כמה מהר זה מהר מדי? וכמה מדויק?
כמה מהר זה מהר מדי? וכמה מדויק?
במבט "מהיר ומדויק" נמצא כאן תובנות לענין הקליעה הקרבית "המכוונות" אליכם המפקדים, המדריכים, הלוחמות, הלוחמים ואחינו האוחזים בחרב או בקשת.. צה"ל/מג"ב/ משטרה/כוחות בטחון ממלכתי/פרטי וכן אזרחים החמושים להגנה עצמית, הגנת המשפחה והקהילה.
חשוב לציין שמאמר זה מתייחס לנשק קל בלבד.
מאת: ראובן גלעד
השאלה המרכזית כאן לעניין מיומנות הפעלת כלי הירייה – האם אנחנו מאמנים ומתאמנים בירי והפעלת כלי נשק לירי מהיר או על מנת לפגוע מהר ?! – התשובה תכוון, תקבע, תעצב, תמקד ותשמר דגשים טובים יותר בהכשרת הלוחמת והלוחם.
היסטוריה, בקצרה – כבר למעלה מ-500 שנה כלי הירייה ממשיכים להתפתח בעיקר בתחומי הדיוק, האמינות וקצב האש. כיום רובה הסער והאקדח החצי אוטומטי מאפשרים קצב ירי מהיר מאוד, כ-5 קליעים בשנייה ויותר במצב חצי-אוטומט.
מכאן בדיוק מתחיל האתגר והמיקוד: האם אנחנו מתאמנים לירות מהר או לפגוע מהר יותר. אמירה ומדידה נפוצה בכל ארגוני הביטחון – כמה יורים באימון, כמה יורים בקורס, באימון האחרון שפכנו תחמושת… – אכן יש הגיון שכמות מובילה לאיכות, אך מעצבי הדרכה והכשרת לחימה, נדרשים לחשוב "כמה פגענו היום", לא כמה ירינו היום! זו אינה נוסחה או מדד להכרעה בקרב יריות, אלא מיקוד אפקטיבי יותר במיומנויות המלחמה.
מהות ומורכבות – קצב ירי מהיר מותנה בעיקר במנגנון כלי הירייה ומאפייני התחמושת. קצב פגיעות מהיר זה עניין מורכב יותר המותנה בכמה גורמים:
– מיומנות יורה ידע ותירגול
– מגבלות או מעקבי ביצוע (פיזי או מנטלי)
– טווח
– גודל מטרה או אזור פגיעה נדרש
– תאורה
– תנועה – של היורה של המטרה ויחס הדדי
– מסלול בליסטי רלוונטי
– כוונות – סוג התאמה תקינות איפוס
– ריסון רתע
– משען/יציבות יש עוד כמה אך הגענו כבר ל- 10 גורמים.. – רק נזכיר לחץ, עייפות ותחת-אש, כמובן. חשוב להדגיש בעיקר את גודל המטרה והטווח מול מיומנות וציוד נתון או זהה.
המצוי – בתצפיות רבות מאוד ביחידות, ארגונים ומטווחים שונים, מזהה מגמה ברורה ונטיה מובהקת לתירגול ירי מהיר בטווחים קצרים על מטרות קרטון גדולות יחסית. מכאן, שקצב הירי המהיר מכתיב את טווח הצבת המטרות וגודלן! נזהר מהכללות.. – אך התופעה ברורה, גורפת ורחבה מאוד. כאן הגענו למרכז ועיקר העניין, מיקוד בירי מטחים לטווחים קצרים, ברוס"ר ובאקדח.
בדרך כלל, על פי הנחיות הרגולטור או דרג פיקוד, אכן יש צורך בתירגול זה שתואם איומים רלוונטיים ומבוסס תורת לחימה מעודכנת. אך, חשוב והכרחי להשאיר את מרכז המשקל, הזמן, הקשב והבסיס לקליעה קרבית עפ"י ריבוי טווחים ובגודל מטרות משתנה.
"ירי המטח" – הקונספט התפתח והטכניקה התגבשה בארצנו המתחמשת של תחילת שנות ה-70 ע"י חלוצי מערך האבטחה הממלכתית, במיוחד סביב אקדח ברטה בקוטר 0.22. הסיבות והרציונל אכן נשארו תקפים, אך השימוש והדגשים השתבשו ואף הובילו לבלבול ודגשים לא נכונים. בנוסף, רוח הלחימה וערך החתירה למגע מובילים בטעות לסגנון ולימוד ירי אגרסיבי, כמעט פרוע, שאינו מקדש דיוק ופגיעה.
מנגד, ולטובת האיזון במסר ובמיקוד ההכשרות, המהירות היא אכן יתרון ומיומנות לפיתוח השבחה ושימור. הסיבות ברורות וידועות לכל לוחם מאבטח ומפקד.
אז במה להתמקד? מה חשוב יותר? מהירות או דיוק? פשוט, קצר וחד: בקצב הפגיעות!
הגענו לפרקטיקה – שתי גישות אימון מרכזיות לשיפור מיומנויות לחימה וקליעה: האחת – הקצבת זמן נתון וספירת פגיעות בתחום זמן זה. התוצאה/ציון הוא מספר פגיעות. השניה – מדידת זמן הפגיעות. התוצאה/ציון הוא זמן או זמנים. אפשרות ראשונה היא המצויה יותר באימונים מתקדמים אך מובילה אותנו לירי מהיר יותר וללא בקרת זמן אמת על החטאות ושגיאות קליעה. אפשרות שניה ממקדת ומבקרת יותר את מיומנות הקליעה ומכאן רצויה יותר, אך מיושמת לעיתים רחוקות מכיוון שנדרשת למטרות חכמות ויקרות יותר או פשוט בלונים.. מטרות אקטיביות (תגובה ויזואלית מיידית) מומלצות מאוד לכל אימון כשירות לחימה.
נחזור לשאלות הפתיחה:
ירי יעיל – קצב הפגיעות! ירי אפקטיבי – מהירות נטרול איום!
ירי מדויק? לא מכיר ירי אחר באימונים! (מכיר לאט, מהיר, מהיר מאוד.. אך תמיד פוגע) כמה מהר זה מהר מדי? לכל בום יש חור! שליטה ואחריות בשיגור כל קלע! לא בטוח שפגעת ? יתכן שירית מהר מדי! מהו אימון טוב? מהי מיומנות נדרשת? איך מודדים, איך קובעים מדדים? – אלו שאלות מהותיות לתכנון ויישום אימונים אך מרחיבות מעבר לדיוק או מהירות, לחץ/עומס פיזי או מנטלי.
יעדים ומדדים מובילים אימון אפקטיבי. ומכאן, אימון בירי ספורטיבי שונה מירי טקטי. אכן מאמר זה מכוון כוחות ביטחון והגנה אזרחית, אך במיקוד מיומנות "קצב הפגיעות" למדריכי IPSC, IDPA וירי הישגי אחר – יש הרבה מה לתרום במיומנות זו, שכן מהות ההישג הוא פגיעות מול מהירות, כולל "קנס" על החטאה.
מדריך/מפקד שים לב – מאמר זה עיקרו הדרכה, חינוך, אימון לוחמים ובניין הכח. ממש לא בניתוח קרבות או תקריות ירי. מכאן, שהצלחה בעימות אלים כקרב יריות, אינה נמדדת בקצב אש או באחוזי פגיעות, אלא על פי תוצאה – האיום נוטרל וכל כוחותינו חזרו הביתה בשלום!
קצת בליסטיקה – נושא מאתגר מאוד לתמצות אך המדד המוחלט והחשוב ביותר לכל עיסוק בסכנות קינטיות. ככלל, בעימות אלים ובמיוחד קרב יריות, אנו שואפים לנטרול מיידי של כל איום Instant-Incapacitation המשתנים כאן רבים, אך העיקר הוא מיקום כמות ועוצמה (מהות נזק). בתחרויות ספורטיביות כדוגמא IPSC או IDPA עניין זה משתקף עפ"י ניקוד רגולטיבי. במבט המבודד מרכיבי קרב אחרים וחשובים ביותר, אפקטיביות הירי עפ"י עקרונות הבליסטיקה הסופית (מפגיעה עד עצירה) – מהר יותר (פיזור) זה לאט יותר. לאט יותר (ריכוז קריטי) זה מהר יותר לניטרול האיום!
סיכום ותוכנית פעולה –
תתאמנו לפגוע מהר! לא סתם לירות מהר..
תספרו פגיעות במטרה! לא תרמילים ריקים על הקרקע ..
אתם כבר פוגעים הכל ומהר!? תרחיקו או תקטינו את המטרות ..
אתם כבר עומדים בכל המדדים והיעדים?! – זה הזמן לתחרות בלונים.
מרכיבי מיומנות הפגיעה המהירה: מרחק – גודל – מהירות. במגבלת ציוד או מטווח, התאמת מרכיבים אלו ישמרו אימון אפקטיבי.
מצבי ירי? באם פוגעים מהר – מצב הגוף כנראה מספיק טוב. זה לא הפוזה או הסטייל, זה הפגיעות. אבל !!!! יתכן שאת/אתה חשוף או פגיע או כנראה זז לאט מדי! במטווח לא יורים חזרה, בקרב כן!
מכאן, חשוב לתרגל לפגוע בלי להיפגע – בהחלט מאתגר אך מנצח קרב ומציל חיים!