מצבי חירום במגדלי משרדים ומגורים הכנה והתמודדות

מצבי חירום במגדלי משרדים ומגורים הכנה והתמודדות

תחום החירום במבנים מורכבים אינו מטופל בישראל ברגולציה ממוסדת. ישנם ארגונים המכפיפים תחום זה לממונה הבטיחות הארגוני, במקומות אחרים 'מטלה' זו מונחתת על כתפו של מנהל הביטחון. המציאות הביטחונית בישראל המצטרפת לסכנות הצפויות מפגעי טבע כתוצאה מההתחממות הגלובלית מחייבת כל ארגון או מבנה להיערך למצבי קיצון. בנושא חשוב זה בכתבה שלפניכם.

כתבתו של אלי יצחק – מנהל מקצועי במרכז הישראלי למוכנות לחירום

מבוא

תחום החירום בארגונים ובמבנים מורכבים אינו מטופל ברגולציה ממוסדת. ישנם ארגונים המכפיפים את תחום החירום לממונה הבטיחות הארגוני, במקומות אחרים 'מטלה' זו מונחתת על מנהל הביטחון. בארגונים בעלי אוריינטציה בינ"ל, ישנה רגולציה פנימית של הנהלת החברה הגלובלית, אם כי היא אינה מותאמת למאפיינים בישראל, בה החירום ותרחישיו ייחודיים. המציאות הביטחונית בישראל, כמו גם האיום להתרחשות אסון רב נפגעים(פגעי טבע או תאונות), מחייבים את אזרחי ישראל להיערך למצבי החירום העיקריים. הנחת העבודה הבסיסית הינה שעד להגעת כוחות ההצלה והסיוע, ייאלצו האזרחים להתמודד בכוחות עצמם עם התממשות אחד או יותר מתרחישי האיום.
המצב מורכב עוד יותר כאשר מדובר במגדלי משרדים ומגורים המהווים חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני המודרני, עם בניינים גבוהים המשכנים אלפי עובדים ודיירים. מצבי חירום במבנים אלו מציבים אתגרים ייחודיים הדורשים הכנה והתמודדות נכונה על מנת להבטיח את ביטחון הנמצאים בהם. בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות משבר הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", אנו נתונים במצב חירום משתנה ומתמשך. המודעות בקרב הציבור עלתה ואנשים בוחנים את הסביבה ומצפים מבעל/מנהל המבנה להכוונה ומתן מידע מהימן בתחומי החירום השונים.

סוגי מצבי חירום

"תרחיש הייחוס" בהקשר לתוכנית החירום, הינו מושג המגדיר את התסריט האפשרי שלגביו הוחלט לתת מענה בהיערכות מוקדמת. אין להתייחס ל"תרחישי הייחוס" כאל ניבוי מדויק של מה שעתיד להתרחש, אלא להחלטה המבוססת על הערכה סבירה, המגדירה את רמת האיומים והפגיעות שאליהם נתכונן ועל משתמשי הנכס והנהלתו להיערך למתן מענה ראשוני. קיימים כיום "תרחישי ייחוס" לאומיים שנקבעו ע"י הרשויות (פיקוד העורף, משטרת ישראל, רשות כיבוי והצלה ועוד), מהם ניתן לגזור את תרחישי הייחוס הרלוונטיים לכל מבנה, בהתאם למיקומו ומאפייניו.

ככלל, מגדלי משרדים ומגורים, מעל שטחי מסחר קולטי קהל וחניון ציבורי, ייערך לתרחישי החירום הבאים:
– שריפות
– אירוע מלחמתי
– רעידת אדמה/קריסת מבנה
– אירוע טרור בסביבה.

אל כל אחד מתרחישי הייחוס שצוינו לעיל, ניתן וראוי להיערך ולהתאים מענה פשוט וברור למשתמשי הנכס. המענה לחירום מבוסס על הכרת מצבי החירום, הטמעת התנהגות בחירום בקרב הדיירים, מינוי והכשרת צוותי חירום מקרב משתמשי הנכס והצטיידות באמצעים לסיוע בחירום.

ככלל, נבחין בשני מענים שונים ועיקריים בהם נדרשת התנהלות והתנהגות משתמשי הנכס:
– התכנסות/התמגנות.
– פינוי בניין/המתחם כולו.

בתרחישי חירום כגון שריפה, רעידת אדמה והצפה, השהות בבניין מהווה איום ולכן נשאף להתפנות מהבניין בציר פינוי מוכר ובניגוד לכיוון האיום אל מקום מבטחים שיוגדר מבעוד מועד מבלי לסכן חיי אדם. בתרחישים ביטחוניים כגון ירי טילים או כתב"מים ופיגוע טרור ו/או תקיפת פח"ע, נשאף לנצל את יתרונות המבנה ולהתכנס במרחב מוגן המיועד לכך בתוככי המבנה.

שריפות

שריפות הן אחד ממצבי החירום השכיחים ביותר במגדלים, על כן נהוג להתייחס לשריפות כעל האיום המרכזי למבנים ובדגש למגדלים. מחד, מגדלי רבי קומות נבנו בתקן מחמיר ומצוידים במערכות גילוי אש וכיבוי אוטומטיות. מאידך, מבנה המגדל מייצר איומים שלא קיימים במבנים נמוכים כגון התפשטות החום והעשן דרך ארובות המגדל (פירים המשמשים למעליות, מדרגות, תקשורת, צנרת ועוד). איום מוגבר נוסף הינה כמות האנשים, הגבוהה יחסית, לשטח נתון במגדלים ומיעוט צירי המילוט. תכנון מוקפד, הטמעת התוכנית בקרב צוותי החירום ודיירי המגדלים, יחד עם תרגילים תקופתיים לפינוי, מהווים כלים חשובים במניעת פגיעות בנפש וברכוש.

אירועי מלחמה

מאז מלחמת המפרץ הראשונה ובשנים שלאחריה, הובהר לכל כי המלחמה עברה מהחזית לעורף. עם השנים איום זה התפתח והתרחב, הן במגוון האיומים(רקטות, טילי שיוט, טילים בליסטיים, כטב"מים), במשך זמן האיום (בתרחיש מלחמה כוללת ורב זירתית, עלולה להתארך השהות במרחבים מוגנים עד כדי מספר ימים) והן במספר הזירות הפעילות, בו זמנית, אל מול מדינת ישראל. ניתן לקבוע כי מדובר באיום המרכזי על העורף הישראלי כיום. זהו איום מוחשי, אמיתי שיכול להתממש בכל רגע נתון, לעיתים אף בהתרעה קצרה ביותר מזירות שונות. בשל האיום הקיומי על המדינה, מערכות הביטחון ומערכות המדינה האזרחיות השקיעו משאבים רבים במתן מענה הגנתי והתקפי. יחד עם זאת, לאזרחים ישנה אחריות כבדה בהיערכות והתנהגות נכונה והנושא הודגם במלחמת "חרבות ברזל".

רעידות אדמה

הערכת מומחים גורסת כי באזורנו תתרחש רעידת אדמה בעוצמה חזקה, אחת ל 80-100 שנים (רעידה חזקה אחרונה התרחשה בשנת 1927, עוד שנתיים לסטטיסטיקה). עוד הוכח כי במקום בו הייתה רעידת אדמה, צפויה להתרחש רעידת אדמה נוספת באותה עוצמה לפחות. לא ניתן לחזות מראש מתי תתרחש רעידת אדמה באזורנו, אך המומחים בטוחים כי תתרחש. לאחר רעידת האדמה צפויות רעידות משנה (after shocks) העלולות לגרום נזק נוסף. בבניינים גבוהים רגישותם של רעידות אדמה רבה יותר ולכן יש לוודא כי הבניין בנוי לפי תקנים מחמירים וכולל מערכות התראה מקדימות, צירי מילוט פנויים וריהוט מקובע. האתגר העיקרי במגדל הינו פינוי כמות גבוהה של עובדים ומבקרים בפרק זמן סביר. היות ולא ניתן יהיה לפנות את דיירי הקומות הגבוהות מיד בתחילת הרעידה, המאמץ העיקרי בתכנון והטמעה הינו בהתכנסות ראשונית לליבת הבניין המחוזקת (ממ"קים, גרמי מדרגות ובדר"כ גם לובי הקומה), ומיד בתום הרעידה לרדת דרך גרמי מדרגות החירום.

אירועי טרור

ארגוני הטרור פועלים להשגת מטרותיהם באמצעים אלימים על ידי הטלת מורא על אזרחי המדינה והפעלת לחץ על מנהיגיה להיכנע לדרישות ארגוני הטרור. ההתמודדות עם טרור ארוכה כימי מדינת ישראל, ואף מעבר לכך. בכל תקופה היה אופיו של הטרור שונה – אך לרוב, היה זה טרור והרג של אזרחים חפים מפשע בתוך הערים/ישובים ברחבי המדינה, תוך כדי התנהלותם בחיי היומיום. על פי הערכת גורמי הביטחון, אירועי טרור עלולים להתרחש ברחובות הערים הגדולות בכל רגע ומסיבות רבות.

תרחישי הייחוס העיקרים הינם:
– פיגוע ירי.
– הנחת מטען חבלה בקרב ריכוז קהל.
– מחבל מתאבד.
– פיגוע מיקוח/חטיפה.
– פיגוע עם נשק קר/דקירה.
– דריסת ריכוז קהל עם כלי רכב.

בשל צפיפותם ומיקומם האסטרטגי, מגדלי משרדים מהווים יעד פוטנציאלי לאירועי טרור. מגדלים הומי קהל אינם תחת רגולציה משטרתית, למעט כאלו המשמשים גופים הכפופים לרגולציה ב"חוק להסדרת הביטחון". מצב זה מאתגר את גורמי האבטחה, שכן לא מופנים תקציבים כפי שהיה מצופה. חברות ויזמים שונים מתייחסים לנושא האבטחה בהתאם למדיניות הארגון ונוכל למצוא ארגונים המאמצים רמת אבטחה סבירה למרות שאין חובת רגולציה. למדנו כי הדבר תלוי בבעלי תפקידים עם אוריינטציה ביטחונית או מנב"טים בעלי השפעה. בכדי לקיים ולשמר רמת אבטחה במגדלי מגורים ומשרדים, יש
להפעיל אמצעי ביטחון מתקדמים, כולל שמירה, מצלמות אבטחה ומערכי פינוי מסודרים. ה'טרור הפלילי' המתגבר מייצר מוטיבציה נוספת לקיום רמת אבטחה מינימלית, בדגש על סינון כניסה ופיקוח ובקרה על האתרים.

אתגרים ואיומים נוספים

מעבר לאיומים הגינריים שהוזכרו לעיל, בל נשכח שאנו מתמודדים גם עם אתגרים שמגדלי רבי קומות מייצרים.

איומי סייבר למערכות ניהול המבנה – BMS

תחום איומי הסייבר מתגבר ככל שהקדמה והטכנולוגיה משולבים במערכי ניהול המבנים. לכך נדרש להקדיש כתבה בנפרד, אך נאמר כי קיים חשש לתקיפות סייבר למגדלי רבי קומות, בדגש לאלו המצוידים בטכנולוגיה מתקדמת והאוכלוסייה במבנים מהווה מטרה לגורמים עוינים (כגון: משרדי ממשלה, חברות הייטק גלובליות, מוסדות פיננסים, ביטוח, רפואה ציבורית ועוד). רציפות תפקודית במגדלים רבי קומות המאכלסים ארגונים וחברות אשר הרציפות התפקודית הינה חלק בלתי נפרד מההיערכות לחירום, קיימת דרישה מצד השוכרים לתוכנית רציפות תפקודית של מערכות המגדל (חשמל, תקשורת, מעליות, מיזוג אוויר ועוד). כשהנהלת המגדל אינה ערוכה לתרחישי החירום ומתן מענה לרציפות תפקודית, חברות רבות יימנעו מלהשכיר שטחי משרדים ומסחר מחשש לפגיעה ברציפות התפקודית של הארגון.

מענה בחירום לאנשים עם מוגבלויות

אנשים עם מוגבלויות מתמודדים יום יום עם קשיי הסביבה בשגרה. במצבי חירום נושא זה מאתגר במכפלות, היות והסביבה התומכת נתונה אף היא במצב החירום. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום הינה חובה בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה –2024. בסעיפים 8 ו-9 לתקנות אלו, מפורטת החובה להפצת מידע והכוונה להתנהגות במצבי חירום לאנשים עם מוגבלויות. "גוף ציבורי המפרסם מידע לציבור לגבי הכוונת התנהגות הציבור במצב חירום, יספק בנוסף, הנחיות להכוונת התנהגות, שהותאמו לסוגים שונים של אנשים עם מוגבלות". במגדלים רבי קומות, נדרשת הנהלת המגדל להיערך עם תכנית ייעודית ולהתאימה לכל אדם בעל מוגבלות בהתאם למאפייניה הספציפיים. מוגבלות פיזית או מנטלית, אינה דומה במתן מענה לליקויי ראיה או שמיעה. לכן, נדרשת פעולה והכנה לתוכנית מותאמת. במגדלי מגורים המצב יחסית ברור יותר, מי והיכן ישנו במגדל עם מוגבלויות. במגדלים קולטי קהל המצב מאתגר יותר, היות וישנו קהל מזדמן, פעולת ההכנה הראשונה שהינה מיפוי מיקום ומאפייני בעלי מוגבלויות מאתגרת ומחייבת שיתוף פעולה. הצורך בשמירה על פרטיות האנשים וקבלת הסכמתם להיערך באופן פרטני, היא אבן היסוד. ישנן מוגבלויות שאינן נראות לעין ולא כל הסובלים מהן ירצו לשתף מידע בנושא.

אמצעי הכנה והתמודדות תוכניות חירום

הכנת תוכניות חירום מפורטות הכוללות תרחישים רלוונטיים ופינוי מסודר היא קריטית. דיירי המגדל ועובדיו צריכים להיות מודעים לתוכנית ולהשתתף בתרגולים תקופתיים. מינוי והכשרת צוותי חירום מגדלי משרדים ומגורים מנוהלים בד"כ ע"י חברות ניהול והשלד הניהולי אינו משופע בכ"א. על כן, חשוב לגייס מקרב דיירי הקומות ועובדי המגדלים כונני חירום שיסייעו בקומתם במצבי החירום. יש להכשיר את צוותי החירום ולהדריכם בעיקרי תוכנית החירום, לעדכן את רשימת הכוננים ולשמור על כשירותם לאורך השנים.

מערכות טכנולוגיות

מערכות טכנולוגיות מתקדמות לגילוי אש, שליטה בתאורה ומעליות חירום הן חיוניות. יש לבדוק את תקינותן באופן קבוע ולהבטיח שהן מותאמות למצבי חירום.

הדרכות ותרגולים

הדרכת דיירי המגדל ועובדיו היא שלב קריטי. יש לערוך תרגולים קבועים למטרות פינוי, שימוש במערכות כיבוי והבנה של נהלי חירום.

לסיכום,
הכנה והתמודדות עם מצבי חירום במגדלי משרדים ומגורים דורשת שילוב של תכנון מקדים, אמצעי עזר וטכנולוגיה מתקדמת, הכשרת צוותי חירום ושמירה על כשירותם. באמצעות הקפדה על נהלים אלו ניתן להבטיח את ביטחונם ובריאותם של כל הנמצאים במבנה בשעת חירום.

אלי יצחק שירת למעלה משלושה עשורים בשירות הביטחון הכללי, החל להתמחות בתחום המוכנות לחירום במבנים מורכבים ומזה כ-12 שנים משמש כיועץ חירום לחברות נדל"ן מניב ולחברות ניהול נכסים המובילות בישראל. הניסיון אותו רכש בתחום מגדלי משרדים ומגורים, הינו ייחודי וניתן למנות עשרות רבות של בניינים ומגדלים בארץ, בהם הוכנו על ידו תכניות חירום, בוצעו תרגילי פינוי והתמגנות. החל מתחילת השנה משמש הכותב כמנהל המקצועי של "המרכז הישראלי למוכנות לחירום".