אחד בשביל כולם וכולם בעד אחד (מתוך מהדורה מיוחדת)

אחד בשביל כולם וכולם בעד אחד

בתמונה: רוני פלמר

אירועי השביעי לאוקטובר העירו את הטוב שבנו כעם, ישראל היפה, המתאחדת, התורמת והרואה בקולקטיב הישראלי משהו מעבר להיותנו אוסף של אינדיבידואלים שבחרו לשבת על חלקת ארץ זו. אלפי התארגנויות וולונטריות לטובת החיילים, הפצועים, נפגעי החרדה, המפונים, כיתות הכוננות, החקלאים והעסקים הקטנים ומאות מטרות נעלות אחרות צצו תוך ימים ברחבי הארץ. אך יש כאלה שזו להם דרך חיים כבר למעלה משני עשורים ועם אחד מהם בחרנו לשוחח.

כתבתה של אורית פרנקו

הכירו את רוני פלמר בן 47, מירוחם, נשוי לענבר ואב ל-5 בנות. רוני נולד בת"א ואת שירותו הצבאי עשה ביחידת המסתערבים של שמשון ובהמשך היה בצוותי ההקמה של יחידת "אגוז". לאחר שירות קבע קצר ביחידה נקרא להקים את יחידת המילואים של היחידה.

"בגיל 17 השתתפתי במסע לפולין שהיווה אירוע מכונן בחיי, אז הבנתי את חשיבותה של מדינת ישראל לנו כעם וכמה חשוב לוודא שזו תהיה מדינה שהכי טוב לחיות בה בעולם. מחשבה זו העמיקה והתחזקה כאשר אחרי הצבא, בשונה מרבים מחבריי שיצאו לטרקים בעולם במסגרת הטיול הגדול אחרי הצבא, התארגנו כמה חברי ילדות; אופיר פישר, זאביק יעקובוביץ וניר בלושטיין, לצאת לטרק פה בישראל. במסגרת טיול זה שאלנו את עצמנו – מה האתגר האזרחי החשוב ביותר למדינת ישראל שיכול לאחד אותנו? והגענו לתובנה ש-75% משטח הנגב והגליל לא מפותחים, לא מיושבים וחשופים ושם אנחנו צריכים להיות. החלטנו להקדיש את חיינו לנושא זה ולהמשיך ולבנות את המדינה כאשר את המאמץ אנחנו מרכזים בנגב ובגליל. לימים אופיר ואני החלטנו להקים את תנועת 'אור'."

אל הנגב והגליל

"היעד אותו הצבנו בפני עצמנו היה להביא לנגב ולגליל 4 מיליון תושבים ולייצר מיליון וחצי מישרות שיעניקו לתושבים ביטחון, חוסן ומוגנות תוך הרבה מאוד לכידות ומעורבות חברתית. כך נבנה מודל שנקרא 'שכונה כקהילה'. שאלנו את עצמנו מה יגרום לאנשים להגיע ולהישאר והגענו לתובנה שיש להקים ערים מעבר להתיישבות הכפרית שתקלוט, לכל היותר, 20% מהמתיישבים כאשר כ-80% מהם יעדיפו לגור בערים. לאור תובנה זו, היה צריך לבנות מודל שיתאים לערים אשר ייצור מהשכונות קהילות שמונות כ-3000 איש העוסקות בבריאות, תרבות, חינוך, תעסוקה כאשר בכל קהילה כזו יש רכז והפעלות וכל מה שיכול לגרום לאותה שכונה לתפקד כקהילה חיונית ובעלת משמעות.

אני שמח וגאה לומר שעד היום הקמנו 9 ישובים חדשים, חיזקנו למעלה מ-50 מושבים וקיבוצים, פעילים ב-12 ערים בנגב ובגליל, שזה מיקוד הפעולה שלנו, העלנו לקרקע למעלה מ-40 גרעיני התיישבות ובסה"כ יש לנו עוד מעט כ-50,000 חלוצים בקהילות אור.

מתוך הפעילות הזו הבנו שהצורך בקהילות הוא המפתח לחוסן, לביטחון, למוגנות, למוכנות, לאחריות ולערבות ההדדית בינינו. הבנו שרוב תושבי המדינה (91%) חיים בערים ולא מוכנים לתרחישים של משבר ביטחוני, אקלים, רעידת אדמה, חוסר במזון, אנרגיה ותקשורת".

"תנועת אור" – נכון להיום כוללת התנועה תשעה צוותי עבודה בתחומי בניית אסטרטגיה, חזון, מידע, גרעינים, קהילות, התיישבות, הפקה, ממשל, משאבים ואלפי פעילים בישובים. זו עמותה המתקיימת יותר מ-20 שנה מתרומות ומעט סיוע של הרשויות והמדינה.

7.10.23

"ה-7.10 כמו את כולם תפס גם אותנו בהפתעה אך מהר מאוד הבנו שיש כאן אירוע בסדר גודל שלא הכרנו ושאנו חייבים להתגייס ולסייע. תוך כמה שעות החלטנו ארז אשל ואני כיו"רים משותפים של ארגון 'לב אחד' (קהילת הסיוע האזרחי בחירום) לפתוח את החמ"לים של לב אחד, כאשר הרעיון של שכונה כקהילה שפותח בתנועת אור, ישמש כמודל וכבסיס למענה הנדרש היום בתחום הביטחון האישי, החוסן הקהילתי והמענה הרפואי במידה ויידרש. אי לכל זאת, היה מתבקש וטבעי לחבר במאמץ זה את ארגון 'השומר החדש' בהובלתם של יואל זילברמן ואון ריפמן."

"משמר הבית"

"ידענו שעל מנת לחבר את היכולות של כולם צריך למצוא מנהל שיתחיל להקים את האירוע כולו, אדם בעל ניסיון והכרה בניהול משברים ברמה הלאומית. פנינו לאל"מ במיל' טליה לנקרי שביצעה בעברה מספר תפקידי שטח ומטה במטה הכללי בתחום המוכנות לחירום, ולאחר שחרורה מצה"ל שימשה כסגנית ראש 'המטה לביטחון לאומי' אשר במסגרתו הייתה אחראית, בין היתר, על תכלול הפעילות הלאומית בעת משבר הקורונה. טליה התבקשה לעמוד בראש המערך שקיבל את השם 'משמר הבית' שמטרתו להציע תפיסת הפעלה שמתרגמת את השכונה הקהילתית בשגרה למשמר הבית בחירום ובמילים אחרות – זה אומר שלכל שכונה תהיה מסוגלות ליצור את המענה שלה בתחומי קהילה, רפואה וביטחון".

רעיון גדול וחשוב אך כיצד ניתן לממשו בשטח?

"מימוש הרעיון מחייב שיתוף פעולה הדוק עם מספר גורמים ובראשם ראש הרשות וצוותו, פיקוד העורף, היקל"ר, משטרה, משרד הפנים ומשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים. עם כל רשות אנו בונים 'שולחן עגול' כאשר לכולם מטרה משותפת. אנחנו מסתכלים על המפות ומציגים את תפיסת ההפעלה שגיבשנו. כאמור אנו מחלקים את העיר לשכונות או רבעים כאשר השאיפה היא ליצור קהילות בנות כ- 3000 תושבים כל אחת. בכל קהילה מאתרים את אלו שיכולים להיות רכזי שכונות, רכז קהילה, רפואה וביטחון. לאחר איתור הרכזים עוברים לגיוס צוותי המתנדבים בכל תחום והשלב הסופי הוא  גיבוש והכשרות מקצועיות; הגנה עצמית, תפיסת ביטחון, חילוץ והצלה וכדומה. במקביל, מביאים ציוד בסיסי רפואי ואחר, פתרונות קשר, מערכות שו"ב ועוד.

הדבר האחרון הוא מיפוי הקהילה עצמה – התושבים. ממפים את האנשים בשכונה; למי יש ממ"ד, איפה יש אנשים עם מוגבלות שצריכים סיוע והפוך – מי יכול לסייע, בעלי מקצועות חיוניים שיכולים לסייע בחירום כאנשי רפואה, בעלי רקע בחילוץ והצלה, עובדים סוציאליים, מורים ועוד".

האם יש ברשותכם תוכנת ניהול שיכולה לסייע בניהול מערך ענקי זה?

"לצערי כרגע אנחנו עובדים על קבצי אקסל, GIS ומסתייעים בפתרונות של חברת מאנדיי. אנחנו בוחנים מספר תוכנות ואם לא נמצא אז נבנה בעצמנו תוכנה לנושא. אכן יש הרבה מאוד מידע מקצועי. להרבה אנשים יש מה לומר על תפיסות בנושא ביטחון, רפואה וקהילה. אנחנו מסדרים את כל המידע ומנגישים הכל ככלי אינטרנטי שיאפשר הדרכות והכשרות לשימוש נרחב. זהו גם כלי אינטרנטי להפקת לקחים שגם הם יהיו נגישים כארגז כלים".

להקים את המערך הזה קשה מאוד. לתחזק אותו לאורך זמן על בסיס התנדבותי יהיה קשה עוד יותר. האם יש גוף ממלכתי שיהיה נכון לקחת פיקוד?  – כמו בנושא המשמר הלאומי שלכולם מובן שללא גוף סדיר חזק הוא לא יוכל להתקיים.

"זהו אחד היעדים. אנו בקשר שוטף עם פקע"ר, המל"ל, משרד הבל"מ, משרד הרווחה והמשטרה ולא זזים בלי הרשויות. לא בכדי חברנו כמה ארגונים כי אכן הנושא לא פשוט. אנחנו לא מורידים מהירות ולא הופכים להיות בירוקרטיים. אנחנו רואים התחלה של הבנה שברגע שהשכונה מאוגדת יש לה מסוגלות להחזיק את עצמם בשגרה. זה לא ייפול על האזרח או על הרשות כי ישנה הבנה שהפעילות האזרחית בשגרה נותנת את היכולת, המוטיבציה והמשאבים לתת מענה בזמן חירום".

כמה מרכזים כאלה הוקמו עד היום?

"אנחנו בקשר עם למעלה מ-20 רשויות כאשר ל'פיילוט' נבחרה העיר נהריה בה 21 שכונות. לא בכולן זה עובד אבל זו עיר המודל. בשלב הקרוב ניכנס גם לאופקים, עכו, דימונה, שדרות (נמצאת בבחינה), חולון, הרצליה וירושלים. בכל מקום זה עובד אחרת כי זה תלוי ברשות, בסוג האוכלוסייה ועוד. יש ערים שרוצות קודם לבנות תפיסה עירונית ואז להדגים בשכונת פיילוט. המודל הוא אותו מודל שמקבל את ה'טוויסט' שלו בכל רשות. היעד הוא להגיע עד סוף השנה ל-30 רשויות ובשאיפה בשנה הבאה לעבוד עם 100 רשויות, כאשר 30 הרשויות הראשונות הן סמוכות גבול צפון ודרום וערים מעורבות".

לסיום,

"זה הזמן שלנו להפנים שגם אם המדינה וכוחות הביטחון הם הכי טובים, עדיין ככל הנראה המענה הראשוני יינתן ע"י השכן או הקהילה הקרובה. כאשר מדובר במצב קיצון לאומי לא תמיד יהיו כוחות זמינים לסיוע כפי שראינו בישובי העוטף ובעולם. יש כאן הזדמנות לחוסן גדול ולחיבור אזרחי – למשמר הבית הפרטי והלאומי של כולנו, זוהי הזדמנות למנהיגות, לכידות, משמעות ומוכנות לכל האתגרים שיתאפשר לנו לנצח. ביחד.