להפוך את הביטחון מהוצאה לנכס מניב

מהפכת הגדר האנרגטית: בחמש השנים האחרונות עוברת מדינת ישראל מהפכה אנרגטית גדולה שבה לצד הקמה של חוות סולאריות, אישרה הממשלה תיקון לתמ"א 10 /ד/ 10 המאפשר להקים מערכות סולאריות במתקנים וגגות ובין השאר גם ע"ג גדרות. אישור דו שימושי זה מאפשר היום ליזמים להציע לישובים פתרון הכולל הקמת גדר היקפית, הצבת מצלמות ואף חיבור למוקד רואה וכל זאת ללא תשלום בתמורה לחשמל אשר ייוצר בעזרת אותם פאנלים סולאריים שיוצבו על הגדרות. בנושא זה פנינו למר אייל כוכב, מנכ"ל משותף בחברת אלפר, המתמחה בהקמת גידור חכם ומתקדם ובין היתר מייעצת לגופים וישובים בנושא הגידור הדו שימושי.

ערך: עירד גיל

כללי

אייל כוכב עובד בחברת אלפר מערכות מזה למעלה משמונה עשרה שנה ומזה כחמש שנים מכהן כמנכ"ל משותף של החברה. אלפר מתמחה בתחום הגידור האלקטרוני ומציעה היום ללקוחותיה פתרונות מקצה לקצה בתחום הביטחון. לחברה פתרון ייחודי לעולם הגז המציע מערכת הגנה היקפית מוגנת פיצוץ המותאמות למתקנים אנרגטיים. פתרון ייחודי זה העלה משמעותית את פעילות החברה ברחבי העולם.

מה ההבדל בין מערכת גדר עבור פרויקטים אנרגטיים לבין מערכת גדר רגילה?

"בסביבות בהם יש חשש ממשי לנפיצות כגון מתקני גז, נפט ודלק נדרש תקן גבוה במיוחד מכלל המערכות האלקטרוניות, זאת בשל החשש שמערכות אלו עלולות להיות היזם לפיצוץ במקרה של דליפת גז וכדומה. נכון להיום, מלבד חברת אלפר קיימת רק מערכת אחת נוספת בעולם העומדת בדרישה זו ועובדה זו סייעה לנו להיכנס לפרויקטים אנרגטיים במדינות המפרץ ובמקומות רבים בעולם".

מהי גדר חכמה?

"משמעות המושג 'גדר חכמה' מתייחס ליכולת של אותם רכיבים המותקנים על ובתוך הגדר לתת אינדיקציה מול מגוון תרחישי ייחוס. ברוב המקרים מדובר על מתן התראה לניסיון פריצה או טיפוס על הגדר. הסנסורים המזהים את הפעילות יצביעו על סוג האיום ומיקומו, אינדיקציה המאפשרת הפעלה אוטומטית של מספר תגובות החל מהקפצת כוחות או רחפן, הפניית המצלמה לנקודה המדויקת ממנה מתבצעת החדירה ואת כל המערך הזה לחבר למוקד רואה/צופה שמאפשר לגורם אנושי לאמת את ההתראה בחמ"ל המאויש. הסנסורים היום ברובם הם סנסורים המבוססים אקסלומטרים המאפשרים עיבוד של המידע הגולמי שמגיע מהגדר וסינון המידע ברמת המחשב האלגוריתמי".

כאשר אתה אומר שאתם נותנים פתרון מקצה לקצה, האם כוונתך היא שאתם מקימים את הגדר, מוסיפים את האמצעים האינדוקטיביים ומספקים את המצלמות שמגבות אותה?

"אכן, השירות כולל את כל מה שציינת ועוד ובנוסף לכך את החיבור למוקד".

מערכת השו"ב של הגדר הוא פתרון שלכם או שאתם מתחברים למערכות קיימות?

"תלוי. יש לנו מערכות שו"ב שאנחנו פיתחנו ויודעות לנהל בתחום האנרגטי קצה לקצה. במתקנים גדולים או כאשר ללקוח מספר רב של אתרים, אז אנחנו משתמשים בתוכנות מדף ומחברים מספר רב של אתרים לשו"ב אחד כדי לאפשר ניהול יותר פשוט למשתמש".

המהפכה האנרגטית

בחמש השנים האחרונות מדינת ישראל עוברת מהפכה אנרגטית גדולה שבה לצד הקמה של חוות סולאריות, המדינה הוציאה חוק שנקרא "חוק הדו שימוש" המאפשר שימוש נוסף בגדרות קיימות והוא רלוונטי לגגות, לבתי קברות ומחלפים. החוק מאפשר להתקין פאנלים סולאריים על גדרות של ישובים ומתקנים, לחבר אותם לחברת חשמל ולמכור את החשמל שמיוצר מהפאנלים לחברת החשמל ולקבל לא מעט כסף המאפשר, במודלים מסוימים, להקים את הגדר עבור הישוב ללא עלות ואף להפוך את הישוב לשותף ברווחים.
נכון להיום, ישנם שני מודלים שכיחים; אחד – מודל "שגר ושכח" או במילים מקצועיות: "B-O-T" – "Build-Operate Transfer"; היזם בונה את הגדר ואת הפאנלים ללא שום עלות לישוב, כאשר הישוב אף נהנה מהכנסה שנתית קבועה בסביבות 30-40 אלף ש"ח לקילומטר גדר לשנה לתקופה של 25 שנה. לאחר תקופה זו מעביר היזם את הגדר המניבה לישוב שעכשיו נהנה מ-100% מהרווח אך התחזוקה, הביטוח ועוד תחול עכשיו עליו.

גדר ויותר

הביטוח מחייב את היזם בהתקנת מצלמות אבטחה לצורך שמירה על הפאנלים אבל בהחלט ישנם מצבים בהם החברות היזמיות מאפשרות לישוב להשתמש במצלמות גם לצרכי האבטחה.

המודל השני – שירותי ייעוץ וליווי לישובים

"אנחנו השתלבנו בעולמות הללו מתוך הבנה שלא כל ישוב רוצה להתחייב ליזם למשך 25 שנה. החברה פתחה מחלקה ייעודית לתחום הזה אשר מציעה לישובים שירות הכולל סקר מקדים ותוכנית עסקית המותאמת לכל ישוב וישוב. דין ישוב בצפון אינו כדין מושב שיושב דרומית לגדרה ולא בכל ישוב ניתן בכלל להתקין גדר מסיבות של תכסית, תוואי, הצללות של עצים וכדומה. לא על כל היקף הגדר רצוי להתקין פאנלים שכן אין דין גדר מזרחית כדין גדר מערבית, או דרומית ועוד".

מה היתרון לישוב המאמץ מודל הזה?

"לרוב אין בכל ישוב איש מקצוע היכול באמת לנהל פרויקט מקצועי מעין זה ולכן אנחנו הופכים להיות הגורם המלווה המקצועי. יתכן מאוד שנכון יותר לישוב להשקיע בעצמו את הנחוץ להקמת הגדר האנרגטית ולהחזיר לעצמו את ההשקעה במלואה תוך חמש שנים ואז להרוויח גם 200,000 ש"ח לק"מ במקום 30,000 ש"ח, כפי שמוצע במודל השני. ישנם ישובים להם יש נכסים אנרגטיים נוספים כמו גגות שניתן להתקין עליהם פאנלים סולאריים ואנחנו מאפשרים להם להסתכל בראייה כוללת על כלל הנכסים מבלי להתחייב לאף יזם במשך 25 שנה, שכן יש כאן ויתור על נכסים מניבים לפרק הזמן הזה".

האם אנשים פרטיים יכולים לחבר גגות פרטיים למיזם של הישוב?

"לצערי, נכון להיום, אין חיבור בין חוק הדו שימוש לחוק הגגות הסולאריים שמאפשר לכל אדם פרטי להתחבר לחברת חשמל. הישוב הוא ישות ציבורית והחיבור הוא פרטי. התעריפים שונים לאדם פרטי ואחרים לרשות. היכולת או התעריף נובע ממספר המונים שניתן להקים לקילומטר. אם אפשר לחבר מספר מונים אזי התעריף משופר".

לאור אירועי ה 7- באוקטובר ישנם ישובים רבים שישמחו להקים גדר ואני מניח שרבים מהם יוותרו על ההכנסה השנתית בתמורה לגדר חכמה המגובה במצלמות אבטחה ועוד, האם חשבתם גם על מודל שכזה?

"אכן זה המצב ולכן חברת אלפר פיתחה מודל כלכלי המציע ארבע חבילות:
חבילת בסיס: במסגרתה מקבל הישוב גדר היקפית באפס עלות. מובנית בתוך מודל זה היא האפשרות לצפות במצלמות האבטחה אשר יוקמו לצורך אבטחת הפאנלים הסולאריים אשר מכסות את הגדר עצמה ויותר.

חבילת בסיס משופרת: כוללת שיפור מערך המצלמות והפיכתן למצלמות אבטחה ייעודיות לישוב. במסגרת החבילה ועל בסיס תרחישי הייחוס של הישוב אנחנו יודעים לתכנן את מערך המצלמות באופן אופטימלי, אם זה לכיסוי נקודות מתות, בשערים וכו'.

חבילה מתקדמת: הוספת גידור אלקטרוני המשתלב עם מערך מצלמות האבטחה והגדר הקיימת. המשמעות היא: קבלת התראה על נגיעה או טיפוס על הגדר כולל ציון מיקום והפניית המצלמה לנקודה המתריעה.

החבילה הרביעית: מציעה לישוב פתרון כולל. הישוב שלרוב אינו מאייש חמ"ל על בסיס קבוע מחובר למוקד רואה המתכלל את כל מערך הביטחון. הישוב, ללא עלות, מקבל חבילת ביטחון מקצועית שלא מביישת מתקנים
ביטחוניים חשובים או קריטיים במדינת ישראל; גדר אינדיקטיבית, מערך מצלמות אבטחה ומוקד רואה שיודע לעבוד בשיתוף עם כיתת הכוננות ועם הרבש"צ באותו הישוב".

לסיכום,

"עצם העובדה שניתן לעשות את זה היום מבלי להעמיס על העלויות הביטחוניות של הישוב – זו מהפכה. הביטחון בישוב מוגדר כהוצאה והוא מהווה מס נוסף על התושבים. המהפכה האנרגטית מאפשרת להפוך את הביטחון מהוצאה לנכס מניב".