אין פרופיל לפדופיל אבל – מהימנות עובדים עשויה להועיל
אין פרופיל לפדופיל אבל – מהימנות עובדים עשויה להועיל
בשנים האחרונות היינו עדים למספר פרשיות פדופיליה בהן היו מעורבים אנשי סגל בית הספר. במאמר שלפנינו סוקר טל ירון את תחום מהימנות העובדים – מעגל מניעה שעשוי לצמצם את התופעה. כתבה קודמת בנושא פורסמה בעבר במגזין מצודה (גיליון 23 של המגזין).
מאת: טל ירון
פגיעה בארגון מצד עובדיו עשויה להוביל לנזקים משמעותיים ואף לקריסתו, כאשר הדבר חמור שבעתיים אם מדובר באיש סגל בית ספרי הפוגע ביקר לנו מכל. בשנים האחרונות היינו עדים למקרים רבים בהם פדופילים חדרו למערכת החינוך במגוון תפקידים והסבו נזק, כאשר הבולט
ביניהם היה העסקתו של המורה המחליף שאול שמאי אשר פגע מינית בתלמידיו. ייתכן ובמקרה שמאי, בדיקת רקע בסיסית באמצעות שיחה עם ממליץ/ מנהלו הקודם בביה”ס בראשון לציון הייתה מציפה עבירות אשר כבר ביצע בתלמידיו שם, והייתה עשויה למנוע את העסקתו בביה”ס
בצפון ת”א, בו פגע בתלמידים פעם נוספת . בדיקת הרקע התעסוקתי של עובדים ומנהלים, ובמקרה שלנו אנשי סגל, הינו מעגל מניעה הכרחי העשוי לסייע בצמצום התופעה. לצערי, משרד החינוך עדיין מתעכב במתן הנחיות ברורות בנושא וטוב יעשה באם יצייד את מנהלי מוסדות החינוך
בכלים ובהדרכה אשר יסייעו להם לבצע את הסינון הנדרש. בל נשכח, כי מנהלי מוסדות החינוך, הם האחראים בפועל מבחינת החוק על שלום ילדינו, ואספקת כלים מסוג זה, עשויה לסייע בידם ליישם אחריות גדולה זו באופן משופר.
“אין פרופיל לפדופיל”
יש לזכור כי הפדופיליה בשל חסמים תפיסתיים, מבצעיים וקליניים קשה לזיהוי. מטרת מאמר זה היא להגדיר מושגי יסוד בתחום ולהציע, כלים פרקטיים למנהלים העשויים לסייע בידם בהליך מיון סגל בית הספר.
פדופיליה מאובחנת ומסווגת לפי המדריך להפרעות פסיכיאטריות (ה- DSM ) כהפרעה נפשית בדחף המיני, המתבטאת במשיכה מינית לילדים אשר טרם הגיעו לגיל הבשלות המינית בדרך כלל ילדים הצעירים מגיל 13 . ההפרעה באה לידי ביטוי במחשבות, פנטזיות, דחפים, ו/או התנהגות פוגענית-
מינית חוזרת ונשנית.
תת דיווח
פגיעת הפדופיל בקורבן קשה ובעלת השלכות לטווח הקרוב והרחוק, אך ממחקרים מתברר כי למרות הנזק העצום מאופיינת הפדופיליה בתת דיווח ולצערנו גם במערכת החינוך . מחקרים מלמדים כי על כל 40 מקרים של פגיעה מינית בילדים – רק מקרה אחד מדווח! מדובר בנתון בעייתי ביותר המקשה
על הבנת התופעה, חומרתה והיקפה וגרוע מכך, במידה ובוצעה פגיעה, אזי חוסר הדיווח מקשה על גורמי החוק, האכיפה והרווחה לטפל בתוקף ובקורבן כראוי.
את הפדופילים באוכלוסייה ניתן לחלק לשלוש קבוצות:
•בעלי פנטזיות מיניות אשר מעולם לא פעלו על פיהן.
•פדופילים אשר כן פעלו על פיהן ולא נתפסו.
•פדופילים עליהם דווח למערכות הבריאות, הרווחה והחוק והם הועמדו לדין.
נכון לשנת 2022 , לא קיים בישראל מרשם פדופילים אשר הורשעו החשוף לציבור. מרבית הפדופילים אינם זרים לקורבן, ומשתייכים למעגל החברתי הנמצא סביבו, לרבות: שכנים, מכרים, חברים, מורים, אנשי מקצוע במוסדות החינוך ואף משפחה. העסקה במוסדות בהם פעילים ילדים הינה
דרך פעולה המאפיינת רבים מהפדופילים!
דרכי הפעולה אשר באמצעותן פדופילים מדיחים ילדים לפעילות מינית נעות מפיתוי ועד לשימוש באלימות, כאשר הראשונה שכיחה יותר.
אחריות ניהולית
עפ”י נוהל משרד החינוך לא נדרשים מנהלי מוסדות החינוך לבצע הליך מיון ביטחוני מסודר למועמד למשרת הוראה, וזאת מעבר לדרישה להצגת אישור היעדר עבירות מין. השילוב של תופעת תת הדיווח-חוסר דיווח, היעדר מרשם של פדופילים שהורשעו, ומיעוט כלי סינון בידי מנהלי מוסדות
החינוך, הופך את הסבירות לחדירת מועסק פדופיל למוסד חינוכי לגבוהה יותר!
עבריינות תעסוקתית
עבריינות תעסוקתית בהגדרתה הרחבה הינה כלל העבירות אשר מבצע העובד כנגד הארגון ובכלל זה פגיעה בעובדים אחרים, או במקרה דנן פגיעה בתלמידים לטובת האינטרס האישי, תוך כדי שהוא נהנה מהאמון הניתן לו.
ככלל, לעבריין התעסוקתי אין פרופיל פסיכולוגי-סוציולוגי ייחודי, אך ניתן להבחין בשילוב של שלושה מאפייני יסוד העומדים מאחורי פעילותו של העבריין התעסוקתי: צורך, הזדמנות והצדקה.
אז מהו הפתרון?
פתרון אידיאלי עוסק בשילוב שלושה תחומים:
•כלים ארגוניים – הטמעת קוד ארגוני, נהלים, נורמות, ענישה וכדומה אשר מתמודדים עם התופעה
•בדיקת מהימנות עובדים- הטמעת כלי סינון עובדים טרם קליטתם לארגון וכלי פיקוח ובקרה על עובד קיים, במטרה לזהות פוטנציאל לעבריינות תעסוקתית.
•טוהר מידות – הטמעת כלים לזיהוי ביצוע בפועל של אותה עבריינות תעסוקתית.
•אז בואו נדבר “תכל’ס” – מהם כלי המהימנות אשר ניתן להטמיע כבר “מחר בבוקר” במוסדות החינוך?
•בחרתי להתמקד בהטמעת נגזרת מהפתרון המהימנותי – מדובר בחלק מכלי הסינון הקיימים המותאמים לשלב טרום קליטת העובד, וזאת בשל זמינותם, פשטותם ובכך שלא מעורבות עלויות כספיות בהטמעתם ואשר ניתן באמצעות הדרכה קצרה יחסית להטמיע אותם בארגון. הכלים המומלצים:
•אימות מסמכים מזהים ותיעוד- מטרת הבדיקה היא לאמת שהמועמד המתייצב אצל המנהל אכן מתייצב תחת זהותו האמיתית, וכי מסמכי הזהות והתיעוד אותם הוא מציג אכן תקפים ומהימנים.
•בדיקות מאגרי מידע גלוי – בדיקת שמו של המועמד במאגרי מידע גלויים, חוקיים ונגישים ברשת האינטרנט (לדוגמה: גוגל, אתרים משפטיים, בלוגים, פייס בוק, אינסטגרם ועוד) במטרה לאתר חריגים.
•בדיקת ממליצים – בקשה לקבל מהמועמד רשימת ממליצים אצלם עבד טרם הגעתו למוסד הבודק. תחילה, יש לבדוק את מידת הרלוונטיות של הממליץ על המועמד, וזאת מבחינת מהות תפקידו ומיקומו על ציר הזמן. את ההתקשרות מול הממליץ, ואת פרטיו יש לבדוק ולבצע בצורה נכונה כדי למנוע
הונאת ממליצים (לדוגמה: מומלצת שיחה לטלפון קווי “רשמי” של מקום עבודת הממליץ ולא לנייד הפרטי). בשיחה עצמה, יש לשאול מספר שאלות רלוונטיות, וממוקדות לזיהוי חריגים אצל המועמד (לדוגמה: משך העסקה, זמנים, סיבת סיום, אירועים חריגים שאירעו ועוד) ואת התשובות מומלץ להצליב עם תשובות המועמד.
•בדיקת קו”ח – מסמך העשוי ללמד רבות על המועמד, ולשרטט דפוסים אודותיו. (לדוגמה: אחד מהדפוסים 52 מצודה – מגזין האבטחה של ישראל, גיליון 46 פברואר 2023 המוכרים שעולה מקו”ח הוא החלפה מרובה של מקומות עבודה, החלפה שמצד אחד מותאמת לעובד “ממוצע” מדור ה Y, אך מצד שני יכולה לנבוע מסיבות בעייתיות…). כדי להימנע מהונאת קו”ח, מומלץ לבדוק את הרציונל המוצג בקו”ח, ע”י ביצוע הצלבות בין נתונים שונים. (לדוגמה: גיל והתאמה לתפקיד, מיקום גאוגרפי של אזור מגורים בהתאמה למקומות עבודה, משך שירות צבאי, ועוד).
סייגים
•בדיקת רקע תעסוקתי הינה כלי “תומך החלטה” בידי המנהל, ואין היא מהווה תחליף לשיקול דעתו ולכלים הניהוליים אותם הוא מפעיל בעת סינון המועמד.
•לתחום המהימנות תדמית שלילית ושלל דימויים בעייתיים בעיני הציבור: “אח גדול”, “שירותי ביטחון אפלים” ועוד הם רק חלק מהם… ולכן הטמעתו והשימוש בו צריכים להיעשות בתבונה, בהדרגה וברגישות.
•מומלץ כי הטמעת הפעילות תבוא בתיאום מלא עם גורמי מש”א, ועד העובדים והנהלה.
•בשלב מתקדם יותר, בו יתווספו כלי מהימנות, וההטמעה הארגונית תצבור תאוצה, מומלץ לבנות לוח סיווג משרות, אשר יקצה באופן אינטגרלי כלי מהימנות לכל סוג תפקיד.
•הכלים אשר הוצגו אינם מהווים ערובה לחסימה הרמטית של נתיב קליטת הפדופילים, אך עשויים לצמצם את התופעה.