מה עושים כאשר הדימום לא עוצר?

מה עושים כאשר הדימום לא עוצר?

הפגיעה בעורף האזרחי במהלך המלחמה עם איראן הציפה מחדש את החשיבות העליונה ביכולת של כל אזרח וכל צוות חירום יישובי להעניק טיפול ראשוני ומציל חיים עד הגעת כוחות המגיבים הראשונים. במקרי פציעה קשה, עצירת הדימום הינה קריטית. בשנים האחרונות התווספו לאמצעים הקונבנציונאליים גם פתרונות המשלבים חומרים המסייעים לקרישת הדם. בנושא זה בכתבתו של ד"ר שלום רייך.

מאמרו של ד"ר שלום רייך

הלם היפוולמי, הנגרם כתוצאה מדימום מאסיבי, מהווה את הגורם העיקרי למוות מפגיעות טראומה בשדה הקרב הצבאי. גם באוכלוסייה האזרחית, הלם כזה הוא הגורם השני בשכיחותו למוות באירועי טראומה. מצב זה, שבו הגוף מאבד נפח דם משמעותי, מוביל לירידה קריטית באספקת החמצן לרקמות ולאיברים חיוניים, ועלול לגרום לקריסת מערכות מהירה ולמוות אם אינו מטופל במהירות וביעילות. מאמצי ההצלה העיקריים של מטפל רפואי בתנאי שטח טרום-בית חולים מתמקדים בראש ובראשונה בשליטה מיידית על דימומים ועצירתם. ברגע שמטפל מגיע לפצוע, הפעולה הטיפולית הראשונית והקריטית ביותר היא איתור מהיר של מקור הדימום וטיפול בו. גאזה משמשת מזה שנים רבות לטיפול בדימומים ע"י הפעלת לחץ ישיר (PACKING) באזורי מעבר בהם חוסם עורקים אינו מעשי, כגון פציעות במפשעה או בבית השחי. בשנים האחרונות שיטת טיפול זו שופרה הודות לאינטגרציה של חומרים המוסטטיים (מזרזי קרישה) שונים שמקורם בחומרים ובמקורות שונים. תפקידם של חומרים אלה הינם לעודד ולהאיץ את התהליך הטבעי של יצירת קרישי דם באזור הפציעה, בכדי לסייע בשליטה יעילה יותר בדימום. בעוד שהרעיון הכללי של גאזה המוסטטית קיים מאז שנות ה-70, המרכיבים המובילים המקובלים כיום לשימוש הם קאולין וצ'יטוסן.

קאולין

קאולין הינו חומר מבוסס חימר, המקדם את פקטור XII במפל הקרישה הטבעי המתרחש בגופנו. בעוד שחומר זה הוא האופציה ה"טבעית" יותר – הוא עדיין תלוי ביכולתו הטבעית של הפצוע ליצור קרישי דם ובמערכת קרישה מתפקדת. למרות הצורך במערכת קרישה מתפקדת, מחקרים שנערכו על אוכלוסיות מיוחסות של פצועים המשתמשים בנוגדי קרישה בשגרה בשל שלל סיבות רפואיות שגרתיות – והדגימו יעילות עבור אוכלוסיות אלו גם כן.

צ'יטוסן

צ'יטוסן הוא מוצר המיוצר מרכיכות (SHELLFISH), חיות ממשפחת פירות הים. החומר פועל כמעין דבק רירי דביק היוצר פקק מלאכותי לרקמה פצועה מדממת. מרכיב זה הינו אטרקטיבי עבור פצועים עם מפל קרישה לא מתפקד או חולים המשתמשים בתרופות נוגדות קרישה. מותג נפוץ מוכר המשתמש בצ'יטוסן כחומר המוסטטי פעיל הינו AXIOSTAT.

אם למטופל קיימת אלרגיה ידועה לרכיכות (SHELLFISH) – האם עדיין ניתן לטפל בו בצ'יטוסן? האם אין בכך סכנה לתגובה אלרגית?

לא תועדו מקרים של תגובות אלרגיות לרכיכות (SHELLFISH) בשימוש בצ'יטוסן והמצב אינו נחשב כהתוויית נגד לשימוש, אולם היצרנים השונים ממליצים לנקוט משנה זהירות בעת שימוש בחולים עם אלרגיה ידועה.

האם עבור שומרי מסורת קיימת בעייתיות מבחינת כשרות בשימוש במוצרים העשויים מחומרים הנוצרים מחיות שהם למעשה ממשפחת פירות הים שאינן כשרות?

אין בכך בעייתיות הלכתית, מכיוון שמדובר בשימוש שלא כדרך אכילה. למרות שהחומרים באים במגע עם דם, אין עניין של אכילה דרך הפה, או הנאה כלשהי הרלוונטיים באיסורי כשרות.

אם כך – בשורה התחתונה, איזו מוצר עדיף? קאולין או צ'יטוסן?

מחקרים השוואתיים אינם חד משמעיים לגבי איזה חומר מפגין יעילות עדיפה מובהקת. בעוד ששני החומרים מאושרים על ידי הנחיות ה- TCCC) Tactical Combat Casualty Care), שהן הנחיות הטראומה המקובלות בצבא ארה"ב, קאולין מקובל בדרך כלל כחומר המועדף והנפוץ יותר בקרב הכוחות המזוינים של ארה"ב עבור חיילים צעירים ובריאים. עם זאת, צ'יטוסן מאושר גם הוא בצבא ארה"ב וניתן למצוא אותו בין הענפים השונים של הצבא בשטח.

נכון לעכשיו, הגאזה ההמוסטטית המועדפת והנפוצה על ידי צה"ל הינה גאזה מבוססת קאולין. יש מקום לטעון לטובת צ'יטוסן במסגרות אזרחיות, בהתחשב בהסתברות הגבוהה יותר של מטופלים המשתמשים בנוגדי קרישה – אולם, כפי שצוין לעיל – שני החומרים מהווים אפשרויות מעשיות ומצילות חיים.

שימרו על עצמכם, ושימרו על החולים/פצועים שלכם!

על מחבר המאמר:

ד"ר שלום רייך, MD, הינו רופא מומחה לרפואה דחופה, משמש כרופא קרבי בעל ניסיון רב בתרחישי טרום-בית חולים וטיפול בפצועים בשטח ובמתארי קרב. ד"ר רייך הוא הרופא הראשי של חברת מדיטקטיק (MediTactic.co.il)

מדיטקטיק מספקת פתרונות מיגון אישי וציוד רפואי טקטי מותאמים למצבי קיצון ושגרה. החברה מפתחת פתרונות ייחודיים והינה ספקית וייצואנית של משרד הביטחון ועובדת עם אלפי לקוחות בארץ ובחו"ל, כולל גופי ממשל, ביטחון וצבא בארץ ובעולם.

הפניות למאמרים מצוטטים – בלחיצה כאן