הכשרה באמצעות סימולטורים

הכשרה באמצעות סימולטורים

הצורך לתרגל את איש האבטחה בהתמודדות מול סיטואציות שונות תמיד היה קיים, אך עד היום לא היה בנמצא פתרון נגיש ובר השגה לעולם האבטחה. לאחרונה החלה חברת אמרל בשיתוף עם בית הספר להכשרות קליבר 3 להציע מגוון פתרונות סימולטיביים, הן במתקן בגוש עציון והן בבית הלקוח. על עולם ההכשרות בכלל ועל הסימולטורים בפרט בראיון שעשינו עם נדב קלמר מנהל המיזם מצד חברת אמרל.

מערכת מצודה

נדב קלמר בן 42 נשוי ואב לשלושה, עוסק שנים רבות בעולם ההדרכה. בצבא שירת בביה"ס ללוט"ר ועד היום משרת ביחידה במילואים. עם סיום השירות הצבאי ותוך כדי היותו סטודנט החל נדב לעסוק בהדרכה בעולם האזרחי עוד לפני הליך ההסדרה המשטרתי והקמת מוסדות "תו התקן". "התחלתי כמדריך מן המניין", מספר קלמר, "והייתי צריך להסתגל למודל של 'הלוחם הבודד' השונה מאוד מהלחימה הצבאית. את העבודה הראשונה התחלתי ב"מטווחי דני היי" כאשר ישבו עוד בקיסריה. כשנה לאחר מכן השתלבתי בחברת "עילית", כאשר בעל החברה ומנהלה עופר רוזנמן שלימד אותי רבות על העולם העיסקי ונתן לי הזדמנות בגיל צעיר מאוד. ב"עילית" גם זכיתי לפגוש את אבי ומורי המקצועי אברהם קפון (היום מנכ"ל ובעלים של חברת ההכשרות "קפון דיפנס"). שניהם, כל אחד בתחומו הכשירו אותי להיות מדריך לחימה בעולם האזרחי ומנהל. לאחר סיום לימודיו קיבל נדב את האחריות לניהול פרויקט ההכשרות של מאבטחי רכבת ישראל אשר הייתה החלוצה בכל הקשור לתהליכי הסדרת האבטחה. "אגף האבטחה של הרכבת היה החלוץ בקביעת "דמות המאבטח", הליכי המיון וההכשרה עם הצבת רף מאוד גבוה מבחינה מקצועית. זה היה מאתגר, מצמיח ומהנה". לימים הפך קלמר לסמנכ"ל חברת עילית לצידו של אבי קפון ששימש אז כמנכ"ל החברה. לאחר שאבי עזב הפך נדב למנכ"ל עילית, תפקיד אותו מילא עד שנת 2018. "בשנת 2018 עזבתי את עולם ההדרכות והצטרפתי לחברת KLP ממן כאשר שם פחות עסקתי בהדרכות ויותר בניהול מערכים שונים בעיקר בהיבטים של חו"ל. בשנת 2020 הצטרפתי לחברת "אמרל" בה זכיתי להקים את מחלקת ה-HLS וסייבר כמנהל מחלקה תחת אמיר אדר מנהל חטיבת אימונים ומערכות אימון".

חברת אמרל

אמרל נוסדה בשנת 2004 על ידי אחים תאומים אמיר ואריאל מולד כחברת Professional services למערכות וטכנולוגיות מורכבות, בעיקר עבור התעשיות הביטחוניות וכוחות הביטחון; חברות כמו אלביט, רפאל, תעשיה אווירית וכו'. "כאשר צריך לבצע הטמעה, הפעלה של סימולטורים ומערכות לחימה, תחזוקה, הדרכה וכדומה נכנסות לתמונה חברות כמו אמרל", מסביר נדב, בשנת 2015 בתום תהליך ארוך של בחינה מחליטה חברת רפאל לרכוש 50% מחברת אמרל, מה שהופך אותה להיות חברת בת של רפאל. היום אמרל מונה כמעט 1100 עובדים בארבע חטיבות עסקיות. המחלקה אותה אני מנהל עוסקת באימונים בעולמות ההומלנד סקיוריטי ובסייבר.

אימוני מערך האבטחה בישראל

מערך אבטחה סדור קיים מזה שנים רבות בעולמות הממלכתיים. כאשר התחילו גלי הפיגועים בתחבורה הציבורית, במקומות בילוי ועוד הובן כי יש צורך להסדיר את עולם האבטחה גם בגופי הרישוי האזרחיים. בשנת 2007 מוקמת חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל ובתוכה מדור הכשרות שאמון על הכשרתם של למעלה מ-60,000 אנשי אבטחה הפועלים בגופים המונחים על ידה. מוקמים מוסדות הכשרה למאבטחים ושנתיים לאחר מכן מכללות להכשרת מנהלי ביטחון.

מוסדות "תו התקן"

"מוסדות תו התקן" הוא שם שהתקבע לבתי ספר להכשרת מאבטחים שקיבלו הסמכה ממדור הכשרות להכשיר את המאבטחים הפועלים בגופים המונחים. תו התקן קבע מי יכול להיות בעלים, מנהל ומד"ר, מהם התבחינים של המדריכים בהתאם לרמות ההכשרה, כיצד תיראנה הכיתות, המטווחים וחדרי האימון לקרב מגע ועד לכמה גרם בשר יקבל כל חניך בארוחת הצהריים. במסגרת זו גם קבעו את רמות ההכשרה והסילבוס לכל שיעור".

ממה בנוי קורס מאבטחים?

"אם נסתכל על מכנים משותפים מבלי להיכנס נקודתית לכל קורס; המאבטח/חניך צריך לעבור הדרכות בתחום אבטחה מונעת/פח"ע, סמכויות/משפטי, תקשורת בין אישית וקרב מגע. מאבטח חמוש נדרש לאימונים יבשים ורטובים טכניים; איך שולפים אקדח, איך מכוונים, איך יורים ופוגעים. בנוסף נדרש ממנו לבצע אימון טקטי לקבלת החלטות נכונות בזמן אמת כאשר מספר התרגולים משתנה לפי ימי ההכשרה – אימון דרמטי אשר לא מקבל מספיק משקל לטעמי בתוך תהליך ההכשרה".

אז מה חסר ?

חסרים שני אלמנטים, הראשון – ההתאמה המגזרית. אין דמיון בין עבודת המאבטח במועדון לזו במלון ואין דמיון בין העבודה של מאבטח בקניון לזו במתקן ממשלתי. האלמנט השני – היכולת לתרגל מצבים הדורשים הבנה של הסיטואציה וקבלת החלטות. אומנם, ישנם אימונים הנקראים "סדרה טקטית". בקורס הבסיסי ביותר יקבלו החניכים סדרה אחת, בקורסים המתקדמים יותר המאבטחים יקבלו שתיים/שלוש סדרות. הסדרה הטקטית נועדה לייצר תרחישים שיש בהם ביום אויב והמתאמנים יתורגלו באמצעות חסרי קליע או באימון יבש. באימונים אלו מציבים את החניך מול סיטואציה שהוא צריך לענות עליה, בהמשך מעלים אותו מרמת הפרט לרמת צוות והחניך נדרש לתת פתרונות.

סדרות אלו הראו לנו באופן ברור שקיים פער עצום בין היכולת "על קו היורים" לבין היכולת המופגנת בסדרות; זה נע בין חוסר תגובה לתגובה לא פרופורציונלית. במקרים רבים החניכים יצאו מהסדרה  מבולבלים יותר וחמור מכך – חסרי ביטחון. כאנשי הדרכה אנחנו רוצים שהחניכים ייצאו עם סימן קריאה ולא עם סימן שאלה לגבי כשירותם ויכולתם לתת מענה בזמן אמת. מתוך הבנה של הפער הזה, שאגב, קיים גם בצבא וגם שם ישנם מקרים בהם התרגילים הטקטיים לא מבוצעים או לא מבוצעים בצורה מותאמת. בצה"ל הדבר בולט במיוחד בעת ביצוע משימות בט"ש, לדוגמא: לוחם שריון שעולה לעשות קו בגוש עציון – לעיתים אין לו מושג מה רוצים ממנו, הוא לא יודע מתי מותר לו לירות, על מי.. , ההכשרה של לוחמים בצה"ל היא להילחם מול אויב בשדה קרב ולא בתוך סביבה אזרחית ומבלי לתת להם כלים, לייצר להם כשירות ולתרגל אותם בנושא – זה פשוט לא מקצועי".

אז מה הפתרון שאתם מציעים?

"אחד מהפתרונות לסוגייה זו הוא שימוש בסימולטורים המדמים את המציאות בה ייתקל החניך, אם זה מאבטח במתקן ואם זה חייל בפעילות בט"ש. חיפשנו שותף שיידע להרים איתנו את הכפפה וחברנו לחברת קליבר 3, אשר לה 2 מתקני אימון ואותה מנהל אל"מ במילואים שרון גת, ובשנת 2021 יצאנו לדרך. היום אנו מפעילים מתקן אימונים סימולטיבי בסמוך למתקן האימונים של קליבר 3 בגוש עציון ומאמנים ביחד לוחמים ואנשי ביטחון להתמודדות טובה יותר מול האיומים בתרחישי הייחוס אשר רלוונטיים אליהם.

את מי אתם מאמנים נכון להיום?

"הלקוח הראשון שאיתרנו הוא צה"ל, בדגש על החיילים הפועלים בשטחי איו"ש. גם צה"ל "הגדול" הבין שהבעיה היא ב'קצה המבצעי' –  אותו הלוחם/ת שנמצאים במחסום, בצ'ק פוסט שאחריהם אין מישהו נוסף, אם הם כושלים אין עוד מישהו שיבלום את התוקף. בשנת 2022 מדינת ישראל התמודדה עם גל פיגועים של מחבלים בודדים; אלו שמעלים פוסט חצי שעה לפני שהם מבצעים פיגוע. מי שפוגש אותם הוא אותו קצה מבצעי – חייל בודד או צוות לכל היותר. מהר מאוד הובן שהתגובות בשטח לא מספיק טובות. יש כאלה שלא יורים, ויש כאלה שבורחים ויש את אלו שמרססים בלי הבחנה מתוך פחד. היה ברור שההכשרה שהם מקבלים לא מספיק טובה".

מתחם האימונים

"לתוך הסיטואציה הזו נכנסנו עם הסימולטור. רכשנו את המערכת בארצות הברית והקמנו מתחם ייעודי. לא מדובר על סימולטור נייד עם מקרן ובד יוטה. בנוסף בנינו "מעגל אימון" בשילוב כל המתודולוגיות שאמרל צברה במהלך השנים, הכולל את מטרות והישגי האימון, כשירויות נדרשות, ותהליכי למידה ושיפור. מדובר כאן במתחם אימונים ממש המחולק לשני חלקים – חדר תדרוך ולמידה וחלק שני – אזור האימון. גם מי שלא מתאמן ויושב באזור ההמתנה רואה את התרגולים המבוצעים ע"י חניכים אחרים. בדרך זו אנו מייצרים למידה, מפיקים לקחים וגרף השיפור של הכשירויות החסרות הוא מהיר יותר. הרעיון המרכזי הוא לייצר לחניך כמה שיותר מפגשים עם תרחישים איתם הוא עלול להיפגש במציאות המבצעית שלו ובדרך המוחשית ביותר.

מדובר על שילוב בין הבנת הסיטואציה ותרגול שלב ההתעשתות תוך קבלת ההחלטה כיצד לפעול וכן תרגול טקטי של הירי עצמו – כולל תרגול ירי בתנועה, מטרות נעות וכדומה. גם לוחם מיומן בגולני או צנחנים מעולם לא תרגל מצב שיורים עליו מרכב חולף, הרי אלו האירועים שהם פוגשים שם ובעוד מקומות. הוא לא יודע מה נדרש מבחינת נהלים ומבחינה מקצועית, איך הוא יורה לעבר מטרה בתנועה?. המשימה שלנו, ביחד עם קליבר 3, היא לספק ללוחמים חוויית קצה והתמודדות בתוך אירועי קיצון, כי זאת תהיה המציאות המבצעית שלהם כאשר הם יפגשו בה, סימולטור הוא כלי המאפשר לנו להביא אותם לנקודות קצה מקסימליות תוך בטיחות מלאה. האימון בסימולטור משלים פעמים רבות אימונים חיים המתבצעים במתקן של קליבר 3 וכוללים: ירי חי במטווח, אימוני קרב מגע ועוד. השילוב בין אימון חי לאימון סימולטיבי מייצר למידה ובניית כשירות בצורה אפקטיבית".

נגעת עד עכשיו במיומנות הירי. קודם דיברת על הצד הקוגנטיבי שהוא זה שתורם להבנת הסיטואציה.

"אכן. ככל שהרמה הקוגנטיבית שלי גבוהה כך התגובה שלי תהיה נכונה יותר. יש המון החלטות שעל הלוחם לקבל בעת סיטואציה וזאת כאשר החמצן בגוף זועק לעזרה, הוא מפחד וזה טבעי. אנחנו מעבירים את המסר שעדיף שהלוחם יתמודד עם הסיטואציה בסימולטור לפני שהוא נפגש איתה בשטח.  למדנו בפועל שככל שמגיעים לדימוי טוב יותר של תרחיש האמת, כך המתאמן מגיע אליו מוכן יותר וכמובן מתפקד טוב יותר".

כיצד פועל הסימולטור?

"הסימולטור מורכב משלושה מסכים גדולים עם מקרנים שיודעים להיסגר ולהיפתח. החניך מתאמן עם הנשק המבצעי שלו וזאת להבדיל מסימולטורים אחרים הדורשים בוכנה וכבלים המחוברים לנשק ומגבילים את התנועה. יש לציין שאימון בסימולטור לא מחליף אימון חי במטווח אלא משלים אותו, אבל הוא בהחלט יכול לבצע את כל האימונים לקראת המטווח, כך שעבירות בטיחות יתבצעו אצלנו עם נשק מעוקר. זה דומה מאוד לרציונל שניסינו לקדם לפני שנים עם חטיבת האבטחה עוד בימים של מאיר בן ישי. הכוונה שמאבטחים העתידים לצאת לקורס או ריענון יוכלו לעבור על מגוון נושאים תאורטיים לפני הגעתם להכשרה במוסד ההכשרה. הרי אין סיבה שאבטחה מונעת, סמכויות ונהלי בטיחות לא יילמדו באמצעות לומדות בבית. האם זה במקום המפגש עם עורך הדין המרצה? לא. זה רק מביא את החניך למפגש יותר מוכן וחוסך זמן יקר בכיתה".

תוכל להרחיב על התרחישים בסימולטור עצמו?

"אנחנו מפעילים 5 תוכנות שונות בסימולטור. במתקן יש 3 מסכים המציגים במקביל. תוכנה אחת עוסקת בהיבטים טכניים; כמו במטווח, אבל אצלנו בלחיצת כפתור המטרה יכולה להיות 5 מטרים מהמתאמן ובלחיצת כפתור שניה המטרה תהיה 50 מ' מהמתאמן. השלב הבא הוא זיהוי במרחב; על החניך לפגוע רק בצבע מסוים, בספרה כלשהי. הסימולטור מייצר כל מיני סוגים של קשיים קוגניטיביים וזאת לאחר שלמתאמן כבר יש בסיס טכני. השלב השלישי כבר מציג תרחיש מלא כאשר המתאמן הוא ממש חלק מהתרחיש. התרחיש מתנהל כמו סרט נע עם "עץ החלטות" שצריך לקבל. אם המתאמן פעל נכון התרחיש ימשיך הלאה. אם לא פעל נכון – התוכנה תסביר לחניך מדוע נכשל ומה צריך היה לעשות כדי להביא לשיפור ומיד המתאמן נכנס לתרחיש נוסף. בכל אחת מ-5 התוכנות יש סדר גודל של 700 תרחישים, כך שהסבירות שהחניך יפגוש את אותו תרחיש היא נמוכה מאוד. בנוסף, אנחנו יודעים גם לבנות תרחישים מותאמים עבור הלקוחות. אנחנו מגיעים עם ציוד בסיסי לאתר הלקוח ומסריטים על בסיס המתארים שחשובים ללקוח לתרגל. התסריט שכותבים לצורך כך, מבוססים על ה'עשה ואל תעשה' התואם את נהלי המקום. במציאות של ימינו בהם יש צורך בהכשרה לכמות אזרחים רבה כמו גם לאנשי כוחות הביטחון, בשילוב עם מחסור במתקני אימון ותחמושת, הסימולטור הוא מענה מושלם לצורך קיים!".

בשיחתנו המקדימה סיפרת על סימולטור חדש בטכנולוגיית VR שאתם מכניסים לשימוש. אשמח אם תרחיב.

"ב-7 באוקטובר חווינו אירוע קשה ביותר ברמת המדינה. אני אישית בבוקר כבר נמצא עם הצוות ביחידה כאשר כל אחד יוצא למשימותיו. בארץ מוקמות אלפי כיתות כוננות וכולם מחפשים דרכים להכשרת אותם עשרות אלפי מתנדבים. עוד לפני המלחמה חברנו לחברת קומבטיקה שפיתחה סימולטור VR נייד לחלוטין (משקפי מציאות מדומה שמרכיבים על העיניים), המאפשר לכל מתאמן לעבוד עם הנשק שלו. לשמחתי הרבה, חברת אמרל תמכה ביוזמה לאמן את כיתות הכוננות, פרו-בונו, וכך במהלך חודש שלם דילגנו מישוב לישוב ואימנו כיתות כוננות בכל הארץ בתרומה מלאה, וללא עלות".

מה מיוחד במערכת זו?

"מערכת ה-VR היא נדבך נוסף בעולם האימונים הסימולטיביים. עם המשקף על העיניים אני כמפעיל בוחר את סביבת האימון, לדוגמא; בית ספר, מנהרה, מפעל תעשייתי ואני שולט על התרחיש. המתאמן נמצא במרחב וירטואלי בתוך התרחיש עצמו הוא ב-360 מעלות. ההמחשה היא כל כך משכנעת שאנו רואים חניכים הנשענים על קיר וירטואלי ונופלים, מעלים דופק ומזיעים רק מעצם התרחיש עצמו. מעבר לכך שהמתאמן נמצא בתרחיש, הוא גם רואה את יתר החברים שמתאמנים איתו בתוך התרחיש. הם יכולים לעבוד כצוות (עד 6 מתאמנים במקביל), ורמת הסטרס עולה יותר. אנחנו שולטים בתנועת היריבים, שכן מדובר באוואטרים שהשליטה שלי בהם היא מלאה ואני מציב אותם במקום ובזמן הנכון לצורך התרגול. היום הסימולטור מונגש גם לצבא, וגם ליחידות אבטחה; יש לנו שני מערכי אבטחה שרכשו את חבילת השירות שאנו מציעים. בכל אימון אנחנו עדים לחשיבות של סוג אימון זה, כפי שאמרתי, משימתנו היא לייצר אירועי קצה ריאליים למתאמנים – וברגע שפתאום יורים עליו מלמעלה, מהצד, מלמטה או מהגב כל אחד מהלוחמים מאבד את עצמו וה-"אסימונים מתחילים ליפול". פער מבצעי ענק נוסף שפגשנו הוא נושא ה-דו"צ; כמות הירי הדו-צדדי שאנחנו פוגשים בכל אימון היא אדירה ולכן חשוב מאוד האימון והתרגול, במצבי קצה אנשים מגיבים באופן אחר ממה שחשבנו ברוב המקרים".

איך אתה רואה את אופן ההכשרה הזו משתלבת בעולם האבטחה?

"מניסיוני, תמיד יהיה מי שאין לו תקציב וירצה לעשות את המינימום הנדרש. אנחנו לא מכוונים לשם. אנחנו מכוונים למי שרואה את הערך ומבין את גודל השעה ואת הצורך בבניית כשירות –  ולהם אנחנו רוצים להנגיש את שירותי האימון שלנו. לדעתי זה קריטי. אני רואה את התגובות של המתאמנים שלנו; איך התחילו את האימון, ואיך הם יוצאים אחרי האימון. הם יוצאים עם הבנה עמוקה ועם חוויה של מפגש (זה לא משחק, והם לא רואים את זה כך) הם מקבלים כאן ערך גדול מאוד".

מהן עלויות אימון כזה והאם יש לכם כוונה לפתוח מקום כזה במרכז, שכן יש מי שנרתע להגיע לגוש עציון.

"עקרונית המחירים משתנים לפי תכני האימון וצרכי הלקוח. אתן לך 'חוק אצבע' כאשר אנחנו מדברים על  כ-250 ש"ח למתאמן לאימון של עד שעתיים ולמינימום קבוצה של 10 אנשים. אנחנו מעוניינים שהמתאמן יקבל תוכן וערך".

לסיכום,

"הסימולטור הוא חלק קריטי בתהליך הכשרה של מאבטח או כל איש שעוסק בתחום החירום. אם זה נכון לחיל האוויר אז זה נכון לכולם. טייסים מבלים רוב הזמן על סימולטור ולא על המטוס עצמו, גם מהיבטים כלכליים וגם בשל היכולת לטעות. זה תחום חשוב כדי שנתקדם בו. זה לא רק קו יורים, צריך להתקדם. השטח זז, הכשירות הנדרשת עולה, והאבולוציה מתרחשת בכל העולם. אנחנו מחזיקים צוות מדריכים מקצועיים ושירותיים עם ניסיון גדול בתחום ומנגישים את שירותי האימונים למגוון רחב של לקוחות בכל הארץ. כל זאת מתוך מטרה להתאים את עצמנו לצרכי הלקוח ולתת להם ערך מוסף מכל הדרכה אחרת" .