איש השנה בטכנולוגיה לשנת 2019 – נצ"מ עופר שנהב ראש מפא"ט

איש השנה 2019
כבשנה שעברה גם השנה התכנסה ועדת העורכים של מגזין מצודה-טק לבחור את איש השנה בעולם טכנולוגיות האבטחה. השנה בחרנו באדם אשר הקדיש את מרבית חייו לקידום ופיתוח תחום זה, נצ"מ עופר שנהב אשר פשט את מדיו השנה בתום למעלה משלושים שנות שירות כאשר בתפקידו האחרון שימש כראש מפא"ט – המחלקה לפיתוח אמצעים טכנולוגיים של משטרת ישראל.
ראיין: צביקה קנפר, ערך: עירד גיל
בסוף שנת 2019 סיים נצ"מ עופר שנהב שירות ארוך שנים במערך הביטחוני של מדינת ישראל, אשר כלל עשר שנות שירות ביחידה 8200, שש שנות שירות במשרד הבטחון וכעשרים שנות שירות במשטרת ישראל. במהלך השנים הללו מילא שלל תפקידים טכנולוגיים ביחידות המטה והשטח, בארץ ובעולם. הכשרתו כוללת B.s.c במדעים מטעם אוניברסיטת ת"א, תואר שני (MBA) במינהל עסקים בניו יורק מטעם NYIT (המכון הטכנולוגי בניו יורק) ותעודת בוגר קורס תכנות ממר"מ (מרכז המחשבים ומערכות המידע בצה"ל). כאמור, בתפקידו האחרון שימש נצ"מ שנהב כר' מפא"ט במשטרת ישראל. למרות שלשנהב רקע טכני וניסיון באלקטרוניקה הוא עשה את רוב שנותיו במשטרה בתחום ה-IT; החל בתפקיד ראש צוות פיתוח וכלה בתפקידי ראש מחלקה אשר במסגרתו ניהל את בית התוכנה של המשטרה (כ-300 איש) והיה אחד המובילים של מערכת השיטור האג"מית הטקטית והמבצעית "שירת הסירנה".
מה היא מפא"ט?
"מפא"ט הינה מחלקת פיתוח אמצעים טכנולוגיים המשויכת לאגף הטכנולוגיה והתקשוב במשטרת ישראל. תפקיד מפא"ט, אם לזקק במשפט אחד, הוא מתן מענה לפערים מבצעיים על בסיס אמצעים. מפא"ט הינה גוף המורכב ממהנדסי אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, מכניקה, אווירונאוטיקה וכימיה. תפקיד מנהל היחידה הוא 'להסתכל קדימה', לפתח, לאתר, לבחון ולנסות טכנולוגיות אשר יסייעו למשטרת ישראל בלחימתה בפשיעה בתחומים שונים כגון: מודיעין, אבטחה, תנועה, יחידות מיוחדות וכו', מפא"ט אינה גוף מצייד אלא גוף ממליץ".
כיצד מפא"ט פועלת?
מפא"ט הינה יחידת מו"פ R&D שפעילותה מושתתת על 3 צירים:
א. מחקר ופיתוח של אמצעים.
ב. פיתוח ואינטגרציית אמצעים לצורך בניית פלטפורמה חדשה העולה על סכום חלקיה (יפורט בהמשך)
ג. COTS – Commercial on the Shelf שעיקרו איתור, בחינה וניסוי של אמצעים זמינים לטובת צרכים משטרתיים, כפי שהם או עם התאמות.
תהליך ההכנסה של מוצרים לשימוש ארגוני הינו תהליך מורכב, בעל פרמטרים רבים מבחינת הלקוח המדמ"צ, אישורים רפואיים, אישורים משפטיים ועוד.
למפא"ט תמיד היו מספר עקרונות יסוד שהכתיבו את פעולתה :
א. ראייה מרחבית ומערכתית, מקצועיות, סקרנות ומינון נבון בין נחישות לספקנות.
ב. עבודה מתודולוגית, כאשר אנו מאמינים כי הדרך הארוכה היא הקצרה
ג. Time To Market קצר ככל הניתן במענה ללקוח
ד. לא להמציא את הגלגל – חשיבות קריטית וחוסכת משאבים, אנו מזהים יותר ויותר צרכים משותפים מול גורמי בטחון בארץ ובעולם.
ה. ריבוי שת"פ; מול גופי בטחון, אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם.
מה ההבדל בין האמל"חיות אותן ניתן למצוא ביחידות לעבודת אטו"ב?
אכן, במהלך השנים התפתחו, מסיבות שונות, סביבות פיתוח מקומיות על מנת לתת מענה לפתרונות אד-הוק בעיקר בגופי מפעילי כח שונים, היודעים לתת מענה מבצעי לצורך מיידי. לפני כשנה הוקם במשטרה אגף טכנולוגיה המתכלל את כל נושאי הטכנולוגיה, הפיתוח, התקשוב והאמצעים וישנה חשיבות רבה לשימור הסינרגיה בין הגופים הטכנולוגיים הללו.
אחת הדוגמאות האחרונות, שאף הוזכרו בירחונכם, הייתה היערכות מפא"ט לאספקת אמצעים בנושא מערך ההגנה ויירוט רחפנים באירוע האירוויזיון. כשנתיים לפני האירוע החלה מפא"ט, מהלך של פיתוח, בחינה, איתור וניסוי של אמצעים שונים לגילוי, סיווג, זיהוי וסיכול רחפנים. מהלכים כאלה הינם מורכבים ורגישים מסיבות שונות, וייזום התהליך, מבעוד מועד, איפשר למשטרת ישראל מתן מענה טכנולוגי הולם לאירוע בעל השלכות ברמה בינלאומית.
איך משפיעה ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה על עבודת מפא"ט?
אנו באמת עדים, בשנים האחרונות, לדרמה טכנולוגית. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאנושות מקוונת, למילה "PUSH" בהקשר של הודעות ומסרים לא הייתה עדנה כזו מעולם, אנו מביטים כ-200 פעם ביום בטלפון הסלולרי שלנו, כדור הארץ הולך ומתכסה במצלמות והמידע ברשתות החברתיות ובכלל מגיע לנפחים עצומים. לשדוד פיזית בנק היום זה Low–Techאבל לגנוב מספרי כרטיסי אשראי במרשתת זה High-tech.
"שוק האקסטרים והפנאי" שועט קדימה ולהבדיל ממה שהתרחש לפני שנים, השוק הביטחוני כבר לא הכי דומיננטי ולשוק האזרחי יש מה להציע לעולמות האבטחה, ניתן לראות זאת באמצעים אופטיים, באמצעי נטרול רחפנים ועוד.
מנעד האמצעים הקיימים היום בשוק הוא ענק: אמצעים כימיים, אופטיים, אלקטרו-אופטיים, מכניים וכו'. המפגש, המוכר וידוע, בין כוח מחשוב בעוצמות שלא נראו עד כה, "מחשוב ענן", תשתיות BigData ועיבוד מידע מבוסס AI מאפשר יכולות חדשות ומרעננות בנושאים מגוונים.
מפא"ט נמצאת כל הזמן עם "יד על הדופק" טכנולוגי; אנו לומדים, חוקרים, חושפים, מאתרים, מנסים ומציגים אמצעים חדשים ומגוונים, מהדקים שיתופי פעולה ומשתדלים לא להתבלבל עם היצף המידע (הלא תמיד מדויק) האופף אותנו.
תוכל להמחיש יותר את השימוש באמצעים בנושא טכנולוגיה ואבטחה ?
לדוגמה, אחד התהליכים שהולכים ומשתרשים בנושא אבטחה הינו השילוב והפיכת מידע גולמי (Raw Data) לידע (Knowledge), בהגנה על מתחם, אירוע או אתר. פרישת תשתית מולטיסנסוריאלית (מרובת חיישנים מסוגים שונים) לאיסוף נתונים והזרמת המידע לתהליך היתוך במטרה להבין מה באמת קורה תוך מינימיזציה של התראות שווא.
התהליך מרתק בשני היבטים: הריבוי והשונות של אמצעי האיסוף וחוכמתם המתגברת בקצה אל מול האלגוריתם שהולך ומתפתח בתהליכי התכת המידע. השימוש באמצעים מתקדמים "בעלי תבונה" בקצה החיישן לאחיזת שטח ססמית, אקוסטית, אופטית או אחיזת שטח סיגינטית הולכת ומתפשטת, נעשית מדויקת יותר, אמינה יותר ועושה עבודה טובה יותר מאתנו בני האדם.
כך גם לגבי התפתחות הטכנולוגיות הנלוות לתפיסה זו: אנרגיה מופחתת (סולארית וכו'), תקשורת בטופולוגית "אריג" (Mesh וכו'), רחפנים אוטונומיים ככוח מוזנק כ- First Responder ושידור לאחור.
זכור לי, שגם בנושא AI הרחבתם בעבר בירחונכם "מצודה", אבל בכל זאת חשוב לומר מילה… אנו, במפא"ט, פוגשים טכנולוגיה זו בכל מקום, זה לא "BuzzWord", קצב ההתפשטות של הטכנולוגיה כמעט ויראלית והיא אכן מרגשת, משמעותית ודרמטית. היא החלה להשפיע ותשפיע בהקדם ביתר שאת על כל תחומי חיינו, לא רק ברפואה ובחקלאות אלא בנושאי בטחון פנים קלאסיים.
האם לדעתך ההתפתחות הטכנולוגית מחייבת שינוי בתפיסת ההפעלה של מערכי האבטחה ובמילים אחרות: לצמצם בכוח אדם על חשבון הכנסת מערכות טכנולוגיות?
אני לא אחצה גבולות, שכן אני לא בא מהתחום המבצעי. יש בהחלט סימביוזה בין הטכנולוגיה לתו"ל האבטחתי ולתו"לים אחרים. אנו נמצאים במצב שהטכנולוגיה שועטת קדימה ומשפיעה בוודאי על תפיסות הפעלה ועל קונספציות. האם הטכנולוגיה יכולה להחליף את המאבטח? זה עדיין מוקדם אך היא בהחלט יכולה לסייע ולהחליף פעולות הנעשות היום ע"י בני אדם.
הדגשת את שיתופי הפעולה שלכם עם התעשייה והאקדמיה בארץ ובעולם אתה יכול להרחיב בנושא זה?
כפי שאמרתי השת"פ בארץ ובחו"ל הוא אבן יסוד בעבודת מפא"ט, אנו עובדים בצמידות גבוהה עם גופי הביטחון בארץ, מול האקדמיה והתעשייה, גורמי בטחון פנים אמריקאים וגורמים בינלאומיים אחרים. אחד משיתופי הפעולה שאנו מובילים הינו מול האיחוד האירופי Horizon 2020 שהינו שת"פ טכנולוגי. למרות שמדינת ישראל אינה חלק מהאיחוד האירופי מיצבנו את עצמנו מול האירופאים כמובילים טכנולוגיים וקיימות בקשות רבות של מדינות אירופאיות לשיתוף פעולה טכנולוגי. לצערי, מדינת ישראל הינה "יצואן מצטיין", שלא לומר מעצמה, בייצוא תרחישים מבצעיים.
תוכל לתת דוגמאות לשת"פ מול האיחוד האירופי?
ודאי, פרויקט Prevent שהינו פיתוח טכנולוגי להגברת בטחון ומניעת פיגועים בתח"צ, פרוייקט Roxanne פרויקט טכנולוגי לזיהוי דוברים לצרכי מלחמה בפשיעה, פרוייקט Cosmic פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לבידוק בטחוני במכולות ימיות, פרוייקט Persona פיתוח טכנולוגיות למעברים פתוחים, פרויקט ILEAnet פורום מו"פ טכנולוגי לגורמי אכיפת חוק, פרויקט Andromeda פיתוח פלטפורמה טכנולוגית בנושא מידע ושליטה במעברים יבשתיים ועוד.
האם היכולות הטכנולוגיות בדגש על יכולות הזיהוי והמעקב במרחב העירוני לא מעלות בעיות אתיות מורכבות של פגיעה בזכויות הפרט וחדירה לפרטיות?
אין ספק שיש כאן שאלות אתיות מורכבות, שכמובן לא החלו היום, בעיקר של צנעת הפרט. מצד אחד, אין ספק, הטכנולוגיה ואיסוף המידע הינם נדבך חשוב בלחימה בפשיעה ובטרור ומצד שני הפרטיות הינה ערך עליון. נושא ה-AI בפרט, מעלה שאלות אתיות מורכבות שהרי אין אלגוריתם מובנה המייצר תובנות מלאכותיות ולא תמיד ניתן להסביר מדוע התבצעה פעילות מסוימת על בסיס תובנת AI. אנו עדים למחלוקות רחבות בנושא גם באיחוד האירופי.
אז "איך תופסים את המקל בשני צדדיו?" מנתחים, מתעדים, משנים ומגבילים את הגישה למידע, מוחקים מה שניתן ומבצעים פעולות רבות אחרות על מנת לשמר גבולות ראויים. התהליך מתמשך ואינו פוסק לרגע.
אז מה צופן לנו העתיד? לפחות העתיד הקרוב?
משטרת ישראל קיבלה אחריות לאומית רחבה בנושא התמודדות עם איומי רחפנים ויש צורך להתמיד ולספק מענה ארגוני על האיומים הבאים ולחזק מענה לאיומים הנוכחיים. יש לתת דגש על שימוש בסייבר לצרכי השתלטות על רחפנים. כמו-כן, יש לאפשר למשטרת ישראל יכולות גילוי רחפנים על ידי אמצעים אלקטרו-אופטיים מושתתים AI (Artificial Intelligence) במטרה לפגוש רחפנים עוינים, שכבר נעים במרחב, ללא תקשורת.
אנו בתהליך בחינה והטמעה של מערכת מתקדמת המאפשרת תיעוד זירות מסוגים שונים (זירה פלילית או תאונת דרכים למשל) בקיבועי זמן קצרים מאוד ובדיוק רב. המערכת יוצרת מצב של "הקפאת זירה" ומידול תלת מימד שלה ברמת השטח תוך דקות ספורות והינה בעל חשיבות לעבודה משטרתית מדוייקת, מהירה ויעילה.
אנו בתהליך מו"פ חשוב ומתקדם של שימוש בקרן לייזר בעלת מאפיינים ייחודיים ליירוט "מעופפים" מסוגים שונים. בנושא זה תוכלו לקרוא בכתבה על טכנולוגיית השנה המפורסמת בגיליון זה (הערת מערכת).
נושא האפ"ק (אמצעי פחות קטלני) הינו חשוב ומאפשר פעילויות משטרתיות שונות ומגוונות. אנו בתהליך מו"פי של רובה פנאומטי בעל יכולת מתקדמת של שיגור קפסולות למרחקים משופרים לטובת טיפול בתרחישי הפס"ד מסוימים. אנו בתהליכי בחינה של אמצעים למתן מענה לעצירה ואיתור רכבים נמלטים או רכבים מתפרצים.
אנו בוחנים אמצעים שונים לגילוי וזיהוי סמים מסוגים שונים, במיוחד כעת עם שינויי רגולציה בנושא קנביס. בנושא זה תוכלו לקרוא בהרחבה בגליון 36 של מגזין מצודה (הערת מערכת).
אנו מבצעים תהליכים מורכבים של בחינת יכולות זיהוי פנים במרחב הציבורי (במקומות מקורים הנושא הרבה יותר פשוט), בזמן אמת וברמת דיוק טובה כאשר נושא זה כאמור דורש התייחסות רחבה לנושא צנעת הפרט והגנת הפרטיות.
נושא הירי במגזר הערבי הינו נושא מורכב שיש 'לתקוף' אותו במימדים רבים ומגוונים, אנו מקיימים בחינות וניסויים רבים של אמצעים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה במטרה להתמודד עם האמל"ח הלא חוקי המוסלק.
האם משטרת ישראל לשנת 2020 רואה בטכנולוגיה כמכפיל כח חשוב?
לקחים שנלמדו בעולם הביטחוני ובמשטרות בעולם המערבי, למרות השונות בינם לבין גופי אכיפת חוק כמשטרת ישראל, מוכיחים כי השקעה בטכנולוגיה ומיצוי נכון שלה בארגון, עשויות להוות מכפיל כח ותועלת עצומים, לספק יחסי עלות-תועלת של תפוקות מבצעיות משופרות לאין שיעור.
לדוגמא, אם בעבר משטרת ישראל התרכזה הרבה ב HumInt (מודיעין אנושי) וב ComInt (האזנות ותמלול) היום ניתן דגש ניכר גם ל VisiInt (מודיעין חזותי) ו WebInt (מודיעין מרשתת) וביצוע היתוכי מידע המשדרגים לאין ערוך את יכולותיה של משטרת ישראל בלחימה בפשיעה.
יכולות מיצוי מידע בזמן אמת כמו זיהוי פנים Face Recognition (בדגש על OutDoor ) או זיהוי לוחית רישויLicense Plate Recognition ודחיפתו בזמן המתאים, במקום המתאים, בתרחיש המתאים ולשוטר המתאים יוצרות תשתית משמעותית ללחימה בפשיעה.
ולשאלתך, משטרת ישראל רואה במנוף הטכנולוגי אמצעי רב עוצמה, שחייב להיות שזור ומשולב בשאר מאמצי המשטרה, זה המפתח להצלחה.
לסיכום,
מבלי להיכנס מדי לגאופוליטיקה המזרח תיכונית ולתרחישים מורכבים, למשטרת ישראל יש תפקיד חשוב ומשפיע על החוסן הלאומי בשגרה ובחירום. הגברת השימוש המשטרתי בטכנולוגיה על כל מרכיביה בכלל ואימוץ אמצעים מסוגים שונים, בפרט יאפשרו התמודדות מיטבית יותר אל מול אתגרי העתיד. אני רוצה בהזדמנות זו להודות לניצב שי קופרמן ראש האגף שנתן בנו אמון והוביל תהליכים אסטרטגיים ומשפיעים ברמה המשטרתית והלאומית ומאחל הצלחה לממלא מקומי סנ"צ עמית ליפשיץ אשר מגיע לתפקיד עם הרבה יכולות וניסיון מצטבר הנגזר ממגוון תפקידים ועם הרקע ההנדסי הנדרש. אני רוצה להודות לאנשי הטכנולוגיה של אטו"ב אשר בלעדיו לא היו מגיעים להישגים אליהם הגענו.