התייקרות בתחום שירותי המוקד, מערכות המיגון והאבטחה

התייקרות בתחום שירותי המוקד, מערכות המיגון והאבטחה

מלחמת חרבות הברזל הכניסה את חברות המוקד לטלטלה נוספת. המלחמה מגיעה כשנתיים לאחר סיומה של מגיפת הקורונה כאשר החברות עדיין לא סיימו ללקק את הפצעים מהמשבר הכלכלי של המגיפה. על עליות המחירים, המשבר בכח האדם גם בגלל הגיוס הנרחב למילואים ועל היעדר שיפוי לזכויות הסוציאליות של העובדים בכתבה שלפניכם.

מאת: מערכת מצודה

מלחמת חרבות הברזל שהחלה באוקטובר האחרון, מגיעה לאחר מגיפה עולמית ומאתגרת מאוד את חברות המוקד.
הוצאות התפעול גדלו בהתמדה בשוק נעול בחוזים ארוכי טווח, מגמה שהביאה לקונסולידציה בענף שהצטמצם למספר חברות בודדות. בנוסף, ייבוא מערכות אבטחה התייקר וכך גם עלויות כח האדם.
בעקבות הכרזת המלחמה בעזה, גויסו בצווי מילואים עשרות אלפי עובדים בחברות המוקד והאבטחה. עבור חברות המוקד, מדובר במשבר כח אדם מהגדולים שידע הענף. בכירים בתחום האבטחה טוענים, כי לעיתים הם מתקשים לאייש משרות, אפילו במוקדים המספקים שירות למתקני תשתיות קריטיים.
״בשנים האחרונות אנו עדים לקפיצה משמעותית בהוצאות תפעול של חברות המוקד״, אומר בכיר בענף המוקדים בישראל. ״ביניהן, שכר העבודה, הדלק, רכבי הסיור, מחיר מערכות האבטחה ועוד. שוק המוקדים הצטמצם ללא היכר ומספר רב של חברות, חלקן עם ותק של 40 שנים ויותר בתחום, החליטו למכור את העסק. הסיבה לכך היא שחיקת הרווחיות, לנוכח גידול בהוצאות התפעול. התוצאה של מציאות זו היא רווחיות נמוכה".
״ישנו חשש בענף שאם מגמה זו תימשך, חברות נוספות ייסגרו. אם זה יקרה, אחת ההשלכות היא עלייה ברמת הפשיעה בישראל. ההתייקרויות האחרונות להן אנו עדים בחודשים האחרונים במרכיבי התפעול של הענף, הביאה לעליית מחירים חדה של כ-35-25 אחוזים בכלל שירותי המוקד. אחת הסיבות שהיבואנים הקפיצו את מחירי ציוד המיגון היא התייקרות המשלוח וההובלה הבינלאומיים. העלייה מורגשת בשירותי מוקד, התקנת מערכות אזעקה ומצלמות ועוד".
בנוסף למשבר כח האדם, חברות המוקד והאבטחה מתמודדות עם תשלומי זכויות סוציאליות לעובדים שהמדינה לא מכסה. מדובר במיליוני ש״ח בחודש לחלק מהחברות. אם זה לא מספיק, ישנם גם משתנים חיצוניים כמו מחירי ההובלה הבינלאומית ועליית הריבית, שהביאו להתייקרות במחירי מערכות אבטחה (מצלמות, סנסורים ועוד), תחמושת לטובת אימונים, דלק, אחזקת רכבים ועוד.
לטענות אלו מצטרף גם פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות האבטחה. ״השלכותיה של מלחמת חרבות ברזל, לא פסחו גם על חברות האבטחה הנמנות על הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל״, מסביר שיף. ״הבעיה בולטת בגופי תשתית לאומית והגופים השונים במגזר הציבורי והפרטי. ישנו קושי להצבת מאבטחים בתקן מלא ובמיוחד בגופים אסטרטגיים של מערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית ומאות גופים נוספים בהם ניתנים שירותי האבטחה כל ימות השנה.
״בגופים ומתקנים קריטיים יש קושי מהותי למלא את השורות והיה צורך בעיבוי של יחידות צבאיות. אירועי השביעי לאוקטובר פגעו בביטחון האישי של הציבור שהביאו לביקוש ער מצד גורמים
פרטיים, ישובים, שכונות מגורים וגופים במרחב הציבורי להצבת מאבטחים, ומטבע הדברים לא ניתן היה לחברות האבטחה לענות על גל הביקושים".

היעדר שיפוי עבור תשלום זכויות סוציאליות

״כבר בראשית המלחמה, נתקלנו בבעיה אקוטית בעלת השפעה כלכלית, תזרימית, על חברות האבטחה״, מרחיב שיף. ״שכר המאבטחים כולל רכיבי שכר בסיסיים ואת הרכיבים הסוציאליים והפנסיוניים דוגמת- גמל, פיצוי פיטורין, קרן השתלמות, הבראה, ימי מחלה, דמי חגים ודמי ביטוח לאומי.
בעוד שכר הבסיס עבור ימי המילואים משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, את הרכיבים הסוציאליים, כ-46% מהשכר, מממשיכות לשלם חברות האבטחה. היעדר שיפוי לחברות האבטחה מצד המדינה לסכומים אלו, מעמיד את החברות בפני הצורך לממן עלויות אלו, ומטבע הדברים, אין באפשרותן לשאת סכומי עתק אלו.
בשלושת החודשים האחרונים עשה הארגון מאמצים עילאיים אל מול שר האוצר, שר העבודה, יו"ר וועדת העבודה בכנסת, חברי כנסת, יו"ר ההסתדרות הכללית ויו"ר נשיאות המגזר העסקי ע"מ לקבל את השיפוי בגין התנאים הללו, אך עד כה טרם נמצא הסדר למתווה שיפוי הולם.
מצב זה מותיר את חברות האבטחה בפני מצב אפשרי של קריסה כלכלית. חברה אשר מחויבת בסכום חודשי של למעלה ממיליון ש״ח לרכיבים סוציאליים לעובדים שלה, אינה ברת יכולת לקיים זאת חודש בחודשו ללא שיפוי מלא מצד המדינה".

רפי סויד, בעלים ויו״ר קבוצת מוקד אמון, המכהן גם כיו״ר ארגון חברות המוקד בישראל, מכוון זרקור לעלויות התפעול של המוקדים.
״מאז מגפת הקורונה, ענף חברות האבטחה המפעילות מוקד, כ-20 חברות בישראל, חווה התייקרות בהוצאות התפעול״, מסביר סויד. ״ההתייקרות נובעת מעלייה במחירי ההובלה, רכיבים, חומרי גלם ושכר עבודה בארצות הייצור מהן מייבאים. בעיקר מדינות מזרח אסיה ואירופה. בין היתר מדובר במוצרים כמו מצלמות, מערכות אזעקה, גלאים, סוללות וכל הרכיבים האלקטרוניים הדרושים. היבט נוסף הוא עלייה בתחרותיות בין חברות המוקד ששוחקת את הרווחיות.
היבט שלישי הוא עלייה בשכר עבודה. בשנתיים האחרונות התגבש הסכם קיבוצי בין חברות האבטחה להסתדרות לגבי שכר עובדי הסיור והמוקד. במסגרתו הוחלט כי עובדים במקצועות אלו יקבלו תוספת צמודה לשכר המינימום ותוספת משמעותית לתנאים הסוציאליים.
בנוסף להתייקרות בתפעול החברה, מאז תחילת מלחמת ׳חרבות הברזל׳ ישנה האטה בפעילות המשק ויש פחות הזמנות". בקרב חברות אבטחה, מצביע סויד אף הוא על תשלומי הזכויות
הסוציאליות של העובדים כאתגר פיננסי מהותי. ״כ-200 עובדים גויסו למילואים רק מקבוצת מוקד אמון. זו תופעה חוצת ענף עם אלפי מגויסים שהמדינה משלמת להם רק את שכר הברוטו, ללא תוספות סוציאליות״, מסביר סויד. ״מדובר במעמסה תזרימית בהיקף מיליוני ש״ח בחודש לכל חברת אבטחה. ארגון חברות האבטחה פועל מול המדינה לקבל שיפוי, היות וענף האבטחה ספג הכי הרבה מגויסים למילואים ביחס לענפים אחרים במשק".

בן פינקלשטיין, מנכ״ל קבוצת בן בטחון, מדגיש את התייקרות שכר העובדים. ״בשנים האחרונות, אנחנו חווים התייקרות משמעותית בשכר העובדים. אפשר לראות זאת בכל ספקטרום המשרות בקבוצת החברות שלנו״, מסביר פינקלשטיין. ״אחת הסיבות להתייקרות היא שיש כיום יותר היצע משרות בשוק הישראלי. מגפת הקורונה שירטטה מחדש את משוואת הביקוש וההיצע בשוק הישראלי ופתחה בפני מחפש העבודה עוד חלופות. אם נוסיף לזה את הסיכון המובנה בעולם האבטחה, אנחנו מקבלים אתגר גיוס משמעותי כלל ארצי.
האתגר קיים בגיוס כח אדם בכל רמות ההכשרה, צעיר ומבוגר, קרבי ולא קרבי. רואים זאת בכל סוגי המשרות – מאבטח, סייר, מוקדן, טכנאי וכו׳. כתוצאה מכך, אנחנו נדרשים לשלם (ואף לחייב) יותר כדי למשוך אלינו את כח האדם הדרוש לאיוש המשרות אצל הלקוחות שלנו.
זאת בנוסף לתרומה לה אנו זוכים מהשקעתנו בהון האנושי, שכן נוצרה בענף תחרות בדומה לענף ההייטק. העובדים שואלים את עצמם היכן התנאים טובים יותר? היכן הערכים בולטים יותר?
היכן ניתן להתקדם? ואם כבר באבטחה, איזו חברה הכי דואגת לעובדיה? כדוגמא, אם בעבר בפריפריה של ישראל הצלחנו לגייס יחסית בקלות, היום הקושי קיים בכל אזורי הארץ. אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר לשעה בכל מקום על מנת להשיג עובדים. בשלושת החודשים האחרונים, מחסור כח האדם אף גדל בעקבות מלחמת ׳חרבות הברזל׳, שצמצמה את שוק העבודה בישראל היות ויש מאות אלפי מגויסים לצבא. בחלק מהמקרים, אנו נדרשים לשלם תוספת של עשרות אחוזים לשכר על מנת להשיג עובדים".

רז מורד, מנכ״ל פימא מערכות אלקטרוניות: ״הייתה עלייה משמעותית של מחירי רכיבי האלקטרוניקה בזמן הקורונה. גל התייקרות. אמנם גל זה התמתן לאחר סיום המגיפה, אך המחירים כיום עדיין יקרים יותר מתקופת טרום הקורונה. לאחר מכן, היה גל התייקרות נוסף בסוף 2023 של מרכיבי האלקטרוניקה.
עם זאת, ההשפעה הכי גדולה על המחירים הגיעה מעליית הריבית. המימון עולה יותר וכך גם אחזקת המלאי. בהיבט ההובלה, המחיר יחסית מאד תנודתי. שינוע מכולה קטנה עלה לפני כחודשיים 1850 דולרים והיום הוא עולה כמעט פי שלושה". ומה לגבי השפעות מלחמת חרבות הברזל? – הפעילות של פימא משולבת בחו״ל ובארץ. בייצוא אין השפעה ממה שקורה בארץ. בשוק המקומי ישנם חלקים במשק הישראלי שהפסיקו לתפקד כיחידות עסקיות״, מסביר מורד. ״בנוסף, ענף הנדל״ן קפא ואין מסירות של בתים. המשמעות היא שיש ירידה במכירת מערכות אזעקה, מערכות אינטרקום, מצלמות וכל מערכת שרוכשים עבור דירה חדשה. חלק מההשפעות של קפאון זה נראה בחודשים הקרובים. לזה מתווספת העובדה שבמהלך המלחמה לא נפתחים כמעט עסקים חדשים בישראל. השוק נעצר.
כך שבאופן כללי, ככל שהכלכלה הישראלית נפגעת מהמלחמה, כך גם שוק האבטחה".

שמוליק רזון מנכ"ל חברת צוות 3 אבטחה, מסכם: "במהלך שנת 2024 אנשי האבטחה צפויים להתגייס לתקופות מילואים נוספות. אף על פי שהמציאות הזו מביאה להאטה כלכלית במשק, עדיין קיים קושי רב בגיוס מאבטחים. אני קורא לקובעי הרגולציה לבצע התאמות למצב ומקווה להבנה מצד הלקוחות.״