יועץ ביטחון טכנולוגי ופיסי

יועץ ביטחון טכנולוגי ופיסי

רבים ממנהלי האבטחה יידרשו במהלך עבודתם המקצועית להקים, לשדרג או להחליף מערך אבטחה. לרוב ילווה את הארגון יועץ אבטחה ומיגון אשר יכין את תכנית האבטחה והמיגון, יכתוב את המכרז ויסייע בבחירת המבצע, יפקח על עבודת האינטגרטור, יקבל את המערכות לאחר הקמתן ויסייע למנהל הביטחון בשלב ההטמעה וההדרכה. בנושא זה ערכנו שיחה עם מר קובי גטלר מנכ”ל ובעלים של חברת גורדון מהנדסים.

כתבת מערכת מצודה

קובי גטלר, בן 61 יליד ארגנטינה עלה לישראל בשנת 1971 עם הוריו שהתיישבו במושב “כוכבי מיכאל”, סמוך לאשקלון. בשנת 1981 התגייס לשריון והשתתף במלחמת “שלום הגליל” ולמרות פציעה המשיך את שירותו ואף שירת במילואים עד ששוחרר בשנת 2006 .
בשנת 1986, בעקבות פטירתו של אביו והצורך לסייע בכלכלת המשפחה, מצא קובי עבודה נוספת במוקד 101 כסייר בלילה, כאשר במהלך היום עבד במכירת מודעות פרסום.

כיצד הגעת לתחום טכנולוגיות האבטחה?

“כאמור, התחלתי כסייר “במוקד 101 ” והתקדמתי די מהר עד שמוניתי למנהל המוקד. לאחר שנתיים בתפקיד עברתי לתחום מכירות וניהול פרויקטים טכנולוגיים. כעבור מספר שנים עברתי לחברת “מוקד 99 ” ובמשך שנתיים וחצי ניהלתי את סניף אילת של חב’ “השמירה טכנולוגיות מיגון” דאז, ובהמשך קיבלתי את סניף מרחב גוש דן והשרון אותו ניהלתי עד שנת 2000 . במהלך שנות עבודתי בתחום הבנתי שחסרים בעולם הביטחון האזרחי יועצים עצמאיים אשר יעמדו לרשות הלקוח כגוף מקצועי ואובייקטיבי שכל עניינם הוא טובת הלקוח. לאור זאת, בשנת 2000 הקמתי את חברת ‘סקיונט בע”מ’ שהתמחתה בייעוץ ותכנון פרויקטים. עד שנת 2004 התמקדתי בשוק הפרטי, הסיטונאי, בעיקר מרל”וגים, בנייני משרדים וכד’. בשנת 2004 נחשפתי לראשונה לתחום ה- safe city ו’עיר ללא אלימות’, קונספט שהלך והתפתח בעולם. נבחרתי להקים את אחד הפרויקטים הראשונים בישראל בעיריית רמלה. לצורך תכנון הפרויקט ומאחר ובישראל לא הכירו עדיין את הנושא, נסעתי למוקד עיריית לונדון על מנת ללמוד כיצד פועל מוקד עירוני, מוניציפלי, להבין מהן הדרישות ומהן היכולות בעיקר בתחום מצלמות האבטחה כאשר מדובר בניהול מצלמות במספרים גדולים. בשונה מהמצב היום, אז לא הייתה אנליטיקה, בקושי רב הייתה קיימת טכנולוגיה לזיהוי תנועה. לאחר חזרתי מלונדון התיישבנו לתכנן ולהקים את הפרויקט ברמלה שהפך במהירות למודל חיקוי”.

לפני מספר שנים רכשת את חברת “גורדון מהנדסים”. מדוע בחרת לרכוש חברה זו?

“במקביל לעבודה שביצענו ברשויות התחלנו לקבל פרויקטים מורכבים במגזר הממשלתי, מתקנים אסטרטגיים ובמערכת הביטחון. מערכות אלו הרבה יותר גדולות, מורכבות ואסטרטגיות והרגשתי שחסר לי עומק מקצועי במספר תחומים, בדגש על התחום ההנדסי. “גורדון מהנדסים” שהוקמה והתנהלה עם DNA של חברת הנדסה, המטפלת בכל הפרטים הקטנים, נחשבה תמיד כמובילה מקצועית בתחום שלנו וכבר בשנת 2016 ביצעתי ניסיון לרכוש את החברה. גורדון מהנדסים תמיד הייתה הסמן המוביל בתחום היעוץ המקצועי והבנתי שבחברה יש את הידע והניסיון שאני זקוק להם להשלמת כלל היכולות הנחוצות היום לתכנון והקמה של פרויקטים ומערכים מורכבים ביותר. בשנת 2021 פגשתי את יוסי גורדון ורכשתי ממנו את החברה.
אני שמח לומר שהיום אנו מהחברות המובילות בישראל ובעולם בתחום יעוץ ביטחון טכנולוגי ופיסי. החברה שומרת על ה- DNA ועל הסטנדרטים הגבוהים בתכנון מפורט עד רמת הבורג. תחת החברה ניתן למצוא את שלל בעלי המקצוע מתחומי האבטחה הטכנולוגית, הפיזית והחמושה, אנשי ההנדסה, תשתיות, אנשי ביטחון מהשירות ובעלי מקצוע משלימים בכל תחומי הביטחון”.

כמה חברות ייעוץ אבטחתי קיימות היום בארץ?

“ניתן לחלק את עולם הייעוץ לשלושה רבדים. ברובד העליון לו משויכת גורדון מהנדסים הפועל בתחום הגופים הביטחוניים, הסקטור הממשלתי והממלכתי בו פועלות היום מספר מצומצם מאוד של חברות שניתן למנות על יד אחת. בסקטור הפרטי הגדול )פרויקטים במיליוני שקלים( פועלות עוד מספר מצומצם של חברות ויועצים מקצועיים. וברובד השלישי בתחום העסקי הפרטי הנושא פרוץ לחלוטין וכל מי שחושב שהוא מבין משהו בביטחון אזרחי, מציג עצמו כיועץ ונותן שירותי יעוץ שבסופו של דבר פוגע בעצמו ובלקוח שלו. לצערנו, בתחום הזה אין רגולציה כלל והסנן היחיד אולי הוא באמצעות חברות
הביטוח הדורשות שהיועץ יהיה בעל ניסיון משמעותי מוכח אחרת לא ימכרו לו פוליסת ביטוח אחריות מקצועית”.

מאחר ואין הכשרה מקצועית בתחום הזה, מהם הכלים והידע שצריך יועץ אבטחה?

“אני לא מאמין ביועץ בודד הפועל לבד ואמור לספק את כלל צרכי הפרויקט וודאי אם מדובר בפרויקט מורכב. לא כל מי שמבין בטכנולוגיה מבין באבטחה ולהיפך, זה תהליך של ניסיון ולימוד בשטח שאורך שנים רבות. גם כשעבדתי ב”סקיונט” היו לי שותפים עסקיים שהשלימו את הרבדים בהם לי לא הייתה התמחות. ההתמחות האישית שלי היא בתחום הטכנולוגי ותפיסת ביטחון לאתרים קטנים ובינוניים ולכן תמיד פעלו לצידי מומחים מתחום האבטחה הפיזית והחמושה, מומחים בניהול קהל ומומחים בפן ההנדסי. לא פחות חשוב הוא נושא ההתמחות המגזרית והכרת דרישות הרגולציה וגופים מנחים. היום כל זה קיים אצלנו In house בגורדון מהנדסים ישנה חשיבות עליונה בהכרת היעוד ואופי הפעילות של המתקן בו יוקם מערך האבטחה. אין דמיון בין מתקן אסטרטגי שאינו מקבל קהל לבין נמל ים או אוויר או תחנת רכבת אליו נכנסים עשרות אלפי אנשים ביום. בסופו של יום ישנה חשיבות עליונה להתאמת מערך האבטחה לא רק לאיומי הייחוס, אלא גם לשמירת הרציפות התפקודית של הגוף המאובטח בהתאם לרמת הביטחון הנדרשת. לעיתים דווקא במתקנים קולטי קהל יש צורך בתכנון הרבה יותר ‘חכם’ ומורכב על מנת לענות על דרישות האבטחה מבלי לשבש את חוויית האירוח של באי המתקן”.

כיצד פרויקט כזה יוצא לדרך?

“הפנייה לחברת הייעוץ מגיעה מהיזם או נציגיו. לעיתים באמצעות מנהל הפרויקט, הקב”ט ,באמצעות מחלקת IT ומחלקת ההתקשרויות. לאחר הזכייה בעבודה מתקיימת פגישה שמטרתה לבצע “תיאום ציפיות” בינינו לבין המזמין ונציגיו. לאחר ניתוח והבנת מהות הפרויקט אנו נפרוס למזמין את שלבי העבודה כולל לו”ז כללי, החל משלב התכנון המוקדם ועד שלב מסירת המערכות במתקן לגוף המתפעל. לא פחות חשוב מבחינתנו להבין את הרגולציה תחתיה יפעל המתקן; רישוי עסקים, הסדרת הביטחון, מלמ”ב גוף ,או גוף פרטי המבקש מערך אבטחה בשל סיבות אחרות”.

מסקר אבטחה לתוכנית אבטחה

“לפני שאנחנו נכנסים לשלב התכנון אנחנו מבצעים “סקר ביטחון וניתוח איומים אבטחתיים”. המסמך כולל את איומי הייחוס וסקר הסיכונים המותאם. על בסיס מסמך זה אנחנו בונים את הדרישה המבצעית )הדמ”צ( או במילים אחרות המענה המבצעי הנדרש. על בסיס זה אנו גם ניגשים לבנות את המענה הטכנולוגי-פיזי שהתוצר שלו הוא פרוגרמה מפורטת ותוכנית האבטחה. תכנית האבטחה תשלב בין שלושה נדבכים; טכנולוגיה, היבטים פיזיים ואבטחה אנושית. משלושתם צריך לבנות מערך ביטחון אשר במסגרתו יוקם מנגנון אבטחתי ברמה הנדרשת, התואמת את ייעודו של המתקן תוך שמירה קפדנית על רציפותו התפקודית כפי שהוגדרה בפרוגרמה שאושרה ע”י המזמין והרגולטור/ גוף מנחה”.

הזכרת את המושגים: “איום הייחוס” ו”רציפות תפקודית” של הארגון, אשמח שתבהיר מושגים אלו.

“אם מדובר בגוף מונחה אזי יש הנחיות לגבי ‘איום הייחוס’ אשר עליו אמורה תכנית האבטחה לתת מענה. לדוגמה, אם איום הייחוס הוא רכב תופת אזי תכנית האבטחה צריכה לתת מענה פיזי למניעת קירבה של רכב למבנה ולעיתים גם לתת מענה מיגון מבחינת חוזק מבנה הגנה על חלונות ועוד. התוכנית תוגש על ידנו לרגולטור לאישור. לגבי המונח ‘רציפות תפקודית’ – האבטחה אמורה לשרת את המתקן בכל מצב )חרום ושגרה( ובמקביל לאפשר לו להתנהל ולממש את ייעודו מבלי להפריע לתנועה הזורמת של המבקרים.. בפן הטכנולוגי, המערכות יתנהלו בשיטת ה- Failover לרציפות תפקוד של כלל המערך הטכנולוגי הפיסי והאנושי. אנו שמים דגש חזק מאוד בכל הנושא הטכנולוגי לשרידות גבוהה ביותר, תוך שימוש באמצעים איכותיים ומערכות ‘ראי’. בשיטת ה- Failover בכל תקלה טכנית ובאופן מידי וללא התערבות אנושית, המערכת תשקם עצמה בשניות בודדות ותמשיך לתפקד ב 100% כך שאפילו המתפעלים לא יבחינו שהייתה תקלה. הדרישות שלנו למתן שרות לטיפול בתקלות ) )SLA הן בהתאם לרמת המתקן ולעיתים הגעת טכני תוך 30 דקות למתקן.

כיצד נראית התוכנית הטכנולוגית לפרויקט?

“התפקיד של היועץ הטכנולוגי הוא להגדיר את הדרישה המבצעית והתפוקות של הציוד והמערכות ובכך לייצר תוכנית טכנולוגית”. התוכנית מגדירה את כלל מרכיבי המערכות ברמת פרוט גבוהה הכוללת נתונים טכניים ותפעוליים כולל התממשקות לכל המערכות האחרות של המבנה BMS . אם ניקח כדוגמה הנחיות עבור מצלמת אבטחה, אזי תפקידו של היועץ להגדיר את הדרישות של אותה מצלמה לדוגמה; יכולת ראייה ביום ובלילה, יכולת זיהו פנים/ תנועה, רמת הרזולוציה הנדרשת, יכולות האנליטיקה, נתוני דחיסה, שידור והתמודדות עם הפרעות חיצוניות ועוד. אנחנו מגדירים בפירוט רב את סוג הציוד לפי התפוקות והתוצרים הנדרשים“. כנ”ל לגבי כל סנסור ופריט במערך האבטחה שעשוי להכיל עשרות ומאות פריטים”.

כיצד דרישות אלו מגיעות לספק?

“בגופים ציבוריים מעל סכום התקשרות מסוים נדרש לפעול לפי התקנות וקיימות בעיקרון שלוש אופציות: מכרז פומבי, מכרז זוטא, או בקשה להצעת מחיר. אם מדובר בלקוח פרטי אז המסלול הוא בל”מ – בקשה להצעת מחיר. היועץ מכין את המפרט המיוחד עבור הפרויקט. בכתיבת המכרז אנחנו מכינים מפרט טכני מיוחד לציוד ולשירותים הנדרשים וכתב כמויות. אם מדובר בבל”מ אנחנו מציגים למזמין מספר חברות שלדעתנו מתאימות לעבוד בפרויקט הזה והוא פונה לחלקם או לכולם. עם קבלת ההצעות אנו בוחנים את המענה הטכנולוגי ומדרגים ציון טכני בהתאם לדרישות המפרט, המזמין מנהל מטעמו מבצע מו”מ כלכלי כדי לשקלל את ההצעה הטובה ביותר בין המענה למחיר העבודה”.

מרגע שנבחר המציע והוא מתחיל לעבוד איך מתבצע החלק שלכם בניהול ובקרה?

“שלב א’ נקרא ‘פיקוח עליון’. שלב זה הינו שלב קריטי ובלתי נפרד מתהליך הקמת מערך האבטחה וכפרק ממשיך של כתיבת המכרז, ניתוח הדרישות ותוכנית האבטחה.. במסגרת שירות זה היועץ ייפגש עם המציע שזכה וינחה אותו כיצד לכתוב את התכנון ההנדסי המפורט CDR של המערכות אשר מבוססת על התוכנית שהכין היועץ. בתכנון ההנדסי ה- CDR אנו רוצים לבחון שלושה פרמטריים עיקריים: הראשון-שהמציע שנבחר הבין את מהות והיקף העבודה ע”פ תכנון מפורט הכולל תרשימים, סכמות, מפרטים וטבלאות טכנולוגיות וכלכליות. בשיטה זו הזוכה מציג מראש איך יראה מערך האבטחה בסיום ההקמה והרצה. הנושא השני הוא פירוט הציוד שיסופק בהתאם לדרישות המפרט המלווה בכתב הכמויות עדכני ע”פ תכנון מפורט. ה- CDR נועד להציג, בין היתר, את טבלאות המחירים להם התחייב המציע בהצעתו, כך שלא יהיו הפתעות או חריגים במהלך הביצוע, כך המזמין יודע מראש מהו התמחור הסופי כבר ביום הראשון לעבודה. שלישי ואחרון, הצגת לו”ז מפורט באמצעות גאנט לכל שלבי העבודה, הרכש, ההתקנות וההפעלות. את התוכנית אנחנו מאשרים תחילה כיועצי הפרויקט, ולאחר מכן התוכנית מאושרת על ידי המזמין. בשלב זה תמחור הפרויקט נבדק לעומת האומדן. שלבים אלו נחוצים מכיוון שמהיכרותנו את השטח לעיתים המציע שהגיש הצעת מחיר נמוכה לצורך הזכייה, רוצה למזער נזקים מהצעתו הנמוכה ומנסה להציע אלטרנטיבות שלא מן הכרח לטובת המזמין”.

האם המציע יכול לבחור כל ציוד שאיתו הוא רוצה להשתמש, כל עוד הציוד עומד בקריטריונים שהצבת?

“כן. הוא צריך לציין את הדגמים כבר בשלב ההצעה. המציע מגיש טבלת מענה טכנולוגי והוא חייב לציין שם יצרן ודגם ספציפי לכל פריט וזאת כדי לוודא שהמפרט הטכני בהצעתו תואם את המפרט של היועץ, מחירו ואיך הוא מתאים ומתממשק ליתר המערכות שבהצעתו לפרויקט. המציע לא רשאי להחליף ציוד לאחר שאושר”.

מהו השלב האחרון לאחר שהפרויקט הסתיים?

“כאן מגיע שלב הפיקוח על ההתקנה בו אנחנו בודקים תוך כדי התקנה את טיב עבודת ההתקנה והתאמתה לתכנון ההנדסי. אנו בודקים את רמת התקנת התשתיות, התקנה חיבור ואינטגרציית יתר מרכיבי המערכות כפי שהוגדרו. כמובן בדיקה שהמציע עומד בלוחות הזמנים שהוגדרו ובתקציבים.
בסיום ההתקנה של כל מערכת בנפרד מתחילה תקופת הרצה. שלב זה הוא גם שלב מבחן הקבלה. בשלב זה יורדים לרמת האביזר ובודקים שהוא מבצע את עבודתו במערכת. זה תהליך ארוך ומייגע אך הוא נחוץ ביותר. השלב האחרון הוא בדיקת האינטגרציה בין כלל מרכיבי המערכות ובין כלל המערכות למערכת אחודה”.

האם המציע מבצע הדרכה למערכת?

“האינטגרטור מחויב לבצע הדרכה והפעלה של המערכת למפעילים. בנוסף לעיתים אנחנו כותבים תוכנית הפעלה והדרכה. זה נושא חשוב ביותר ולצערנו לעיתים לא מטופל כפי שנדרש ונופל בין המזמין למפעילי המערכות. בסופו של יום, מול המערכת בה הושקע ממון רב יישב מוקדן שלא יידע למצות את מלוא היכולת של כלל מרכיבי המערכות, אזי הפרויקט נכשל והאירועים לא מנוהלים כנדרש. בתום חצי שנה/שנה אחרי התקנת המערכת אנחנו מגיעים לבקרה ובדיקה שהמערכות תקינות וברמה מבצעית, שכל האמצעים עובדים ובוחנים אירועים כדי לבדוק אם יש מקום לשיפור נהלי עבודה. במסגרת זו מבצעים מעקב אחר כלל הבדיקות להן היה האינטגרטור מחויב, כולל בדיקות תקופתיות ובדיקות תחזוקתיות”.

בעולם האבטחה יש משבר חמור מאוד בכח אדם. מדברים על כך שבעתיד הקרוב כח האדם באבטחה יהיה כח תגובה בלבד כאשר כל נושא ההתרעה, האימות ואף הבידוק הביטחוני יהיה כולו טכנולוגי כאשר אנשי האבטחה ישמשו ככח תגובה בלבד. האם זה להערכתך הכיוון?

“אכן קיימת מצוקה נוראית בגיוס כח אדם. זו מצוקה הולכת וגוברת וצריך לבנות את המענה הטכנולוגי באופן חכם כך שהשרידות הטכנולוגית תהיה גבוהה עד כמה שניתן. אירוע השבעה באוקטובר חידד לנו בדרך הקשה שכל טכנולוגיה וכל אבטחה ואמצעי טכנולוגי חייב להיות מגובה באמצעות כח תגובה אנושי זמין ומיומן.. אין ספק שכבר היום ישנן מערכות טכנולוגיות רבות שיכולות וצריכות להחליף כח אדם. ע”מ לעמוד ביעד זה נדרש להקים מערך טכנולוגי משולב פיסי עם כח תגובה תואם לאיומים, צריך תמיד לקחת בחשבון שטכנולוגיות ניתנות לשיבוש בדרכים רבות, לכן אדגיש בכל הקמת מערך טכנולוגי שיש לתת מענה לאיומי הסייבר סקיוריטי באופן ספציפי למערכות אבטחה, אך נושא זה הוא כבר לכתבה נפרדת. מערך טכנולוגי לא יחליף כח אדם אך בתכנון מערך נכון, ניתן לצמצם את כח האדם. מערך ביטחון אפקטיבי, חזק ואיתן יכלול מערך טכנולוגי, פיסי ואנושי”.