ביום שלישי, ה-22.2.2022 התקיים יום מודעות ארצי למכשירי הדפיברילטור (מפעמים). במסגרת יום זה יצאה קריאה לכל בעלי המפעמים להירשם למיפוי הדפיברילטורים החברתי "איפה דפי?" – מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח הכולל אתר ואפליקציה דרכם ניתן למפות ולאתר את המפעמים הקרובים אליך, ואף לנווט אליהם בעת צרה. מגזין מצודה נרתם לסייע למאמץ הלאומי ואנו יוצאים במבצע הקורא למנהלי האבטחה באשר הם לתת דוגמה אישית ולבצע תיעוד למפעם הנמצא במתחם שתחת אחריותם. במסגרת מאמץ זה הזמנו לשיחה את אריאל חסידים שעומד מאחורי פרויקט מיפוי המפעמים.

 

ראיון עם אריאל חסידים

אריאל חסידים, סטאז׳ר לרפואה במרכז הרפואי סורוקה ובעל תואר שני בבריאות הציבור, בן 32, נשוי ואב לשניים ומתגורר היום בבאר-שבע. את המיזם "איפה דפי?" החל לפתח כבר בשנת 2015 יחד עם מספר חברים לכיתה בבית הספר לרפואה במסגרת תחרות של גוגל ואוניברסיטת בן גוריון לחדשנות במגזר הציבורי. את הצורך בפתרון המוצע זיהו קבוצת החברים בעת שהשתתפו בקורס עזרה ראשונה במסגרת סמסטר א' בלימודי הרפואה.

ראשית, הסבר לנו מהי הבעיה שהמפעם אמור לפתור?

"המפעם אמור לתת מענה לאירוע שנקרא בספרות המקצועית: ׳דום לב המתרחש מחוץ לבית החולים׳ (Out of hospital Cardiac Arrest), כאשר תמותה מסיבה לבבית היא הסיבה מספר 2 לתמותה במדינת ישראל (במקום הראשון עומדת מחלת הסרטן). מדובר על כ-8,000-10,000 מקרי תמותה בשנה, והסיכוי היחידי של האנשים הללו לשרוד היא קבלת מכת חשמל מדפיברילטור.

במצב זה, ליבו של האדם מפסיק ברגע אחד לתפקד כראוי וזה יכול לקרות מכמה סיבות שונות שהמשותף לכולן הוא שהלב מפסיק להזרים דם לגוף, אספקת הדם לאיברים החיוניים כמו המוח יגרמו לאיבוד הכרה, ואם אספקת הדם לא תחודש – למוות. בחלק מהמקרים הלב נמצא במצב של פרפור – כלומר הוא אינו מתכווץ בצורה מסונכרנת כנדרש לצורך אספקת הדם לגוף. הדרך היחידה לאפשר ללב במצב זה לחזור לפעולה תקינה היא מכת חשמל אשר מאפסת את הפעילות החשמלית של הלב ומאפשרת לקוצב הראשי של הלב (הסינוס) לתפוס פיקוד בחזרה ולהחזיר את הלב לפעילות מסונכרנת במקצב סדיר וקצב תקין".

האם תוכל להרחיב מה גורם לאותו פרפור לבבי?

"בעליה הימנית של הלב יש קבוצת תאים שאחראית לקצוב את הפעילות החשמלית של הלב, ובכך לגרום ללב להתכווץ בצורה מסונכרנת – קודם העליות, ולאחר השהיה קצרה, החדרים.

לפעמים קורה מצב פתולוגי, כלומר לא תקין, בו נקודות אחרות בלב מתחילות 'לירות' פולסים חשמליים לא מסונכרנים, ונוצרת סיטואציה שבמקום שנקודה אחת והנכונה (הסינוס) תהיה זו אשר מכתיבה את קצב הלב, אזי ישנן מספר נקודות שונות ולא מסונכרנות שיורות אותות חשמליים ומייצרות 'סערה חשמלית' או במילים אחרות – פרפור".

האם יש קשר בין אירוע כזה לאירוע אותו אתם מגדירים כהתקף לב?

"התקף לב הוא ביטוי בעגה לא-מקצועית שמתייחס ל-'אירוע כלילי חריף', כלומר אירוע חד בו נחסם עורק לבבי ונוצרת איסכמיה לבבית (מחסור בזילוח דם), כלומר, יש אזור בשריר הלב שמפסיק לקבל דם, מה שיכול לפגוע ביכולת הכיווץ שלו. חסימה עורקית חדה קורית, בדרך-כלל, בעורקים שעברו היצרות משמעותית בתהליך ארוך שנים, נגיד יש לנו 90% היצרות בעורק קטן שעל הלב שלנו, וברגע אחד וקריטי נגרמת חסימה מוחלטת באזור זה שמהווה 'צוואר בקבוק' לזרימת הדם. יש לזכור שככל חלקי הגוף – גם הלב מקבל אספקת דם מעורקים שעוטפים אותו. בגלל הצורה שבה הם חובקים את הלב, העורקים האלה נקראים באנגלית עורקים קורונרים – כאשר קורונה משמעותה 'כתר' (כמו הסמל של בירה קורונה וכמו המראה של וירוס הקורונה), ובעברית צחה – עורקים כליליים (כליל זה גם 'כתר'), ומכאן 'אירוע כלילי חריף'. אם הלב לא מקבל זרימה תקינה של דם, משמע, השריר שאמור לעבוד ללא הפסקה לא יקבל זרימה סדירה של חמצן ותתרחש קריסה מהירה".

במקרה של התקף לב הדפיברילטור לא יוכל לסייע?

"זה מורכב. אם מדובר בהתקף לב קטן, כזה שבא לידי ביטוי בכאב חזה ללא איבוד פעילות אפקטיבית של הלב, אזי הולכים לבית חולים, לפעמים עוברים צנתור, ובשאיפה בזה האירוע נגמר. במצב של התקף לב קשה, הלב יכול להידרדר להפרעות חשמליות. הפרעה בפעילות החשמלית של הלב היא שלב בדרך להפסקה מוחלטת של פעילות לבבית. כך שכשאומרים 'התקף לב' מתכוונים לספקטרום רחב של מצבים, בהם בצד החמור יותר – האדם הלוקה בליבו יאבד הכרה ונדרש להביא מכשיר דפיברילטור בהקדם".

עד לפני 10-15 שנה, כאשר לא היו מפעמים – נדרשו נותני המענה הראשוני לביצוע עיסויים והנשמה. האם זה המצב גם היום?

"נושאי ההחייאה והגשת עזרה ראשונה עוברים שינויים תדירים לאור המידע המחקרי שנצבר והשינויים שחלים במציאות בה אנחנו חיים. אחד השינויים שתוקנו בשנים האחרונות נובע מההבנה של החשיבות העליונה של עיסויי הלב (לחיצות על בית החזה) על פני ההנשמות. בעזרת עיסויים איכותיים ניתן להאריך את משך הזמן שבו ניתן יהיה להציל את המטופל בעזרת שוק חשמלי. הכוונה בעיסויי לב איכותיים – לחיצות עמוקות, סדירות בקצב 110-120 לחיצות בדקה, ואולי הכי חשוב – ללא עצירות! כדי לפצות על נפילת לחץ הדם שקורית בשניות בודדות של הפסקת עיסויים נדרש דקה ויותר של עיסויים איכותיים נוספים. למעשה היום אין חובה בהנשמות כלל".

ברגע שאדם מאבד את ההכרה והדופק שלו לא נימוש, יש להתחיל לבצע עיסויים ללא הפסקה ככל הניתן עד להגעת הדפיברילטור?

"לפני הכל, חשוב לדעת לזהות את הסיטואציה שלפנינו כמה שיותר מהר ולפעול בהתאם. כל דקה חשובה, כאשר הדקה הראשונה מאוד חשובה. כשאדם מתמוטט לפתע ללא פרובוקציה, במיוחד בגילאים 40 ומעלה – סיכוי גבוה וסביר שמדובר בדום לב פתאומי, ויש לפעול מהר ללא הססנות. סדר הפעולות: זיהוי מהיר, התקשרות ל-101 אשר יזניקו את הצוותים הרפואיים, התחלת עיסויים, הבאת דפיברילטור וחיבורו בהקדם. כמובן שבסיטואציות רבות יש מספר עוברי אורח באתר האירוע וניתן לבצע כמה פעולות במקביל. בהמשך צוותי ההצלה יגיעו, ייקחו פיקוד על האירוע וידעו לקדם את הלוקה בליבו במהירות האפשרית לבית חולים המתאים ביותר. בהגעה לבית החולים, פעמים רבות, ינסו להיכנס לצנתור עד 90 דקות מההגעה, לאבחון וטיפול בבעיה".

 

שרשרת פעילות ההצלה

הסכמה המתורגמת הרשמית של אירגון הלב האמריקאי (בשימוש בישראל)

 

כיצד פועל מכשיר הדפיברילטור? מהן דרישות החוק לגבי מכשיר זה בגופים ציבוריים?

"שם המכשיר נובע מהמילים 'די-פבריליישיין' – כלומר ״להפסיק פרפור״. המכשיר נועד להזרים זרם חשמל בפולס ללב בין שתי אלקטרודות שיכולות להיות בין שתי כפות מתכת או בין שתי מדבקות עם חוט, כפי שקיים במכשירים שמוצבים בשטח. השוק החשמלי גורם להפסקה רגעית של הפעילות החשמלית של כל תאי הלב, ובכך ניתנת הזדמנות לקוצב הראשי לתפוס חזרה את הפיקוד ולחזור לפעילות תקינה".

איזו הכשרה יש לעבור על מנת להשתמש במפעם?

"הדפיברילטורים (המפעמים) החצי אוטומטיים שמוצבים בשטח ומונגשים לציבור מתאימים להפעלה על-ידי אדם ללא רקע רפואי כלל, הוא בטוח לחלוטין לשימוש ולא ניתן לפגוע איתו. במכשירים אלו כל שנדרש הוא לפתוח את האריזה ולהדליק את המכשיר. מכאן והלאה המכשיר יודע להנחות בעברית באופן ברור, פשוט ובקול רם איך להתקדם ואיך להדביק שתי מדבקות על המטופל עפ"י ציור, ולחבר את החוט של המדבקות לשקע המהבהב של המכשיר. המכשיר יודע לקרוא ולנתח בעצמו את הפעילות החשמלית של הלב ולהבין אם מדובר במצב של פרפור בו ניתן לטפל בשוק חשמלי. המכשיר מתוכנת לאפשר שוק חשמלי רק אם יש צורך, כלומר המכשיר לא מאפשר לתת שוק לאדם עם פעילות לב תקינה, וגם לא לאפשר לתת שוק לשולחן דומם ללא פעילות כלל.

למרות האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה שכלל עובדי הארגון יעברו הכשרה קצרה, אחת לשנה, על מנת לרענן את זיכרונם ובעיקר על מנת להפחית חרדות אפשריות. הצעד הראשון הוא, כמובן, היכרות עם מיקום המכשיר בארגון ורצוי גם ביצוע הכשרה קצרה אשר תזכיר לעובדים את הסימנים לאירוע בו נדרש המפעם, וכמובן, לא יזיק רענון לשרשרת הפעילות הנדרשת. רענון זה ניתן לבצע באמצעות לומדה האורכת לא יותר מעשר דקות".

מיהם הגופים המחויבים באחזקה של מפעמים עפ"י חוק והאם חוק זה אכן נאכף?

"החוק בדבר הצורך בהתקנת מפעמים בגופים ציבוריים נחקק בשנת 2008 ואח"כ תוקן בשנת 2014 והוא מחייב הצבת מכשירי החייאה במרחבים ציבוריים בהם עוברים, במצטבר, מעל 500 איש ביום וישנה גם חובת דיווח למשרד הרווחה.

לצערי, אין מנגנון אכיפה להצבה של המכשירים כפי שהחוק מחייב ואין מערכת רישום שמתעדת איפה הם בפועל. מצד שני, החקיקה הצליחה מאוד בכך שיש היום להערכתנו כחמישה עשר אלף דפיברילטורים במרחב הציבורי שחלקם אינם מחויבים לכך עפ"י החוק. כאמור, מאחר ואין רישום מדויק יש קושי להעריך כמה מכשירים נמצאים בשטח ובעיקר את מיקומם המדויק. היעדר האכיפה גם מונע מאיתנו מעקב לגבי תחזוקת ותקינות המכשירים וכשירותם לשימוש.

יש לציין כי בשנים האחרונות ישנה התעוררות גדולה בנושא והתגייסות של עיריות וגופים פרטיים וציבוריים ביניהם מפעל הפיס המציבים מכשירים במקומות ציבוריים, לפעמים מעבר לדרישת החוק".

"איפה דפי?"

"במחקר שפורסם מתברר שבפועל, למרות פריסת המכשירים, נעשה שימוש בדפיברילטור רק כ-90 פעמים בשנה כאשר בפועל אירעו כ-4000 אירועים בהם המכשיר היה נדרש. פער אותו אני נועץ בהיעדר רישום והנגשה של המכשירים לציבור הרחב. מסיבה זו, נולד פרויקט מיפוי המכשירים החברתי שקיבל את השם 'איפה דפי?'. בין השנים 2015-2016, ובמסגרת השנה הראשונה שלי ללימודי הרפואה, בתחילת הקורס, כשלימדו אותנו החייאה – לימדו שכאשר מישהו מתמוטט הכי חשוב זה להביא דפיברילטור ואז עלתה השאלה, באופן הכי מובן מאליו – איפה יש כזה מכשיר? והמדריך ענה – תחפש באזור… ואז הבנו את הפער שיש בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, והפער הזה הוא שדחף אותנו להתחיל בפרויקט. התאגדנו מספר חברים לכיתה: נעם הדר, רותם טל, אסיל מחאמיד ואנוכי, ונרשמנו לתחרות של גוגל ואוניברסיטת בן גוריון לחדשנות במגזר הציבורי והצגנו את הרעיון למיפוי".

כיצד הרעיון הבשיל לכדי פתרון שכבר היום כולל כ-4,000 מכשירים רשומים ושת"פ עם מד"א?

"אני חובב מחשבים מגיל צעיר, מאוד אוהב עיצוב גרפי, חוויית משתמש ותכנות, במיוחד WEB ואפליקציות אינטרנטיות. נעם הדר, מחברי הצוות המקורי, גם הוא חובב תכנות היה זה שתיכנת את האבטיפוס הראשון למכשירי אנדרואיד שהפך לגרסה הראשונה של 'איפה דפי?' בפועל. לאחר השנה הראשונה המשכתי להוביל את הפרויקט שעבר פיתוחים, בין השאר, תחת שתי מסגרות – מלגה למחקר ופיתוח ע״ש אביאל רון של המדען הראשי במרכז למיפוי ישראל – בסיועו זיו לוי, ולאחר מכן במסגרת מלגה של קרן 'קקטוס' של אוניברסיטת בן גוריון ובסיועם של רועי פרץ ותומר רחמים הצלחתי לייצר עוד כמה פתרונות נוספים".

כיצד מתבצע הרישום של המכשירים במערכת וכיצד ניתן להשתמש באפליקציה בעת חירום?

"הפלטפורמה מאפשרת שתי יכולות עיקריות. האחת – לסייע לאתר את מכשיר הדפיברילטור הקרוב אליך ביותר וכן לסייע בניווט רגלי ליעד. השניה – לצורך מיפוי ושיתוף מכשירים חדשים למפה הציבורית, כלומר המערכת נועדה לאפשר הוספת מכשיר לרשימת הדפיברילטורים הקיימת. הפעולה היא יחסית פשוטה: ברגע צילום הדפיברילטור, מתקבל נ״צ של המיקום בו בוצע הצילום. לאחר שאני מקבל את המידע והמיקום ומבצע אימות, אני מעלה את הנתונים למפה הציבורית. מעבר לאפליקציה, גם מהאתר ניתן לנווט מבלי להוריד את האפליקציה. את האפליקציה ניתן להוריד מהחנויות השונות, הן למכשירי אנדרואיד והן למכשיר אייפון. אפשר גם לשייט במפה ולראות את כל המכשירים שקיימים בישראל ולהכיר מראש איפה קיימים מכשירים באזור שלך במקום לחכות לעת חירום".

האם לא נכון להניח שאדם מן הישוב יתקשר תחילה 101 למד"א לפני שהוא פותח אפליקציה?

"אתה צודק בהחלט. הניווט הוא אפשרות מגניבה ונוצצת אבל עם זאת, מוגבלת. ראשית, לצפות מאנשים לפתוח אפליקציה בעת חירום זאת ציפייה לא ריאלית בעיני, ושנית, ניהול האירוע צריך להיות כמה שיותר מוקדם על ידי מוקד ההצלה וכולל הדרכה טלפונית והזנקת צוות חירום. זו הסיבה שהמיפוי החברתי פתוח להורדה ולחיבור של צד שלישי בחינם וללא הגבלות, בראש ובראשונה למוקדי ההצלה. היום המפה של 'איפה דפי?' נמצאת על המסך של המוקדן במד"א והוא זה שיכווין את האזרח למכשיר הקרוב אליו ביותר וזאת כחלק מהגשת סיוע החירום עד להגעת צוות מד"א לשטח. אחד הפרטים החשובים ביותר בעת חירום ברישום של דפיברילטור הוא איש הקשר שאחראי על המכשיר. כשיש ברשותנו גם מידע מעודכן לגבי הממונים על המכשיר בגופים השונים ניתן לתת להם התראה במידה ומתרחש אירוע בקרבתם. יש גם לזכור שגם עובדי המתקנים עצמם יתקשרו תחילה למד"א ובמידה ומכשירי המתקן רשומים במערכת יוכל המוקדן להדריך את העובד למקום הימצאותו של המכשיר".

לסיכום,

"הנושא הזה רחוק בדרך כלל מכולם, רובנו קוראים על זה בכתבות וטוב שכך ומקווים שלא נצטרך. עם זאת, במציאות שלנו זה קורה וצריך להגיב מהר על מנת להציל חיים. היום יש לנו מערכת ויש לנו את איש הקשר במוקד מד"א אשר יוביל את האזרח למכשיר ויסייע לו בתפעול האירוע עד הגעת הכוחות המקצועיים.

אני שמח על הירתמותו של מגזין מצודה לסייע ואני קורא לכל מנהלי האבטחה, באשר הם, להצטרף ולקחת חלק במיזם החשוב".

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.