אסדרה בתחום האבטחה
אסדרה בתחום האבטחה
בימים אלו מובילה חטיבת האבטחה סדרה של שינויים בתפיסות ההפעלה בגופי האבטחה, הן אלו הפועלים מתוקף "חוק הסדרת הביטחון" והן אלו הפועלים מתוקף "חוק רישוי עסקים" אשר עתידים להשפיע על המשק כולו. בנושא זה ערכנו ריאיון עם רפ"ק ליליאן סגס, ראש תחום טיוב רגולציה בחטיבת האבטחה.
ראיין וערך: עירד גיל
את רפ"ק ליליאן סגס, היה לנו הכבוד לראיין בעבר במספר תפקידים אותם מילאה בשנים האחרונות בחטיבת האבטחה. ליליאן, 48, משרתת מזה 28 שנים במשטרת ישראל, מהם 18 שנים בתפקידי שטח. בעשר השנים האחרונות שימשה בארבעה תפקידים שונים בחטיבת האבטחה, ביניהם כראש מדור מוסדות חינוך, ראש תחום גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה, ראש תחום אבטחת בתי משפט והחל ממאי 2022 כראש תחום טיוב רגולציה.
מהי אסדרה ומה הכוונה במושג טיוב הרגולציה?
"אסדרה הינו שם כולל לחוקים ותקנות שנועדו להסדיר במקרה שלנו את מערך האבטחה האזרחי. לדוגמא: ישנם בישראל אלפי עסקים טעוני רישוי וכל בעל עסק טעון רישוי נדרש לקבל את אישורה של משטרת ישראל, למרות שההליך הבירוקרטי של פתיחת העסק מתבצע מול הרשות המקומית. בימים אלו עובר עולם זה שינוי שאינו פחות ממהפך. בעתיד הקרוב יהיה ממשק ישיר בין בעלי העסקים לבין הרשויות. לא עוד ריצה בין עשרות גופים, הכול יבוצע באופן מקוון ונוח לאזרח. בקשה שתיפתח במערכת 'ממשל זמין' תישלח במקביל לרשות המקומית, למשטרה ולגופים נוספים. בהתאם לבקשה ולעסק יקבל מגיש הבקשה את דרישות המשטרה לאותו עסק. בעל העסק יוכל לעקוב אחר השתלשלות העניינים מרגע פתיחת הבקשה לפתיחת עסק ועד לסיום ההליך".
האם גם תכנית האבטחה תוגש באופן מקוון לאישור קצין הרישוי הטריטוריאלי?
"אכן זו הכוונה. כל התהליך החל מהצבת התנאים, דרך הגשת תכנית האבטחה שעליה יחתום בעל העסק באופן דיגיטלי יבוצע דרך המערכת. גם האישור וחתימת הגורם המוסמך תתבצע בדרך זו. רק לאחר שבעל העסק יהיה מוכן לביקורת תבוצע בקרה בעסק עצמו".
בתקופתו של תנ"צ מוריס חן דובר רבות על הנגשת המידע; נהלים, הוראות שעה והנחיות. האם גם נושא זה יטופל במסגרת המערך הדיגיטאלי ?
"בהחלט, כבר היום פועל צוות חשיבה שאחראי על מערכת או"ר (אבטחה ורישוי) אליה יועלו כל הנהלים וההנחיות, שהאזרח או מנהל הביטחון בגוף מונחה נדרש לדעת. החל מאישורים, תפיסות אבטחה, פעולות שצריך לבצע; כל ה'מה' ו'האיך'. בצוות החשיבה יש נציגים של מיגון וטכנולוגיות, מעברים, גופים ציבוריים, רישוי עסקים ועוד".
מתי כל זה עתיד להתרחש ?
"לוחות הזמנים תלויים ב'מערך הדיגיטל הישראלי' (במסגרת ישראל דיגיטלית). אנחנו מקווים שלקראת סוף שנת 2023 תחילת 2024 אנחנו כבר נהיה אחרי אישור התוכניות. בינואר כבר מתבצע פיילוט מול מספר רשויות מקומיות שנבחרו לתהליך הזה".
טיוב הרגולציה
"תפקיד הרגולציה הוא לבחון דרך קבע את תפיסות האבטחה הקיימות ובמידת הצורך לשנות ולטייב את הקיים. אנו בוחנים את האיומים המשתנים ולפיהם מדייקים את פיסות האבטחה והדבר נכון בכלל הגופים המונחים ע"י משטרת ישראל – מעברים, תשתיות, גופים ציבוריים, משרדי ממשלה וכמובן בעולם רישוי העסקים. תפקיד המשטרה הוא לתת מענה לאיומים כפי שאנו מבינים אותם, זה יכול להיות באמצעות מרכיבי מיגון וטכנולוגיה, באמצעות שיטות הפעלה כגון פעילות ב 'טריטוריות מאובטחות' או במענה של אבטחה מדלגת כמענה משלים או חליפי להון האנושי שעושה את האבטחה בשטח".
בשנים האחרונות אנו עדים למעבר ל"פריט רישוי אחיד" שנועד לייצר אחידות לאומית, אך אחידות זו יוצרת בעיות כאשר אין לקצין האבטחה הטריטוריאלי שיקול דעת על מנת לדרוש שינוי בתוכנית האבטחה בשל גודל/מספר מבקרים או מיקום.
"במפרטים אחידים נועדו לעשות האחדה והסדרה של האבטחה. כך, שאם נקבע שקניון אשר שטחו למעלה מ-800 מ' או מלון אשר בו למעלה מ-100 חדרים נדרש לאבטחה חמושה, אזי היא תבוצע באותו אופן בכל הארץ. היכולת של קצין האבטחה להשפיע ולשנות לא נפגעה אך היא נגזרת ממפרטים שמחייבים את כל מערך משטרת ישראל מלבד באירועים תחת כיפת השמיים שם למפקד המרחב יכולת להוסיף הבהרות ותנאים".
האם זה לא במידה רבה פוגע במקצועיות ומייתר את סקר הסיכונים ותכנית האבטחה של מנהל האבטחה? – הרי, להבנתי, הכל מוכתב מראש ללא כל שיקול דעת פרטני של המנהל במקום.
"זו בעיה ואתה בהחלט צודק, אך כרגע זו ההחלטה ואנו פועלים עפ"י מפרט אחיד שהופץ ובמסגרת הרפורמה ברישוי הוא מחייב את החטיבה כפי שהוא מחייב את התחנות הטריטוריאליות ואת מנהל האבטחה בשטח. עם זאת, יש לזכור שאת הפריט אנו בוחנים כל הזמן ואם יש צורך אנו מבצעים שינויים.
בימים אלו אנו בוחנים מחדש מפרטים רבים ובתקופה הקרובה אותם מפרטים יעברו שינוי. לאחרונה, פטרנו 13,000 מסעדות ובתי קפה מקבלת היתר משטרתי ואנו בוחנים את מערכי האבטחה ברשתות השיווק, מוסדות החינוך והקניונים ואם נמצא לנכון גם המפרטים של גופים אלו ישונו.
תחום נוסף שנמצא בימים אלו בבדיקה הינו אבטחת החניונים. אנו בוחנים את האפשרות של החלפת כח האדם בטכנולוגיות כדוגמת התקנת LPR, מצלמות אבטחה ועוד. שינויים אלו נועדו להתאים את דרישות האבטחה לאיומי הייחוס ובמקביל להביא לחיסכון של מיליוני שקלים למשק".
האם הזרז לכל הנושא הוא משבר כח האדם בעולם האבטחה ?
"אין ספק שהמשבר הוא משמעותי וחלק מהשינויים שאנו מבצעים היום עתידים לכסות אלפי משרות אבטחה הנדרשות היום. אנחנו גם בוחנים כיצד לאפשר לפלחי אוכלוסייה נוספים להיקלט במערכי האבטחה כדוגמת סטודנטים. נכון להיום, בשל מגבלת ימי ההכשרה והרענונים קשה לקלוט כח זה. אנו בוחנים את האפשרות לבצע חלק מההכשרה העיונית בעזרת לומדות ובכך לקצר מאוד את קורס האבטחה הבסיסי ואת קורס הבודק הביטחוני. מעבר ללמידה מקוונת יפתח שוק נרחב יותר וייתן פתרון למצוקת כח האדם.
כל זה משפיע במסגרת העבודה שלנו על 32,000 עסקים, 26,800 מוסדות חינוך, 1,446 מתקני גופים ציבוריים, משרדי ממשלה ובתי משפט ועל עשרות אלפי מאבטחים ובודקים".
היעדים של הרגולציה לשנת 2023 בהתאם לאיומים המתחדשים:
דיגיטציה
מרחבים מאובטחים – בעתיד לא כל מתקן יידרש למאבטח, בהנחה וניתן להגדיר מרחב מאובטח תתאפשר תפיסת הפעלה המתבססת על טכנולוגיה, מוקד רואה אקטיבי ומיומן וכח תגובה נייד, מהיר ואפקטיבי.
דיגיטציה שמכוונת להכשרה – אנו מתכוונים להרחיב מאוד את השימוש בלומדות ובהרצאות מקוונות בכל הרמות ואני מתכוונת מרמת הבודק, דרך המאבטח והרמ"ש וכלה במנהלי האבטחה. הדבר נכון, הן לשלב ההכשרה והן לשלב הרענון, הן במסגרת מוסדות ההכשרה והמכללות והן במתקנים עצמם. זה העתיד והוא כבר כאן.
הנגשת מידע – כל מה שניתן לתת באמצעות הטכנולוגיה יורחב; נהלים, טפסים והנחיות יקבלו את ההגדרה בלמ"ס ויונגשו לכל אזרח ולכל בעל תפקיד במערך האבטחה.
הרחבת יכולות מערכת או"ר – המערכת תאפשר הגשת טופס השגות לכל בעלי העסקים וגם למדור גופים ציבוריים, תאפשר הגשת בקשות החרגה למדור הכשרות והכל באופן מקוון, מהיר ומבוקר.
מיקוד בסוגי עסקים בעלי סיכון
"בעבר משטרת ישראל נתנה מענה זהה לכל עסק שנדרש לפריט רישוי משטרתי. היום אנחנו רוצים להיות ממוקדים בסוגי עסקים שיוצרים יותר סיכון. לדוגמה, בתי מרקחת שמוכרים סמים מסוכנים כמו קנביס, או בעסקים בהם מאוחסנים כלי נשק, או במקומות המוכרים או מאחסנים אלכוהול.
במקביל אנו ניתן דגש מיוחד למקומות בהם יש ריכוזי קהל, אירועים, ספורט ואחרים. שם אנחנו רוצים לתת דגש, להחמיר דרישות ולהגביר פיקוח ובקרה".
לסיכום,
"אנו פועלים להעלות את רמת הביטחון של הציבור, לייעל את משאבי משטרת ישראל ולהיות במקום שיש בו סיכון יתר לציבור. אנו פועלים לצמצם עודף רגולציה היוצר הכבדת יתר על הציבור ומשית עלויות אותן ניתן לחסוך. אנו מעוניינים להעביר את האחריות לעסקים ברמות סיכון ביטחוניות נמוכות לרשויות המקומיות ולבעלי העסקים עצמם ובמקביל לצמצם את החיכוך בין שוטרים לאזרחים נורמטיביים ושומרי חוק".
*אסדרה (בלועזית: רגולציה[1]) היא הסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעו חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות והיא כלי מדיניות גינרי מרכזי. מטרתה של האסדרה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה, מן ההיבט של התנהגות תאגידים וארגונים המספקים שירותים ומוצרים לאזרחים, והיא קובעת את מידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של הגופים הפרטיים, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק. העוסק באסדרה קרוי מאסדר (רגולטור) – מתוך וויקיפדיה.