האם המתקן שעליו אתם מופקדים נערך להתמודדות עם רעידת אדמה?

האם המתקן שעליו אתם מופקדים נערך להתמודדות עם רעידת אדמה?

רעידות האדמה ההרסניות שאירעו בחודשים האחרונים ברחבי העולם מזכירות לנו שוב עד כמה מהר יכולה שגרת החיים להפוך לאירוע רב-נפגעים. עבור מנהלי ביטחון – שבארגונים רבים קיבלו בשנים האחרונות גם אחריות למוכנות לחירום ולרציפות התפקודית – מדובר בתרחיש שחייב להיות חלק מתוכנית העבודה. האם כל השוהים במתקן יודעים כיצד לפעול ולמה? האם המתקן מקבל התרעה מוקדמת ומתורגל בתגובה? מה יקרה אצליכם בשניות ובדקות הראשונות לאחר רעידת האדמה החזקה הצפויה להתרחש בישראל?

מאת: עו"ד יובל אלעני, מנכ”ל אי.קיו.איי התרעה בע”מ

בשנים האחרונות השתנה תפקידו של מנהל הביטחון בארגון. אם בעבר התמקד בעיקר באבטחה פיזית, מניעת חדירה, הגנה על עובדים ונכסים והתמודדות עם אירועים פליליים וביטחוניים, בארגונים רבים הפך מנהל הביטחון לאחד מבעלי התפקידים המרכזיים בהיערכות לחירום. מלחמה, ירי טילים, שריפה, אירוע חומרים מסוכנים, הפסקת חשמל ממושכת או אירוע סייבר המשפיע על התפעול – כל אלה כבר נמצאים בתרחישי הייחוס של ארגונים רבים. מעליהם עומד תרחיש הסיכון הגדול שנטייתנו היא להתעלם ממנו, בעיקר משום שלא חווינו אותו בישראל בעוצמה הרסנית כבר שנים רבות: רעידת אדמה חזקה. ישראל נמצאת באזור רצוף פעילות סייסמית, היסטוריה של רעידות אדמה חזקות, וידיעה מקצועית וודאית שרעידה חזקה עתידה להתרחש בטווח זמן שעלול להיות מיידי. כל האזורים האורבניים בישראל חשופים לסיכון העצום הגלום בה. מנהל הביטחון אינו
צריך להפוך לסייסמולוג. הוא כן צריך להבין שרעידה חזקה אכן תגיע, שהשלכותיה עלולות להיות חמורות ושמוכנות ארגונית נכונה תשפיע על מספר הנפגעים ועל יכולת הארגון לחזור לתפקוד לאחר האירוע.

השאלה שכל מנהל ביטחון צריך לשאול

השאלה אינה רק האם המבנה חדש ועומד בדרישות החדשות או האם קיימת בו מערכת התרעה. השאלה היא: האם הארגון שלי יודע מה לעשות בשניות ובדקות הראשונות מרגע ההתרעה? בניגוד לתחומי חירום אחרים, ברוב הארגונים תרגולת רעידת האדמה, זו שמטרתה היא הקטנת כמות החללים והנפגעים ופוטנציאל הנזק העקיף אינה מבוססת על תהליך מקצועי סדור של אפיון, תכנון ובחינה. פעמים רבות הנטייה הטבעית של ארגונים היא להעתיק נהלים, לאמץ תרגולות ממקומות אחרים או לבצע התאמות של תרגילי פינוי וכיבוי אש. אולם תרגולת אפקטיבית לרעידת אדמה אינה ניתנת להעתקה פשוטה. היא חייבת להתבסס על מאפייני המבנה, האוכלוסייה, השימוש באתר וקיבועי זמן אפשריים של התרעה.

רעידת אדמה אינה עוד תרגיל פינוי

אסור להתייחס לרעא”ד כאל גרסה נוספת של עוד תרגיל פינוי מבנה בעקבות אירוע – לא בהיבט הזמן, פוטנציאל הפגיעה במבנה ובמערכות, חסימת נתיבי מילוט ועוד. במידה ואין התרעה מוקדמת ולכך אתייחס בהרחבה בהמשך, פינוי המבנה מתרחש תוך כדי רעידת האדמה ואחריה בעוד שבאירוע כדוגמת אירוע אש לרוב הליך הפינוי יתקיים ע”פ הודעה מוקדמת ומנוהלת. בתרגולת התרעת רעידת אדמה אין חלוקת הוראות של בעל תפקיד כלשהו, אין מפקד ופקוד, אין נאמן ביטחון ועובד. בנוסף ובשונה מאירועי חירום אחרים יש להניח כי לאחר סיום הרעידה לא יגיעו כוחות חילוץ מקצועיים, לפחות לא בטווח זמן קצר וכל פעולות החילוץ הקל יבוצעו ע”י אלו שלא נפגעו.

התרעה מוקדמת – השניות שיכולות להציל חיים

מערכות התרעה מקומיות איכותיות מספקות התרעה מוקדמת מפגיעת רעידת אדמה. המערכות מזהות את הגל המקדים שמעיד על התקרבות גלי הטלטול למבנה. מערכות התרעה איכותיות, כדוגמת מערכות EQI המותקנות במתקנים הרגישים ביותר בישראל בשל אמינותן ויכולתן לפעול באופן עצמאי כנדרש ללא תלות בתקשורת, מפיקות התרעה רק כאשר נחצה סף גל מקדים המעיד בוודאות על פוטנציאל לסיכון למבנה. המערכות אינן מפיקות התרעות עקב רעשים ותנודות אחרות.

זמן התרעה

זמן ההתרעה אינו קבוע. הוא תלוי בעוצמת הרעידה, במרחק של המבנה מהמוקד ובדרך שבה הקרקע עליה בנוי המבנה מנחיתה או מגבירה את גלי הטלטול שמזעזעים אותו. במרחב האורבני הישראלי חלון ההתרעה עשוי להגיע עד כמה עשרות שניות שבמקרים רבים מבדילים בין חילוץ לבין אסון. בעולם החירום, גם התרעה מוקדמת של עד עשרות שניות יכולה להבדיל בין חיים ומוות ולהקטין משמעותית את כמות הנפגעים. מערכות ההתרעה המקומיות פועלות אמפירית בהתייחס למבנה בו הן מותקנות. זו הסיבה לאמינותן הגבוהה ולדיוק בהתרעות שהן מציגות לאורך שנים. בהתאם להנחיית ועדת ההיגוי להיערכות לרעא”ד בישראל – מערכות אלו הן שכבת הבסיס להתרעה, וזאת על רקע הניסיון המצטבר. ‘תרועה’ של המכון הגיאולוגי (המופץ באמצעות צופרי פקע”ר) אינה יכולה ואינה מיועדת להחליף מערכת התרעה מקומית, על פי קביעת הוועדה. ‘תרועה’ מבוססת על הערכת השפעה כללית ואחידה של רעידה על אזור מרוחק בהתבסס על מידע חלקי. מעצם טבעה ושיטת פעולתה יש לה שטח מת להתרעה במרחק של עד 40 ק”מ מקווי שבר, היא נושאת אי ודאות מבנית שאינה תלויה בטכנולוגיה, ומועדת להערכת יתר או הערכת חסר מפעם לפעם. לעומתה, מערכת התרעה מקומית איכותית מפיקה התרעה אך ורק כאשר מתקיים סיכון פוטנציאלי למבנה, ולא בשום מקרה אחר. בנוסף, המערכת המקומית יכולה לספק, במקביל לפריצת התרעה במערכות הכריזה במבנה, גם טריגר להפעלת בקרים המסייעים לתרגולת ההתגוננות במקום על דרך פתיחת שערים, ופקודות לתהליכים שעלולים לגרום לנזקים עקיפים, חשמל, גז, חומ”ס וכדומה, על פי שיקולי מנהלי הביטחון והבטיחות במקום.

מה אפשר לעשות בזמן הקצר של ההתרעה המוקדמת?

מה יקרה כשתתקבל התרעה אצלכם שניות לפני הגעת הטלטול המשמעותי?

עיקרון ראשון במעלה לתרגולת נכונה הוא תרגולת המשפרת את סיכויי השרידות של השוהים במקום בכל מסגרת זמן נתונה. טעות נפוצה ביותר היא להניח שמטרת התרגולת היא “שכולם יהיו בחוץ” או שניתן להגדיר מראש “כמה זמן יש”. בפועל, אין אפשרות לדעת אם חלון ההתרעה יהיה בן 15 שניות או 45 שניות. תרגולת נכונה אינה נבחנת לפי השאלה האם כולם הספיקו להגיע ליעד כלשהו, אלא לפי השאלה האם כל שנייה של תנועה משפרת את שרידותם של השוהים במקום. זהו אחד מעקרונות היסוד המבדילים בין תרגולת רעידת אדמה לבין מרבית תרגילי החירום האחרים. אם דיירי המבנה אינם מתורגלים, אזי סביר שהם יישבו קפואים, או ימתינו להוראות ואף אחד מהם לא יידע לאן לנוע ומדוע עליו לפעול כך או אחרת, חלק גדול מהיתרון שבקבלת ההתרעה יאבד. במתקן שאופיינה עבורו תרגולת מתאימה לתנאי המקום ולשגרת הפעילות, אותן שניות מנוצלות עד תום ומצילות חיים. כל אחד מדיירי המתקן מבצע מיד ובאופן עצמאי את התרגולת המתאימה למיקומו, מופעלות פעולות אוטומטיות שמייעלות את התרגולת ומקטינות סיכונים וחדר בקרה מפעיל נוהל חירום מתאים.

האחריות מתחילה לפני שהאדמה רועדת

רעידת האדמה החזקה הצפויה תציב בפני מנהל הביטחון מציאות של ריבוי נפגעים, פגיעה בתשתיות ובמערכות, היעדר תקשורת וכוחות הצלה המטפלים בו-זמנית בזירות רבות ותחושת כאוס חזקה. זמן ההתרעה אינו מיועד למחשבה, אלא לביצוע הפעולות שחשבנו עליהן, תכננו ותרגלנו אותן.

ייצוב תמונת המצב לאחר הרעידה

לאחר סיום הרעידה מתחיל שלב אחר לחלוטין: חילוץ, ייצוב תמונת מצב, ניהול הנפגעים והיערכות להתאוששות. תחום חשוב זה מהווה תורה מקצועית בפני עצמה ואינו חלק ממאמר זה. מאמר זה עוסק בשלב שקודם לו: ניצול ההתרעה המוקדמת וביצוע תרגולת נכונה במטרה להציל חיים ולהקטין את מספר הנפגעים. בסופו של דבר, המשאב האנושי הוא הקריטי ביותר לרציפותו התפקודית והמשכיות עסקית של כל ארגון. את הרעידה לא נוכל לעצור לצערנו, אך התרעה ותרגולת מתאימה מייצרים את הבסיס הטוב ביותר לרציפות והמשכיות.

7 שאלות שכל מנהל ביטחון צריך לשאול השבוע:

1. כיצד תוכננה תרגולת רעידת האדמה הנהוגה כיום באתר, ועל סמך אילו עקרונות מקצועיים היא נבחרה?
2. האם נבחנה אי פעם חלופה אחרת לתרגולת הקיימת, או שהיא נשענת על נוהג שהשתרש לאורך השנים?
3. האם התרגולת הקיימת צפויה לשפר את סיכויי השרידות של השוהים בכל מסגרת זמן של התרעה?
4. האם פעל הארגון ליישום התרעה מקומית שניתן לסמוך עליה שתפעל באופן מדויק ללא התרעות שווא והאם הארגון ממצה את יכולותיה לייעל את תרגולת ההתגוננות ולהקטין את הסיכון לנזקים עקיפים?
5. האם כל העובדים קיבלו הסבר מפורט על סיכוני רעא”ד, כללי עשה ואל תעשה, והרציונל בבסיס התרגולת? האם כל שוהה במבנה יודע כיצד לפעול באופן עצמאי ומיידי מרגע ההתרעה, ללא המתנה להנחיות?
6. מתי בפעם האחרונה תורגל תרחיש רעידת אדמה כתרחיש עצמאי, ותוחקר במטרה לבחון את נכונות התרגולת עצמה?
7. אם המנכ”ל היה מבקש ממך היום להסביר האם הארגון הצטייד בהתרעה המיטבית והמתאימה ומדוע זו התרגולת הנכונה ביותר עבור האתר שעליו אתה מופקד, האם היה בידך בסיס מקצועי חד משמעי להשיב על כך?

אם על חלק מהשאלות התשובה שלילית או לא בטוחה, זהו המקום להתחיל. מנהל ביטחון מקצועי אינו נמדד רק ביכולתו להגיב לאירוע. הוא נמדד ביכולתו לזהות פערים שאיש אינו בודק ולכאורה איש אינו מחייב לבדוק. רעידת אדמה היא אחד מאותם תחומים.

***

מערכות ההתרעה המקומיות פועלות אמפירית בהתייחס למבנה בו הן מותקנות. זו הסיבה לאמינותן הגבוהה ולדיוק בהתרעות שהן מציגות לאורך שנים. בהתאם להנחיית ועדת ההיגוי להיערכות לרעא”ד בישראל – מערכות אלו הן שכבת הבסיס להתרעה, וזאת על רקע הניסיון המצטבר.