רשות הכבאות בישראל עברה בעשור האחרון מהפכה ארגונית ואנושית. על כך בראיון עם טפסר משנה רונן אבני

בתמונה טפסר משנה רונן אבני

רשות הכבאות בישראל עברה בעשור האחרון מהפכה ארגונית ואנושית. גם בתחום הטכנולוגי עברה הרשות קפיצה מרשימה קדימה, הן בציוד ובמערכות והן באמצעי השליטה והבקרה. על תחום מרתק זה ועל הזיקה בין מערך הכבאות למערכי התגובה הראשונית במתקנים בראיון שקיימנו עם טפסר משנה רונן אבני מנהל מחלקת המחקר והפיתוח בנציבות כבאות והצלה.

ראיין: צביקה קנפר, ערך: עירד גיל

טפסר משנה רונן אבני מנהל מזה כשנה וחצי את מחלקת המחקר והפיתוח בנציבות כבאות והצלה. תפקיד זה הינו חדש במערך הכבאות והוא נולד מתוך הבנה שיש לקדם את תחום הטכנולוגיה והחדשנות בנושאי הכיבוי, ההגנה מאש, הדרכה מתקדמת והסברה לאוכלוסיה. במחלקה משרתים היום שני קצינים: רונן אבני ונתנאל ברקאי שניהם יוצאי מערך הפיתוח בפיקוד העורף. "היתרון שלנו הוא ששנינו הגענו לרשות מאותו 'בית גידול' שכבר נמצא במקום טוב מבחינת היכולות הטכנולוגיות ואנו מביאים ידע וניסיון זה לרשות", אומר אבני.
כזכור בשנת 2011-2012 לאחר אסון הכרמל עברה רשות הכבאות רפורמה מרחיקת לכת. מאוסף של תחנות כבאות עצמאיות שפעלו באיגודי ערים הפך תחום הכבאות וההצלה לרשות לאומית אשר לה מטה מרכזי שנותן מענה לכל מערך הכבאות בישראל כאשר כל כוחות ותחנות הכיבוי כפופים אליה. כמובן שארגון שכזה נדרש לגייס גם את הטכנולוגיה החדשה ביותר על מנת להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד באופן המיטבי ואי לכך הוקמה לפני שנה וחצי מחלקת המו"פ.
המודל הצה"לי
"צה"ל מאוד מתקדם מבחינה טכנולוגית ואנחנו מנסים להביא את הטכנולוגיות אותן הכרנו בצבא אלינו לרשות. לדוגמא: טכנולוגיות לאחיזת שטח, לפיקוד ושליטה ולהתמודדות עם אירועים גדולים כגון שריפות יער. באירועים אלו יש צורך בגיבוש תמונה מודיעינית, יכולת ניתוח מגמות בזמן אמת על בסיס ניתוח קרקע, תכסית וכמובן תנאי מזג אוויר. רק יכולת כזו של גיבוש נתונים בזמן אמת יכולה לתת למפקד את הכלים הנדרשים לו לביצוע הערכת מצב וקבלת החלטות. בדומה לצבא נדרש המפקד בשטח לקבל החלטה היכן לרכז את מאמצי הכיבוי, לאן לפנות את האוכלוסייה, ואילו אמצעים וכוחות יש להפעיל. זהו הליך מורכב ומאוד מקצועי שאינו נופל במאומה מהחלטות שצריך לקבל מפקד בשדה הקרב המודרני. כפי שנאמר, הצבא מפתח מזה שנים רבות יכולות טכנולוגיות מרשימות לנושאים אלו ואנו מנסים להביא לכבאות את הכלים המתאימים עבורו.
דוגמה נוספת היא מערכות חישה פיזיולוגיות כפי שיש היום ללוחמים. אלו טכנולוגיות אשר נועדו להבטיח שהלוחם לא מפתח טמפרטורות גוף גבוהות מדי, או לצורך מעקב אחר רמת החמצן בדם וזאת מתוך הבנה שאין הבדל בין חייל ללוחם אש ומה שמתאים בצבא יכול להתאים למערך הכבאות.
בתחום המעקב והשליטה על לוחמי האש אנו מקדמים בסיוע קרן בירד הבינלאומית פיילוט למכשיר שנקרא 3amInnovation אשר יכול לאתר אדם בתוך מבנה בלי קשר למערכות ג'י.פי.אס ובלי להתקין beacons (התקנות מראש במבנה). יכולת זו תאפשר בעתיד שליטה על מיקומו של כל כבאי בעת אירוע אש תוך מבני ובזמן אמת. כל הטכנולוגיות הללו ואחרות מקדמות את מערך הכבאות לקדמת הידע העולמי", מסביר אבני.

היכן אנו ממוקמים אל מול מערכי הכבאות במדינות ה -OECD ?
"מבחינת יכולות וטכנולוגיה אני יכול לומר שנציבות כבאות בישראל אינה נופלת מרוב מדינות
ה- OECD בדגש על רכבי כיבוי, מערכות תקשורת, מערכות שליטה ובקרה, מערכות הזנקה לכוחות ואף במערכות הכיבוי. הפער שלנו למול העולם הוא ביחס כח האדם למספר התושבים. אנחנו עומדים ביחס של לוחם אש אחד אל מול 4000 אזרחים! כאשר בחו"ל התקן הוא לוחם אחד אל מול 1000 תושבים וזה פער משמעותי, שנדרש לגשר עליו באמצעות שיטות עבודה, טכנולוגיה, מקצועיות של לוחמי האש וכד'. עם זאת, יש לקחת בחשבון שאצלנו הבניה היא מבטון וחלק ניכר מהמבנים הציבוריים כבר מצוידים במערכות גילוי וכיבוי אש מתקדמות".
מעבר לשריפות אתם מטפלים בספקטרום רחב מאוד של נושאים. רואים אתכם בתאונות דרכים, באירועי חומ"ס ואף נדרשתם לטיפול בחילוץ לכודים באירועי ההצפה האחרונים. האם אתה יכול להרחיב בנושא זה?
"סטטיסטית יש בישראל כ-105,000 אירועים בשנה כאשר ארבעים ושישה אחוזים מהם קשורים בשריפות, עשרים אחוזים בחילוץ, תאונות דרכים, ואירועי חומרים מסוכנים ויש עוד כשלושים וארבעה אחוזים אותם אנו מגדירים 'שונות'. כל אחד מהתחומים שפורטו דורש פתרונות טכנולוגיים מאתגרים ותפקיד המחלקה לאתר או לפתח פתרונות אלו ולהנגישם לכוחות.
אציין במיוחד שני אתגרים אשר מעסיקים אותנו היום עם הפנים לעתיד:
התווך התת קרקעי :
לאחרונה נפתח קו הרכבת בין ירושלים לת"א אשר כולל מעל 30 ק"מ של מנהרות ובעוד פחות משנתיים ייפתח הקו הראשון של הרכבת הקלה בת"א. מדובר על אלפי בני אדם הנמצאים תחת הקרקע בזמן נתון וזה אתגר עצום, הן לאיתור, הן לכיבוי והן לחילוץ בעת הצורך. לנושא זה יש להוסיף את אלפי החניונים התת קרקעיים וכאשר יש במקומות כאלו אירועי שריפה, אזי מדובר על עוצמות חום אדירות ובהקשרים הללו אנו עתידים בעוד מספר חודשים להתחיל לעבוד עם כלים לא מאוישים אשר פועלים לכיבוי השריפה.
הכנסת הכלים הלא מאוישים למערך הכבאות הוגדרו ע"י נציב הכבאות רב־טפסר דדי שמחי, כיעד מרכזי לשנים הקרובות. הכלים הללו יאפשרו מתן מענה אפקטיבי ללא צורך בסיכון לוחמי האש והדבר נכון במיוחד בתווך התת קרקעי, במנהרות ובאירועי חומ"ס.
התווך האווירי ואתגר הרחפנים
כפי שהרחפנים מהווים בעולם האבטחה איום מצד אחד ופוטנציאל גדול לשימושים לטובת מערכי האבטחה, כך הנושא גם בעולם הכבאות. כבר היום הוכנסו אצלנו רחפנים אשר מספקים נתוני חוזי ואחרים המסייעים לנו בגיבוש תמונת מצב, בניהול הכוחות וגם ווידוא כיבוי סופי. כאשר מדובר על שטחים אורבניים הציוד צריך, כמובן, להשתנות. ישנן חברות המציעות פתרונות של רחפני כיבוי, הן להטלה והן להרמת אמצעי כיבוי כצינור מים לגבהים שעד היום לא היו נגישים.
בנוסף לאתגר הרכבות והמנהור יש גם לקחת בחשבון אתגרים כמו הרכבל החדש הנבנה בחיפה אשר יאפשר הובלת אלפי נוסעים בו זמנית מצומת הצ'ק פוסט ועד לאוניברסיטה", מסביר אבני.

רבות מדובר על איומי הסייבר, האם תחום זה מהווה עבורכם אתגר עימו אתם אמורים להתמודד?
"איום הסייבר הוא בהחלט מוחשי ומאיים ופוטנציאל הנזק הוא ברור. זה סוג של טרור. לדוגמא מערכות ניהול מבנה כוללות שליטה על מעליות, מפוחים, תאורה ועוד. מערכות אלו הינן ממוחשבות ופועלות כחלק אינטגרלי של כלל מערכות המחשוב המפעילות את הבניין. אני לא רוצה לתת לאנשים רעיונות אבל המבין יבין ובעידן של מבנים חכמים הסיכונים של פיגועי סייבר הם בהחלט סבירים ואנשי האבטחה וה-IT של מבנים אלו צרכים לתת את הדעת לסיכונים הללו".
אתה מזכיר כאן את הממשק בין מערך הכבאות למערך האבטחה. האם לא הגיע הזמן לשלב כוחות לפחות בתחום ההכשרה והתרגול?
"אין ספק שיש ליצור ממשק קבוע וחזק בין מערכי הכבאות לצוות המגיבים הראשוני בכל גוף במדינת ישראל. מנהלי האבטחה במתקנים מופקדים במקרים רבים על הרציפות התפקודית של המבנה/גוף ובמסגרת אחריות זו מחובתם לדאוג, הן להימצאותם של תכניות חירום, הן לציוד ולמערכות, הן לכתיבת נהלים והוראות והן להכשרה ותרגול.

אני שמח לומר שבעקבות ראיון זה קיימנו דיון ראשוני במטרה לבחון את הידוק הקשרים בין שני עולמות אלו. בדיון השתתפו טפסר משנה טיראן שמר, ראש מחלקת רישוי והגנה מאש, רשף אשי אביזמר ראש ענף חומ"ס ומפעלים ביטחוניים, רפ"ק גל קוצ'וק ראש תחום טכנולוגיות בחטיבת האבטחה במשטרת ישראל ואנוכי ואנו בוחנים את האפשרות לממשק אחוד של תיקי השטח הממוחשבים מחד ואת האפשרות לשלב הדרכה בתחום המניעה והתגובה בדגש על נהלי החבירה לכוחות הכיבוי במסגרת הכשרות מנהלי האבטחה, מאידך.
מזה כשנה אנו בוחנים אפשרויות שונות להקמת רשת חירום אזרחית שנועדה לחבר בין כלל מנהלי האבטחה והחירום בישראל. הרשת שתשתמש בטכנולוגיית PTT Over cellular תשמש כרשת חירום להעברת הודעות וכן לרשת קשר בשגרה ובחירום בטריטוריות אבטחתיות מוגדרות. האם הנציבות יכולה להיעזר ברשת זו?

"זה רעיון מבורך מאוד וצריך לבחון כיצד היא יכולה להתממשק לרשת שמוקמת על ידי רח"ל, אגף התקשוב והרשויות המקומיות. הרשת הלאומית חסינה בפני נפילה בחירום והיא כוללת ליבות מגובות ותדרים ייעודיים. זו רשת סלולר בינלאומית אשר תעבוד בחירום. גם משרד הבט"פ בוחן את צעדיו בהקשר זה. יש לכולם אינטרס להיות מחוברים שכן הדבר מאפשר רציפות תפקודית ברמת המדינה.
בהקשר זה יש לציין שאנו נמצאים כבר תקופה ארוכה בפיילוט של חיבור מערכת שו"ב למתנדבים. יש אצלנו מערך של כ-4000 מתנדבים, כאשר לכל מתנדב יש אפליקציה במכשירים הניידים ובאמצעותה אנו משדרים להם דיווחים על אירועים. כאשר המתנדב מגיע לאירוע הוא יודע לשדר לנו חזרה מידע חשוב על אותו אירוע וע"י כך לייעל באופן מאוד משמעותי את הזמינות המבצעית שלנו. ברמה של האזרח הרגיל הכנסנו טכנולוגיה נוספת, הנקראת C-Lite המאפשרת למי שמתקשר למוקד 102 לשלוח לנו נקודת ציון וסרטון וידאו חי. המערכת פועלת באמצעות מסרון הנשלח לאזרח הכולל קישור למערכת".

כמה מילים לסיום?
"אני מברך על היוזמה ועל הקריאה להרחיב ולהעמיק את הממשק בין מערך האבטחה למערך הכיבוי. אין ספק שממשק זה הוא חיוני ומתבקש ואני אשמח להירתם לנושא.
בנוסף אשמח לשיתוף פעולה בין חברות ובעיקר סטארט-אפים ישראליים שיכולים לסייע בהיבט הטכנולוגי ולקדם את המענה המבצעי של כבאות והצלה לישראל.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.