רחפנים כסיוע אבטחתי לישובים (מתוך המהדורה המיוחדת)

רחפנים כסיוע אבטחתי לישובים

בשנים האחרונות הפכו הרחפנים לחלק אורגני ברבים ממערכי האבטחה בישראל. אירועי השבת השחורה הביאו עימם ביקוש גדול ומיידי לסיוע שכזה גם בישובים. על תחום הרחפנים בישראל בכלל ועל הסיוע לישובים, בפרט בראיון שקיימנו עם מיכאל רייסר העומד בראש ארגון התנדבותי בשם "יחידת הרחפנים לישראל" המונה למעלה מ-1500 מתנדבים.

כתבת מערכת מצודה

אל תתנו לפני הבחור החרדי הצעיר לבלבל אתכם, תוך פחות מארבע שנים הקים מיכאל רייסר בן ה- 22 בלבד את ארגון מטיסי הרחפנים הגדול בישראל ויתכן גם בעולם. הארגון מונה היום, כאמור, למעלה מ-1500 מתנדבים כאשר מחצית מהם הצטרפו לארגון בחודשיים האחרונים. רייסר, רתך מוסמך במקצועו, מתגורר עד היום בבית הוריו שבמודיעין עילית.

"לעולם התוכן של הרחפנים הגעתי בעקבות אירוע טרגי שקרה בשנת 2019 ובו חבר נעדר מספר ימים ונמצא לבסוף ללא רוח חיים. החלטתי לחקור את תחום איתור הנעדרים והיה ברור לי שבעזרת רחפנים, שהינם בעלי יכולת לסרוק שטחים נרחבים בצורה מהירה ויעילה, ניתן יהיה לסייע רבות בתחום זה.

החלטתי להקים גוף התנדבותי (היום עמותה רשומה כחוק) שירכז מתנדבים שעפ"י קריאה יוכלו לתת מענה ומעטפת אווירית "בזמן אמת" לכל גורמי החירום בישראל. לדוגמא, אם יש לנו מתנדב שבשגרתו היומיומית הוא מצלם אירועים ובלילה הוא יכול להטיס רחפן לצורך חיפוש נעדרים – אין שום סיבה שלא יעשה זאת.

זהו מימד חשוב מאוד ולפי מה שאני ראיתי עד כה ברמה האזרחית לא השתמשו בו מספיק. היו אז המון גורמי סיוע אזרחיים המתנדבים באמצעות כלבים, אופנועים, סירות, ג'יפים, צוללנים, ועוד… אבל לתחום האווירי אף אחד עוד לא נכנס ושם רצינו להיות".

האם לגופים הממלכתיים כמו משטרה, כב"ה, צבא – אין פתרונות כאלה?

"נושא הרחפנים הוא חדש יחסית בארץ ובעולם באופן כללי. כולם עדיין לומדים את הנושא ומנסים להבין איך לנצל את המימד הזה בצורה האופטימלית. ברמה הלאומית יש יחידות רחפנים אך הביקוש גדול מההיצע ויש המון תחנות משטרה, כיבוי אש, כיתות כוננות ואף יחידות בצה"ל שאין להם מענה אורגני הולם (או בכלל) ולהם אנחנו יכולים לסייע. צריך לזכור שמנגד זה גם לא יהיה נכון להחזיק בכל תחנה מטיס ורחפן, התקציב הנדרש לזה הוא גבוה ורמת השימוש לא תמיד גבוהה בכל תחנה או אזור.

היתרון של גוף כשלנו שהוא התנדבותי, מהיר וגמיש ללא מגבלות בירוקרטיות המקשות על המענה. לדוגמה, בכדי להיות מטיס רחפן ברשות הכיבוי צריך להיות כבאי ולהיות בכושר לעלות קומות ולסחוב ציוד. זה כבר מוריד חלק ניכר מהאוכלוסייה הפוטנציאלית. אצלנו זה אחרת. הדרישה היא לדעת להטיס ושיהיה למטיס את הציוד הנדרש שאנחנו קובעים. אנחנו אפילו לא מחייבים זמינות או משמרות כי מצבת כח האדם גדולה ומאפשרת מתן מענה כמעט בכל שעה ובכל מקום בארץ".

הזכרת את נושא איתור נעדרים. יש עוד נושאים שאתם מסייעים בהם?

"בעיקרון כל דבר שצריך במימד האווירי אנחנו כאן ונשמח לעזור בהתאם ליכולתנו. עד למלחמה עסקנו בעיקר באיתור נעדרים, כולל חיפוש כלבים שאבדו לאנשים, סיוע בטיפול בשריפות, וסיוע לרשות הטבע והגנים בפרויקט משותף הקשור לאכיפת האיסור על ציד בלתי חוקי. החל מהשביעי לאוקטובר אנו פעילים מאוד בהגנת ישובים, סיוע לכיתות כוננות, ליחידות צה"ליות ולמערך האווירי של משטרת ישראל. היום אנחנו מסייעים בפועל גם באמצעות מטיסים, גם בהדרכות וגם עם ציוד".

מבנה הארגון

"כאשר הוקם הארגון, ספרנו אחד אחד וכל מי שהצטרף היווה בשורה. לפני המלחמה הגענו ל-750 מטיסים בפריסה ארצית וחילקנו את הכוח למחוזות. מתחילת המלחמה ועד היום הכפלנו את מספר המתנדבים שעומד היום על כ-1500 מטיסים".

מהן דרישות הסף להצטרפות לארגון?

"כל אזרח מגיל 18 ומעלה, גם מי שאינו בעל רישיון מטיס יכול להגיש בקשה לחברות בארגון. לגבי ציוד – רחפן צריך להיות ברמת 2MINI MAVIC  של חברת DJI ומעלה. אלו הדרישות כיום ובהמשך כנראה שזה ישתנה. הגענו למסקנה שזה כלי בסיסי שיכול לתת את המענה הנדרש כיום. מי שיש לו רישיון ואין לו ציוד אישי – יטיס רחפן של הארגון.

לשטח על פי החוק יוצאים רק מטיסים עם רישיון הטסה. אנחנו מתאימים עצמנו לרגולציה. עם הזמן הצטרפו לארגון מגוון אנשים בעלי ניסיון והיום יש בין החברים טייסים שמסייעים לקדם ולמסד את הארגון. אני נתתי לארגון לגדול באופן עצמאי. יש לנו מנהל אגף הדרכות, יש מנהלי מחוזות ועוד היד נטויה בעז"ה, לכל תחום יש מישהו מקצועי שדואג לקדם אותו".

מבחינת תקשורת – איך מדברים עם 1500 איש?

"בשלב זה אנחנו מתנהלים בקבוצות וואטסאפ, אולם בימים אלו אנחנו שוקדים על פיתוח אפליקציה ייעודית. בעתיד הקרוב (תודות לסיוע של קבוצת מצודה) יהיה לנו מוקד 24/7 כחלק מרשת 'מצודה נט – רשת החירום האזרחית', אשר מחברת בין מנהלי ביטחון, כיתות כוננות, גופי התנדבות כשלנו עם כוחות החירום הממלכתיים ובין כלל הכוחות שהזכרתי. במקביל חברנו לחברת 'היילנדר' שעוסקת בפיתוח מערכת ארצית לתיאום אווירי, מערכת השו"ב האווירי תמוקם גם במוקד 'מצודה נט' ותסייע לתיאום בין הכוחות בשטח. יחד איתה אנחנו פועלים כדי לעמוד בתקנות החירום בזמן המלחמה ובעתיד בתקנות הכלליות שייצאו בתחום התעופה".

איך אתה רואה את הארגון בעוד כמה שנים?

"בראיה לעתיד אני רואה את הארגון כנותן קורת גג לכל התחום בהיבט האזרחי וברמה מסוימת גם בהיבט הביטחוני. זה גוף שיכול להעמיד ולהנגיש לרשות הציבור את כל תחום התעופה של רבי הלהב בארץ, ובכלל זה העמדת הדרכות מקצועיות עצמאיות והסמכות מוכרות לצורך הטסה של רחפנים בתווך האזרחי".

אילו פעילויות אתם עושים היום בעקבות המלחמה?

"הצלחנו לגייס תרומות של למעלה מ-2 מיליון ש"ח אשר באמצעותן נרכשו רחפנים וציוד נלווה שהועבר לצה"ל, למערך האווירי של המשטרה ולמספר ישובים בעוטף ובקו העימות. כל הציוד נתרם באופן מלא או הושאל ללא מטרת רווח או קבלת שכר. כולנו פועלים בהתנדבות מלאה ועד כה אפילו את כל ההוצאות שילמנו מכיסנו הפרטי. אנחנו מגייסים תרומות ועל פי הבקשות, והן רבות מאוד, מניידים את הציוד לשטח ובמידת הצורך מבצעים את ההדרכה לכוחות. אנחנו מדריכים מטיסים בכיתות כוננות, הן בתחום התפעול הבסיסי והן המבצעי. יש לזכור שכל רחפן כזה עולה בין 25,000 ל-50,000 שקל ואנחנו לא רוצים שיתרסק בשל חוסר מקצועיות של המפעיל".

הציוד שניתן יחזור בסופו של דבר לעמותה?

"הנחת העבודה שלנו היא שרוב הציוד שחולק במלחמה לא יחזור. בין השאר בגלל שחלק מהציוד יסבול מבלאי גבוה או ייפול במהלך הפעילות המבצעית. בדרך כלל לרחפן שנופל אין הזדמנות שניה. אם יש כשל כלשהו, או שהוא חוטף כדור והוא נופל – לרוב אין דרך לשקמו. זה יכול לקרות גם בשל כשל בסוללה או בבקר. במימד האווירי יש גם לוחמה אלקטרונית. כל הספקטרום מאוד מסובך ולרוב אין GPS, מדובר על הטסה מעבר לממוצע כאשר רוב מערכות הבקרה של הרחפן לא פעילות והכול תלוי במטיס. למרות כל הקשיים אין לכלי זה תחליף. אנו שומעים על הרבה הצלחות באיתור מחבלים בשדה הקרב שהצילו חיי חיילים, גם ביום ובעיקר בלילה בשל יכולות הראייה בחושך. יש מערכות עם זום לטווח של קילומטרים רבים ויש רחפנים עם שילוב של אינפרא אדום שאיתם ניתן לזהות מעבר ליכולת טרמית רגילה".

מה ההבדל בין רחפנים לבין כטב"מים?

"ההבדל הוא ענק, הן ביכולת והן ובעיקר בעלות. כטב"מ הוא מוצר צבאי ויש לו תו מחיר גבוה מאוד בהתאם. כמובן שיש לו את היתרונות שלו ביחס לציוד שמצוי אצלנו, אבל כמו בכל דבר יש גם חסרונות, כגון גודלו והמקצועיות הנדרשת לתפעולו. זהו כלי שאינו מתאים לשימוש ברמה האזרחית. היכולות שלו הם מעבר לצורך שלנו, שכן כגוף אזרחי אין לנו צורך ביכולות חימוש או תקיפה ועוד יכולות צבאיות".

איזה שירות אתם יכולים לתת היום לישובים?

"אנחנו מנגישים ומשתמשים במימד האווירי עד הסוף. משמע, אם יש יישוב שיש להציב בו רחפן טרמי ולהכשיר את האנשים שם – נעשה זאת. בישובים שאין מי שיכול להפעיל בהם רחפן או לקבל הדרכה לתפעל רחפן, אנחנו נענים לקריאות באמצעות המתנדב הכי קרוב שייתן את המענה המהיר ביותר.

לסיום,

אני קורא לכל מטיס שמעוניין להתנדב ולהיות חלק מצוות המגיבים הראשונים שלנו להירשם בכתובת: https://register.israel-drones-sar.com. 

אני גם מזמין כל ישוב או אדם הזקוק לסיוע לפנות אלינו בכתובת: israel.drones.sar@gmail.com או במקרה חירום במספר 053-3658153 (לתמיכה בעמותה ולהעברת ציוד לתרומה ניתן לשלוח הודעת WhatsApp למספר הנ"ל).

בעזרת השם יחד ננצח!"

צוות יחידת הרחפנים:

מימין לשמאל: משה פרנסיס-חבר הנהלה וועד מייסד, מיכאל רייסר-מייסד העמותה, לביא בן ברוך-מנהל תחום טכנולוגיה, אלון רייסר-יועץ משפטי לעמותה, ניסים חזן-מנהל מערכות מידע, דוד אבי-מנהל אגף ההדרכות.