בימים אלו מושלמת ברמת הגולן הקמתה של חוות שבשבות רוח שלישית שעתידה לספק למשק החשמל הישראלי כ-200 מגה וואט חשמל. החוות המחוברות לרשת החשמל הארצית נדרשות למערך אבטחה ייחודי המתבסס על טכנולוגיות שלא היו בשימוש עד היום בישראל. על כך בראיון שקיימנו עם ערן שגיא – מחברת נקסטקום, מנהל הביטחון בפרויקט עמק הבכא.
ערך: עירד גיל
נקסטקום היא חברת תקשורת ואנרגיה מתחדשת. בתחום התקשורת עוסקת החברה במתן שירותים מרמת התשתית ועד לפתרונות מערכתיים ובעולם האנרגיה המתחדשת מספקת החברה פתרונות כוללים, גם לאתרי אנרגיה סולארית וגם לאתרים המתבססים על אנרגיית הרוח. בתחום האבטחה אנו מספקים פתרונות טכנולוגיים, אבטחה פיזית ופתרונות סייבר סקיוריטי וסקאדה –SCADA (Supervisory Control And Data Acquisition) שהן מערכות מחשב המשמשות לצורך פיקוח, שליטה ואיסוף נתונים.
פרויקט עמק הבכא
נכון להיום יש בגולן 3 פרויקטים של טורבינות רוח. אחד- עמק הבכא (100 מגה) פעיל מלא. פרויקט נוסף שנקרא "בראשית" שהוא פי 2 גדול יותר מעמק הבכא הנמצא בהקמה (מתוך 39 טורבינות מתוכננות הוקמו עד היום כ-20). הפרויקט השלישי שנקרא פרויקט "ארן" יכיל 18 טורבינות. הוא ממוקם בריכוז אוכלוסייה דרוזית ושם התגלו בעיות.
כל מתקן הפקת אנרגיה אשר מחובר לרשת החשמל הארצית נדרש לעמוד בסטנדרטים אבטחתיים מחמירים", מסביר ערן, "במסגרת פרויקט עמק הבכא אנחנו מטפלים בשני תחומים: תחום אבטחת הטורבינות ותחום אבטחת המבנים הסטטיים כדוגמת התחנה אליה מגיעה רשת האיסוף מכל הטורבינות. במתקנים אלו החשמל מומר ומוזרם לרשת החשמל הארצית.
החלק השני והמאתגר ביותר הוא ההגנה על טורבינות הרוח עצמן. פרויקט עמק הבכא הוא הפרויקט בו שולבה לראשונה בעולם מערכת הגנה הממוקמת על גבי הטורבינה עצמה.
האם פרויקט שכזה נחשב כמאוים?
"בהחלט, ישנם תסריטים רחבים מאוד לפגיעה. האיום על הטורבינה יכול להגיע מארגון "ירוק" שמתנגד לפרויקט בשל פגיעה, לדעתו, בנוף או בחי וכמובן מארגון טרור", מסביר ערן.
"משרד האנרגיה מגדיר רמות סיכון שונות לאתרים בהתאם להספק האנרגטי שהם מייצרים. אתרים ברמה א' כדוגמת פרויקט עמק הבכא מייצר, כאמור, 100 מגה ופגיעה בו עלולה לגרום נזק רציני לרשת הארצית. במידה והזרם מופסק באחת הוא עלול לגרום לקריסת אספקת החשמל בכל הארץ".
איך עובדת מערכת ההגנה?
"בשונה מהגנה על חווה סולרית בה הלוחות מרוכזים בשטח אחד הניתן לגידור, הרי בחוות הרוח הטורבינות מפוזרות על פני שטח גדול לרוב בשדות חקלאיים בהם מסתובבים חקלאים וכלים כבדים ולא ניתן להקיף אותן בגדר. כאן, למעשה, מתחיל האתגר הגדול. איך לוקחים אתר/מתקן כזה ומגנים על כל האלמנטים הנמצאים בו".
מה הוא איום הייחוס במתקן שכזה?
"אחד התסריטים החבלניים הכי משמעותיים מבחינתנו הוא הסיכון שמישהו יצמיד מטען לאחת הטורבינות ויגרום לקריסתה. יש לזכור שמדובר בבסיס ברזל עבה אשר הרדיוס שלו מגיע לכמעט 50 מ"מ. בסיס זה אמור להחזיק עומסי רוח ועומסי סיבוב מאוד גדולים ולכן הפגיעה בו אינה פשוטה.
לאור האמור לעיל ברור שמי שינסה לפגע בטורבינה יצטרך להשקיע מאמץ וזמן וכאן נכנס לפעולה מערך המצלמות המתקדם של חברת היקוויז'ן. פרסנו את המצלמות מעל בסיס הטורבינות במטרה לאתר את אותו מאמץ חבלני, אם אכן יקרה. מדובר במערכת חכמה הכוללת יכולות אנליטיקה מתקדמות היכולה להבדיל בין תנועה של מטיילים או חקלאים המתקרבים לטורבינה ואף יושבים בצילה לבין ניסיון חבלה במתארים שונים, ואין צורך להרחיב.
גם בתחמ"ש שהוא אתר הקליטה שהוגדר כמאובטח ברמה א' פרסנו מצלמות חכמות אשר מגינות על חדר השרתים ועוד. מערך זה מנותר ממוקד רואה מרוחק שבזמן אמת מתריע ומקפיץ את המאבטחים הנמצאים בחווה. את המוקד הרואה מפעיל 'מוקד מבצר'."
לאחרונה דיברו בחדשות על מוקד המאויש 24 שעות שנועד להגן על הציפורים מפני פגיעה.
"מדובר על החווה הפרוסה בחלקה הדרומי של רמת הגולן. בשטח זה וכחלק מהרישיון נפרסו מכ"מים המתריעים במוקד בכל פעם שעוברת באזור להקת ציפורים. במידה ויש חשש לפגיעה נשלחת פקודה לעצור את הטורבינה ולפנות את המסלול לציפורים".
ערן שגיא – שירת בחייל האוויר והיום משמש כמנב"ט פרויקט טורבינות הרוח.
אתר מונגש
אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.
סייגי נגישות
למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר
רכיב נגישות
באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.