בחזית הדיפנסטק

בחזית הדיפנסטק – השפעת הטכנולוגיות המפציעות על שינוי רף ביצועים ורמת אבטחה

הסקירה מציגה ארגז כלים טכנולוגי ותפיסתי המאפשר למנהלי אבטחה להעלות את רף הביצועים בארגונם, תוך מעבר מניהול מגיב לשליטה אקטיבית ומונחית נתונים במרחב. דרך ניתוח חקרי מקרה מאירועי ביטחון לאומי בולטים, המחבר ממחיש כיצד אימוץ מושכל של טכנולוגיות מפציעות אינו רק שדרוג טכני, אלא הכרח אסטרטגי לצמצום פערי מודיעין, לחיסכון במשאבים ולהשגת עליונות מבצעית. עבור קהילת הדיפנסטק והסטארטאפים, הסקירה משקפת את הפוטנציאל הטמון במימוש יכולות בשלות (Mature Capabilities) המותאמות לאילוצי השטח, תוך מינוף הניסיון המבצעי הישראלי לכדי תו תקן בינלאומי ויתרון תחרותי בשוק הגלובלי.

מאת: אור שלום

מושג הדיפנסטק (DefenseTech) מגדיר מחדש את גבולות הביטחון הלאומי והאזרחי והופך לעמוד השידרה של ה-HLS ועולמות האבטחה. אין מדובר עוד רק ברכש של חומרה, אלא גם באימוץ טכנולוגיות אבטחה מבוססות תוכנה, בינה מלאכותית וגמישות תפעולית. בעוד האבטחה המסורתית נשענה על פריסה סטטית ועין אנושית, הדיפנסטק מנגיש למנהל האבטחה טכנולוגיות דואליות (Dual Use) יכולות שפותחו עבור שדה הקרב ועברו התאמה מהירה או רבולוציה לצורכי ביטחון לאומי או לצורכי ה-HLS ובדגש על הגנת גבולות ותשתיות קריטיות. עבור מנהל האבטחה המודרני, טכנולוגיות אלו הן המוח שהופך מצלמות, רחפנים וחיישנים מרכיבים פסיביים למערכות אוטונומיות המסוגלות לזהות אנומליות בתוך שבריר שנייה. במציאות של מחסור חריף בכוח אדם ושחיקה במוקדים המבצעיים, טכנולוגיות אלו מקנות יכולות משמעותיות ומעבירות את הניהול ממצב של אבטחה פסיבית ותגובה לאירוע, למצב של שליטה מלאה במרחב: זאת תוך צמצום דרמטי של טעויות אנוש וסגירת מעגלי אבטחה בקצבים שהיו שמורים בעבר ליחידות עילית בלבד. הטלטלות הגיאופוליטיות של השנים האחרונות, וביתר שאת המלחמות שחווה ישראל, משפיעות גם הן על התעשיות הביטחוניות הגדולות ובנוסף גם על חברות פיתוח וסטארטאפים המכוונות לשוק הביטחון הלאומי. הצורך המיידי במענה לאיומים א-סימטריים מרחפנים עוינים ועד חדירות מורכבות למתקנים אסטרטגיים דחק את עולמות האבטחה לאמץ פתרונות וטכנולוגיות בחזית הגנת העורף בלוחות זמנים קצרים מאי פעם.
בתוך כך, האקו-סיסטם הישראלי בולט כחוד החנית העולמי; משלב בין ניסיון מבצעי שנכתב בדם לבין תרבות הסטארט-אפ המהירה ומאפשר למנהל הביטחון יתרון יחסי מובהק. המעבר לשימוש בטכנולוגיות מפציעות  (Emerging Technologies), הנתפסות ממילא, כבעלות פוטנציאל לשנות את פני המציאות משנה מן היסוד את מאזן הכוחות המבצעי. אימוץ מוקדם של פיתוחים אלו מאפשר להפוך אתגרים מורכבים להזדמנויות אסטרטגיות, תוך יצירת יתרון טכנולוגי מכריע.
מטרת סקירה זו היא מחד, להעניק למנהלי אבטחה, קב"טים ומנהלי סיכונים את ארגז הכלים הטכנולוגי והתפיסתי הנדרש להעלאת רף הביצועים בארגונם, תוך מעבר מניהול מגיב לשליטה אקטיבית ומונחית נתונים במרחב. מאידך, לשקף לקהילת הדיפנסטק – ליזמים, לסטארטאפים ולתעשיות הביטחוניות – את הפוטנציאל הטמון במימוש יכולות בשלות (Mature Capabilities) המותאמות לאילוצי השדה הקשיחים, ובמינוף הניסיון המבצעי הישראלי לכדי תו תקן בינלאומי. כדי להפוך את המושגים התיאורטיים לכלים יישומיים, הסקירה תשלב חקרי מקרה (Case Studies) מאירועי אבטחה וביטחון לאומי בולטים מהשנים האחרונות. ניתוח אירועים אלו ימחיש כיצד אימוץ מושכל של טכנולוגיות מפציעות אינו רק שדרוג טכני, אלא הכרח אסטרטגי לצמצום פערי מודיעין, לחיסכון במשאבים ולהשגת עליונות מבצעית. בכך, הסקירה שואפת לייצר שפה משותפת בין הדרג המבצעי לדרג המפתח. שפה זו תאפשר להפוך אתגרי ביטחון לאומי להזדמנויות אסטרטגיות גלובליות, ולהבטיח שחזית הטכנולוגיה תמיד תהיה צעד אחד לפני איומי המחר.

חקר מקרה 1: לקחי ניסיון ההתנקשות בעצרת הבחירות בפנסילבניה – מימוש ויישום טכנולוגיות AI ואנליטיקה במימד הגובה ככלי לשליטה במרחב.

אירוע ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בעצרת הבחירות בפנסילבניה (יולי 2024) מהווה קו פרשת מים בעולם האבטחה המבצעי, שבו הוכח כי הכשל המרכזי לא נבע ממחסור בכוח אדם, אלא מהיעדר עליונות טכנולוגית במימד הגובה ובפריפריה הסמוכה. המתנקש ניצל שטח מת על גג מבנה במרחק של כ-130 מטרים בלבד – טווח המצוי בתוך מעגל האיום המיידי, אך כזה שקשה מאוד לכיסוי אנושי רציף וסטרילי לאורך זמן. המעבר מתצפית אנושית מסורתית, המוגבלת על ידי הפיזיולוגיה האנושית ותנאי שחיקה, לשליטה אוטונומית, מתבטא במימוש יכולות סריקת נפח ורב-מימדיות. בעוד העין האנושית סורקת מישור אחר מישור, רחפנים המצוידים בבינה מלאכותית מבצעים תצפית דינמית ב 360- מעלות, מנתחים כל פיקסל ומזהים אנומליות צורניות כגון דמות השוכבת על גג או החזקת נשק עוד בשלב ההיערכות של התוקף. יתרון הדיוק והעקביות של טכנולוגיות הדיפנסטק מבטיח מערכת שאינה סובלת מהסחות דעת, המגדירה פוליגונים וירטואליים על גבי גגות וחלונות ומוודאת שכל חריגה תפעיל פרוטוקול תגובה מיידי. הערך המוסף המכריע טמון בקיצור דרמטי של ה- OODA Loop (זיהוי, הבנה, החלטה, פעולה) במקרה של פנסילבניה, מימוש טכנולוגי מבוסס AI היה מאפשר צימוד חיישנים החל מזיהוי החמוש על הגג, דרך הזרמת וידאו חי ישירות למכשיר הקצה של המאבטח, ועד לנעילה אוטונומית של אמצעי התצפית והאש על מקור האיום תוך שבריר שנייה. עבור מנהל האבטחה, הדיפנסטק הופך את המערך מניהול מאבטחים לניהול רשת אבטחה חכמה, המאפשרת שליטה מלאה בנפח המרחב, מונעת טעויות אנוש ומבטיחה מענים (סיכוליים) מיידים בזמן אמת. ניתוח אירוע זה ממחיש את הצורך באימוץ טכנולוגיות המאפשרות שליטה אקטיבית במרחב והיכולת להציף את החריג. כך לדוגמא, מימוש תפיסת הרחפנים כתגובה ראשונה, ה- (DFR (Drone as a First (Responder בשילוב אנליטיקת AI מתקדמת מהווה את חוד החנית של המעבר מאבטחה מגיבה לשליטה אקטיבית במרחב. תפיסה זו נשענת על הזנקה אוטונומית של רחפן ממארז ייעודי Drone-in-a-Box ( מיד עם קבלת טריגר מחיישני שטח, רדארים או זיהוי אקוסטי, מה שמאפשר הגעה לזירה בתוך שניות וקיצור דרמטי של זמן המענה הראשוני. הרחפן, המצויד בבינה מלאכותית בקצה, אינו מסתפק בשידור וידאו פסיבי אלא מבצע עיבוד נתונים בזמן אמת: הוא מסווג מטרות, מזהה דפוסי התנהגות חשודים כגון זחילה (התגנבות) או נשיאת אמצעי לחימה, ומבצע נעילה אוטומטית על איומים בתנועה. עבור מנהל האבטחה, שילוב זה מייצר היתוך מידע קריטי המספק תמונת מצב טקטית לכוחות האבטחה עוד לפני הגעתם לנקודה, ומעלה את רף הביצועים לרמה של עליונות מבצעית מלאה בכל תנאי שטח (לרבות מניעת אירועי אבטחה והצלת חיים).

חקר מקרה 2: מסיכול למניעה – ארכיטקטורת Predictive AI לניבוי דפוסי טרור זיהוי איסוף מל"מ ואיתור חשודים על רצף הזמן:

האתגר הקריטי ביותר בניהול אבטחה של מתקנים אסטרטגיים הוא חשיפת חתימת המל"מ (איסוף מודיעין) המקדימה לתקיפה מתוכננת. אירוע זה יכול להתבטא בשלל איומים החל מהתארגנות של חולייה לאיסוף מודיעין לצורך חדירה ועד לאיסוף מודיעין לצורך התארגנות פריפריאלית עם רחפני תקיפה. תוקף מקצועי מבצע סדרה של פעולות הכנה הכוללות ניתוח שטח, בדיקת ערנות, מיפוי שטחים מתים תזמון כוחות תגובה ומיפוי הזדמנויות תקיפה. בעוד שבמערכי אבטחה מסורתיים פעולות אלו מסווגות כרעשי רקע ומתפוגגות בשטף המידע, מימוש טכנולוגיות בינה מלאכותית הופכת את מערך האבטחה הפיזי לחיישן מודיעיני אקטיבי המזהה כוונה עוד לפני שלב הביצוע. יכולת זו נשענת על ארכיטקטורת ניתוח אנומליות רב-מימדי, המשתמשת בלמידת מכונה לניתוח חריגות זמניות ומרחביות בשגרת המתקן. המערכת מצליבה נתונים ממערכות זיהוי לוחיות רישוי ומאפייני רכב כדי לזהות דגימות חוזרות של השטח, ומייצרת ציון איום דינמי המבוסס על היסטוריית תנועה וניתוח גיאוגרפי. במקביל, טכנולוגיות ניתוח התנהגות מאפשרות לזהות תנוחות גוף המאפיינות תצפית או צילום, בעוד אלגוריתמים לזיהוי שוטטות מזהים מסלולי תנועה לא תפקודיים בנקודות תורפה טקטיות. השיא הטכנולוגי מתבטא בהיתוך נתונים המייצר בינה הקשרית לדוגמה, זיהוי רחפן על ידי חיישן אקוסטי המפעיל אוטומטית מצלמות פריפריה לאיתור המפעיל המסתתר. מנוע חוקים חכם מאפשר הגדרת תנאים נסיבתיים מורכבים, ובכך בונה תמונת מצב מבצעית אחודה המעניקה למנהל האבטחה את זמן הזהב לסיכול מוקדם. טכנולוגיה זו מוציאה את היוזמה מידי התוקף והופכת את האבטחה הפיזית למצודה דיגיטלית חכמה, המנוהלת על בסיס נתונים מוצקים ולא על פי תחושות סובייקטיביות. השימוש בטכנולוגיות דיפנסטק ובינה מלאכותית אינו מוגבל רק לזמן אמת, עוצמתו המכרעת מתבטאת ביכולת להריץ את הזמן לאחור ולבצע תחקיר פורנזי חכם גם לאחר אירוע. אם באירוע מרתון בוסטון (2013) נדרשו החוקרים לסרוק עשרות אלפי שעות וידאו ידנית במשך ימים, טכנולוגיית הדיפנסטק של היום מאפשרת לבצע התכת מידע רב-שכבתי בתוך דקות, תוך הצפת מחט מתוך ערימת השחת הדיגיטלית. יכולת זו הופכת את ארכיון הווידאו למסד נתונים דינמי ובר-חיפוש )טקסטואלי(, המאפשר לחשוף את חתימת המל"מ )איסוף מודיעין( שהוחמצה בזמן אמת החל מהתארגנות חוליה לחדירה קרקעית ועד להיערכות פריפריאלית באמצעות רחפני תקיפה.
התרומה הטכנולוגית נשענת על סינופסיס וידאו, המאפשר דחיסת שעות צילום לכדי רצף אירועים סימולטני, ועל חיפוש מבוסס תכונות המציף דמויות ואובייקטים לפי מאפיינים פיזיים ספציפיים לאורך כלל מצלמות המערך. השיא המבצעי של המימוש בדיעבד מתבטא בניתוח מסלול רב-מצלמתי ובחשיפת ביקורים חוזרים בשטח (Recurrence Analysis) המאפשרים להוכיח כיצד נקודות בודדות של אירועים שגרתיים לכאורה, כגון רכב שדגם את הפריפריה בשעות הלילה או רחפן עוין שסרק שטחים מתים לאיסוף דפ"אות מתחברות לכדי תמונת איום אחת. באמצעות אלגוריתמים של בינה הקשרית, המערכת מזהה שיתופי פעולה חשודים וחשיפת חוליות טרור עוד בשלבי התכנון וההכנה, שבהם התוקף פגיע ביותר לחשיפה. בכך, הטכנולוגיה הופכת את הארכיון מנכס סטטי למכפיל כוח אסטרטגי המאפשר סגירת פרצות מבצעית, הוכחת יתרון טכנולוגי מוחץ במימד הגובה, וניהול הגנה מבוסס נתונים מוצקים ולא על פי תחושות בטן בלבד.
בין אם בזמן אמת ובין אם בדיעבד, טכנולוגיית תמצית הווידאו (Video Synopsis) מהווה דוגמה קלאסית לאימוץ טכנולוגי המממשת עליונות מבצעית ומשדרג משמעותית את רף ביצועי האבטחה. פריצת הדרך המדעית, אפרופו טכנולוגיות מפציעות, חוללה ואיפשרה מהפכה בתחום על ידי המרת אלפי שעות צילום גולמי למסד נתונים נגיש ומזוקק, תוך שימוש בדחיסת זמן ויזואלית וחיפוש מבוסס תכונות (Attribute-based Search). השיא
המבצעי של יכולת זו מתבטא בניתוח מסלול רב-מצלמתי ובחשיפת ביקורים חוזרים (Recurrence Analysis) המאפשרים למנתח המודיעין לחבר נקודות אקראיות לכדי תמונת איום קונקרטית החל מזיהוי רכב חשוד בפריפריה בשעות הלילה ועד לחשיפת דפוסי איסוף מל"מ המבוצעים באמצעות רחפנים. בכך, הטכנולוגיה הופכת את הארכיון מנכס סטטי למכפיל כוח אסטרטגי חי, המשנה את הפרדיגמה הארגונית: מעבר מהמתנה פסיבית לאירוע וניהולו בדיעבד, לסיכול פרו-אקטיבי בזמן אמת עוד בטרם המעבר של התוקף לשלב הביצוע. יכולת זו מעניקה למנהל האבטחה שליטה מלאה במרחב האבטחה, ומבטיחה תגובה נחושה המבוססת על נתונים מוצקים ולא על השערות, ובכך היא מעמידה אבטחה חכמה אל מול איומי הטרור המורכבים של ימינו.
יישום נוסף של טכנולוגיות אלו בא לידי ביטוי במתקני תשתית רגישים, מרכזי תחבורה (Hubs) ומעברי גבול, כגון שדות תעופה. כאן, המעבר לאבטחה מונחית נתונים מאפשר לפתור את הפרדוקס שבין זרימת קהל אדירה לבין הצורך בסטריליות ביטחונית. שימוש באנליטיקת פנים מתקדמת (Face Recognition) המותאמת לתנאי שטח קשים, כגון זו המיושמת בנמלי תעופה מובילים בעולם מאפשרת זיהוי של גורמים עוינים בתוך המון אדם בזמן אמת, תוך התגברות על מכשולי זווית, הסתרה או תאורה מאתגרת. מעבר להיבט הסיכולי, הטכנולוגיה מייצרת ערך דואלי (Dual Value) היא מאתרת איומים מחד, ומייעלת את זרימת הנוסעים מאידך, ובכך אף הופכת את מערך האבטחה משומר סף פסיבי למנוע צמיחה תפעולי.

חקר מקרה 3: אבטחת אולימפיאדת פריז – מאבטחה פסיבית לאבטחה מונחית נתונים

ההיערכות האבטחתית למשחקים האולימפיים בפריז 2024 הגדירה מחדש את רף הביצועים בעולמות הדיפנסטק, תוך מעבר מתפיסה של סינון פיזי סטטי לניהול מרחבי דינמי מונחה נתונים בסביבה עירונית רועשת ומורכבת. המושג אבטחה מונחית נתונים בא לידי ביטוי בהפיכת הווידאו והחיישנים מזרם תמונות פסיבי למסד נתונים דינמי ומידע על מידע(Metadata), המאפשר למערכות לקבל החלטות מבוססות עובדות ולא רק תצפית אנושית. ליבת הארכיטקטורה נשענה על הטמעת אלגוריתמים מתקדמים לניתוח וידאו מבוססי למידה עמוקה שאפשרו זיהוי אנומליות וניתוח לחיזוי נקודות כשל ביטחוניות כמו גם בטיחותיות.
יישום זה קיבל ביטוי מוחשי בטקסי הפתיחה לאורך נהר הסיין, שם הוגדרו פוליגונים וירטואליים על גבי גגות ומרפסות: זיהוי דמות במיקום חריג הקפיץ התראה מיידית למוקד האחוד ששיעבד מצלמות תרמיות לאימות האיום בזמן קצר של 2 שניות. במימד האווירי, הופעלה מערכת רב-שכבתית להגנה מפני רחפנים (C-UAS) שביצעה היתוך חיישנים בין מכ"מים טקטיים מסוג AESA לחיישני RF , מה שאיפשר יירוט אלקטרוני ממוקד של כטב"מים עוינים מבלי לשבש את רציפות התקשורת העירונית. זאת ועוד, היכולות ואימוץ הטכנולוגיות המתקדמות בא לידי ביטוי גם ביכולת לייצר תאום דיגיטלי (Digital Twin) של זירות האירוע, שאיפשר למנהלי האבטחה להריץ סימולציות בזמן אמת ולסגור מעגלי סיכול בזמן קצר תוך צמצום משמעותי של העומס הקוגניטיבי על המפעיל האנושי. מהפקת הלקחים בפריז עולה תובנה ניהולית מכרעת: העליונות המבצעית בניהול מונחה נתונים
אינה נשענת על כמות החיישנים, אלא על רמת האינטגרציה ביניהם והיכולת להפוך את המידע הגולמי לתובנות אופרטיביות.
עבור מנהל האבטחה המודרני, השקעה בתשתיות המאפשרות היתוך מידע בין-מימדי (אוויר-קרקע-סייבר) ושימוש בבינה מלאכותית מנבאת לזיהוי דפוסי "זרימה הפוכה" בקהל, הם הכרח אסטרטגי הממיר את האבטחה ממערך מגיב פסיבי ליכולות מהירות, שיפור רף האבטחה, המבוססת על מדדים מדעיים מוצקים ויכולת חיזוי מוקדמת אל מול איומי הטרור הא-סימטריים של ימינו. עבור מנהל האבטחה המודרני, אימוץ טכנולוגיות דיפנסטק אינו בגדר שדרוג טכני, אלא ליבת האחריות המבצעית והדרך היחידה להפוך את המערך למערכת ניהול מונחית נתונים המאפשרת פעולה בזמן אמת אל מול איומים א-סימטריים. עם זאת, המעבר לעליונות טכנולוגית מחייב את התעשייה להתמקד בפיתוח יכולות בשלות (Mature Capabilities), המסוגלות לגשר על הפער שבין אב-טיפוס מבריק לכלי עבודה יציב וחסין המותאם לאילוצים הקשיחים של השדה – החל משיהוי מינימלי (Low Latency) ועד לאינטגרציה חלקה (Interoperability) עם מערכות קיימות.
לסטארטאפים ולחברות הביטחוניות בישראל ניתנה כיום הזדמנות היסטורית: השילוב בין הניסיון המבצעי המצטבר מההתמודדות עם איומי ההווה לבין תרבות היזמות המהירה, הופך את ישראל למעבדה העולמית לטכנולוגיות ביטחון לאומי. חברה שתשכיל לפתח טכנולוגיה המוכחת תחת איומי אמת בישראל, מחזיקה בידה תו תקן מבצעי בעל ערך אסטרטגי שאין שני לו בשוק הגלובלי. זהו הרגע שבו החדשנות הישראלית פוגשת את הצורך הקריטי בביטחון לאומי, ומייצרת יתרון טכנולוגי מוחץ שמבטיח חוסן פנימי לצד הובלה עולמית בשוק האבטחה של המחר.
עבור מנהל האבטחה המודרני, אימוץ טכנולוגיות דיפנסטק אינו בגדר שדרוג טכני, אלא ליבת האחריות המבצעית והדרך היחידה להפוך את המערך למערכת ניהול מונחית נתונים, המאפשרת פעולה בזמן אמת אל מול איומים א-סימטריים. הטלטלות הגיאופוליטיות של השנים האחרונות, וביתר שאת המלחמות המודרניות שחוותה ישראל, יצרו האצה עבור תעשיות הביטחון. הצורך המיידי במענה לאיומים מרחפנים ומעופפים עוינים עובר באיומים על תשתיות קריטיות ואסטרטגיות כמו גם איומי הטרור, דחק את עולמות האבטחה לאמץ פתרונות AI בחזית הגנת העורף בלוחות זמנים קצרים מאי פעם.
בתוך כך, האקו-סיסטם הישראלי בולט כחוד החנית העולמי, כאשר השילוב בין ניסיון מבצעי שנכתב בדם לבין תרבות הסטארט-אפ המהירה, מאפשר למנהל הביטחון יתרון יחסי מובהק ומינוף אסטרטגי של הטכנולוגיה המקומית כסטנדרט בינלאומי. עם זאת, המעבר לעליונות טכנולוגית מחייב את התעשייה להתמקד בפיתוח יכולות בשלות המסוגלות לגשר על הפער שבין אב-טיפוס מבריק לכלי עבודה יציב וחסין המותאם לאילוצים הקשיחים של השדה – החל משיהוי מינימלי (Low Latency) ועד לאינטגרציה חלקה (Interoperability) עם מערכות קיימות.

במבט לעתיד

אנו ניצבים בפני האצה טכנולוגית חסרת תקדים שתונע על ידי שלושה וקטורים מרכזיים: אוטונומיה מלאה של מערכי סריקה, בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) לסימולציה של תרחישי קיצון, ומחשוב קצה (Edge AI) עוצמתי שיאפשר קבלת החלטות מקומיות ללא תלות בענן. השלכות אלו יביאו לכך שהטכנולוגיה לא רק תזהה איומים, אלא תספק המלצות אופרטיביות לסיכול בזמן אמת, מה שיקצר את ה- OODA Loop לרמת אלפיות השנייה.
לסטארטאפים ולחברות הביטחוניות בישראל ניתנה כיום הזדמנות היסטורית: חברה שתשכיל לפתח טכנולוגיה מתוך צרכים וניסיון מבצעי, מחזיקה בידה תו תקן מבצעי בעל ערך אסטרטגי שאין שני לו בשוק הגלובלי.
מימוש פוטנציאל זה מחייב הידוק של קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה. רק זרימה ישירה של מחקר בסיסי פורץ דרך מהמעבדות אל קווי הייצור תבטיח שהאלגוריתמיקה הישראלית תישאר צעד אחד לפני האויב. זהו השילוב הסינרגטי בין העומק המדעי לניסיון המבצעי שיוצר את ה'די-אן-איי' הייחודי של החדשנות המקומית. זהו הרגע שבו החדשנות הישראלית פוגשת את הצורך הקריטי בביטחון לאומי, ומייצרת יתרון טכנולוגי מוחץ שמבטיח חוסן פנימי לצד הובלה עולמית בשוק האבטחה של המחר.

הכותב הינו אור שלום, מומחה ואסטרטג בתחומי ה-DefenseTech, ה- HLS, טכנולוגיות אבטחה מתקדמות וסייבר. בעל ניסיון רב-שנים בליווי משרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות, חברות וסטארטאפים טכנולוגיים במגזר הפרטי והציבורי. במסגרת פעילותו, הוא מתמחה בייעוץ אסטרטגי, תכנון ובניית מערכי הגנה מורכבים, וכן בפיתוח עסקי לגופים ביטחוניים תוך שילוב פתרונות חדשנות וטכנולוגיות מפציעות  (Emerging Tech). מומחיותו משלבת הבנה עמוקה של עולמות האבטחה הפיזית והדיגיטלית, לצד הובלת הכשרות מקצועיות ייעודיות לדרגי ניהול וביצוע. עבודתו מתמקדת בחיזוק החוסן הארגוני והלאומי באמצעות טכנולוגיה עילית וחשיבה אסטרטגית פורצת דרך.