פתיחות, הקשבה ונכונות לבצע שינויים – ריאיון עם תנ"צ משה אדרי

ראיון ראשון עם רח"ט אבטחה החדש, תנ"צ משה אדרי

על פי מיטב המסורת ערכנו השבוע ריאיון ראשון עם ראש חטיבת האבטחה, תנ"צ משה אדרי, שהפתיע בפתיחותו לשמוע ולבחון כל נושא ואינו חושש לבצע שינויים במידה והוא ימצא לכך הצדקה מבצעית.

ראיין וערך: עירד גיל

 

"כאשר הגעתי לחטיבה לא הכרתי את עולם האבטחה כפי שאני מכיר אותו היום. אומנם הגעתי לחטיבה מעולם הביטחון אבל מכיוון חבלה ומטענים. אני חייב לומר שהופתעתי מכמות האנשים הטובים הנמצאים בתחום הזה והציעו את עזרתם, ללא כל תמורה. כל מי שפגשתי פתח בפניי את  הדלת, נתן עצה והציע לסייע וזה חימם את הלב. בתחילה אציין שחששתי מזה אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר באנשים טובים שהענף פשוט חשוב להם והם רוצים לעזור. נכונות זו גורמת לי לפעול בנחישות ובמרץ במטרה להבין איפה הדברים נתקעים ולפתור את הבעיות שהועלו בפניי. אני רואה את עצמי אחראי על תחום האבטחה כולו ואפעל על מנת למסד את התחום כמקצוע שאנשים ירצו להגיע ולשרת בו לאורך טווח".

תנ"צ משה אדרי, בן 54, נולד בבאר שבע שם גדל והתחנך. בצבא שירת בהנדסה קרבית ולאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת ת"א. חבר שפגש במקרה סיפר לו שמקימים יחידת חבלה בלב עזה ואדרי נקרא לדגל. "שנת 1989 התאפיינה בגל אירועי פח"ע, עשרות מטענים ואירועים מאוד מורכבים ואני מצאתי עצמי מתגייס למחלקת החבלה של משטרת ישראל", מספר אדרי. "שירתתי 3 שנים ביחידה הזו בעזה. שנים מורכבות בהן למדתי לשרוד בשטח לבד, לעבוד מול הצבא ועם גורמים אזרחיים. שנים אלו, בהם שימשנו כ'שכפ"צ' עבור תושבי עזה עיצבו אותי גם כאדם וגם כאיש ביטחון. משם אני יוצא 'לנוח' בתחנה ברמלה לוד, כאשר כבר בלילה הראשון נורה טיל לאו לתוך בית באחת השכונות.. בתום שנתיים ברמלה לוד יצאתי לקורס קצינים והוצבתי כקצין חבלה בצפון. בשנת 1999 מוניתי  לתפקיד הנחשק של קצין חבלה בירושלים. זו הייתה תקופה של שיא הפיגועים ובכלל זה גל המחבלים המתאבדים. משם אני ממשיך לתפקידים נוספים וממלא את כל שדרות הפיקוד במחלקת החבלה כאשר בשנת 2015 אני מתמנה לרמ"ח חבלה, תפקיד מאתגר אותו אני ממלא במשך ארבע שנים. בסיומן מצאתי את עצמי בצומת של קבלת החלטות ואני מחליט לצאת למכללה לביטחון לאומי (מב"ל). הגשתי בקשה, עברתי מבחנים וראיונות והתקבלתי. זו הייתה השנה החשובה ביותר שהייתה לי בחיים. זה ה-בית ספר למפקד ולמנהל בארגוני הבטחון בכלל ובמשטרת ישראל, בפרט. הכרתי שם אנשי צבא, מוסד ושב"כ ויתר ארגוני הביטחון בישראל וקיבלתי החלטה עם עצמי שאם אני ממשיך במשטרה ומתקדם לדרגת תת ניצב – אז אני אמלא את התפקיד של רח"ט אבטחה.

בסיום הקורס אני מצטרף למזכירות הביטחונית של השר לביטחון הפנים ולקראת סוף תפקידי מגיעה ההצעה להתמנות לתפקיד רח"ט אבטחה ואני ממהר לקבל על עצמי את התפקיד. זה אחד המהלכים הטובים ביותר שעשיתי. אני כבר שבעה חודשים בתפקיד וזה עולם תוכן עצום הנוגע בעשרות רבות של תחומי עשיה של אבטחה ורישוי, מאירועי בספורט, דרך עולם הקנביס הרפואי, אבטחת מעברי הגבול, מוסדות חינוך, תשתיות, רכבות, מאוימים ועוד".

בתחילת דרכך בחטיבה נשמעה ביקורת שאתה לא נפגש עם אנשי השטח, מדוע?

"בשלושת החודשים הראשונים רק למדתי ובאמת המעטתי לצאת לשטח. היה חשוב לי לפגוש תחילה את ראשי החטיבה וללמוד את התפקיד באמצעותם. נפגשתי עם כל מפקדי החטיבות הקודמים על מנת ללמוד ולהבין מדוע פעלו כך או אחרת. רק לאחר שגיבשתי את עיקרי היעדים אליהם אני רוצה להגיע התחלתי לצאת לשטח, תחילה לכל מקום שהיה צורך מבצעי או פיקודי שאגיע ולאחר מכן התחלתי להיפגש עם הגופים המרכזיים בשטח.

יש גם לזכור שאירוע מירון יושב על שולחני. מדובר בנושא מורכב שדורש משאבי זמן גדולים, כאשר האירוע הבא בפתח".

בחלוף שבעה חודשים בתפקיד, מה היית מסמן כיעדים המרכזיים בהם יש לטפל?

"ראשית, יש היום הבדלים משמעותיים מאוד בין עולם האבטחה הפועל מתוקף 'חוק רישוי עסקים' לבין מערכי האבטחה הפועלים מתוקף 'חוק הסדרת הביטחון', הבדלים שיש לצמצם. תחום נוסף הוא המחסור הכרוני בכח אדם והקושי בגיוס מאבטחים ותחזוק המערכת. הכל מאוד ארעי, אנחנו תמיד מתקנים דברים ושמים פלסטרים. לי זה מפריע ואני רוצה לטפל בזה מן היסוד.

בימים אלו אנו מקימים צוות עבודה שינתח את כל עולם האבטחה מקצה לקצה. אני מעוניין לבחון את כלל המרכיבים; החל בגיוס, בתנאי ההעסקה, ברמות השכר, בהכשרה ועוד. המכלול צריך לתת לנו את רמת האבטחה הנדרשת – אני רואה בזה את השליחות המרכזית".

מי שותף בוועדה?

"הממונה כרגע הוא מנב"ט משרד האוצר, ולא במקרה. אנחנו נמנה אנשים שבאים מכל התחומים; מחברות האבטחה, מעולם הרישוי, ההכשרה והפיקוח. אני מאמין גדול מאוד שהשכל, הידע והניסיון לא נמצא רק בחטיבה אלא גם ובעיקר בשטח. אני מאוד מנסה להגיע לכל אחד מהמנב"טים, המד"רים והמדריכים כדי לשמוע וללמוד. אני גם פונה ושואל את המאבטחים, אני מתעניין בנושאים כמו איך התחושה שלו בעבודה, איזה סוג תעודה הוא נושא, איך היה הקורס עבורו וכדומה. בעיניי הם לא אנשים שקופים".

כיצד אתה רואה את תפקידה של החטיבה כגוף המנחה את עולם האבטחה האזרחי?

"האחריות שלנו היא מלאה, מרגע גיוס מאבטח ועד הרגע שהוא מנע פיגוע. כפי שאמרתי, מדובר במכלול שלבים החל באחריות על מערך ההכשרה, בהכנה לתפקיד, בליווי השוטף וברענונים וכן גם בדאגה שהמאבטחים מתוגמלים כראוי. כאשר מאבטח פועל כנדרש ומונע פיגוע – אני משתדל להגיע למקום ולומר לו תודה ולתת לו תעודת הערכה".

באחת משיחותינו הזכרת את החשיבות שאתה רואה בכלי למידה מתקדמים, כגון: למידה מתוקשבת, סימולטורים ומציאות רבודה לצורך הכשרה ותרגול של אנשי האבטחה. אשמח שתפרט בנושא זה.

"לעיתים היכולת להכניס את המתאמן לסיטואציות שונות המדמות תרחישים שונים (ירי, לדוגמא) – זה יותר טוב מכל מטווח. היכולת ללמד את המאבטח לקרוא נכון את המצב ולהגיב מאוד חשובה והיום יש את הכלים המאפשרים זאת בעלות שאינה גבוהה. כך אימנתי את החבלנים. ידוע שבשעת לחץ אדם נשען על נהלים ותבניות שלימדו אותו. בשעת לחץ ובעיקר בזמן סכנת חיים המוח והגוף מגיבים באופן מאוד בעייתי ואת המצבים הללו יש לתרגל. אני הכנסתי את החבלנים לסיטואציות אמיתיות, ככל האפשר, והבאתי אותם לפעול באופן אוטומטי. אימונים אלו הוכיחו את עצמם וכאשר תחקרנו חבלנים לאחר אירועים בהם הם נדרשו לנטרל בהצלחה מטען כזה או אחר, אזי המשפט שחזר היה: 'פעלתי כמו באימון'. זה מה שאני מבקש לעשות גם עם המאבטחים. אני שואף שבתי הספר ייכנסו לעולם הזה ואנחנו נמצא איזונים כדי להקל עליהם בנושא".

גוף מנחה/מונחה. מהם יחסי הגומלין בין החטיבה לבין המנב"ט/חברות האבטחה/מאבטחים. כיצד אתה רואה את תפקידו של מנהל הביטחון במתקן?

"לי הנושא מאוד נהיר וברור. אני צריך לבנות את התבניות והמשימות של הגוף המונחה ומנהלי הביטחון צריכים לבצע. כאשר אני אומר משימות אני מתכוון לאיום הייחוס אותו אנו מתאימים למציאות היום. גם לעולם הרישוי וגם לעולם הסדרת הביטחון.

אני מצפה מהמנב"ט שיקבל ממני את היסודות המרכזיים של העבודה לפתח ולהתאים את המענה האבטחתי למערך עליו הוא מופקד ולמציאות שבה הוא חי – זה באחריותו. זה תפקידו. אני חושב שהיום אנחנו יותר מדי מקובעים ועלינו לאפשר לראש הגדול של המנב"טים לפעול. זה יחייב אותנו להיות יותר גמישים בנהלים".

תופעת ה"קיבעון" והאבטחה המוכתבת קיימת בעיקר בתחום הרישוי. נכון להיום, בגופים רבים נקבעת האבטחה במתקן עפ"י הכתוב בפריטי הרישוי וללא כל יכולת שינוי. תופעה זו יוצרת עיוותים ולמנהל האבטחה במקום אין כל שיקול דעת ולצערי גם לא לקצין האבטחה הטריטוריאלי. כיצד אתה מתכוון לטפל בסוגיה זו?

"חשבת פעם איך הגענו לזה? – דעתי היא: זה היה מקום פרוץ. כל אחד התנהל באופן עצמאי לחלוטין ומתוך אינטרס כלכלי של בעל המקום ולא מתוך האינטרס הביטחוני. לכן נקבעו חוקים נוקשים שאף אחד לא יפרוץ את המסגרת. בשונה מהפעילות בחוק הסדרת הביטחון במתקני הרישוי, מנהל הביטחון מקבל משכורת או מבעל המקום המונע, כאמור, ממניעים כלכליים והוא רוצה לחסוך או מחברת האבטחה עליה הוא צריך לפקח. צריך להיות ברור שהמנב"ט מחויב למי ששלח אותו ובמקרה הזה זו משטרת ישראל שעל ידה הוא מונחה.

היום יש בישראל כ- 64 אלף עסקים וכוח האכיפה והפיקוח של המשטרה בשטח מאוד מצומצם עם הרבה משימות. אנחנו מבקרים ובודקים שהעסקים עומדים בהנחיות ומנהלי הביטחון פועלים עפ"י תכנית האבטחה שאושרה. אני לא חושש לפעול כנגד מי שמפר את ההנחיות. יש לציין שבחודש הקודם הוצא צו סגירה לאחד ממתקני האימונים שלא עמד בדרישות תו התקן למוסדות הכשרה".

מדינת ישראל בכלל והמשטרה, בפרט – שמו להן מטרה להיאבק בפשיעה במגזר הערבי ובכלל. כיצד חטיבת האבטחה משתלבת ביעדי הארגון ותורמת את חלקה למאבק זה?

"אנחנו פועלים בשני תחומים מרכזיים: הראשון הינו המלחמה בדמי החסות בכסות של חברות המציעות לבעלי העסקים שירותי אבטחה כחוק. אלו שמסרבים זוכים להתנכלויות מצד הגופים העברייניים. אחרי שנים רבות ש'חוק שירותי אבטחה' לא התקדם, אנו פועלים היום במרץ לקידום החקיקה. נכון להיום, הטיפול ברישוי חברות השמירה 'חונה' במשרד המשפטים. במסגרת החוק החדש יעבור החוק לאחריות המשרד לביטחון הפנים ובמשרד יוקם גוף שיעסוק בבדיקה, פיקוח ורישוי של חברות האבטחה. במסגרת חוק זה גם ייקבע 'תו תקן' לחברות, ייקבעו בעלי תפקידים, הליכי בידוק לבעלים, למנהלים ולעובדים. אני מעריך כי החוק ייחקק בכנסת עד סוף השנה.

תחום נוסף בו אנו תורמים את חלקנו הוא תחום רישוי העסקים. עולם הפשע מנסה להיכנס לכל חלקה טובה ואנחנו פועלים בצורה משולבת באמצעות גופי הממשלה השונים, הרשויות המקומיות ובאמצעים נוספים העומדים לרשותנו. הפשיעה חולשת על תחומים רבים, כגון; חלוקת גז ותחנות דלק פיראטיות, כלי רכב ומוסכים, בתחום המזון – חנויות לממכר בשר לא כשר וכו'.. ועוד. כממונים על תחום הרישוי אנחנו מגיעים לשטח ותובעת הרישוי, בשיתוף עם מס הכנסה, פושטים על אותם גופים מבקשים להציג את רישיון העסק, בודקים ספרים והעבריינים מקבלים קנסות גבוהים ובמקרים רבים גם צווי סגירה".

אילו השלכות נוספות יהיה לחוק החדש על תחום האבטחה?

"מן הסתם יהיו לחוק זה השלכות רבות, אחת מהן היא הכוונה לבטל כל אבטחה חמושה שאינה במסגרת חברות האבטחה ו/או שאינה באישור משטרת ישראל. בנוסף, כל מאבטח חמוש יידרש הן לעמידה בתבחינים של מאבטחים מונחי משטרה והן במעבר הכשרה מינימלית של קורס מאבטח בסיסי. כל המאבטחים שעובדים היום מתוקף מפעל ראוי, או מאבטחי חברות שעוברים היום הכשרה של תשע שעות – הדבר יתבטל, וכאמור כל מאבטח נושא נשק יעבור בצנרת של משטרת ישראל ויעשה הכשרה של שישה ימים".

לא ניתן לבצע ראיון עם רח"ט אבטחה ורישוי מבלי לשאול על אירוע מירון

"אירוע מירון הוא אירוע מאוד משמעותי והוא הפך להיות קו מסוים בעולם האירועים ממנו לא נמשיך כפי שעבדנו בעבר. לצערי, החוק המסדיר היום את הנושא הוא ישן, לא רלוונטי ודורש עדכון. עד היום אירועים דתיים לא היו במסגרת החוק ועד היום לא הייתה אפשרות להגביל את מספר המשתתפים באירועים אלו בשל חופש הדת והפולחן, כאשר משטרת ישראל הייתה כבולה בנושא.

אנחנו מתייחסים היום לכל האירועים ההמוניים באותה תצורה, בלי להבדיל בין אירוע דתי או לא, אירוע המוני הוא אירוע המוני. המשטרה לא תבדיל בין אירועים ובכולם היא תיתן את ההנחיות בתחום האבטחה והבטיחות".

מדוע למרות תיקון 34 בחוק שקבע כי גורם ממשרד התמ"ת יהיה אחראי על תחום הבטיחות, הנושא עדיין "חונה" אצליכם?

"מי שאמור לדאוג לנושא ניהול הקהל הוא מהנדס הבטיחות המשמש כממונה בטיחות של האירוע. זה לא קיים, לצערי, כי הם לא מבצעים זאת. אין ספק שמשטרת ישראל צריכה גורם שמבין בכך. שוטרים לא מבינים בעולמות אלו".

בעולם קיימת התמחות מקצועית שנקראת "ניהול ובטיחות קהל" (Crowd management). יש הכשרות כאלה. אולי יש צורך להסדיר תחום זה גם בישראל.

"אכן. אני מאמין שזה ייפתר בחודשים הקרובים. משרד התמ"ת פותח קורס ייעודי בנושא זה. כל מי שמקיים אירוע המוני בישראל יהיה חייב להביא פונקציה כזו שמצויד ברישיון והסמכה של משרד התמ"ת".

לסיכום, לאן פנינו מועדות? מהם הנושאים המרכזיים שאתה תקדם בשנה הקרובה?

"יש שני צוותים שרצים במקביל ומטפלים בשני הנושאים המרכזיים שתחת אחריותנו; עולם האבטחה ועולם הרישוי. הצוותים יפתחו את פריטי הרישוי, יבדקו אותם – איפה אנחנו צריכים להיות ולהשפיע ואיפה לא. בהתאמה נעשה שינויים והתאמות. לדוגמא: אבטחת חנויות קמעונאיות, בסופי שבוע או לא, מאיזה גודל לאבטח וכו'..

בעולם האבטחה אני הולך לעשות סדר ב'שרשרת המזון' ולא לשים יותר פלסטרים. להביא תוכנית גדולה ולהניח אותה לפתחם של מנכ"ל המשרד לבט"פ ומנכ"ל משרד האוצר. להסביר שעולם האבטחה דורש שינוי ועדכון. זו התוכנית וזה מה שצריך לעשות".

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.