מנהלי אבטחה בחזית בטיחות האש

מנהלי אבטחה בחזית בטיחות האש: המהפכה השקטה של NFPA בישראל

החל מחודש מרץ הקרוב ייכנסו תקנות חדשות לבטיחות אש במבנים המתבססים על תקני ארגון ה- NFPA-National Fire Protection Association האמריקאים. לרגל שינוי דרמטי זה ערכנו ראיון עם שניים מהמובילים של המהלך בישראל, אינג' ד"ר שמואל נתנאל המייסד ויו"ר של עמותת NFPA-IL ועם תא"ל (מיל') מוטי בסר מנכ"ל העמותה.

בתמונה: אינג' ד"ר שמואל נתנאל

ראיין וערך: עירד גיל

האיש שהביא את מקצוע "מהנדס הגנה מאש" לישראל

ד"ר שמואל נתנאל, מהנדס הגנה מאש F.P.E . וממייסדי התחום בישראל נולד בתל אביב, שירת שנים רבות בחיל האוויר, ובין יתר תפקידיו בחיל שימש כראש מדור התגוננות במסגרתו נחשף לראשונה לתחום בטיחות האש. "יצאתי ללמוד בארצות הברית את מקצוע ה- Fire Protection Engineering באוניברסיטת מרילנד – אחד המקומות הבודדים בעולם שנתן תואר בתחום זה", הוא מספר.
כשחזר ארצה בתחילת שנות ה-80, הקים את חברת "עידן בטיחות מהנדסים" והפך למהנדס הגנה מאש, הראשון בשוק האזרחי. "רוב העוסקים בתחום הגיעו ממערך הכבאות או מענפים הנדסיים אחרים", הוא אומר. "לא הייתה אוריינטציה להשכלה אקדמית ייעודית בתחום הזה – אף רגולטור לא מצא לנכון לייחד את המקצוע".
הנדסת הגנה מאש, מדגיש נתנאל, אינה "עוד קורס כיבוי". זה תחום הנדסי סבוך המחבר מספר דיסציפלינות – הנדסה אזרחית, מכונות, כימיה, חומרים והנדסת הגנה מאש – לכדי מקצוע אחד שמטרתו: הצלת חיים והגנה על רכוש. "במקצוע הזה יש שני יעדים עיקריים: "האחד – הצלת נפשות באירוע אש; והשני – הגנה מאש, כלומר צמצום נזקים למבנה, למערכות ולתשתיות”. רק לאחרונה, לדבריו, מתחילים להיראות סימנים ראשונים של גורמי הרגולציה לייחד את המקצוע, להגדיר מי מוסמך לתכנן מערכות, לחתום על תוכניות ולשאת באחריות.

מהפכה רגולטורית: מ"הוראות נציב" ל-NFPA 101

אחד השינויים הדרמטיים ביותר אשר מתרחשים כיום מתחת לרדאר הוא החלפת "הוראות נציב כבאות והצלה" בתקן NFPA .101- Life Safety Code תא"ל (מיל') מוטי בסר, מנכ"ל עמותת NFPA-IL – השלוחה הישראלית של הארגון העולמי, הצטרף מתוך תחושת שליחות: “נכנסתי לעמותה כששמואל נתנאל, המייסד והיו"ר, פנה אליי וביקש שאסייע להעמיק את הידע ולהציל חיים", הוא מספר. "העמותה היא שלוחה ישראלית של NFPA – הגוף שנחשב לאורים ותומים בעולם ההגנה מאש. בארגון העולמי חברים כ-70 אלף איש, הוא קיים כבר כ-130 שנה, גוף בלתי תלוי ואינו ממומן על ידי הממשל הפדרלי בארה"ב”.
עם הידוק היחסים מול NFPA חתמה העמותה על מזכר הבנות (MOU) עם NFPA וכיום היא נחשבת לנציגות רשמית", מספר בסר בגאווה. “אנחנו פועלים גם בשיתוף הרגולטורים בישראל, כדי להסדיר את הענף ולחבר אותו לסטנדרטים הבינלאומיים. הוראות הנציב, כפי שהכרנו אותן, הן מערכת הנחיות מקומיות שהפכו את תחום ההגנה מאש למאוד יקר ולא תמיד אחיד. כל מפקד תחנה נאלץ להתמודד עם דרישות שחלקן היו קשות ליישום. לפני מספר שנים התקבלה החלטה במסגרת 'חוק ההסדרים' לבטל בהדרגה את הוראות הנציב ולאמץ את NFPA 101 כבסיס".
"המהלך הזה מקבל עכשיו תאוצה", מפרט נתנאל: "בתקנות התכנון והבנייה, בתוספת השנייה, קיים חלק ג' שעוסק בבטיחות אש בבניינים. חלק ממנו כבר מבוסס על NFPA 101 מתחילת שנות  האלפיים. כעת, על פי תיקון ב'חוק ההסדרים' והמשך תיקון 'חוק רשות הכבאות וההצלה', הוראות הנציב אמורות להתבטל במרץ 2026, ובמקומן ייכנסו תקנות חדשות המבוססות על NFPA.
ההבדל העקרוני: תקנה היא חובה חוקית – אי עמידה בה היא עבירה פלילית. הוראת נציב, לעומת זאת, היא בעיקר הוראה משמעתית. "במילים אחרות", אומר נתנאל, "עולם בטיחות האש עובר ממסלול של 'הנחיות פנימיות' לסטנדרט מחייב ברמת תקנות חוק, עם שפה מקצועית בינלאומית אחידה”.
העבודה אינה פשוטה: מאות סעיפים מתורגמים, נבדקים, מותאמים למציאות הישראלית. בכבאות והצלה לישראל/אגף הגנה מאש הוקמו צוותי עבודה לכל תחומי השימוש )בתי מלון, מוסדות חינוך, מבני תעשייה, דיור מוגן ועוד(,עם דגש על החלפת הוראות הנציבות הקיימות ובהם חברים אנשי כבאות, מהנדסים, משפטנים ומומחי תוכן. "אנחנו מחויבים לעבוד על בסיס הנחיות ה-"NFPA", מדגיש נתנאל. "אם סעיף מתנגש עם חוק ישראלי אחר – כמו 'חוק החשמל' – אנחנו לא מקטינים את הדרישות, אלא מתאימים מסגרת חלופית. השאיפה היא להפחתת רגולציה מיותרת – אבל לא על חשבון בטיחות”.

גורדי שחקים, מעליות לפינוי – והמשמעות לאנשי השטח

אחד התחומים שבהם השינוי מורגש במיוחד הוא בניינים רבי־קומות וגורדי שחקים. "מדינת ישראל הולכת ונבנית לגובה", אומר נתנאל. "היצע הקרקעות מוגבל, התחדשות עירונית מזרזת הריסה ובנייה מחדש, והערים הופכות ורטיקליות בשילוב שימושים מעורבים". מעל 29 מטרים – המבנה מוגדר "בניין רב קומות". מעל 128 מטרים – על פי עמדה שאומצה בשנת 2021 -הבניין נחשב כבר "גורד שחקים". כאן נכנסים לתמונה פתרונות מתקדמים ייחודיים: 
• מעל 128 מטרים ותפוסה כוללת של מעל 4,000 איש – יש דרישה לגרם מדרגות שלישי או למעליות ייעודיות לפינוי קהל.
• בניינים גבוהים במיוחד (200-250 מ' ומעלה) נדרשים לאזורי שהייה מוגנים כל 30-35 קומות, שבהם ניתן לרכז באופן זמני את השוהים במקרה חירום.
• לבניינים מעל 128 מטרים נדרשת יתירות אנרגטית: לפחות שני גנרטורים, מערכות חשמליות מוגנות אש בפירים נפרדים, והבטחה שלא יהיה מצב של הפסקת חשמל מלאה בעת אירוע אש ולהימנע מנקודת כשל אחת שתגרום לכשל מערכתי.
מעליות לפינוי קהל – תחום שבעבר נחשב "טאבו" – הופכים כיום לכלי מרכזי בהצלת חיים. "בעבר ברירת המחדל הייתה שבעת אירוע אש – המעליות יורדות לקרקע וננעלות", מזכיר נתנאל. "היום, בעקבות לקחי 11 בספטמבר, התברר ששימוש במעליות יכולות להציל אלפי אנשים, אם הן מתוכננות נכון”. מערכות אלה יכללו לובי מוגן אש של לפחות 60 דקות לכל קבוצת מעליות, יכולת פינוי של עד 50% מאוכלוסיית הקומה, הגנה מפני חדירת מים כתוצאה מהפעלת מערכת הכיבוי והספרינקלרים, ומערכת אלגוריתמית שתנהל את הפינוי: "ברבע השעה הראשונה", הוא מתאר, "המעליות צריכות להיות מסוגלות לפנות את קומת האירוע, שתי קומות מעל ושתי קומות מתחת. אחר כך מחליטים אם להמשיך לפינוי מלא או לניהול סלקטיבי”.

היכן נכנסים אנשי הביטחון לתמונה?

"היום אחרי משבר הקורונה וודאי אחרי המלחמה האחרונה, ברור לכולם שמנהל הביטחון אחראי על תחומים רבים ומגוונים הרבה מעבר לתחום האבטחה כנגד פעילות פח"ע או פעילות פלילית. אני מדבר בעיקר על מנהלי הביטחון בבניינים, בקניונים, במשרדים, בבתי מלון, דיור מוגן ובמתחמים רגישים נוספים. “מנהלי הביטחון מוצאים את עצמם בסוף אחראים בשלב מתן המענה הראשוני", אומר נתנאל.
על פי התפיסה החדשה, יוקמו בכל בניין כיתות תגובה ראשונית המתבססות על אנשי ביטחון ואחזקה. הם יעברו הכשרות ייעודיות לתפעול מערכות גילוי וכיבוי, הפעלת מערכות הכריזה, ניהול הפינוי, ועד לשימוש בציוד מגן אישי – מעיל, קסדה, כפפות, מטפים ועוד. הם יהיו "החולייה המקשרת" בין הבניין לבין לוחמי האש המגיעים לזירה.
זה מחייב שינוי תפיסה גם בעולם האבטחה:
• ההסתכלות כבר לא מסתיימת בשער הכניסה;
• יש צורך בהיכרות עמוקה עם מערכות הבניין: חדרי מכונות, פירים, חדרי מדרגות, מערכות עשן, לוחות פיקוד;
• נדרשת הכשרת הצוותים, אימונם ושמירת כשירותם לתפקידים אלו.
• יש ליישב את ה"מתח הטבעי" בין ביטחון (נעילות, מחסומים) לבין בטיחות (יציאות מילוט זמינות ופתוחות). "אנחנו שואפים שהיציאות יהיו זמינות לפינוי מהיר ובטוח ככל האפשר", אומר נתנאל. "בסדר העדיפויות – קודם חיי אדם, אחר כך רכוש”.