שינוי תפיסת אבטחה בקניון ערים

שינוי תפיסת אבטחה בקניון ערים

בשנים האחרונות וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר 2023 אנו עדים למגמה של שינויים בתפיסות האבטחה בגופים רבים. שינויים אלו נובעים ממספר גורמים ובראשם השינוי באיומי הייחוס, מצוקת כח האדם והניסיון לחסוך במשאבים. בנושא זה ערכנו שיחה עם בן אברהם, מנב”ט קבוצת אמות השקעות, אשר הוביל בשנים האחרונות מספר “מהפכות” במערכי אבטחה עליהם הוא אחראי, כאשר האחרון שבהם בקניון ערים בכפר סבא.

ראיין וערך: עירד גיל

אני מניח שרובכם מכירים את בן אברהם, אך לאלו שלא נבצע הכרה זריזה. אברהם, בן 49 נשוי ואב לשניים, מתגורר בגדרה, משנת 2012 ממלא תפקיד מנהל אגף הביטחון והחירום של קבוצת אמות השקעות. בן עוסק בביטחון למעלה מ-25 שנים, במהלכן שימש כמנהל ביטחון של מספר גופים הן בסקטור הממלכתי, הציבורי והן במגזר הפרטי. לניסיונו רב השנים בשיתוף פעולה עם חטיבת האבטחה ולמעמדו בעולם האבטחה ישנה חשיבות רבה לנושא כתבה זו ועל כך ארחיב בהמשך.
“חברת ‘אמות השקעות’ היא חברת נדל”ן מניב ונסחרת בבורסה במדד תל אביב 35 ”, מסביר בן, “בבעלותה נכסים מראש פינה, נהריה ועד דימונה בתמהיל מגוון מאוד של נכסים; 40 בניינים רבי קומות, 4 קניונים, 14 מרכזים מסחריים, 9 מפעלי תעשייה, 2 בתי מלון, 20 מבנים תעשייתיים ועוד. רוב הנכסים הם בבעלות ישירה של אמות ובנכסים מסוימים יש לנו שותפים אסטרטגיים כמו אשטרום, דנישרא, גב-ים, אלייד, ניצבא, רובינשטיין ועוד. מה שמייחד את החברה הוא התמהיל המגוון של הנכסים ושל השוכרים. מדובר על אלפי שוכרים מסוגים שונים המונחים ע”י גופים שונים, יש נכסים או חלקי נכסים המונחים מתוקף ‘חוק רישוי עסקים’ כגון בתי מלון, קניונים או תחנה מרכזית ירושלים ויש נכסים שבהם מאוכלסים משרדי ממשלה והם מונחים מתוקף ‘החוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים’ וישנם נכסים לא מונחים כלל.
המורכבות הזו מייצרת אתגרים משמעותיים מאוד למנהל הביטחון בהתייחסות שלו לתשומות; איפה להשקיע, איפה להתייעל, איך להתייחס לקניון או למרלו”ג, לבניין או למשרד ממשלתי וודאי בימים אלו של מלחמה”, מסביר בן. “יש לזכור שמעבר לאתגרי האבטחה אנו אחראים גם על תחום המוכנות לחירום, הנגישות וטכנולוגיות הביטחון בכלל נכסי הקבוצה”.

כיצד פועל מערך האבטחה אשר תחת אחריותך?

“נכון להיום אני מעסיק 11 חברות אבטחה המספקות לנכסי הקבוצה שירותי אבטחה. בתחילת תפקידי היו למעלה מ-20 חברות ואני פעלתי לצמצם את מספרן לטובת מוטת שליטה יעילה ואפקטיבית יותר. במערך מועסקים כ 15- מנב”טים ותקציב הביטחון השנתי נאמד בלמעלה מעשרות מיליוני ש”ח בשנה”.

לאור העובדה כי נושא כתבה זו הוא השינויים בתפיסות האבטחה – אשמח שתרחיב בנושא זה.

“בתחילת דרכי באמות בחנתי את כלל תפיסות האבטחה בכלל הנכסים המשמעותיים השייכים לאמות ובשניים מהם במיוחד: התחנה המרכזית בירושלים וקניון ערים בכפר סבא”. שינוי תפיסתי בתחנה המרכזית בירושלים “בשנת 2012 , כאשר הגעתי לתפקידי באמות, שיטת האבטחה בתחנה המרכזית
בירושלים נקבעה כתוצאה מאירוע שקרה בשנת 2005 ועל רקע גל הפיגועים של האינתיפאדה השנייה. תפיסת האבטחה אותה קבעה משטרת ישראל הייתה תפיסת אבטחה ‘טוטאלית’ או במילים אחרות – כל מי שנכנס לשטח התחנה נבדק בכבודתו, ברכבו ובגופו.
למי שאינו מכיר, מדובר בתחנה בה עוברים בין 40 ל 100- אלף איש ביום. ‘בימי עומס’ (כמו ביום ברכת הכוהנים בשנת 2017 עברו בתחנה כ 167,000- איש) כאשר, שוב, מדובר באוכלוסייה מעורבת בכניסה לעיר הבירה בישראל, מקום קטן אשר מייצר אירועים ביטחוניים רבים.
כאמור, שיטת האבטחה הזו נמשכה בין השנים 2005-2012 וזאת על אף שכל איומי הייחוס השתנו. יש לזכור שבעקבות מבצע ‘חומת מגן’, בניית המכשול ומותו של יאסר ערפאת, גל הפיגועים דעך מאוד, הוקמו מעברי גבול אפקטיביים, קמה חטיבת האבטחה ונקבעו תווי תקן לכל בעל תפקיד
בתחום הביטחון. לאור שינויים רבים אלו היה צורך לשנות את שיטת האבטחה ולעבור לשיטה אחרת, טובה ויעילה אפקטיבית יותר ומותאמת לאיומים של שנת 2013 . היה צורך בשיטה המאפשרת זרימת קהל מהירה ונוחה יותר, שיטה המונעת צווארי בקבוק בכניסות שמהוות נקודות חולשה אבטחתית לכשעצמן. השיטה החדשה קראה למעבר לבידוק סלקטיבי ע”פ חשד, שיטה שקיבלה לימים את השם ‘אבטחה פרואקטיבית”, מסביר בן.

מה הכוונה בשיטה “פרואקטיבית” ומה ההבדל בינה לבין השיטה שהייתה קיימת?

“מדובר על מעבר משיטה של בידוק טוטאלי לפיה כל אדם, רכב וכבודה נבדקים ללא כל שיקול דעת של מערך האבטחה לשיטה של התמקדות בחריגים וחשודים. במילים אחרות, רק אלו שאותרו כחריגים/חשודים או כאלו שנבחרו רנדומלית נבדקו. כאשר מדברים על עבודה בעומס גדול ובמרחב תגובה קצר המאפיין את העבודה בתחנה המרכזית בירושלים – מדובר באתגר גדול מאוד. ככלל, הטמעת שיטת אבטחה זו במיקום כמו זה הייתה אתגר גדול ומורכב על גבול הפרפקציוניזם של אומנות – זיהוי של חריגים וחשודים בין קהל המונה מאות רבות של אנשים”.

מדובר בשינוי מהותי. כיצד הצלחת “למכור” את הרעיון לגוף המנחה ואילו אתגרים נוספים העמיד שינוי זה בפניכם?

“שינוי זה היווה אתגר גדול גם בשכנוע משטרת ישראל כרגולטור, אשר בסופו של יום האחריות אצלו, וגם הצריך שינוי תפיסתי בקרב תושבי ירושלים שהתרגלו במשך שנים לשיטה אחרת והרגישו בתחילה אי נוחות – כאילו שאין אבטחה, אך הרגשה זו נעלמה תוך זמן קצר.
אין ספק שהיכרות אישית ומקצועית רבת שנים ביני לבין קציני האבטחה והמפקדים במחוז תרמה מאוד להליך שבסיומו קיבלנו את האישור המבוקש. מדובר בהחלטה רבת משקל ואני מצדיע לאותם מפקדים שהיו מוכנים לקבל החלטה זו. הרי בסופו של יום אנו נמצאים באותו הצד והמטרה היא משותפת”, מדגיש בן.

בשינוי יש תמיד סיכון שהשיטה החדשה לא תצלח. כאשר מדובר באבטחה – הרי שמדובר על חיי אדם. למה לשנות אם השיטה עובדת או בלעז – If it works don’t fix it?

“כאמור, הובלת השינוי התפיסתי התבצעה בעקבות מספר צרכים שעלו מהשטח. אחד – תפיסת האבטחה הטוטאלית לא תאמה את איומי הייחוס של אותם ימים. הרעיון שכל אדם שנכנס נבדק ברמת הימצאות סכין – חייב שינוי. הסיבה השנייה הייתה שהשיטה הטוטאלית יצרה ריכוזי קהל בעמדות הבידוק מה שגרם לאיום עצמו. מדובר על כ 300-400- איש שעומדים בכניסה לתחנה המרכזית והיה צורך לאבטח את ריכוזי הקהל. אם אנו מייצרים על עצמנו את האיום, מה היא הציפייה? שנאבטח את האיום?”

היכן נכנס השיקול הכלכלי?

“כמובן יש גם את השיקול הכלכלי ואין זו בושה לנסות ולהוזיל את העלויות. בידוק של עשרות אלפי אנשים ביום הצריך סד”כ ענק של בודקים שגם לא היה בנמצא וגם הצריך תקציב לא הגיוני להנהלת התחנה, כאשר בממוצע עלות האבטחה החודשית הגיעה לכמיליון שקלים. בנוסף, תהליך טיוב רגולציה אפקטיבי ויעיל משפיע ברמה הכלכלית לא רק על בעלי הנכס אלא ישירות על מערך האבטחה, כך שבהתייעלות נכונה ניתן להעלות את שכרם של העובדים ולקבל מענה יעיל ומקצועי ברמה גבוהה יותר”.

האם היום, בראייה לאחור, שינוי זה היה נכון?

“אין ספק. רמת האבטחה עלתה, התחלופה קטנה והחיסכון במשאבים עצום. לך אני לא צריך להזכיר את האירוע של העשירי בדצמבר 2017 המופיע בספרך ‘בעל כורחם – סיפורי גבורה של אנשי אבטחה’. אירוע זה המחיש את יעילות השיטה החדשה שמנעה פיגוע בתוך התחנה. השיטה כשיטה במקום הומה קהל כגון זו הוכחה פעמים רבות כשיטה יעילה ונכונה אך מצריכה שימור מוקפד ברמה היומית”.

מה השינוי אותו ביצעתם בקניון ערים בכפר סבא?

“ברביעי לנובמבר 2002 (לפני 24 שנה) בשיאה של האינתיפאדה השנייה אירע פיגוע קשה בקניון ערים במהלכו נהרגו שני אזרחים ונפצעו כשבעים. בעקבות פיגוע זה הקניון עבר מהפכה; מקניון פתוח לגמרי לקניון המוקף בגדר. שיטת האבטחה הייתה גם שם טוטאלית בה כל נכנס נבדק. כפי שחשבתי על התחנה המרכזית בירושלים, גם בקניון ערים האבטחה הזו לא תאמה את האיומים של 2023 והייתה לא אפקטיבית ולא יעילה ומן הסתם הביאה לעלויות לא מבוטלות. בודקים ביטחוניים היו פזורים בכל מיני נקודות בהיקף הקניון ללא סגירה יעילה כך שניתן היה להיכנס מכל מקום ללא בידוק. בקניון זה היה מצב של אבסורד אבטחתי – בשעות הבוקר היו מגיעים בודקים ביטחוניים, סוגרים את הקניון ומתארגנים לעמדות השמירה. בשעה 21:00 כלל המאבטחים היו מסיימים עבודתם והולכים הביתה כך שהקניון הפך להיות חלק מרקמת החיים של הרחוב מחובר בגשרים לשכונות מגורים בהיקף. לא צריך להיות מומחה גדול באבטחה על מנת להבין שבאיסוף מל”מ פשוט ביותר מגלים את השיטה וחולשותיה. מוטיבציה ויכולת לביצוע הטמנת מטענים או התארגנות לסוג של פיגוע יכול לקרות במהלך כל שעות הלילה וסופי השבוע, דבר אשר מייצר פערי אבטחה בשיטה. הרעיון שלי היה לייצר יחידת אבטחה קטנה ואיכותית, לוחמים חמושים מוכשרים בקורס משטרה וכן בקורס ייחודי של איתור חריג וחשוד, בדיוק כמו שבוצע בתחנה המרכזית בירושלים או באיקאה בעברי הרחוק. מאבטחים אלו ינועו בתוך ריכוזי קהל בשילוב מעקב מצלמות מחדר הבקרה ויהיו פרואקטיביים בתפקידם.
לאחר תהליך ארוך ומורכב בו הוכחה יעילות השיטה למשטרה, קיבלנו אישור ועברנו לשיטת אבטחה פרואקטיבית. במהלך שלוש שנים שיטת עבודה זו בקניון הוכחה כנכונה ומוצלחת, נראות המאבטחים הסבו תחושת ביטחון לקהל המגיע לבקר במקום והטיפול באירועים חריגים עם תגובה מהירה וטובה של מערך האבטחה. לאור מלחמת ‘חרבות ברזל’ והקפצת מאבטחים רבים במדינה ללחימה ולאור משבר כ”א באבטחה, שהפך להיות משבר ברמה הלאומית, נדרש היה לבצע התאמות נוספות ושינויים בהתאם לרוח התקופה.

במהלך מפגש מקצועי שנערך אצל הח”מ בראשות רח”ט אבטחה דאז, משה אדרי, ורמ”ח אבטחה דאז, אופיר בוקי, עלתה האופציה להכניס את הקניון לפיילוט של אבטחה מדלגת כפי שמבוצע ברשתות הקמעונאיות ובבנקים.
לאחר חשיבה מעמיקה עלתה בי המחשבה לשמור על שיטת האבטחה הפרואקטיבית בשילוב כלי ממונע למאבטחים בתוך הקניון – ‘תפיסת אבטחה פרואקטיבית ניידת’. לאחר כתיבת תפיסת הפעלה ומענה למקרים אשר הוצג בפני משטרת ישראל מרחב שרון וחטיבת האבטחה – התקבלה ההחלטה לקיים פיילוט בקניון. זה המקום לציין כי ללא פתיחות ראש, חשיבה מחוץ לקופסא והירתמות של תחנת כפר סבא מרחב שרון וקצין האבטחה קובי גיגי, השינוי הנכון והמיוחל לא היה מבשיל לכדי ביצוע ועל כך יישר כוח גדול.
נבחנו כלים ממונעים ובסוף התהליך נבחר כלי בעל 4 גלגלים MIA FOUR המשווק בישראל על ידי MEU מקבוצת מאיר, עליו ניתן לקרוא בהמשך הכתבה. כלי זה הותאם למערך האבטחה בשיטת נסיעתו ובאמצעים אשר הותקנו עליו. כלי אבטחה זה מייצר בולטות, מהירות יעילות ואפקטיביות של מערך הביטחון להגיע ממקום למקום בקלות, בבטיחות ובמהירות”.

כמה מילים לסיכום?

“הובלת שינוי תפיסתי על ידי מנב”ט ארצי או מקומי הינו אירוע מורכב המחייב שילוב אינטרסים בין מספר גורמים, ביניהם: בעלי הנכס, החברה המעסיקה/חברת הניהול, העובדים והמנהלים, השוכרים ותושבי האזור וכמובן הגוף המנחה (משטרת ישראל) אשר חייב לאשר את השינוי.
על מנת להוביל שינוי תפיסה מנהל הביטחון צריך להפגין מנהיגות, חזון ואמונה צרופה בצדקת דרכו. הוא צריך לגבש מסר ברור ומשכנע, כאשר מסר זה חייב התאמה לכל אחד מהקהלים המעורבים והמנב”ט חייב להיות מסוגל להעביר את המסר לכל גוף או גורם מעורב, כאמור, באופן ברור ומשכנע.
לא פעם השינוי דורש השקעת משאבים טרם ייראה חיסכון והמנב”ט צריך לגייס את הגורם המממן ולהציג תכנית ROI בזמן סביר. צריך לדעת איך להתמודד עם התנגדויות וחסמים ולדעת לנטרלן. גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות היא תכונה חשובה נוספת וכמובן למידה ושיפור מתמיד היא חלק לא מבוטל מהתהליך. הדבר החשוב בעיניי הוא שאם מובילים שינוי תפיסה יש לדעת לשמר את השינוי. לכתוב ולשנות הכי קל אבל לשמר, לטייב ולדייק – זה חשוב וזה גם החלק הקשה ביותר”.

יאיר יונגר, מנהל שיווק ומכירות של MEU מ"קבוצת מאיר", ספקית כלי הניוד של המאבטחים מוסיף:

"אנחנו החטיבה שעוסקת בתחבורה חשמלית זעירה בקבוצת מאיר יבואנית המותגים VOLVO, הונדה ועוד. ה- MIA FOUR הוא פיתוח ישראלי המותאם למשימות בתחומי תיירות, אבטחה והצלה. יש לו מספר יתרונות בולטים, ביניהם: המשקל 48 ק"ג כולל סוללה. הכידון המתקפל, הכיסא נשלף וניתן להכניסו לניידת/רכב ולפרוק במהירות תוך זמן קצר.
הכלי קומפקטי כך שעובר גם במקומות צרים כדוגמת מעליות, ובשל מהירות הנסיעה המבוקרת ניתן לנוע בנוחות ובטיחות גם בסמוך לקהל. בשורה נוספת היא מחירו האטרקטיבי והנגיש. הכלי מהווה מכפיל כוח לכל מאבטח או איש ביטחון ומייצר לו בולטות (1.20 ס"מ גובה ורוחב 70 ס"מ) ולפיכך ניתן לנוע איתו בביטחון בין קהל ולכסות אזורים נרחבים בקניון בפרק זמן קצר מבלי להתיש את המאבטח. באירוע ביטחוני ניתן לפרוק מהכלי בקפיצה ולאחר מספר סנטימטרים הכלי ייעצר לבד ויינעל.
בפרויקט קניון ערים ביצענו מספר התאמות לבקשת מנהל הביטחון ובין היתר התקנו עליו ארגזי פעולה (המאפשרים לאחסן בהם דפיברילטור, אפוד וציוד אבטחה וכו'), ניתן להתקין על הכלי אורות בצבעים כחול-אדום, או כתום לפי המשימות וישנה אפשרות להתקין גם אמצעי כריזה".