השפעת שוק פתרונות ה-ANTI DRONES העולמי על תכנון הגנה טקטית ומענים אל מול איומי הכטב"מים

השפעת שוק פתרונות ה- ANTI DRONES העולמי על תכנון הגנה טקטית ומענים אל מול איומי הכטב"מים

השימושים ברחפנים טקטיים לצרכי תקיפה, הינו מגוון והוא כולל יכולות מתקדמות לצרכי תצפית ואיסוף מל"מ, יכולות הטלה, ירי ומשימות נפץ והתאבדות כמו גם שילוב של מספר תכונות ברחפן אחד. אי לכך, הצורך של גופי האבטחה ביכולות איתור כטב"מים ויכולת התגובה מולם – הינה מהותית. במאמר זה נעסוק בפתרונות ומענים מסחריים להגנה טקטית מפני רחפנים, תוך מיקוד על אתגרי האבטחה ועל תהליכי האפיון כהשלכות מאירועים בזירה הבינלאומית.

מאת: אור שלום – יועץ ומומחה לאבטחת סייבר

מתקפת הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) על חברת ארמקו בערב הסעודית היא עליית מדרגה והוכחת יכולת לאיומי האבטחה הנשקפים מהכטב"מים ובכללם גם רחפנים טקטיים המופעלים מרחוק.  אירוע זה הוכיח יכולת חבלה בתשתית קריטית, הסבת נזקים בטיחותיים עם פוטנציאל משמעותי לפגיעה סביבתית, פגיעה בחיי אדם ולא פחות חשוב – פגיעה משמעותית בתהליך ייצור נפט כשאומדן הנזק שלו מוערך במיליוני דולרים. אירוע זה הוא גם עדות לכך כי היריב מבצע איזון מתמיד בין דרכי פעולה הנשענים על הזדמנויות תקיפה בסייבר לבין מבצעים במימד הפיזי. משכך, המצב מחייב סינרגיה בין גופי הגנת הסייבר והאבטחה הפיזית במטרה לגבש רמת אבטחה טובה עוד יותר, בדגש על מתקנים רגישים.

כאמור, השימושים ברחפנים טקטיים, הינו מגוון והוא מאפשר יכולות מתקדמות לצורכי תצפית ואיסוף מל"מ, יכולות הטלה, ירי ומשימות נפץ והתאבדות כמו גם שילוב של מספר תכונות ברחפן אחד. ביצועי הכלים, מרחק, מהירות וגובה טיסה וכמובן יכולות נשיאה. הפונקציונאליות הולכת ומשתפרת גם הודות ליכולות המזעור, החומרים, מתודולוגיות עיצוב, שימוש באביזרים וחיישנים התורמים גם ליכולות אוטנטיות, חמקנות ועוד.

אתגרים בתכנון ההגנה אל מול הרחפנים:

לרחפנים שימושים מגוונים כדוגמת שימושים חקלאיים, משימות הפצה ושליחויות, צילום ותצפית, ניטור לצרכים אזרחיים, משימות הצלה ועוד. עובדה זו מייצרת, מן הסתם, תנועה של רחפנים שתלך ותתרחב. כפועל יוצא מכך, למתקנים בעלי רגישות בטחונית נדרשות יכולות ומערכות לגילוי וסיווג הרחפן כידיד או כעוין. הרחפנים הטקטיים פועלים מחוץ לכיסוי המכ"מ האווירי שמוכוון, ע"פ רוב,  לאתר מטוסים בגדלים מסוימים, מהירות וגובה שונים. במחקר מעניין שערכו האמריקאים כחלק מבחינת 10 טכנולוגיות שונות לגילוי רחפנים עלה כי שילוב יכולות של זיהוי אותות שידור וידאו, תדרי רדיו, וטכנולוגיות Light Detection and Ranging  LIDAR) ) ישפר משמעותית את היכולת לאתר את הרחפנים גם בסביבות אורבניות (בהן יכולת הזיהוי מורכבת קצת יותר בשל רעשים סביבתיים, עומס אותות ותדרים). בנוסף לכך, שילוב יכולות AI יסייע ליכולות זיהוי סוג הרחפן ותכונות נוספות במטרה להכריע האם מדובר ברחפן עוין/ידיד או תמים.

הגם שקיימים פתרונות של מכ"מים טקטיים לגילוי בטווחים קרובים קיימים אתגרים בתהליכי חישוב גודל העצם וישנה סבירות גבוהה להתראות שווא למפעילי המכ"מ. כמענה אפשרי לכך, קיימות יכולות גילוי אקוסטיות היכולות לאתר רחפן ממרחק של 500 מטרים, עובדה שתאפשר זמן תגובה סביר.

תכנון מעני אבטחה לאיומי הרחפנים הטקטיים חייב להתבסס על ניתוח איומים אפשריים ביחס לשטח הסביבה (לרבות טווחים, שטחים פתוחים, השפעות סביבתיות אפשריות). הניתוח יעלה איומים שונים וישליך, מן הסתם, על אופי הטמעת הפתרון ותהליך הנטרול. כך, לדוגמא, בניתוח איומים הנובעים מרחפנים לאזורי בתי כלא. הסטטיסטיקה והמודיעין יתמכו כי האיום הנובע משימוש ברחפנים באזורים אלו הוא בעיקר לצורכי איסוף מל"מ, התרסה או הברחת אמל"ח.  בהתאם לכך, המענה המתבקש לטיפול בסביבה זו יהא במנגנון השמדה איטי, כדוגמת שימוש ברובה RF כחוסם תדרים תוך מטרה לבצע תהליך מבוקר של השמדה מבלי לסכן חפים מפשע (Soft kill) – בטח ובטח כאשר מדובר באזורים אורבניים. ככלל, ההתמודדות באזורים אורבניים או מקומות הומי קהל כדוגמת אצטדיונים היא התמודדות מורכבת המחייבת מענה ותכנון שמשלב גם יכולת השמדה רכה, רחוקה ונשלטת ככל הניתן. כחלק מהיערכותם של הצרפתים לקראת האולימפיאדה בשנת 2024 הוכחה יכולת של השמדה מבוקרת רחוקה (יחסית) ומהירה של רחפנים באמצעות לייזר. תובנות הצרפתים מהניסוי היא ביחס לאטרקטיביות כחלק מהגנה על מתקנים צבאיים ואסטרטגיים ובייחוד לאור העובדה שהיא נותנת מענה לרחפנים הקרובים או לעצמים שלא מתגלים ע"י מכ"מ. גם באזורי תעופה שבהם, עפ"י רוב, קיימת יכולת וכיסוי לזיהוי רחפנים בהתאם לצורך המבצעי, ניתן להתבסס על מערכות חסימה טקטיות. עם זאת, קיימות היום לא מעט מערכות מובנות המאפשרות לרחפן להתמודד עם חוסמי ה-GPS (על שיטות התמודדות כנגד אלו נדון בהמשך). בלא מעט אירועים תנועת הרחפנים השפיעה באיומיה ושיבשה את ההמראות והנחיתות בשדות תעופה שונים בעולם. בשנת 2018 מספר רחפנים טסו בסמיכות למנחת שדה התעופה גטוויק בזמן שהמשטרה הפעילה צוותים רבים אך לא הצליחה לאתר את מפעילי הרחפנים. כשבועיים לאחר מכן התרחש אירוע דומה גם בשדה התעופה הית'רו. שיקולי האבטחה באירועים אלו הם מעניינים בשל העובדה כי למרות האיום וההשבתה הוחלט לא להשתמש במערכות ירי קינטיות מתוך החשש לפגוע בחפים מפשע.

בניתוח האיומים וגיבוש מענים לזיהוי רחפנים בקרבת שיירה של אישיות מאובטחת, קיימים שיקולים שונים. קיימת אפשרות למענה מיידי בירי קינטי (ככל שהאיום קרוב לאישיות ובתנאי שלא נשקפת סכנה מהירי), חסימה טקטית ע"י שימוש ברובה RF/מערכת דומה או נטרול מראש של כלל תדרי הרדיו, חסימת אותות GPS כחלק משיתוק של המקום. במספר אירועים שונים ומעניינים הוכח הצורך בהיערכות מבעוד מועד לקראת תרחישים כאלו. בעת נאומה של אנגלה מרקל בכנס של המפלגה הנוצרית הדמוקרטית הוטס רחפן לאות מחאה, התרסה והבכה. ההיערכות בזירה זו אף היא מאתגרת בשל הצורך באופרציה טקטית מקומית ניידת (המכסה עפ"י רוב רדיוס של בין 1 ק"מ ל- 3 ק"מ) ומצריכה גם מיומנות של צוותי אבטחה, יכולת כיסוי של 360 מעלות גם בתנועה וכן שיקולים נוספים והיערכות מתאימה לחסימה אלקטרומגנטית מסוג זה מתוך חשש לפגוע בספקטרום הרחב ובתוך כך גם בתדרים והמערכות המשמשות את כוחות האבטחה וההצלה.

לצד אלו, קיימת גם ההתמודדות מעניינת אל מול מערכות מובנות או מורכבות על הרחפן במטרה לחסום ניטור וחסימה תוך מטרה לאפשר לכלי להמשיך במשימתו. זאת, באופן המאפשר לרחפן להתגבר על מכשולים גם בהיעדר תקשורת. התגברות על חוסמים באמצעות חוסם לחוסם וכן היכולת לדלג לתדרים אחרים, כמו גם היכולת לבצע משימה גם בהיעדר תקשורת – היא יכולת מטרידה ובעייתית. במסגרת הוכחת יכולות של גופי מחקר ואקדמיות בעולם הוכחו יכולות אוטונומיות מעניינות המאפשרות לרחפנים לפעול במוד של שגר ושכח באופן מונחה משימה עפ"י תוכנית שהוזנה מראש. במחקר של קבוצת חוקרים סינים הוכחה יכולת אוטונומית של להקת רחפנים שהוכיחו יכולת הימנעות ממכשולים כמו גם הימנעות מצורך ותלות במערכות חיצוניות כדוגמת GPS. מניעת תלות במערכות חיצוניות כדוגמת ה-GPS מתאפשרת, בין היתר, בשל שילוב רכיבי צילום בכיסוי עמוק וחיישנים.

אלו מול אלו – קיימים מספר מענים שהבולטים שבהם הם מענים של ירי קינטי או יירוט רחפן באמצעות רחפן (המגיע למהירויות של 200 קמ"ש) ומטיל רשת מקרוב או רחפן "מתאבד". בשנה שעברה ערכו האמריקאים במשך שלושה שבועות ניסוי לבחינת מערכות קינטיות. תבחיני הניסוי היו מעניינים לאור העובדה כי קיימת דרישה למערכת קינטיות מסחריות זולות שאינן עולות על 37000$ למערכת.

באזורי גבולות בהם קיים צורך במענה מיידי ומהיר וכן בהתאם לתוואי השטח, ניתן לממש מענים באמצעות ירי קינטי. הנטרול הקינטי יכול להתבצע באמצעות לוחם או בתהליך גילוי ונטרול באוטומציה מלאה. כיום קיימות לא מעט מערכות ופיתוחים של עמדות נייחות או ניידות או מערכות רובוטיות ייעודיות למטרות השמדה.

תהליך גיבוש המענים ובניית תוכנית התמודדות, כאמור, חייבת להתבסס על ניתוח איומים סביבתיים במטרה להטמיע את היכולת והטכנולוגיה המתאימה ביותר. בנוסף קיים גם הצורך לאתר גם את מפעילי הרחפנים בעיקר בסביבות הקרובות. האירוע בשדות התעופה בבריטניה המחיש את הקושי בתהליך החקירה המבצעי ובאיתור המפעילים באופן שהשפיע על העיכוב ועל חוסר יכולת לסגור את האירוע בזמן סביר. מחקר שפורסם ע"י החוג למערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון הוכיח יכולת מסוימת לאיתור המפעילים עפ"י דפוסים, מאפיינים וניתוח התדרים. על אף שקיימים עוד אתגרים ביכולת לאתר את הרחפנים ולהתגבר על רעשי רקע סביבתיים ויכולות הצלבה, קיימות כבר מספר טכנולוגיות וקונספטים המאפשרים יכולות מימוש.

הכותב הינו מומחה לאבטחה וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק. בעל תואר שני ובעל הסמכות אזרחיות וממלכתיות בעולמות אבטחת המידע והסייבר. בין היתר, עוסק בייעוץ לגופים וחברות בניהול סיכונים, חדשנות, תכנון ואפיון מערכי אבטחה טכנולו־גיים, מוכנות אבטחתית להתמודדות עם איומים טכנולוגיים (כולל אימוני מנהלים ואימוני Hands on לצוותים הטכניים), פיתוח עסקי לחברות בתחומי ה-HLS והסייבר ומוביל מרכזי מצוינות ותוכניות הדרכה מתקדמות בסייבר ו-HLS לגופים שונים בסקטור האזרחי, הביטחוני, התעשיות והאקדמיה.