ממאבטח אישים לראשות המטה לביטחון לאומי

ממאבטח אישים לראשות המטה לביטחון לאומי

קרדיט תמונה מרכזית: מיקי בן ארי מזרחי

לא בכל יום עולה בידינו לפגוש ולראיין מנהל שהתחיל את דרכו כמאבטח בשב״כ וסיים את שירותו כראש המטה לביטחון לאומי בפועל (והמשנה ליועץ לביטחון לאומי וראש המל״ל). בדרכו לצמרת מקבלי ההחלטות שימש איתן בן דוד במגוון תפקידי מפתח בעולם האבטחה הממלכתית ואנו שמחים שמצא את הזמן להעניק לנו את הריאיון המובא כאן בפניכם.

בן דוד החל את שירותו במערכת הביטחון בשנת 1982 כשהתגייס לצה״ל, לחטיבת הנח"ל ובהמשך לנח״ל המוצנח שם שירת 4.5 שנים, בתפקידו האחרון שימש כמ"פ בבית הספר למכי״ם בגדוד 906, שירות בתקופה קשה ומורכבת שכללה לכל אורכה את מלחמת לבנון הראשונה (מלחמת שלום הגליל) והמשך השהיה והלחימה בלבנון. "האתגרים עימם התמודדתי כלוחם וכקצין בלבנון נתנו לי את הכלים הבסיסיים להתמודדות עם מצבי קיצון במגוון התפקידים אותם מילאתי במהלך השנים", מעיד איתן.
לאחר שחרורו מהצבא התגייס לשב״כ ליחידה לאבטחת אישים. "באותם ימים זו הייתה יחידה קטנה מאוד ומיוחדת, לא יותר מ- 50-60 איש כולל אנשי מטה, לא דומה כלל למה שקיים היום. כאשר אני שימשתי כמפקד היחידה בין השנים 2006-2010 היחידה כבר מנתה מאות רבות של לוחמים ובעלי מקצועות רבים נוספים שנוספו במשך השנים בתחומי הבידוק, חבלה, טכנולוגיה ועוד", מסביר בן דוד. "עשר שנים ראשונות קשות ושוחקות ובמסגרתן אימונים מפרכים, עבודה סביב השעון, היעדרויות ממושכות מהבית. התקדמתי, לשמחתי, בכל התפקידים ביחידה; מפקד צוות, ראש ענף )מקביל לדרגת סא״ל(, ראש מחלקה )מקביל לדרגת אל״מ(, יצאתי לעשות גם תפקידים מחוץ ליחידה, בין היתר הוצבתי בחו״ל, בתפקיד ראש מוקד ביטחון אזורי לשלוש שנים באירופה, בו הייתי אחראי לנעשה בכל היעדים הישראלים הממלכתיים בגזרת אירופה, כששבתי לארץ התמניתי לתפקיד סגן ראש אגף ביטחון התעופה הישראלית בחברת אל-על".

איפה תופס אותך רצח רבין ז״ל?
"אנחנו מדברים על נוב׳ 1995. בתקופה שקודמת לרצח למדתי לתואר ראשון באונ׳ תל אביב, תקופה בה עבדתי בעיקר בסופי שבוע, לרוב כראש צוות האבטחה של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. זו הייתה תקופה קשה, רוויית הפגנות ימין בעקבות הסכמי אוסלו בספטמבר 1993 והמשכם בספטמבר 1995. בסביבות ספטמבר 1995 שבתי ליחידה מתקופת הלימודים עם הבטחה לקידום. על רקע התקופה הוחלט ביחידה להקים ענף מודיעין והמשימה הוטלה עליי; ענף מודיעין לא היה קיים עד אותה עת, ולצורך כך התחלתי הכשרה מיוחדת בשב״כ".

האם ענף זה היה שותף בתכנון האבטחה ביום ה- 04.11.1995 ?
"לא הייתי שותף לתכנון המבצעי או לקביעת סדרי האבטחה באירוע אבטחת ראש הממשלה בכיכר רבין וגם לא נכחתי באירוע עצמו במוצאי שבת, אבל כן סיפקתי את כל המודיעין הרלוונטי שהיה ידוע לקראת האירוע. התקבל מידע על כוונות ימין קיצוני להפגין והיו התראות על כוונות טרור באמצעות רכב תופת או מחבל מתאבד מהצד הפלסטיני, אבל שום דבר ספציפי על יגאל עמיר או אדם אחר. תדרוך מיוחד שלי על כל ההתרעות הקיימות ניתן לכוחות האבטחה במטה וניתנו חומרים לצורך מוכנות ואיתור חשודים פוטנציאליים".
דרור יצחקי, ראש אגף האבטחה באותם ימים טען שלא היה כלל מודיעין.
"אכן, לא היה מודיעין ספציפי שמדבר על יגאל עמיר או כוונות, בוודאי שלא לאירוע המדובר. מה שכן היה זה אותו מידע שדווח והגיע גם ליחידה שבועות קודם לכן על דיווח של קצין מודיעין בצה״ל שדיווח למשטרה ששמע שני דוברים בשירותים ציבוריים מדברים על 'התימני הקטן' שרוצה לרצוח את ראש הממשלה (בדיעבד נודע שזו הייתה דרכו להלבין מידע שהיה לו על יגאל עמיר). אני מאלה שחושבים שאגף המודיעין הרלוונטי שטיפל בטרור היהודי בשב״כ באותה עת, יכול וצריך היה לעשות יותר בשביל למצות את המידע ואולי אולי להגיע ליגאל עמיר ולמנוע את הרצח, לצערנו זה לא קרה. רבות דובר ונכתב בעניין והוויכוח הזה בין הגורמים האחראיים באותה עת נמשך עד ימינו. אני יודע להגיד שהלקחים הופקו והשילוביות בין האבטחה למודיעין מצוינת היום וצריכה להימשך.
לכל חשש של ניסיון לפגוע בראש ממשלה בישראל או בכל אחד מסמלי השלטון במדינה דמוקרטית, יש להתייחס בכל החומרה המתבקשת. לאירוע במוצ״ש בכיכר מלכי ישראל (בשמה דאז), לא היה מודיעין נקודתי. לגבי רצח רבין ז״ל- אני יכול לומר, בדיעבד, שלדעתי השיטה והמשאבים שהוקצו ליחידה אז, לא תאמו את רמת האיום, כלומר קשה מאוד היה להבטיח ברמת סבירות גבוהה שנוכל למנוע כל פיגוע, יתכן שאם זה היה נכשל במקום אחד, זה היה יכול אולי להתאפשר במקום אחר. מאוד תלוי בתכנון המבצעי ובמשאבים שהיו לרשות היחידה.
בתום פרק זמן קצר לאחר הרצח הנורא, יצא לי לתשאל את הרוצח יגאל עמיר, כדי להבין את האירוע גם מהזווית האבטחתית. רצינו לדעת מבחינת התו"ל מה האיש חשב, איך אסף מודיעין, מה התכוון לעשות, באילו פעולות רצה לנקוט כדי לרצוח את ראש הממשלה.
יגאל עמיר סיפר על כמה ניסיונות בהם ניסה להגיע לראש הממשלה ולא הצליח; פעם הגיע מאוחר מדי, פעם כאשר הגיע רה״מ כבר עזב את השטח, מס׳ פעמים לא הצליח להתקרב לאזור האירוע ונתקל בחסימה. באירוע בכיכר במוצ״ש 4/11 לצער כולנו הוא הצליח לממש את כוונתו הזדונית".

יש הטוענים כי בשונה מפעולה צבאית מתוכננת, מערכי אבטחה וודאי אבטחת אישים לא צריכים להסתמך על מודיעין.
"אני מכיר את הגישה הזו אך לא מקבל אותה כלשונה, זה בעצם אומר שתעשה כל יום, כל השנה 24/7 פעילות ורמת אבטחה מקסימלית, הרמטית, עם כל המשאבים ללא הבחנה. אבטחה בכלל ואבטחת אישים, בפרט – זקוקה מאוד למודיעין. אם תסתמך רק על יכולות ההגנה והתו"ל – זה עלול לא להספיק. התיזה שהאבטחה צריכה להיות איפה שהמודיעין נכשל היא נכונה עקרונית, אך אין תחליף למודיעין איכותי ובזמן אמת.
מודיעין לא חייב להיות קונקרטי, מנהל אבטחה ששומע על פיגוע כזה או אחר יכול היום להסיק לבד שייתכנו פיגועי השראה נוספים ולהיערך בהתאם. לכן, אני מבין את הרעיון להתמודד בלי מודיעין אבל חושב שצריך אותו כדי לדעת לפזר נכון משאבים וכוחות, אחרת נצטרך לאבטח עד כלות. אנו זקוקים לשילוביות וסנכרון".

הרצח זעזע את השירות כולו, את אגף אבטחה ובפרט את היחידה אשר עברה "הקמה מחדש". היכן אתה מוצא את עצמך במסגרת שינויים אלו?
"המשבר והזעזוע היו קשים מנשוא, לא מדובר רק על כשל של יחידה מקצועית אלא במדינה שלמה שמבכה על רצח ראש ממשלה. כל צמרת האגף והיחידה התפטרו מתפקידם, היחידה בעיקר (ועימה השב״כ כולו) הייתה זקוקה לכוחות 'לקום מהקרשים' ולהשתקם.
קבוצה קטנה יחסית של מנהלים לקחה על עצמה להעמיד את היחידה על רגליה, תוך כדי תנועה, המשימות לא השתנו הן רק גדלו והתרחבו. אני גאה שהייתי בין אותם מנהלים, לקח לנו לפחות כ 4- שנים קשות מאוד להעמיד יחידה בסטנדרטים חדשים. רצח רה״מ רבין ז״ל היה כשלון חמור שלנו. היום מבינים את נושא אבטחת אישים טוב יותר. זו משימת ליבה של השב״כ בכל הקשור לשמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור. אסור שלעולם יקרה לנו אירוע דומה. באופן אישי יצחק רבין ז"ל חסר לי מאוד, זכיתי לעבוד עימו בצמוד תקופה משמעותית בחיי המקצועיים, מודל למנהיג שהערצתי, יהי זכרו ברוך".

סקור לנו בקצרה את הדרך מתפקיד ר' היחידה לאבטחת אישים עד לתפקיד ר' מטה לוט"ר.
״בשנת 2006 מוניתי לראש היחידה לאבטחת אישים, תפקיד אותו ביצעתי עד לשנת 2010 , ארבע שנים קשות, תובעניות עם המון אחריות ומעט שינה, אך ללא ספק אחת התקופות היפות בקריירה המקצועית שלי. לאחריו מוניתי לתפקיד סגן ראש אגף האבטחה. בשלב זה ( 2012 ) קיבלתי הצעה מראש המטה לביטחון לאומי אלוף (מיל) יעקב עמידרור, בתיאום עם ראש השב"כ יורם כהן, למלא את התפקיד של ראש המטה ללוחמה בטרור. תפקיד שהוא כבר ברמה הלאומית, ת״פ ראש הממשלה. בתקופה זו נשאתי עיניי באופן טבעי להתמודדות על תפקיד ראש אגף האבטחה בשב"כ, אך לאחר התלבטות קצרה והבנה למרכזיות וחשיבות התפקיד, החלטתי להיענות להצעה שבדיעבד שינתה לי את הקריירה. עד למינויי הוצבו בתפקיד זה (מטה לוט"ר הוקם ב- 1996) קצינים בכירים בצה״ל, כמו אלוף (מיל) עמי איילון, אלוף (מיל) מאיר דגן ז״ל, לאחריהם תא"ל (מיל) יחיעם ששון, תא״ל (מיל) דני ארדיטי ותא״ל (מיל) ניצן נוריאל. אני הייתי איש השב״כ הראשון ועד כה היחיד שמונה לתפקיד״.

לא רבים מכירים את הגוף הזה, אשמח שתרחיב.
"המטה ללוחמה בטרור הינו גוף המטה של ראש הממשלה וממשלת ישראל המרכז את כלל הנושאים הסובבים את נושא הלחימה בטרור. המטה כולל נושאי טיפול מגוונים בחטיבות ייעודיות, כאשר הציבור מכיר בעיקר את האחראיות של המטה לאזהרות המסע לאזרחי ישראל בחו"ל. בין היתר, אחראי המטה על הסדרת התיאום וחלוקת האחריות בין הגופים השונים כמו צה"ל, משטרה, שב"כ ומוסד בכל הקשור ללוחמה בטרור – במקום בו יש דילמות של אחריות וסמכות בין הגופים יסדיר זאת המטה, זה קורה כל הזמן. מטה לוט"ר מוביל את כל עבודות המטה (בשותפות של כלל הגופים ומשרדי ממשלה
רלוונטיים) ברמה הלאומית, כאשר יש נושא שמצריך עבודה משותפת ומסונכרנת בין כלל הגופים ואין אחריות ברורה של גוף אחד. בין היתר עוסק מטה לוט"ר בתחומי המחקר והמודיעין לנושאי לוט"ר,
אבטחה ממלכתית, סוגיות במעברי הגבול, ביטחון שדות תעופה, ביטחון נמלי הים, חירום אווירי, טכנולוגיות ללוט"ר, מדיניות לוט"ר (כמו סוגיות בהריסות בתי מחבלים, החזקת גופות מחבלים), קשרי חוץ בינלאומיים בתחומי הלוט"ר עם גופים מקבילים בחו"ל, חירום ועורף ועוד. כל עבודה כזו מוצגת לרוב לקבינט, ועדות שרים, ממשלה או כנסת – עפ"י צורך – על מנת לקבל תוקף של החלטות ממשלה ע"י דרג מדיני ולהחליט על משאבים".

בנוגע לנושא זה – אשמח לשמוע ממך לגבי נושא האבטחה בעוטף ירושלים. במעברים אלו פועלים מספר רב של גופים מנחים ועולה השאלה מדוע לא לאזרח מעברים אלו ולהעבירם לרשות המעברים היבשתית?
"הסיבה היא היסטורית. יש צורך בקבלת החלטה בלבד. בזמנו הנחתי הצעה מלאה לתוכנית שמדברת על אזרוח מעברי עוטף ירושלים והעברתה ליחידת רמ"ים של משרד הביטחון. הייתה הסכמה של רמ"ים במשרד הביטחון ושל השב"כ, גם של משטרת ישראל. כולם הסכימו שזה הכיוון המומלץ. הבעיה הייתה תקציבית שכן מדובר בהשקעה עצומה של חצי מיליארד שקלים". העבודה הנ״ל עם שיפורים עדיין רלוונטית ויכולה לחזור לשולחן הדיונים. המטרה הייתה לנהל את כל המעברים הפנימיים (במסגרת גדר ההפרדה הביטחונית) בינינו לבין שטחי הרש״פ, כולל סביב ירושלים, ע״י גוף מקצועי אחד וזה רמי״ם שיקבל לשם כך את כל המשאבים ובכך ישחרר את משטרת ישראל לעסוק בביטחון שוטף בגזרת ירושלים. מהלך זה יתרום לא רק לביטחון אלא גם לשירות טוב יותר לפלסטינים שעוברים במעברים באמצעות ניהול נכון והנדסה נכונה".

בהקשר לנושא זה ובהקשר לעולם האבטחה הישראלי בכללותו – האם לא הגיעה העת להקים גוף מתכלל אשר רואה את כל צרכי האבטחה של מדינת ישראל?
"אני יודע שרבים חושבים שזה פתרון מתבקש, קל והגיוני אך בפועל זה פחות מעשי. אני לא רואה גוף אחד שיכול להיות אחראי על כלל תחומי האחריות ועל כלל הדיסציפלינות שקיימות היום בעולם האבטחה. איני רואה גוף או רשות שיכולה להתמודד עם מכלול כל כך גדול ומורכב. מודל כזה גם לא קיים בכל העולם. גוף כזה יהיה זקוק לאגף מודיעין משלו, לחקיקה נפרדת, לסמכות ואחריות וזה יבוא לידי ממשקים בעייתיים מאוד עם גופי הביטחון הקיימים, שלא לומר שהעלות הכלכלית להקמת גוף כזה הינה עצומה ואישית איני סבור שהיא מחויבת".
ראש המטה לביטחון לאומי בפועל "את התפקיד במטה ללוחמה בטרור עשיתי במשך כחמש שנים עד לשנת 2017 ואז נקראתי על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למלא את תפקיד היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בפועל. מילאתי תפקיד זה במשך כחצי שנה עד למינויו של מאיר בן
שבת, לאחריו נשארתי ומוניתי בהחלטת ממשלה (ע״פ חוק) כמשנה לראש המל"ל, תפקיד אותו מילאתי עד סוף שנת 2022 . מהתפקיד הזה פרשתי לאחרונה".

מה תפקידו של המטה לביטחון לאומי בישראל?
"המל"ל הוא גוף המטה המדיני-בטחוני של ראש הממשלה, ממשלת ישראל, הקבינט וכל הועדות הביטחוניות של ממשלת ישראל. את סמכויותיו ועשייתן הוא שואב מחוק המל״ל שנחקק בשנת 2008 . במל"ל משרתים בכירים יוצאי מערכת החוץ והביטחון הישראלית (בקריירה שניה) במשולב עם מגוון מומחי תוכן בתחומים אלו (בקריירה ראשונה). המל״ל עוסק בעיצוב ותכנון מדיניות הביטחון הלאומי במדינת ישראל לאור חוק המטה לביטחון לאומי.
בדרך כלל באמצעות ביצוע עבודות מטה מקצועיות ואינטגרטיביות, גיבוש והמלצה על חלופות למדיניות עבור הקבינט וראש הממשלה. הוא עושה זאת, בין היתר, ע״י הגברת השילוב בין משרדי הממשלה וארגוני הביטחון בישראל למיצוי יעיל ומיטבי של היכולות והעוצמות ולצמצום פערים בתכנון ובביצוע. להמלצה של המל״ל יש משקל רב, שכן הוא מחזיק את המידע מכלל הגופים. הוא עושה עבודה מתכללת ומעמיקה. היועץ לביטחון לאומי ור' המל"ל הינו הדמות הבטחונית מדינית הבכירה שמייצגת את ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון לכל דבר וענין, הן בנושאים ביטחוניים כמו הגרעין האיראני
והן בנושאים מדיניים כמו 'הסכמי אברהם', לדוגמא. כמובן שלגופים כמו צה״ל, שב"כ, מוסד, משרד החוץ, משרד הביטחון יש חלק נכבד בעשייה ועמדתם מובעת ונלקחת תמיד בחשבון".

האם מדובר רק בתחום הביטחוני ובמדיניות חוץ?
"המל"ל עוסק בסוגיות של בטחון לאומי שלעיתים רבות כוללות גם את העולם האזרחי, לדוגמא סוגיות אנרגיה או נושא המים. לא סתם משבר האקלים נפל לפתחו של המטה לביטחון לאומי והוא נכנס לתוכנית העבודה של המל"ל וכמשפיע מרכזי בהערכת המצב הלאומית שעורך המלל עפ"י החוק. יש לנושא משמעות עצומה. כך גם בנושאי אנרגיה ומים שלהם חשיבות מכרעת על הביטחון הלאומי שלנו ובוודאי במזרח התיכון.
דוגמה אזרחית נוספת הייתה מגפת הקורונה; ברגע שראש הממשלה קבע שמדובר בנושא מרכזי ועיקרי על סדר יומו וסדר יומה של הממשלה ומעניק לכך עדיפות לאומית – הוא החליט לתת לראש המל״ל לנהל את האירוע ברמה הלאומית, לצידו. לצורך הענין המל״ל יודע להפנות משאביו לכל משימה לאומית כמו במבצע צבאי לכל דבר. לאורך כל המשבר ישבנו לצד ראש הממשלה והבאנו את כל הסוגיות, הפתרונות וההמלצות שצריך כדי לקבל החלטות, גם כאן, כמובן, עבדנו לצד ובצמוד למשרדי הממשלה, משרד הבריאות ואחרים".

נחזור, ברשותך, לעולם האבטחה ברמה הלאומית. בשנה האחרונה מתגבשת התובנה שעולם האבטחה חייב "לחשב מסלול מחדש". מחד, יש שינויים באיומי הייחוס ובאותו הזמן, עולם האבטחה מתמודד עם משבר חמור בכוח אדם. מנגד, נכנסות טכנולוגיות אבטחה מתקדמות המציעות פתרונות המאפשרים צמצום ואף החלפה של כוח אדם. ממרום תפקידך האחרון וניסיונך רב השנים אשמח לשמוע את הערכתך "לאן פני האבטחה מועדות"?
"ראשית אגיד אמירה מקצועית בתחום האבטחה; האבטחה היא מעגל חשוב ומרכזי בלוחמה בטרור. זו לא דיספלינה נפרדת. היא חלק מהמעגל. כאשר אנחנו מדברים עם גורמים זרים עמיתים על איך מבצעים את הלוחמה בטרור תמיד הדגשתי והדגמתי את מערך האבטחה המפואר שקיים במדינת ישראל שצמח מתוך ניסיון מר ולכן המעגל הזה חשוב!
בראייה של כ 75- שנה יש להניח שאנו נמשיך להתמודד עם איומי טרור גם בעתיד, בעצימות משתנה ובגלים כפי שחווינו עד היום אך הוא לא ייעלם. אי לכך, מדינת ישראל צריכה להבטיח שתהיה כאן רציפות של תשתית אבטחתית בסיסית. שתהיה כאן גינריקה קבועה כאשר לא כל פעם נשנה תוכניות בשל רמת הטרור באותה שנה, חודש וכו'.. בוודאי כאשר מדובר באזורי סיכון. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שירושלים, שהיא עיר מעורבת ורגישה, נמצאת בסיכון הגבוה ביותר; יש מתח עצום בעיר העתיקה, בקו התפר בשל כל האוכלוסיות השונות החיות בה. כאן צריך להשקיע תמיד מחשבה. צריכה להיות שיטתיות באבטחה ובהגנה על האוכלוסייה. חשוב שהשיפורים והיכולות הטכנולוגיות המתקדמות ישתלבו במתן פתרונות אבטחה מתקדמים, הן במוקדים והן בשטח, זה גם שילוב מנצח וגם מאפשר פתרונות לפערים ההולכים וגדלים בתחום גיוס וזמינות כוח אדם.

לאור דבריך, מה דעתך על הכוונה להפריט גם את האבטחה הניידת?
"הדבר הכי בסיסי שמדינה צריכה לתת לאזרח הוא הגנה. אנחנו בזמן האחרון מקבלים כמובן מאליו שגופים אזרחיים מחליפים את עבודת המשטרה ואזרחים אפילו נקראים על ידי השר לביטחון לאומי והמפכ"ל לשאת נשק ולהגן על האזרחים. אנחנו מדינה מאוד מיוחדת בכל מה שקשור לביטחון ואבטחה. אנחנו מאוד רגישים כאזרחים וכממשלה לפגיעה בחיי אדם ולכן בוחרים לאבטח כל גוף ציבורי. יש הרבה מדינות למודות טרור כמו בריטניה, צרפת וארצות הברית שבחרו במודע לא לפעול באותן שיטות אבטחה קיצוניות כפי שאנחנו נוקטים.
אני בעד שלמשטרה יוקצו אלפי שוטרים יותר ממה שיש להם היום על מנת שיתקיים המושג הבסיסי שנקרא תחושת הביטחון; שוטרים במרכזים הומי אדם, בצמתים ובשווקים הנעים חמושים ומוכנים לפעולה – עדיף מלהציב מאבטחים אזרחים בכל גוף. מודל כזה קיים היום בעיר העתיקה בירושלים, שם קיים דרך קבע כוח שיטור מפטרל. מודל זה עובד בהרבה ערים בחו"ל, כל שטח הומה אדם, אזורי תיירות ובילוי מכוסים על ידי שוטרים הנותנים תחושת בטחון וגם ככוח לתגובה מהירה. הנראות הזו חשובה ומהווה הרתעה ליריב.
אין סתירה בצורך לשלב גם אבטחה ניידת, ממונעת, זמינה שתגיע לתגבור יעיל ומהיר לכל אתר. לגבי העברת אחריות לאבטחה ניידת מהמשטרה למגזר האבטחה הפרטי, אני רואה בעייתיות, זה נושא רגיש, צריך סמכויות, חוקיות, חשש לאי זיהוי כוחות פרטיים ע"י אזרחים ואולי דו״צ מול כוחות ביטחון. לא הייתי ממהר לשם. יש תחומים שחשוב שהמדינה, על מוסדותיה, תישאר אחראית".

בימים אלו עלה מחדש על סדר היום הקמתו של משמר לאומי, מה דעתך בנושא?
"בראיה כוללת אני רואה חשיבות רבה בהקמתו של משמר לאומי וחושב שיש לו מקום חשוב בראיית בטחון הפנים והציבור בישראל. כבר בתקופתו של נפתלי בנט כראש ממשלה הוחלט כחלק מלקחי מבצע 'שומר חומות' על ההקמה של המשמר ומהיכן יגויסו הכוחות. משמר לאומי ישמש כמכפיל כוח שייתן תגובות למצב של התפרעויות, כאוס, הפרות סדר בדומה למה שחווינו בערים מעורבות בעת מבצע 'שומר החומות' והוא יכול להיות מופעל גם בתקופות מתח של גלי פיגועים. הפעלתו תאפשר למשטרת ישראל להפנות כוחות שיטור טובים ומאומנים וקשב טוב יותר לפעילות מבצעית".

הזכרת את "האזרח החמוש", האם לדעתך צריך שיהיה לו תפקיד וחלק במתן מענה במרחב האזרחי?
"כל פעם שמתרחש פיגוע הנושא הזה עולה מחדש. אני בעד שאזרח שעומד בתבחינים ויכול להיות חמוש לפי הנהלים – שיילך להתחמש. העובדה היא שכאשר יש אזרח חמוש באזור פיגוע, לרוב הוא זה שמגיב ראשון. יחד עם זאת, חשוב לנו לדעת שמי שמקבל אישור לנשק עבר בדיקות שמטרתן לבדוק שאינו מסוכן לעצמו ולסביבה, שהוא מאומן ומיומן. אני חושב שמי ששירת בצה"ל כקצין או כלוחם בעשור האחרון צריך לקבל הקלות מפליגות בנושא וכנ"ל גם לגופי החירום ולכוחות ההצלה".

לסיום, מהן תוכניותיך לעתיד?
"אני מסיים חופשה ויוצא לעולם האזרחי. אני משער שאמצא את דרכי בתחומים בהם עסקתי בכל הקריירה, הן בתחומים מקצועיים והן ניהוליים. הצטרפתי כעמית המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן ואני ארשה לעצמי 'להוריד הילוך'.. אשמח תמיד לסייע לקהילת הבטחון והאבטחה בכל דרך שאוכל. קהילת האבטחה יקרה לליבי ולדעתי צריכה להשפיע יותר על המדיניות הממשלתית, לדחוף יותר ולרכוש לעצמה השפעה. כמובן שאאחל לעצמנו ולמדינת ישראל שלא נזדקק להפעיל פעילות בטחון ואבטחה בעוצמות מירביות, אך נדע תמיד להגן ולפעול מייד כשצריך אותנו. בהזדמנות זו מבקש לאחל לכל עם ישראל חג עצמאות 75 שמח".

עם רה״מ יצחק רבין 1992 , קרדיט: יעקב סער, לע״מ (לשכת העיתונות הממשלתית)

עם הנשיא דונלד טראמפ בביקורו בארץ יולי 2017 , קרדיט: אבי אוחיון, לע״מ

עם רה״מ בנימין נתניהו, קרדיט: חיים צח, לע״מ

עם רה״מ נפתלי בנט, קרדיט: חיים צח, לע״מ