מעבר לאבטחה טריטוריאלית
מעבר לאבטחה טריטוריאלית
לאחרונה החלה קבוצת שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, יחד עם 22 רשתות קמעונאיות נוספות בארץ, לעבור מאבטחה מקומית למודל של אבטחה טריטוריאלית. צעד זה בוצע לאחר פיילוט ארוך שארך כשנה ונוהל בשת"פ עם משטרת ישראל. על הסיבות, הפיילוט והיישום בשטח בכתבה שערכנו עם אמיר רוזנטל מנב"ט הקבוצה.
ראיין: עירד גיל
אמיר רוזנטל, בן 55 גר בקיבוץ כפר מנחם. נשוי לתום ואבא ל-3 ילדים, 2 בנות ובן הזקונים, אפיק, לוחם מגלן שנהרג ב 7/10 בהיתקלות מול עשרות מחבלים שתקפו את קיבוץ "נחל עוז".
אמיר החל את דרכו במערך הביטחון של התעשייה הצבאית תחת מלמ"ב ושימש כסגן וכקב"ט מתקנים ביטחוניים בדרום. בשנת 2001 הגיע לקבוצת שופרסל כמנהל בטחון אזור מרכז, כאשר תחת אחריותו עשרות סניפים אשר עיקר הפעילות בהם התמקדה בתהליכי מניעת אובדנים, אבטחה פיזית של סניפים ועבודה מול חברות האבטחה. תחת ניהולו עבד צוות של 6-8 קציני ביטחון עובדי החברה. עם השנים עבר לתפקידי ניהול במחלקת הביטחון והבקרה ומשנת 2006 שימש בתפקידי ניהול שונים באגף. החל משנת 2009 מונה לתפקיד מנהל מחלקת הביטחון והבקרה, ובהמשך מונה גם למנהל מחלקת הבטיחות והגיהות וממונה שע"ח של הקבוצה, האחראי על הרציפות התפקודית של הקבוצה לאספקת המזון לאוכלוסייה בשע"ח – תפקיד רלוונטי מאוד בימים אלו.
"שופרסל גם בשגרה ובטח בשעת חירום אחראית על אספקת מזון לאזרחי המדינה ובימים אלו הנושא מקבל משנה תוקף", מחדד אמיר. "מחלקת הבטחון והבקרה מונה כ-70 עובדי בטחון, כולם עובדי החברה. עיקר הפעילות הוא בתהליכי מניעת האובדנים כאשר מנהלי הביטחון מעורבים וגם מפקחים על רוב תהליכי העבודה בסניפים ובמרכזים הלוגיסטיים התפעוליים מכיוון שרוב התהליכים המבוקרים קשורים לאובדנים ופחת, ולא בכדי מחלקת הביטחון נקראת מחלקת ביטחון ובקרה. כל קציני הביטחון כפופים ישירות אליי ולא למנהלי הסניפים, שכן מעבר לכך שהם גורם מקצועי בעולם האובדנים, הם גם נדרשים לשמש כאנליסטיים בשטח וכמבקרים על יישום התהליכים.
אני אישית אחראי על אמינות ופערי המלאי בחברה ואני זה המאשר את ספירות המלאי לאחר בקרות שוטפות . אובדן נמצא בכל נקודה בתהליך התפעול, הוא חלק בלתי נפרד ממנו וקשור במידה מסוימת גם לאבטחה פיזית".
אבטחה פיזית כנגד איומי ייחוס פח"עים
"את האבטחה הפיזית למניעת איומי ייחוס פח"עיים אנחנו מבצעים באמצעות חברות אבטחה. במחלקה יש מנב"ט ארצי לאבטחת טריטוריאלית, איש מטה, ובשטח יש עוד שבעה מנב"טים אזוריים, בחלוקה גיאוגרפית, ולכל מנב"ט אזורי יש צוות קב"טים שעובד תחתיו".
המעבר לאבטחה טריטוריאלית
"אני לא נוהג להתראיין ולא התראיינתי בכל עשרות שנות עבודתי בשופרסל. אבל, הסכמתי להתראיין ולדבר בשל חשיבות המעבר שאנו מבצעים לאבטחה טריטוריאלית. ישנם רבים המזהים ומכנים את תפיסת ההפעלה הזו של אבטחה טריטוריאלית כ "אבטחה מדלגת", אך אין זה כך מלבד העובדה שהלוחמים ניידים על אופנועים. עיקר הפעילות מתבצעת בשגרה בתוך פוליגון – תא השטח המאובטח הכולל מספר עסקים מאובטחים. החשיבות של ראיון זה מבחינתי הוא להסביר ולשקף את התפיסה למי שלא בקיא בה ובעיקר לבאר אותה. כך יהיו גם יותר שיתופי פעולה בין הרשתות למתן מענה טוב יותר והקטנת הפוליגונים דבר אשר משפיע ישירות על זמני התגובה בחירום. כל החברות שמתכוונות או מתלבטות להיכנס לתפיסת אבטחה זו צריכות להבין שזה לא מוקד עם סייר או מישהו שמגיב עם אופנוע בלחיצה על לחצן מצוקה. זו תפיסת הפעלה מלאה הכוללת פעילות שיגרה ענפה ומשתנה למניעת איסוף מל"מ וכן מענה לחירום, מדגיש רוזנטל.
השינוי באיומי הייחוס
"החל משנות ה-2000 נבנתה בישראל תפיסת אבטחה שהותאמה לאיומי הייחוס באותה התקופה (מחבלים מתאבדים, פח"ע מאורגן, והמענה היה מענה הולם). בעסקים היה צופה סורק, מאבטח, בודק ביטחוני וכו'.. עם השנים התפיסה הותאמה על ידי חטיבת האבטחה למציאות המשתנה וצומצמה בהתאם עד לרמה שעסק, הגדול מ 800 מ"ר, היה מחויב במאבטח בסיסי אחד בלבד בדלת הכניסה. עם השנים נוצרה בעיה כפולה; הראשונה – מחסור הולך וגדל במאבטחים מצד אחד, ומאידך הגיל והרמה של המאבטחים הלכה וירדה באופן מתמיד כל אלו גרמו למענה שאינו תואם את איומי הייחוס שהשתנו עם השנים."
"במהלך שני העשורים האחרונים נבנתה גדר ההפרדה, מערכות המודיעין ביהודה ושומרון עלו מדרגה באופן משמעותי, כאשר מבצע חומת מגן הביא לחיסול תשתיות הפח"ע המאורגנות ביהודה ושומרון והמודיעין השוטף הפך להיות כלי יחד עם מעגלי האבטחה השונים שנבנו במדינה.
עברנו לאיומים אחרים. ספורדיים, פחות מאורגנים. בעיקר סכינאות. פחות חגורות נפץ ומטענים..
מה שלא השתנה היא תפיסת האבטחה בעסקים, בהתאם לפריט 6.2 בחוק רישוי עסקים. נוצר מצב שאיכות ורמת המאבטחים הלכה וירדה ובו זמנית עלויות התפעול שלהם הלכו ועלו… כך שלא הייתה כל הלימה בין רמת ההוצאה, אשר הלכה ועלתה משמעותית, לאיכות המענה והאבטחה, שהלכה וירדה, כאמור".
שינוי מתבקש בתפיסת ההפעלה
"השינוי בתפיסת ההפעלה נובע בראש ובראשונה בצורך להתאימה לשינויים באיומי הייחוס. התפיסה הקודמת נשענה על איומי הייחוס של האינתיפאדה השנייה וזה למעלה מעשור שאני פועל בנושא מתוך אמונה מקצועית שיש לשנות את התפיסה. הקורונה שינתה את המציאות, עקב גידול משמעותי בחוסר במאבטחים בארץ, וזה עזר למקבלי החלטות בחטיבת האבטחה להסכים לבחון את התפיסה המוצעת בעיקר בגלל היעדר כח אדם ואיכות ירודה".
המצב לפיו באותו רחוב אחד מוצבים מספר "מאבטחים" שרובם לא אפקטיביים בפתחים של עסקים שונים ללא כל תקשורת ביניהם, כאשר הם מועסקים ע"י חברות שונות הוא דבר שהיה צריך לשנות", מסכם אמיר.
"נוצר מצב שהפסקתי להאמין בתפיסה הזו של אבטחה סטטית. ורק כדי שהסניף ייפתח ללקוחות ויהיה לו רישיון עסק והוא יפעל – נאלצתי להציב את המאבטחים".
תפיסת האבטחה הטריטוריאלית
ההבנה שיש צורך בשינוי במרחב הציבורי במדינת ישראל התקבלה אצלי כבר בשנת 2013. בשנת 2014 התחלנו בדיונים מול משטרת ישראל ובשנת 2015 ניתן אישור ליציאה לפיילוט במחוז מרכז, שמסיבות כאלו ואחרות בוטל, ממש כמה ימים קודם להפעלתו.
באוגוסט 2017 אירע פיגוע בשופרסל ביבנה. בפיגוע נפצע קשה מאוד ניב נחמיה, סגן מנהל הסניף. מתחקור האירוע, שכולו תועד במצלמות האבטחה, התברר שהמאבטח שהיה בעל הכשרה והסמכה כנדרש ביצע את המוטל עליו אבל הפיגוע לא נמנע, ואף לא סוכל ונוטרל גם בקרות הפיגוע על ידי המאבטח. המחבל נכנס פעמיים לסניף. בפעם הראשונה הסתובב כ-20 דקות ובפעם השניה הסתובב עוד כ-15 דקות ואז ביצע את הפיגוע.
המאבטח, כאמור, ביצע את הפעולות המוטלות עליו; הוא עצר את האדם בכניסה וביצע בדיקה ואף דרש ממנו להרים את החולצה לצורך כך, ועדיין הפיגוע לא נמנע. פיגוע זה, יחד עם פיגועים דומים שאירעו ברשתות השיווק באותה התקופה (פיגוע בסניף רמי לוי במישור אדומים וכן הפיגוע בצמוד לסניף רמי לוי בגוש עציון) רק חיזק את דעתי שהשינוי חייב לבוא. בסיכום התחקיר שביצעתי כתבתי שלהערכתי תפיסת האבטחה הקיימת אינה נותנת כל מענה לאיומים ואף לא מרתיעה כלל את המחבלים הפוטנציאליים וכי האבטחה הטריטוריאלית אשר, בין היתר, כוללת סיורים וטיפול בחשודים בעסקים ובסביבתם החיצונית במרחב הייתה נותנת מענה טוב יותר.
יציאה לפיילוט
"אני שמח מאוד לומר שאחרי המון שנים של עבודה מול חטיבת האבטחה הוחלט לצאת לפיילוט. תנ"צ משה אדרי, שסיים לאחרונה את תפקידו, יחד עם רמ"ח אבטחה שאני שמח שקודם וקיבל את תפקיד הרח"ט הבינו את המציאות הקיימת והסכימו לבחון בפיילוט את תפיסת האבטחה המוצעת ברשתות השיווק. יש לומר ביושר שכולם היו סקפטיים בתחילת הדרך ונגד התפיסה שהוצגה, אך במהלך הפיילוט ראיתי איך אט אט השתנתה עמדתם".
כיצד נוהל הפיילוט?
"הפיילוט החל בנובמבר 2022 ב-12 ערים ברחבי הארץ ועם התקדמותו הלך והתרחב כאשר לקחו בו חלק למעלה מ-20 רשתות קמעוניות, מזון ולא מזון. נקבעו פרמטרים מדויקים הכוללים פעילות שיגרה יומיומית תוך שבירת שיגרה למניעת איסוף מל"מ וכן זמני תגובה שמטעמים מובנים לא אפרט אותם. חטיבת האבטחה מינתה קצין בכיר שינהל את הבקרה והבחינה של הפיילוט ואחת לרבעון התקיים דיון והוצגו נתונים. במהלך הפיילוט ביצעה החטיבה עשרות תרגילים חלקם בו זמנית ובחנה את המענה. אני שמח לומר שהפיילוט זכה להצלחה רבה, התפיסה והשינוי בפריט הרישוי עבר את וועדת ההסדרה של הכנסת וקיבלנו את האישור המיוחל ויצאנו לדרך".
עד כמה שניתן, אשמח שתסביר כיצד השיטה פועלת.
"אני שוב פותח ומדגיש שאין מדובר על 'תפיסת אבטחה המדלגת' כפי שקיים היום בבנקים. תפיסת אבטחה טריטוריאלית – כשמה כן היא. מדובר על תא שטח קטן יחסית בו פועל כוח רכוב קבוע, איכותי ומיומן מאוד, המעניק שירות לכמה אתרים מאובטחים בו זמנית, כאשר הוא מתבסס על טכנולוגיה מתקדמת ותוכנית עבודה רנדומלית המקשה ומשבשת איסוף מל"מ.
תפיסת אבטחה זו נותנת מענה לכלל האיומים על העסק וסביבתו כאשר כל אחד מעובדי הסניף יכול, בעת הצורך, להקפיץ את הלוחמים. מעבר למענה לאיומי הייחוס הפח"עיים, אם עד היום היה אירוע אלימות במרחק מטרים ספורים ממאבטח שעומד בדלת, מנהל הסניף לא היה חושב אפילו לקרוא למאבטח לטפל בבעיה שכן היה ללא כל הכשרה מתאימה וזה לא במסגרת סמכותו. היום אני שמח לומר שבעקבות שינוי השיטה, והמעבר לאבטחה באמצעות לוחמים מיומנים, תחושת הביטחון של העובדים והלקוחות הרבה יותר גבוהה מאשר בזמן שעמד מאבטח בדלת, כולל גם הטיפול באירועים חריגים".
מי הם אותם לוחמים רכובים?
"רמת האבטחה של הלוחמים היא מהגבוהות באבטחה האזרחית, מעבר לכך שהם כולם לוחמים בפועל ועוברים הכשרה של מתקדם ב' כקורס בסיס, הם עוברים בנוסף מגוון הכשרות נוספות. הם כולם מע"רים, יודעים להפעיל דפיברילטורים, להגיש ע"ר ומצילים חיים, כמו כן, הם יודעים לנהל אירוע חירום – גם בטיחותי וגם בטחוני ועוברים הכשרות להתמודדות עם אלימות (מניעת התנהגות אלימה לאלימות בדרך לא אלימה). מעבר לכך, הם יודעים לסגור אירוע ולנהל ממשקים מול משטרת ישראל".
מפרט ואמצעים
"הכוח רכוב על אופנוע כבד בשל ההיבט הבטיחותי והמאבטחים לבושים בביגוד איכותי ומוגן, ברכיות ואמצעי מיגון בתוך הבגדים, לבוש טקטי איכותי, מצלמות גוף ועוד. אני גאה לומר שיותר מ-70% מהאירועים מסתיימים בעת הגעתם למקום. כל אירוע מתועד מרחוק, דרך המוקד, כולל צפיה באירוע תוך כדי התרחשותו ממצלמות הגוף של המאבטחים. יש לציין שלהופעה יש היבט הרתעתי ולא רק תגובתי".
כיצד מבוצעת השליטה והבקרה על צוותי הסיור?
"החברה שנבחרה לספק את השירות, אלקטרה סקיוריטי, מפעילה מוקד שליטה ארצי וטכנולוגיות שו"ב מהגבוהות שקיימות בישראל. המוקד נותן מענה גם בשגרה וגם בעת חירום, ומסנכרן את כלל הפעילות בפוליגונים ומאפשר תגבורי כוחות לוחמים בזמן אמת לאירוע חירום בזמן קצר ביותר. המוקד וטכנולוגיית הניהול והשו"ב מנהלים את הלוחמים עפ"י שגרות עבודה יומיות משתנות ומנהל את אירועי החירום בעת קריאה.
הלוחם לא יודע מה סדר הסיורים היומיים שלו, הוא מקבל מהמערכת את תוכנית הסיורים לאותה משמרת ובכלל זה הגעה לנקודות סריקה שאליהן הם מחויבים להגיע וכן לפי צי"חים. לדוגמא, אם באותו יום יש שימוע ויש סכנה להתפרעות, אז מנהל הסניף או המנב"ט מדווח למוקד ומשנים את הסידור ומתאימים את הלוחם אליו בהתאם. כולם מדברים עם כולם, תמיד. און ליין.
כמו כן, טכנולוגיית השו"ב מאפשרת עדכון והעברת מידע באופן רוחבי ובזמן אירוע לכל הגורמים הרלוונטיים לרבות עדכונים שוטפים. בכל אירוע של אזעקת לוחם, מעבר לעובדה שידוע בדיוק מי הגורם בסניף שהזעיק את הלוחם ואת מיקומו, כל אירוע מנוהל במערכת האפליקטיבית. אני לדוגמא, וכך כל מנב"ט אצלי, רואה ומעודכן דרך המערכת על כל אירוע ברחבי הארץ, במקביל ללוחם ולמוקד והמידע כולל עדכוני התפתחות האירוע כפי שמעודכן בשלבים במערכת על ידי המוקד עד לסיומו, דבר המאפשר מעורבות בזמן אמת בכל אירוע ואירוע".
אבקשך לסכם את היתרונות המרכזיים של השיטה:
- מענה באמצעות איכות גבוהה של לוחמים – לא "סיירים" – לוחמים!
- יכולת ריכוז כח מיידי ותגבור לאירוע חירום מפוליגונים סמוכים או מקבילים.
- מענה ישיר לבעיית חוסר המאבטחים בשוק – איכות האבטחה ותקלות שוטפות שהם חלק בלתי נפרד מתפיסת האבטחה סטטית, לרבות חטיפות וגניבות נשקים למאבטחים, פליטות כדור, סיכון לקוחות ועובדים, אירועי בטיחות, שימועים רבים בשל איכות נמוכה או חוסר במאבטחים.
- עליית תעריפים ועלויות קיצונית בשל בעיית היצע וביקוש.
- המענה הטריטוריאלי מאפשר מענה טוב לעסק גם בטיפול באירועים חריגים שהאבטחה הסטטית לא נתנה להם כל מענה.
- אלימות במרחב הציבורי – זה איום שמעסיק אותנו לעיתים יותר ממענה לאיום פח"עי.
כיצד מתנהל אירוע?
"הלוחם מקבל קריאה מהסניף המאובטח ויוצא לכיוונו. במקביל מקבל גם המוקד את הקריאה ומברר באמצעות ווידאו או טלפונית מול מי שהזעיק את הקריאה (כל בעל תפקיד בסניף מזוהה במערכת). הוידאו נועד כדי לראות את הסביבה ולהכין את הלוחם שנמצא בדרכו טוב יותר לאירוע אליו הוא מגיע, לדוגמא – האם לפרוק רחוק יותר מהסניף ולהגיע רגלית או שאולי צריך יותר מלוחם אחד.
אני והמנב"טים בשטח כולנו – באותה השניה מקבלים עדכון ומרגע זה כל עדכון באירוע; אופי האירוע, מי הגיע, מה קרה, איך מתפתח.. וכו' מנוהל ומעודכן במערכת ואנו המנב"טים והקב"טים יכולים להחליט אם נדרשת מעורבותנו או כל מענה אחר. מדובר על מאות אירועים בחודש. החברה מעבירה בכל שבוע דוח פעילות; כמה פעמים סיירו בכל סניף במהלך משמרת, וכן אחת לתקופה מעבירה ניתוחי אירועים, כאשר מדוחות אלו ניתן לבצע למידה ולהפיק תובנות".
שאלה לסיום: בעבר הייתה ביקורת על השיטה הזו בבנקים, דיברו על התחזות לשוטרים. האם נתקלת בביקורת כזו אצלכם?
"נהפוך הוא. הנראות שלהם היא חלק מהעניין שכן, כפי שציינתי, חלק מהאירוע מסתיים בעת הגעתם, ורק מעצם הגעתם. לצערי האויב שלנו אינו טיפש והבנו את זה טוב מאוד ב-7 באוקטובר. מה שנראה לנו שהוא לא רואה – הוא רואה ולומד. היום הוא רואה את האפקטיביות והנראות של המערך הזה וזה חלק מהמניעה וההרתעה. כמו לכל איום ביטחוני יש 3 מעגלי מענה; מניעה, הרתעה וסיכול. שיטה זו עונה על שלושתם".
אתה יכול לנקוב במספרים?
בשופרסל כ-420 חנויות פיזיות ובנוסף חנויות מקוונות, 9 מרכזים לוגיסטיים וביניהם גם 2 אתרי ליקוט אוטומטיים של און ליין. אחד מהם בישוב מודיעין שנבנה בהשקעה של למעלה מ-700 מיליון שקלים והינו המתקדם מסוגו בעולם. יש בחברה כ-17,000 עובדים. אנו משרתים כשני מיליון בתי אב פעילים כאשר מהם עוברים אצלנו בסניפים כמיליון איש בשבוע. אם מסתכלים על עולם האבטחה, אז מתוך 420 הסניפים יש 117 סניפים עם אבטחה. עד למעבר לאבטחה טריטוריאלית את האבטחה הסטטית סיפקו לנו למעלה מ-15 חברות אבטחה. כיום בשופרסל מתוך 117 הסניפים המאובטחים, 90 מאובטחים באבטחה הטריטוריאלית.
קבוצת שופרסל
חברת שופרסל הוקמה בשנת 1958 תחת השם שופרא-סל והיום היא הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל. זו לא חברה אלא קבוצה של חברות שעיקר פעילותן הוא עולם המזון. כמו כן, נתח נכבד הוא ה-NON FOOD; טקסטיל, חשמל, ולאחרונה גם עולם הסטוק על בסיס חברת דנדיל שנרכשה על ידנו. הקבוצה מונה מספר חברות ופורמטים וביניהן; שופרסל דיל, שופרסל שלי, שופרסל אקספרס, רשת "יש חסד", רשת BE פארם שנבנתה על בסיס ניו פארם שנרכשה אף היא על ידינו לפני מספר שנים. החברה מובילה גם בתחום ה-ON LINE אותה מובילה שופרסל און ליין. חברת "שופרסל עסקים" המכוונת לשוק המוסדי ולמרחב הכפרי ,יש את חברת "שופרסל נדל'ן" וכן חברת "שופרסל פיננסים" אשר מנפיקה, בין היתר, את כרטיס האשראי של שופרסל.