ראיון סיום תקופה עם יואל לוי – ראש אגף בכיר במשרד לבטחון הפנים

בימים אלו פורש לגמלאות מר יואל לוי ששימש בשנים האחרונות כסמנכ"ל בכיר במשרד לביטחון הפנים והיה אחראי על תמורות רבות העתידות לשנות בשנים הקרובות את עולם האבטחה הממלכתי והאזרחי כאחד. על פעילותו זו נבחר מר לוי כאיש השנה 2016 של מגזין מצודה. לכבוד היבחרו ולרגל פרישתו לגמלאות ערכנו עם מר לוי ראיון פרידה.

מאת: עירד גיל ועו"ד פרי נובוטני

 

מה תפקידו של המשרד לבט"פ בתחום ביטחון הציבור במרחב הציבורי?

"בעבר היה המשרד גוף מטה בלבד אך היום הוא יותר מכך שכן הוא מופקד על הגופים המרכזיים בתחום בטחון הפנים ובראשם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מערך הכבאות הארצי ובעתיד הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, הרשות להגנת עדים ועוד. למשרד יכולת השפעה על ארגונים אלו בהיותו מופקד על התקציבים, מבנים ארגוניים, תקנים ומשאבים. בתחום החקיקה ויוזמות חקיקה, הגופים השונים אינם רשאים ליזום הצעות חוק באופן עצמאי והמשרד הוא שמקדם תחום זה מול הכנסת והממשלה. אחת לשנה נקבעת על ידי השר מדיניות כללית אשר מפרטת את הקווים והדרך, מדיניות המחייבת את כל הגופים הפועלים תחת הנחיית המשרד. יש לזכור שהשר לבט"פ נושא באחריות המיניסטריאלית לביטחון הציבור במרחב הציבורי".

את מירב שנותיך עשית כקצין צה"ל, כיצד הגעת לתחום האבטחה האזרחית?

"לשירות הציבורי הגעתי בעקבות פרשת אבי אלימלך. אהוד ברק שהיה אז שר הפנים פנה לקמצ"ר וביקש סיוע בהסדרת תחום כלי הירייה. הקמצ"ר פנה אליי והתלבטתי רבות אך ביום שרבין נרצח הבנתי שחייבים להירתם לנושא. שאלתי את עצמי – מי נתן לרוצח כלי ירייה? מי בדק אותו?.. הסכמתי לקבל על עצמי את התפקיד לחצי שנה והצלחתי להטביע את חותמי בכמה נושאים בראשם קיצור אינטרוול החידוש מחמש שנים לשלוש שנים וחשוב יותר הוא יסוד התבחינים לפיהם יורשה לאזרח לשאת כלי ירייה. בהמשך התמודדתי במכרז לתפקיד סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש במשרד לבט"פ תפקיד אותו מילאתי במשך 17 שנים. במסגרת הזו קלטתי את אגף כלי ירייה, שכזכור היה תחת משרד הפנים".

אגף התפעול

"משנת 2013 אני משמש כסמנכ"ל לתפעול ופיקוח במשרד לבט"פ במסגרתו אני מופקד על אגף כלי ירייה, תחום הבטחון של המשרד וכל תחום המחשוב, הטכנולוגיה ומערכות המידע ובעתיד הקרוב על תחום 'שירותי האבטחה'."

שיפור השירות לאזרח

"כשהתחלתי את תפקידי ראיתי לנגד עיניי את הניכור הגדול הקיים בין הממסד (המדינה כרגולטור) לבין השותפים הרבים לדרך ביניהם; מנהלים וחברות האבטחה, בתי הספר להכשרת מאבטחים המטווחים, מדריכי הירי, בעלי הרישיון המיוחד, היבואנים והסוחרים, המאבטחים והאזרחים החמושים. הניכור היה גדול ואפשר לומר שהיה ממש נתק. הדברים הגיעו לשיא כאשר התברר לי שאגף כלי ירייה 'מככב' בכמות תלונות האזרחים כלפי השלטון. מצב זה הטריד אותי מאוד והיה ברור לי שצריך למצוא דרך לשיפור מהותי של המצב ולשיתוף פעולה בין הרגולטור לגופים המונחים.

אני זוכר שבמפגש ראשון שקיימתי עם בעלי המטווחים והסוחרים סיפרתי להם על הכוונה שלנו לחבר אותם למערכת המידע שלנו ולהפוך אותם לשותפים מלאים בכל ההליך. התגובה הייתה סקפטית והיום מערכת זו חיה ופועלת והיא משותפת לנו ולמשטרת ישראל ו'מדברת' עם בעלי הרישיון המיוחד בחברות האבטחה, המטווחים והסוחרים".

חברות האבטחה

"חברות האבטחה הפכו עם השנים ולא בצדק לחברות כח אדם שתפקידן לשמש 'כצינור' להעברת כספים. גם בנושא זה היה ברור לי שכרגולטור עליי להתערב על מנת להגדיר מחדש את יעודן ותפקידן. אני רואה בחברות האבטחה חוליה חשובה ומרכזית בניהול מערך האבטחה האזרחי ואי לכך אחת המשימות המרכזיות אותן קידמתי בשנים האחרונות הינה כתיבתו של תזכיר לחוק חדש לשירותי אבטחה. חוק זה אמור לעבור חקיקה במהלך שנת 2017 ובמסגרתו יעברו חברות האבטחה לפיקוח של המשרד לבט"פ. אנחנו מתכוונים לדרוש מחברות האבטחה להתמקצע ולהפוך למרכיב משמעותי ומשפיע בתחום וכשהן יהיו כאלה גם המדינה והציבור יתייחסו אליהן ברצינות ובכבוד יותר מכפי שקיים היום.

בחוק שירותי אבטחה החדש הוגדר כי בכל חברת אבטחה יימצא 'מנהל בטחון' – 'ממונה בטחון' שתפקידו יהיה בעיקר בהפיכת חברת האבטחה מחברת כוח אדם לחברת אבטחה. הגוף המקצועי המנחה את עבודת המאבטח בשטח תהיה חברת האבטחה באמצעות ממונה האבטחה של החברה. אם מנהלי החברה יהיו אנשי מקצוע והחברה תהיה גוף אבטחה מקצועי היא תשמש כגוף מקצועי שהציבור סומך עליו".

הבודקים הביטחוניים  

"במסגרת החוק החדש הוכנסה התייחסות למגזר המאבטחים שאינם חמושים אך מחזיקים בידם סמכויות, עד היום לנו כמשרד לביטחון הפנים לא היה פיקוח ובקרה עליהם. בניגוד למאבטחים החמושים, הבודקים לא רשומים ולא מפוקחים על ידנו".

מנהלי הביטחון

"מנהלי הביטחון הם החוליה האחרונה בהם התחלתי לטפל בימים אלו. בארץ פועלים מעל 5000 מנהלי אבטחה. חלקם מונחים תחת חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים וחלקם תחת חוק רישוי עסקים. רבים מהם אינם מונחים כלל למרות שהם אחראיים ישירות על מערכי אבטחה חמושה ושאינה חמושה. יש לזכור שגם בחברות האבטחה פועלים מאות רבות של מנהלי אבטחה (מנהלי סניפים, פקחים, מנהלי שירות) ומאות בעלי רישיון מיוחד וממלאי מקום האחראיים על מערך האבטחה החמושה. קבוצה זו מהווה חוליה חשובה במיוחד, הן בשגרה והן בחירום ונכון להיום אין להם אבא ואמא והם צריכים את התמיכה של המדינה ובראשה המשרד לבט"פ. כל מי שעיניו בראשו ומבין את רוח הדברים יתחבר למהלך הזה. אי לכל זאת אני פועל בימים אלו לסייע בהקמתו של ארגון ארצי שייצג את כלל מנהלי האבטחה בישראל. בעיניי ישלים מהלך זה את המערך כולו".

רשות לאבטחה אזרחית

"במהלך השנה הקרובה המשרד לבט"פ יהיה אחראי על כלל כלי הנשק המוחזקים ברישיון; על מחזיקי הנשק הפרטי, הארגוני ואחר, על בעלי הרישיון המיוחד האחראיים ישירות על ניהול הנשק בארגונים ועל חברות האבטחה האחראיות על העסקה ותפעול של רוב מערכי האבטחה בישראל. יחד עם מנהלי האבטחה נשלים את המעגל והמשרד ירכז, הלכה למעשה, את כלל השותפים למערך האבטחה האזרחי בישראל.

במסגרת תכנית העבודה לשנת 2017 אנו מקדמים רעיון להקמת 'רשות לאבטחה אזרחית'. רשות זו תאגד תחת 'מטריה' ניהולית אחת את כלל הגופים שציינתי הפועלים במרחב הציבורי. נייצר שפה אחידה, מערכות מחשוב ומידע, שיתוף פעולה בין כלל הגופים והמסגרות הפעילות במרחב החשוב כל כך לעם ישראל ובעיקר ראייה כוללת והובלת מדיניות אבטחה אזרחית בהובלת המשרד והשר לביטחון הפנים".

מה יהיה המבנה המנהלי של רשות זו?

"עמדו לפנינו שתי חלופות; הראשונה היא להקים 'תחום חברות אבטחה' ו'תחום כלי ירייה' וביניהם תחום מערכות מידע וטכנולוגיה. החלופה השנייה, שנראית לנו נכונה יותר, היא לפעול לפי החלוקה הבאה: 'תחום רישוי' ו'תחום פיקוח ובקרה'. בשירות הציבורי יש לקחת בחשבון גם את כח האדם שנמצא היום והמבנה הקיים היום ולצורך הענין הסתייענו ביועצים חיצוניים כדי לתכנן את המבנה הנכון ביותר עבורנו".

מה דעתך על הרעיון להקים רשות לאומית לאבטחה שתתכלל את תפיסת האבטחה ברמה הלאומית ?

"הרעיון הוא רעיון מבורך, אך צריך להסתכל על המציאות הקיימת במדינה שלנו ולשאול את עצמנו – מה הסיכוי שזה יקרה? אולי במישור התיאורטי/אקדמי ניתן יהיה למצוא מספיק אנשים שיצדיקו מהלך כזה אבל הלכה למעשה, לדעתי, יהיה מהלך שכזה קשה מאוד ליישום. קחו לדוגמא את המל"ל שהוקם רק לאחר כמה טראומות שהתרחשו למרות שהיה ברור לכולם שגוף שכזה חייב היה לקום. כנ"ל בתחום מערך הכבאות שהוקם רק לאחר אסון הכרמל".

שיפור תשתיות המחשוב והשירות לאזרח ולחברות

"מערכת המחשוב החדשה 'אופיר', אותה השקנו לפני כשלוש שנים, יצרה פלטפורמה משותפת לנו ולמשטרת ישראל ולחברות והארגונים מולם אנו עובדים. יצרנו ממשקים ו'כספות' המאפשרים דיווח וקבלת מידע ובכך שיפרנו לאין ערוך את מערך השליטה והבקרה על מערך זה.

לצורך הדגמה: בעבר, כאשר אזרח היה מעוניין להפקיד נשק במשטרה, הוא נדרש להגיע לאחת הלשכות עם אישור ידני. זה לקח הרבה זמן והיה כאן בזבוז זמן משווע עבור האזרח. היום זה עובד אחרת; יצרנו מצב שבו כאשר השוטר מקבל לידיו נשק להפקדה, הוא נכנס לתוך המערכת, מזין את פרטי ההפקדה, מצייד את האזרח באישור וכך מסתיימת הפעולה. בדרך זו נחסכים זמן ומשאבים הן לאזרח והן למערכת והשליטה על המערך כולו שופרה עד בלי הכר".

מוקד שירות לאזרח

"כפי שציינתי בפתח הראיון השירות לאזרח ולחברות היה חייב שינוי ואותו יצרנו, בין היתר, ע"י הקמתו של 'מוקד שירות' המשרת את לקוחות המשרד לבט"פ בכלל ואגף כלי ירייה בפרט. אחרי מאבק לא פשוט הגענו להבנות עם ועד העובדים והמוקד התחיל לעבוד. עיקר פעילותו היא בתיאום וקישור בין הלשכות והאזרח והתרומה העיקרית והמשמעותית ביותר היא בזמינות ואחידות המענה. הודות לפעולת המוקד השירות לאזרח ושביעות רצונו השתפרו לאין ערוך והתורים התקצרו".

אחידות המענה

"רוב השאלות המופנות למוקד הן טכניות בעיקרן ולכן התשובות מופקדות בידי אנשי המוקד. כאשר אין למוקד תשובה לשאלה שנשאלה היא עוברת ל'מוקד ידע' ושם מתקיים דיון. מחליטים מהי התשובה הנכונה והיא נכנסת לתסריטי השיחות של המוקדנים וכאשר מגיעה שוב שאלה כזו – התשובה כבר ברורה ואחידה. המוקדן יכול לראות בזמן אמת את 'סטאטוס הטיפול' בכל לקוח וכך התשובות הניתנות הן אמינות ומדויקות. אני רואה במוקד 'שלב ביניים' בלבד שכן בתוך שנתיים עד שלוש שנים יוקם אתר מידע אינטראקטיבי שיאפשר לאזרח למלא באופן עצמאי טפסים ובקשות ולשלוח אותם אלינו באופן מקוון ללא צורך בתיווך המוקד".

השנה חלה תפנית חדה בגישה של המשרד לנושא מתן כלי הנשק לאזרחים. האם אתה יכול להרחיב בנושא זה?

"השוני המרכזי אותו אנו מובילים נעוץ בדרך בה אנו בוחנים את 'התבחינים' על פיהם נקבע האם אדם יאושר לשאת כלי ירייה. תבחינים חייבים להיות ותמיד יהיו. כאשר בראש מעיינינו השמירה על בטחון הציבור והמרחב הציבורי. אנו רואים באזרח החמוש מרכיב במערך האבטחה הכללי, כאשר המעגל הראשון מתבסס על לובשי המדים; משטרה, צבא ודומיהם, אח"כ יש את חברות האבטחה ומערך המאבטחים והמעגל השלישי הוא האזרח החמוש. לצערי, דווקא במקומות בהם אירעו לאחרונה אירועי טרור לא היו אזרחים חמושים שיכלו לתת מענה שכן התבחינים מתבססים על מקום מגורים ורוב ההתייחסות היא למגורים מעבר לקו הירוק ובכך אנחנו מדירים נושאי נשק אפשריים ממרכז המדינה. בעיה זו הובלטה באירועים בשרונה ובדיזינגוף. כאשר בדקנו כמה מחזיקי כלי ירייה נמצאים ברדיוס סביר למקום האירועים נוכחנו שזה מספר שאפשר לספור על יד אחת…!! זאת אומרת שיש מקום לחשיבה אחרת. ברוח זו עלה השנה רעיון 'התבחין האישי', רעיון שהעלה המפכ"ל ונתמך ע"י השר. הכיוון הוא לאשר לבוגרי שירות צבאי ביחידות קרביות ובדגש על בוגרי קורסי פיקוד לקבל נשק אישי. מדובר באלפי אנשים, שלא בטוח שכולם אכן ירצו – אבל זה בהחלט יכול להיות סוג של מסלול שלא היה קיים בעבר".

פיקוח ובקרה על מערך כלי הנשק הארגוניים

"אחד האתגרים העומדים לפתחנו הוא השליטה והבקרה אחר תנועות הנשק הארגוני במרחב הציבורי. נכון להיום ישנן מעל 6500 נקודות אבטחה בהן מופקד נשק ארגוני וכרגע השליטה על מערך זה אינה מספקת. אני מאמין שאפשר להיעזר באמצעים טכנולוגיים הקיימים היום בנמצא לשיפור רמת האבטחה ולפיקוח על תנועת כלי הנשק. אני, כרגולטור, רוצה לדעת איפה נמצא כל כלי נשק ארגוני וכך אני דורש מבעל הרישיון הארגוני בחברת האבטחה. בימים אלו אנו בעיצומו של מהלך שיקשר בזמן אמת בין הנשק הארגוני לבין המאבטח או האתר שבו נמצא הנשק ובהמשך נבחן מספר טכנולוגיות לשיפור נוסף של השליטה בכלי ירייה אלו".

בעל הרישיון המיוחד

"גם להגדרתו ותפקודו של בעל הרישיון המיוחד בארגון חלק מהותי בתחום זה. במהלך ביקורות שביצענו השנה עלו דברים מאוד מדאיגים המחייבים אותנו למחשבה מחודשת גם בנושא זה. על כלי הנשק בחברות האבטחה מופקד 'בעל הרישיון המיוחד' אך אנו חייבים לשאול את עצמנו מי הוא אותו בעל תפקיד? מי אפיין את תפקידו? באילו תבחיני בסיס הוא מחויב לעמוד? מה חייבת להיות הכשרתו ומה סמכותו בארגון? נכון להיום יש לנו סוג של פער החייב בגישור. אומנם יש למשרד קשר עם מנהלו של בעל הרישיון המיוחד אבל אנחנו עובדים תמיד תחת אילוץ שכן אין לנו שום סמכות לדבר איתם או לומר להם מה לעשות. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה שתפקידה לאפיין את דמות בעל הרישיון המיוחד, הכשרתו, אחריותו וכו'..".

 

כמה מילים על יואל לוי

נולד והתחנך בירושלים, נשוי ואב לשלושה ילדים, סב לשבעה נכדים. שירת בצבא 24 שנים ופרש בדרגת סא"ל. הבת הגדולה חוקרת בתחום האקדמי באוניברסיטת בר אילן. היא עוסקת בנושא פוסט טראומה ובדרכה לקבל את תואר הפרופסור בתחום. בת שניה קצינה במשטרת ישראל. הבן הקטן הוא איש רוח.. עוסק באנתרופוסופיה. פעיל מאוד מבחינה חברתית.

"החלטתי לסיים את תפקידי ממקום של נוחות, אני חושב שנכון יותר לקבל החלטה כאשר אין עליך לחצים. אחרי ארבעים וחמש שנים בשירות הציבורי, בהן נהניתי מכל רגע הגיע הזמן לעשות דברים אחרים..

בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכל מי שעבדתי איתו בשיתוף פעולה לאורך השנים הארוכות במסגרת שירותי הציבורי ולאחל לממשיכים בדרך הצלחה רבה".

 

בשם עולם האבטחה האזרחי אנו מבקשים להודות לך על העשיה והתרומה הגדולה והנכבדה לביטחון אזרחי ישראל.

יישר כוח.  

משטרת ישראל כשותפה לדרך

"אחד התחומים בהם עסקתי במהלך שנות עבודתי האחרונות במשרד היו בפיתוח קשרי העבודה ושיתופי פעולה עם משטרת ישראל. ברצוני לציין כי לקשרים אלו משמעות רבה בזירת בטחון הציבור ובמהלך להקמת 'הרשות לאבטחה אזרחית'. אני שמח לומר שאנחנו מדברים עם חטיבת האבטחה כדבר שבשגרה ומערכות המידע המשותפות שפותחו מקלות גם כן על העבודה".

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.