתקופת הקורונה וכבר אז בחנו שהות ארוכה מתחת לקרקע, כך שצברנו ניסיון. האתגר האמיתי יהיה לראות איך החלק שמעל הקרקע מתנהג עם תת הקרקע בזמן חירום. שם המשחק בימים אלו הוא יתירות ורציפות תפקודית”.
********