מערכת קשר לכיתות הכוננות

מערכת קשר לכיתות הכוננות

במהלך השנה האחרונה הוקמו בישראל מאות כיתות כוננות ביישובים ובשכונות. הדאגה הראשונה הייתה לחמש את אותם מתנדבים ולפיכך כ-20,000 כלי נשק חולקו. הצעד השני היה חלוקת ציוד מיגון, בדגש על קסדות ושכפ"צים ולאחרונה החל השלב השלישי של חלוקת אמצעי קשר. "מדובר בצעד אסטרטגי רב משמעות לאומית מעבר לפתרון הנקודתי לישוב", מסביר יהודה הלוי, מנהל הפרויקט מטעם חברת YTCOM שנבחרה להוביל את המהלך.

מאת: מערכת מצודה

הלוי משמש כמנהל התחום הביטחוני בקבוצת .Ytcom תחת אחריותו נמצאים כל הפרויקטים הקשורים לעולמות הקשר הטקטי ולעולמות התקשוב לגופים הביטחוניים הגדולים, וביניהם: צה”ל, משטרת ישראל, כבאות והצלה, מד”א, שב”ס ועוד גופים במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון לאומי עליהם, מסיבות ברורות, לא ניתן יהיה לפרט. גם מיזם “מצודה-נט” – רשת הקשר לעולם האבטחה הממתין היום לאישורו של ראש אג”ם, יהיה חלק ממארג הקשר הלאומי הנתווה בימים אלו לכלל המגיבים הראשונים בישראל.
“בצה”ל שֵׁרַתִּי בעולמות הקשר והתקשוב; כמג”ד בלוחמה אלקטרונית, מג”ד קשר באוגדה ובתפקידי האחרון כרע”ן מפקדים בבה”ד 7 להכשרת קצינים. פרשתי מצה”ל לפני כ 12- שנה. עד לפני שנתיים וחצי הייתי מנהל התחום הביטחוני בחברת ביפר שמוזגה חזרה למוטורולה. כשניר שאול קרא לי לדגל לקבוצת Ytcom התייצבתי בשמחה. מאז הנבטתי לא מעט פרויקטים ומענים לפערים מבצעיים שחוויתי והכרתי מעולמות התקשוב לגופי הביטחון”.

רישות קשר לכיתות הכוננות

“שבועות ספורים לאחר השבעה באוקטובר הוקמו בישראל מאות כיתות כוננות ביישובים ובערים בישראל. בשלב ראשון כיתות הכוננות צוידו בנשק, אפודים, וציוד מיגון”, אומר הלוי, “ברמה המקומית כל כיתת כוננות התארגנה עצמאית בנושא הקשר. רבות מהכיתות הסתפקו באפליקציות חינמיות שתופעלו על גבי הטלפונים הניידים של חברי הכיתה וחלקם רכשו מכשירי רדיו שעד מהרה התברר שאינם עונים על הדרישה המבצעית באזורים אורבניים. הפער המבצעי המהותי ברמה הלאומית היה היעדר תקשורת בין כיתות/ישובים הסמוכים זה לזה וכמובן בין הכיתות לבין כוחות החירום הממלכתיים המנחים. לאור האתגר שנוצר הוחלט במשרד לביטחון לאומי שהשלב הבא יהיה לצייד את כל כיתות הכוננות במערכת קשר אחידה על מנת שיוכלו לדבר בינם לבין עצמם או לדבר עם הכוחות השכנים; משטרת ישראל ומג”ב”.

כאשר אנחנו מדברים על כיתות כוננות אנחנו מדברים בעצם על 3 קבוצות; יש ת”פ הצבא, יש ת”פ משטרת ישראל בתוך הערים ויש ת”פ מג”ב שם נמצאות כיתות הכוננות במרחב הכפרי. על אילו כיתות מדובר?

“כיתות כוננות שממש על קו התפר הן באחריות צה”ל – פיקוד העורף באחריות האוגדה המרחבית. אני לא מדבר על כיתות כוננות אלו. מדובר כאן על כיתות כוננות בתוך ישראל המחולקות לשתי קבוצות; “כחולות” – תחת משטרת ישראל ו”הירוקות” – תחת משמר הגבול, שאף הן נמצאות ת”פ משטרת ישראל. התקציב ובנין הכוח בכיתות הכוננות הללו בוצע באופן אחוד ע”י המשרד לביטחון לאומי; משטרת ישראל-מטה ארצי. קבוצת Ytcom הינה זכיין של החשב הכללי אשר בתהליך המכרז בחן מספר מערכות בהקשרי אמינות, טכנולוגיה, סייבר, אבטחת מידע, יכולת תיעדוף ברשת ועוד. לאחר בחינות רבות בחר ב- Ytcom לספק את מערכות ה- POC. החשכ”ל הינו שותף אסטרטגי להצלחת הפעילות בכלל משרדי הממשלה השונים”.

כיצד תפעל רשת קשר זו?

“כרגע יש במדינת ישראל במרחב הכפרי ובתוך הערים למעלה מ-12,000 מתנדבים פעילים. המפתח שהוחלט על ידי המשטרה הוא לצייד שני מתנדבים במכשיר אחד. משמע, מדובר על 6000 מכשירים שחולקו בשלב זה. עשינו הליך מאוד סדור להבנה וכתיבה של תפיסת הפעלה לפיקוד ושליטה כאשר התפיסה בנויה על שלושה מעגלים בסיסיים: רשת של כיתת הכוננות היישובית, רשת אזורית שתאפשר שיח עם כיתות כוננות שכנות ומעגל שלישי מול לובשי המדים כדי שיתאפשר להזעיק כוחות נוספים. כך, אם חלילה, יש אירוע חבלני בישוב כלשהו והמפגע מנסה לברוח לישוב סמוך, ניתן יהיה לתקשר בין כלל הכוחות, זו גם תפיסת ההפעלה של “מצודה נט” – רשת הקשר שאמורה לחבר את מנהלי האבטחה. המעגל הראשון יהיה של כוח האבטחה המקומי, המעגל השני יהיה מנב”טים סמוכים או במילים אחרות חברי הטריטוריה האבטחתית, כאשר המעגל השלישי יהיה רשת “מצודה נט” שאמורה לאפשר חיבור דו-כיווני עם כוחות החירום”.

האם חלוקת המכשירים כבר החלה?

“בהחלט, ביצענו תהליך סדור להטמעה. תחילה הטמענו במשטרה ולאחר מכן בכיתות הכוננות עצמן. התהליך כולל גם הדרכות פרונטליות בגיבוי סרטוני הדרכה וכו’. סיכמנו את ההדרכות וההטמעה בתרגיל בשטח וזאת על מנת לוודא שאכן הכל מוכן לכל תרחיש, ההתייחסות למכשירים הינה למכשירי קשר (מ”ק) לכל דבר ועניין”.

בתמונה: דוגמא למכשירים שחולקו. דגם מתקדם הנקרא PLUS 887, סמארטפון מוקשח בדומה למכשירים הנמצאים בשימוש צה”ל

תוכל לומר כמה מילים על הטכנולוגיה עצמה?

“אנחנו מדברים על מערכת POC הפועלת על גבי רשת הסלולר ולכן לא מוגבלת מרחק. מכשירי הקשר הייעודיים אשר חולקו לכיתות צוידו ב- DATA SIM בלבד ולא נועדו לשיחות פרטיות. המכשירים שחולקו הם מדגם מתקדם הנקרא PLUS 887 שהוא סמארטפון מוקשח לכל דבר וענין, הדומה למכשירים בשימוש צה”ל. המערכת יודעת לבנות רשתות דינמיות בזמן אמת, ויתרון נוסף הוא היכולת לבצע שיחת מצוקה למוקד מחוזי מאויש 24/7 – נפתח שיח מולו והקמב”צ, שרואה את האוחז אשר במצוקה, יכול להחביר כוחות תגבור והצלה לאותו מיקום”.

האם המשתמש יכול לראות את החברים במסך?

“אכן. אך המשטרה הנחתה שהמכשיר ישמש לדיבור בלבד. בעמדת המוקדן ישנה שליטה על מיקום משתמשי הרשת על גבי מפה או עזר חוזי אחר. כל מחוז קיבל שתי עמדות מוקדן. אחת לכוחות הכחולים ולמתנדבים של משטרת ישראל ועמדה נוספת לכוחות ולמתנדבים של מג”ב למרחב הכפרי. בכל זמן נתון המחוז הרלוונטי מבחינה גיאוגרפית רואה את כל המתנדבים בגזרתו. הכוונה, כמובן, שמי שניתן יהיה לראותו הוא מי שפתח את המכשיר. אם המכשיר לא נפתח מתקבל חיווי/איכון של המיקום האחרון שבו היה המתנדב”.

האם בדומה לאפיון של מצודה נט, כל כח שייכנס לפוליגון שייפתח לאירוע יוכל להצטרף לרשת המקומית של כיתת הכוננות?

“היכולת קיימת, אך בשלב זה עמדות המוקדנים יהיו המקשרים בין כוחות חבירים לכיתת הכוננות או לובש המדים שאחראי על מתנדבים בגזרתו. מעבר ליכולת להגדיר קבוצות דינמיות אד-הוק, קיימת לנו היכולת לגשר בין רשתות”.

בתמונה יהודה הלוי מקבוצת YTCOM מדריך כיתת כונננות

האם ישוב כלשהו או אשכול קטן של מספר ישובים יכול להצטייד בדספצ’ר?

“עקרונית כן, אבל משטרת ישראל החליטה, לעת עתה, שרק המצודות במחוזות יצוידו בעמדות מוקדן”.

כמה מילים לסיכום?

“בעיני רוחי אני רואה את פרויקט מכשירי הקשר של כיתות הכוננות כסנונית ראשונה וכאבן דרך חשובה לייצור ‘רדיו חירום לאומי’ לשיפור הפו”ש באירוע, שיחבר את כלל הכוחות המגיבים הראשונים בישראל ובהם את מנהלי האבטחה בגופים השונים כאשר כולם מדברים עם כולם. Ytcom חרטה על דגלה להוות בית אחד לכל הפתרונות עבור המגיבים הראשונים, מרמת מהמכשיר עצמו דרך תכנון, עיצוב תפיסה, התאמת צרכי הלקוח הבטחוני ועד לפתרונות תוכנה (כמו דספאצ’ר/ עמדות ניהול ושליטה, שו”ב וכו’) – כל זאת בזמינות ושירות של 24/7 ”.