ניהול סיכונים וניהול ביצועים – שני צדדים של אותו מטבע
במידה והגורל אינו קבוע, האם אפשר להיערך להשפעת אירוע מסוים על חיינו? ובמילים אחרות – האם ניתן לנהל את הסיכונים? ניהול סיכונים נחשב תחום חדש יחסית, כאשר השימוש בו התרחב לקשת של ארגונים מהרמה הלאומית ועד לארגונים פרטיים והפך לכלי אפקטיבי המסייע לתהליך קבלת החלטות.
מאת: מיקי בן שטרית*
המילה סיכון (RISK) מקורה מאיטלקית מהמילה RISICARE שמשמעה להעז. "ניהול סיכונים" הוא תהליך מתמשך ודינאמי של זיהוי, הערכה וניהול החשיפה לסיכונים כחלק מניהולו השוטף של הארגון. ארגונים בעולם המודרני נדרשים להתמודד עם לא מעט אירועים המגבירים אי-וודאות. רק ארגון אשר ישכיל לנהל את סיכוניו בצורה טובה יוכל להתמודד בצורה אפקטיבית עם אי הוודאות מחד ולזהות הזדמנויות מאידך.
"ניהול הסיכונים" נחשב לתחום חדש יחסית בתחום תורת הניהול כאשר התפתחותו המרכזית החלה לפני כ 100 שנה, בעיקר במגזרי הביטוח והבנקאות. אבני הדרך המרכזיים בהתפתחותו היו משברים עולמיים כגון; המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה-30, שתי מלחמות עולם ומגוון אסונות טבע. בעשורים האחרונים ניתן להבחין באירועים כגון הכנות ל"באג 2000", אירועי ה- 11 בספטמבר ולאחרונה המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.
השימוש בתורת "ניהול הסיכונים "התרחב מהמגזר הלאומי לחברות ציבוריות, לארגוני תעשיה, רשויות ציבוריות וכדומה.
אז …מהו סיכון?
אפשרות כי אירוע, פעילות או פעולה – פנימיים או חיצוניים לארגון יפגעו ביכולתו לעמוד ביעדיו ובמטרותיו – הינו "סיכון". התממשות הסיכון עלולה לגרום לנזקים מסוגים שונים, החל בתחום הביטחון הלאומי ועד נזקים בחיי אדם, נזקים כספיים, נזקים למוצר, לנכסים, למערכות המחשוב, פגיעה במוניטין, באיכות הסביבה ועוד.
ניתן להעריך סיכון עפ"י סבירות המימוש (Likelihood) שלו ועוצמת הפגיעה (Impact) שהוא עלול לגרום לארגון במידה ויתרחש. ניהול הסיכונים מאפשר לקבוע את רמת הסיכון אותה מעוניין הארגון לקחת. ארגונים שונים מאמצים שיטות מדידה שונות להגדרת התוצאות וההסתברות של הסיכונים. הצלחה בניהול הסיכונים תאפשר לארגון להשיג ביצועים ויעדי רווח טובים יותר, להימנע מהפסדים ולהבטיח דיווח אפקטיבי וציות לרגולציות שונות.
ניהול כולל ומקיף של כל הסיכונים העומדים בפני הארגון, מאפשר ראיה רחבה והתמקדות בסיכונים הקריטיים ומהווה כלי ניהולי בארגונים שונים, ניהול סיכונים מטופל על-ידי גורמים רבים החל מהדירקטוריון, דרך המנכ"ל, מנהלי הכספים, מנהלי התפעול ומנהלי היחידות השונות ביניהם מנהל הביטחון.
רוב הארגונים מנהלים סיכונים במס' רמות ושכבות ובמקרים רבים היחידות השונות בארגון מנהלות סיכונים באופן עצמאי על תחום ספציפי עליו הן אחראיות.
מנכ"ל בארגון גדול מחוייב לנהל תוצרי ניהול סיכונים בתחומי תפעול רבים כגון: IT, פיננסיים, ביטחון, בטיחות, תשתיות, שרשרת אספקה וכו' והשאלה המעניינת היא – כיצד יידע מנהל הארגון כיצד להקצות את המשאבים בין היחידות השונות בארגון כאשר כל מנהל יחידה טוען שהסיכון שלו הוא בעדיפות הראשונה של כלל הארגון ?
את עולם הסיכונים של הארגון נוהגים לחלק ל-4 קבוצות סיכון:
- סיכונים אסטרטגיים
- סיכונים תפעוליים
- סיכונים פיננסים
- סיכוני חוק ותקינה
- כל קבוצת סיכון מחולקת לתתי-קבוצות, וכל קבוצת סיכון קשורה (משפיעה/מושפעת) מקבוצת סיכון אחרת.
- בעת ניתוח הסיכונים התפעוליים של ארגון, יש להתייחס לשלושה מימדי סיכון:
- הסיכון השורשי (Inherent Risk): הסיכון המובנה מעצם קיום הפעילות מבלי להתייחס לבקרות הקיימות.
- הסיכון השיורי (Residual Risk): הסיכון כפי שהוא מצוי כיום, שארית הסיכון השורשי לאחר מדידת הבקרות המיושמות כיום.
- סיכון מטרה (Target Risk): רמת הסיכון השיורי שההנהלה שואפת להגיע אליה.
מתפקידה של ההנהלה לקבוע את גבול הסיבולת (Tolerance Limit) לכל אחד מהסיכונים. הגדרה זו נחוצה לקביעת סדר העדיפויות בניהול הסיכונים, שמאפשרת להנהלה לקבוע מסגרת להקצאת משאבים זמינים, הן במושגי כספים וכח אדם, והן מבחינת הניהול והגמישות.
יש צורך בהתאמת "מטריצת הערכת החוּמרה" בהתאם לארגון כאשר טווח החומרה נע בין קריטי למזערי והערכת החומרה מוגדרת ע"י הנהלת הארגון.
לסיכום,
ניהול סיכונים נועד בראש וראשונה להוות כלי ניהולי בידי ההנהלה להגדרת רמת הסיכון בהתאם ליעדי החברה ולמטרותיה ובהתאם ליעדים העסקיים והאסטרטגיים שקבעה לעצמה.
ניהול סיכונים אפקטיבי יסייע לתהליך קבלת החלטות.
*הכותב הינו מנכ"ל חברת "GCS-Global Consulting Services". בעברו ליווה גופים ממשלתיים בתחומים אלו, בין היתר שימש כסגן מנהל מערך התחבורה הציבורית. בחברות הייטק כגון אינטל, נומוניקס מיקרון הוביל מיקי את מערך הביטחון, ניהול הסיכונים וההמשכיות העסקית.