עם הפנים קדימה

עם הפנים קדימה 

רגע לפני שהוא "יורד מן הפסים" אחרי 18 שנות עשייה, ראיון מיוחד עם דורון טישלר, שמסכם תקופה רבה בפעילויות ואתגרים כמנב"ט מחוזי באגף הביטחון של רכבת ישראל. בשיחה גלויה הוא מלין על הפערים הקיימים מול הצורך העולה מן השטח "מתמודדים עם מחסור של מאות מאבטחים. אנשים המציאו את עצמם מחדש. מעדיפים לעבוד בוולט או באינטרנט מאשר להגיע לרכבת".

ראיין: עירד גיל

שמו של דורון טישלר נקשר ב-18 השנים האחרונות לרכבת ישראל. מי ששימש כמנב"ט המחוזי של אגף הביטחון ברכבת, מסכם בימים אלה תקופה גדושה בעשייה בלתי נלאית אותה הוא מסיים עם תחושת סיפוק והגשמה עצמית גבוהה. לאורך השנים התמודד דורון עם אירועים ביטחוניים משמעותיים, כגון: מבצעי עמוד ענן, עופרת יצוקה, צוק איתן, שומר חומות ועוד, אשר השפיעו משמעותית על פעילות הרכבת. בנוסף, ניהל דורון אירועי בטיחות תפעוליים, כגון תאונות רכבת, פגיעות בתשתיות הרכבת וניסיונות פיגוע מגוונים. "בתקופת הקורונה, נערכנו ברכבת לעבודה עם מערכות מדידת חום, עם טכנולוגיות ומצלמות חום גוף כחלק מדרישות הרגולציה.
בנוסף, היה עלינו להתמודד עם נוסעים שחום הגוף שלהם היה גבוה ולא ניתן היה לאפשר להם להיכנס לתחנות הרכבת, וזאת בנוסף להתמודדות שלנו עם חוסר תקנים באבטחה, מכיוון שגם אנשי האבטחה היו חולים מעת לעת, כך שנאלצנו לעבוד במשמרות קפסולה, על מנת שמשמרת אחת לא תדביק משמרת אחרת וכו'..".
טישלר (52, נשוי ואב ל-3) גדל והתחנך בהרצליה. בעל תואר במדיניות ציבורית, תואר במדעי ההתנהגות, וניהול פרויקטים בטכניון. במהלך שנותיו כמנב"ט מחוזי ולאורך השנים, עבר קורס מנב"טים ומנב"טים בכירים, הכשרות רבות בשב"כ, קורס פיתוח מנהלים ועוד. את שירותו הצבאי העביר בחטיבת גולני, שם עסק במספר תפקידי הדרכה. עם שחרורו, החל במסכת של תפקידים, תחילה כבעלים של חברת שליחויות ובהמשך בעצת חבריו בנתב"ג שם ביסס את מעמדו בשורה של תפקידי אבטחה. סך הכל שירת באגף האבטחה בנתב"ג קרוב לעשור (2003- 1994), כשבין לבין הספיק לצאת גם למספר תגבורי אבטחה בשגרירויות ישראל מעבר לים. המשך דרכו המקצועית התרחשה ביחידת מגן של משרד התחבורה, שם נענה לקריאה בעיצומם של ימי האינתיפאדה השנייה והפיגועים התכופים. "נעניתי לקריאה, כשלמעשה ניהלתי את כל אזור גוש דן של היחידה", הוא מסביר במבט לאחור במסגרת ראיון מיוחד עבור מגזין "מצודה". "ניהלתי תחתיי לאורך התקופה כ-300 מאבטחים, יחידה לתפארת שכללה מערך לוגיסטי וכלבי חנ"מ, בשילוב עם מערך מוקד מקצועי ורכבי ביטחון שנסעו לאורך כל תוואי האוטובוסים במרחב".
משנת 2005 הוא שירת נאמנה את אגף הביטחון של רכבת ישראל, כאמור בתפקיד המנב"ט המחוזי. בשיחה עימו הוא מתאר את תחושת השליחות האופפת אותו, לצד מגמת הצמיחה של הרכבת בכל המישורים.
"רכבת ישראל כחברה ממשלתית הפועלת בכפוף לחוק הסדרת הביטחון, מהווה תשתית קריטית להסעת המונים. צריך להבין שמדובר במערכת אדירה שעובדת תחת רגולציה של מספר גופים, ביניהם שב"כ, משטרת ישראל, רח"ל ורשות הסייבר הלאומית. כל גוף בתחומו מעביר את המדיניות, כך שיש צורך לתכלל את כל הצרכים", הוא מסביר.

קורונה כנקודת מפנה

לצורך המחשה בדבר האתגר הטמון באבטחת פעילות הרכבת, מספק טישלר מספר נתונים מעניינים. "רכבת ישראל פרוסה מנהריה בצפון ועד דימונה בדרום. בשנים האחרונות התווסף גם קו נגב מערבי, כאשר יחד עם קווים נוספים כמו הקו החשמלי בין הרצליה לתחנת נבון בירושלים, מדובר על סדר גודל של כ-1600 קילומטרים של מסילות ו-69 תחנות רכבת סך הכל, שעל פי ההערכות יתווספו בשלוש השנים הקרובות עוד כ-8 תחנות חדשות בקו המזרחי וקו 431 מראשון לציון ועד מודיעין ולירושלים".

כמה נוסעים משתמשים מדי יום בשירותי הרכבת?

"עד הקורונה השתמשו בה כ-71 מיליון נוסעים בשנה. במהלך הקורונה הייתה נפילה משמעותית. במשך חודשים הרכבת כמעט ולא עבדה נוכח ההגבלות של משרד הבריאות. רק לאחר שהתירו לחזור לנסיעה
ברכבת, ראינו עלייה במספרים. כיום הכמות חזרה כמעט באופן מלא להיקפים שלפני פרוץ המגפה עם מגמת עליה מתמשכת".

הזכרת את הקורונה. עד כמה היא השפיעה על מדיניות האבטחה ברכבת?

"התפיסה הרווחת מהתחלה הייתה שלא לשלוח מאבטחים הביתה, אלא להשאיר כמה שיותר כוח אדם במטרה לשמר אותו. היו שבחרו לעזוב למרבה הצער, מה שהוביל לסיטואציה בה עם חזרת הפעילות לסדרה נותרנו עם מחסור של מאות אנשי ביטחון.
כאן נכנס לתמונה שיתוף הפעולה עם מדור רכבות בחטיבת האבטחה. השאיפה הייתה לייצר רציפות תפקודית באבטחה ולאפשר לרכבות להמשיך לנוע כסדרן, שכן ללא אנשי ביטחון לא ניתן לקיים כל פעילות.
הבנו שצריך להתאים את המצב הקיים אל מול הרציפות התפקודית והצרכים של רכבת ישראל וכך חיפשנו טכנולוגיות שיכולות לסייע. ביצענו מספר פיילוטים שייתנו מענה לאבטחה ובתוך כך בדקנו
אמצעים כמו רחפנים, טכנולוגיות של בינה מלאכותית במכונות השיקוף ועוד. עם זאת, הטכנולוגיות הקיימות היום עדיין לא הבשילו כדי לתת את המענה הנכון והשלם עבור הצרכים הקיימים". בוא נדבר על אגף הביטחון.

זכית לקחת חלק במערך רחב היקף.

"בהחלט זכיתי. אגף הביטחון אשר בראשו עומד שקד בר כפוף לחטיבת הביטחון, בטיחות ואיכות הסביבה ברכבת, בראשה עומד ישראל מרקו, שבעברו כיהן גם הוא כמנהל האגף. מדובר על מספר מחלקות שמרכיבות את האגף ומהוות יחד 'שלם הגדול מסך חלקיו', החל מאבטחה פיזית, אבטחת מידע, מיגון וטכנולוגיות, ומחלקה העוסקת בנושא מל"ח (משק לשעת חירום ומלחמה)".
כמנב"ט מחוזי היו תחת אחריותי כ-500 אנשי ביטחון בימי השיא. מדובר כאן על מורכבות מטורפת באבטחת רכבת ישראל, בין אם מדובר על תחנות הרכבת, תוואי המסילה, המנהרות, הגשרים. אציין כי היו ניסיונות פיגוע של מחבלים מתאבדים שניסו לבצע פיגועים בתוך תחנת הרכבת כאשר ארבעת המקרים שהתרחשו (כולל המקרה במתחם שרונה) סוכלו כאשר המחבלים התפוצצו מחוץ לתחנות. באחד מהאירועים בתחנת הרכבת בכפר סבא, אחד מהמאבטחים שלנו נהרג כאשר הדף את המפגע מחוץ לתחנה. היו עוד מספר מקרים של אירועים ביטחוניים בהם בוצעו חבלות במסילות ובתשתית המסילה על מנת לגרום לשימוט רכבות (שימוט=ירידה מהפסים). במסגרת עבודתם של אנשי הביטחון מתבצעות מדי יום ובסופי שבוע בדיקות וסריקות של מסילות הברזל בארץ על מנת למנוע מקרי חבלה.

דיברת על מחסור במאבטחים. עד כמה הבעיה מהותית?

"אם נתייחס לכלל אנשי הביטחון בכל התחנות והמתחמים התפעוליים, אנחנו מדברים על פער של מאות אנשי אבטחה לסד"כ. רובם המכריע של העובדים באגף מועסקים דרך מיקור חוץ. אחת לכמה שנים הרכבת מוציאה מכרזי אבטחה, כאשר החלוקה היא בין תחנות הנוסעים והמתחמים במרחב הצפון והדרום. נכון להיום, מועסקות מספר חברות עם רכבת ישראל תחת מכרז אבטחה סדור.
אחד הגורמים שלטעמי הובילו למצב הזה היא תקופת הקורונה, בה אנשים המציאו את עצמם מחדש. חלקם גילו את המסחר באינטרנט, NFT, את וולט. אני זוכר את עצמי משוחח עם מאבטחים, כולל כאלו ברמת מתקדם א'. כשניסיתי להסביר להם שהעבודה ברכבת מספקת להם יציבות וביטחון לקראת ההמשך, התשובה שקיבלתי הייתה 'למה שנקום לעבוד ב-04:00 בבוקר, לעשות רענונים ואימונים, לעבוד תחת נהלים, תוך התמודדות לא פשוטה עם קהל, לעבור ביקורות ותרגילים, להגיע עם מדים מסודרים, כשהחלופה היא להיות שליח בוולט ולקבוע לעצמך את סידור העבודה בזמן שנוח לך עם תנאי שכר גבוהים משמעותית. התשובה הזו אולי מסבירה את הכל".
טכנולוגיה היא שם המשחק הקידמה והחדשנות ניצבים כנר לרגליה של רכבת ישראל, קל וחומר עבור אגף הביטחון, העושה שימוש באמצעים טכנולוגיים לטובת ייעול ושיפור העבודה המבצעית השוטפת.
לדברי טישלר: "ברכבת ישראל בנינו קומת מוקדים אשר מאגדת בתוכה את כלל חדרי הבקרה והמוקדים הרלוונטיים. משם למעשה אנחנו שולטים בתנועת הרכבות, יחד עם חדר המבצעים של אגף הביטחון, השולט על כלל תחנות הרכבת בארץ, מתחמים תפעוליים, גשרים ומנהרות. קומת המוקדים נמצאת בבניין ההנהלה של רכבת ישראל בלוד, מספר קומות מתחת לאדמה, זאת על מנת לייצר רציפות תפקודית ובניגוד לתקופת מלחמת לבנון אז היה צורך בניוד המוקד מאזור הכרמל ללוד".

בוא נחזור לנושא כוח האדם. כיצד מצליחים לגייס עובדים איכותיים למערך?

"אחד הקווים שהנחו אותנו לאורך כל הדרך באגף הוא סוגיית השכר שמרוויח איש הביטחון. ברכבת ישראל הייתה הבנה שיש להעלות את שכרם של אנשי האבטחה באופן גורף. לראיה, כיום שכרו של מאבטח ברכבת עומד על כ- 61 שקלים לשעה, לדעתי אין לזה אח ורע באבטחה האזרחית כולה. עם זאת, גם העלאת השכר לא הוכיחה את עצמה, מכיוון שאם חשבנו שכאשר נשלם יותר יגיעו אלינו הרבה יותר חיילים משוחררים מיחידות לוחמות ומאבטחים נוספים, הרי שבפועל זה לא קרה כפי שציפינו".

—————————————————————————————————-

אז מה עושים?

"אין ספק שחטיבת האבטחה במשטרת ישראל, מעורבת מאוד בכל הקשור לקשיים בגיוס כוח אדם לאבטחה, אבל באותה נשימה אני סבור שנדרש לחשוב כמה מהלכים קדימה. יש לא מעט שאלות
שעלינו לשאול את עצמנו תוך ראיה אסטרטגית של האתגרים העתידיים. האם צריך לשנות תפיסות אבטחה או אולי דווקא להשאיר את דרישות האבטחה על כנן, תוך שילוב טכנולוגיות חכמות? – כולנו מבינים שצריך להכניס יותר טכנולוגיות, אבל השאלה היא האם מה שקיים היום נותן מענה מיטבי לצרכים? – מה שכן, נדרש גם מענה פיזי זמין להתראות שמספקות המערכות הטכנולוגיות. בסופו של יום עם כל הקידמה, אין תחליף למענה פיזי של אנשי אבטחה, שהינם בעלי חשיבות עליונה לתפיסת הביטחון של רכבת ישראל".

אתה מסכם 18 שנות פעילות ברכבת ישראל, יוצא לך לפעמים להסתכל לאחור בגאווה?

"בהחלט הספקתי לא מעט לאורך התקופה הזו. לקחתי חלק פעיל ומשמעותי בפיתוח של הרכבת, התשתיות המורכבות, ובפן הפעלת הרכבות. כל אלו קסמו לי ואתגרו אותי בכל יום מחדש.. זכיתי להיות חלק מעולם אבטחה שלאורך השנים הלך והתקדם, הן מבחינת רמות ההכשרה, סוגי ההכשרה, האמצעים הטכנולוגיים ושיתוף הפעולה ההדוק עם חטיבת האבטחה וגופי ביטחון אחרים. אני לגמרי מרגיש תחושת סיפוק ומלא גאווה על דרכי ותרומתי המקצועית ברכבת ישראל".

לאן פניך מועדות?

"אחרי 34 שנה של שירות בעולמות האבטחה והביטחון, עם ביפר צמוד למותן, טלפון 24/7 באוזן .. – רציתי להוריד מעט את ההילוך. האם קל לי לעשות זאת? ממש לא. האם אני יושב במקום ציבורי עם הגב לדלת? אין סיכוי. האמת היא שאני פונה כיום לעולמות הניהול הגדולים, יותר ברמת ניהול חברות ונמצא עם הפנים קדימה לעבר האתגרים הבאים".