מניעת חשיפה לעופרת בעת אימוני ירי במטווחים
מניעת חשיפה לעופרת בעת אימוני ירי במטווחים
עופרת היא מתכת רעילה והחשיפה העיקרית לנדפי עופרת באוויר במטווחי הירי מתרחשת באמצעות דרכי הנשימה בעקבות פיזור עופרת באוויר. האוכלוסיות שנמצאות בסיכון במטווחי הירי הם מדריכי הירי, מפקחים, עובדי ניקיון, עובדי תחזוקה, עובדי מזכירות ומוכרים. איך נימנע מחשיפה לעופרת? – קיבלנו כמה המלצות. במאמר שלפניכם.
מאת: ד"ר נילי בורוכוב גרינברג, PhD , חיל הרפואה, צה"ל, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אונ' חיפה
הקליע והפיקה של התחמושת מכילים תרכובות עופרת כגון Lead Lead styphnate ,peroxide. בזמן הירי נוצרים תנאי לחץ וטמפרטורות גבוהות (כ- C1000 °) הגורמים להיווצרות גזים ונדפי מתכות וביניהם עופרת (נקודת התכה°C327). עופרת היא מתכת רעילה והחשיפה העיקרית לנדפי עופרת באוויר במטווחי הירי מתרחשת באמצעות דרכי הנשימה בעקבות פיזור עופרת באוויר. כמו כן, עקב הרגלי היגיינה לקויים במטווח, העופרת עלולה לחדור לגוף באמצעות דרכי העיכול (אכילה, שתייה ועישון). חשיפה לעופרת עלולה לגרום לפגיעה מערכתית. בקרב נשים עלולה להתרחש פגיעה במערכת הרבייה, כגון, מחזור לא סדיר ואובדן פוריות, השפעות על הילוד (הפלות, משקל ילוד נמוך וכו') ובקרב גברים השפעות על ייצור ומורפולוגיה של הזרע, אין אונות ואובדן פוריות.
השפעות נוספות עקב חשיפה לעופרת הן: עייפות, אפטיה, עצבנות, יתר לחץ דם ותסמינים במערכת העיכול. כל אלה הם סימנים מוקדמים להרעלה כרונית של עופרת. בחשיפה מתמשכת עלולה להתרחש פגיעה במערכת העצבים המרכזית, שבאה לידי ביטוי בהפרעות נוירולוגיות, כגון, אינסומניה (נדודי שינה), בלבול, הפרעות בזיכרון והפרעות בריכוז. חשיפה ממושכת יכולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים ההיקפית (נוירופתיה היקפית), המתבטאת בצניחה של כף היד.
ברמות חשיפה גבוהות עלולה להתרחש הרעלת עופרת, שגורמת לפגיעה מערכתית, כגון, מערכת העיכול, מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הכליות ומערכת הרבייה. בנוסף, הרעלת עופרת גורמת לפגיעה בפעילות אנזימתית בתאים לסינטזת ה- haeme וכתוצאה מכך עלולה להופיע אנמיה. השקיעה הגבוהה ביותר של עופרת הינה בעצמות ופינוי עופרת מהעצם מתרחשת באופן איטי (כ- 25 שנים), בדרך כלל באופן טבעי או טיפולי.
חשוב לציין, כי עוברים, תינוקות וילדים קטנים פגיעים במיוחד להשפעות של עופרת, מאחר שאיברים השונים נמצאים בשלבי התפתחות. במחקרים אפידמיולוגיים נמצא כי אפילו ריכוזים נמוכים מאד של עופרת בדם קשורים לירידה ביכולת שכלית (הנמדדת במנת משכל) וירידה בביצועים קוגניטיביים. רמת הייחוס שאומצה עבור הילדים ע"י המרכז לחקר המחלות בארה"ב CDC-Centre of Disease Control) and Prevention) היא ל- 3.5 מיקרוגרם לדציליטר.
הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן – (IARC International Agency Research Cancer) הגדיר את עופרת כחומר שככל הנראה מסרטן בבני האדם (קבוצה A2). האוכלוסיות שנמצאות בסיכון במטווחי הירי הם מדריכי הירי, מפקחים, עובדי ניקיון, עובדי תחזוקה, עובדי מזכירות ומוכרים. מחקרים שבוצעו במטווחי ירי שונים ובמטווחים סגורים בפרט, הדגימו ריכוזי עופרת באוויר מעל הגבול המותר לחשיפה.
כמו כן, נמדדו רמות גבוהות של עופרת בדם בקרב אוכלוסיות אלה. חשוב לציין שגם האוכלוסיות שמתאמנות עלולות להיות בסיכון, כתלות בפרמטרים שונים. קיימים גורמים רבים שיכולים להשפיע על רמות עופרת באוויר, וביניהם:
– סוג מטווח הירי;
– סוג התחמושת;
– סוג כלי הנשק;
– משך האימון ומשך השהייה במטווח;
– מערכת יניקה ויעילותה;
– היגיינה אישית;
– התאמה של ציוד למיגון אישי;
– תחזוקה של המטווח וכו'.
איך נימנע מחשיפה לעופרת?
ניתן למנוע חשיפה ופגיעה מעופרת במטווחים באמצעות נקיטת צעדים עיקריים, כגון:
מעקב תעסוקתי-סביבתי – בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), תשמ"ד 1983- המעסיק נדרש לבצע מדידות תקופתיות של ריכוזי עופרת באוויר סמוך לאזור הנשימה של העובדים. הבדיקות תבוצענה על ידי בודק מעבדתי מוסמך בתכיפות של אחת ל 6- חדשים לפחות. במידה והממצאים של עופרת באוויר הם מעל לרמת הפעולה (0.025 מ"ג/מ"ק) נדרש לפעול להפחתת החשיפה. כמו כן נדרש לבצע בדיקות רפואיות. אדם העומד לעבוד במטווח נדרש לבדיקה רפואית ראשונית תוך חודש לפני תחילת העבודה, בידי רופא מורשה. אדם שהוגדר כעובד בעופרת נדרש לבדיקה רפואית חוזרת. בדיקה ראשונה תבוצע 3 חדשים לאחר תחילת עבודתו בעופרת ולאחריה תבוצע בדיקה רפואית חוזרת מדי 6 חדשים.
צעדים ניהוליים להפחתת החשיפה: אוורור מתאים בעמדות הירי ומניעת טורבולנציה בשטח המטווח. שימוש בציוד למיגון אישי מתאים.
פרסום הנחיות לגבי אופן שמירה על תנאי היגיינה ראויים ומניעת הוצאת זיהום עופרת מחוץ למטווח והבאתו לבית (ע"ג בגדים, נעליים וכו').
חל איסור אכילה, עישון, שתייה, לעיסת מסטיק במטווח. לפני האוכל, יש להקפיד על היגיינה אישית, שטיפת פנים, ידיים וציפורניים באמצעות מברשת סבון ומים זורמים וצחצוח שיניים, וכו'. הנחיות נוספות מפורטות בתקנות.
לסיכום,
חשוב לפעול למניעת חשיפה לעופרת על ידי נקיטה באמצעים משולבים, על מנת למנוע נזקים בריאותיים בקרב האנשים ששוהים ומתאמנים במטווח ולבני משפחותיהם, עקב הוצאת זיהום עופרת משטח המטווח וחשיפה של בני המשפחה.
הכותבת הינה מומחית בתחום הבריאות תעסוקתית-סביבתית, בעלת ניסיון אקדמי ויישומי לזיהוי והפחתת חשיפה לגורמי סיכון (30 שנים). הובלה וביצוע מחקרים אקדמיים ופרסום מאמרים בנושא חשיפה לגורמי סיכון תעסוקתיים וסביבתיים, בכתבי עת מקצועיים בעולם ובארץ. זוכת פרס מפעל חיים מטעם ר' אט"ל (2021) על המחקרים והפעילות לשמירה על בריאות המשרתים בצה"ל. מיסוד מסלול הגיהות והוראה אקדמית (2018-2021), בית הספר לבריאות הציבור, אונ' חיפה. כיום עמית מחקר. חברה בפורומים לאומיים מקצועיים. הכנת חוו"ד מומחה עבור פרקליטות המדינה והמגזר הפרטי, וייצוג בבתי משפט. ליצירת קשר: neches@gmail.com/054-9272455.