מערך תביעות הרישוי המשטרתי ככלי למלחמה בפשיעה

מערך תביעות הרישוי המשטרתי ככלי למלחמה בפשיעה

מערך תובעי הרישוי מהווה חלק חשוב במאבק בפשיעה בכלל ובמגזר הערבי, בפרט. על מנת להכיר מקרוב מערך זה ראיינו את עו”ד טל בסון תובעת הרישוי הארצית במערך תביעות רישוי של משטרת ישראל.

ראיין וערך: עירד גיל

בטרם נצלול לתחום המקצועי נשמח אם תספרי על עצמך וכיצד הגעת לתפקיד זה?

"בת 41. נשואה +3, מתגוררת בכפר סבא. עם סיום לימודי המשפטים וההתמחות בשנת 2006 והתחלתי כעו"ד שכירה בתחום הפלילי. לאחר כשנתיים החלטתי להתגייס למשטרה. תפקידי הראשון היה כתובעת תעבורה, בתחילה באזור ירושלים ובהמשך באזור המרכז. בשנת 2017, לאחר כשמונה שנים, התוודעתי לעולם הרישוי ועברתי לתפקיד תובעת רישוי מרחבית במחוז תל אביב ומשנת 2020 אני משמשת בתפקיד תובעת רישוי ארצית".

האם מערך התביעה כפוף לראש חטיבת האבטחה והרישוי ?

"עד אוקטובר 2020 היה המערך כפוף ישירות לחטיבת אבטחה ורישוי כאשר תובעי הרישוי הפרוסים במחוזות היו כפופים מקצועית לחטיבה ופיקודית ולראשי הענפים במחוזות. בעקבות החלטת מפכ"ל הועבר המערך לאחריות/כפיפות יועמ"ש המשטרה.

מדובר במערך קטן ומאוד איכותי, המונה  שנים עשר תובעי רישוי הפרוסים בכל הארץ, מצפון ועד דרום. אני מגדירה אותם כ'מערך בוטיק'. ברוב המחוזות יש תובע מחוזי אחד כאשר בחלקם יש בנוסף תובעי רישוי מרחביים ".

האם מערך זה עוסק רק בתחום עבירות רישוי עסקים ?

חטיבת אבטחה ורישוי מנחה כיום את מערך אבטחה ורישוי הפרוס בשטח בנושא אבטחה פיזית, מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות.  עולם התוכן עליו אנו נשענים נגזר מחוק רישוי עסקים ואנו ממקדים אכיפה גם בהיבטים הפליליים וגם בהיבטים המנהליים, בהתאם לחוק זה. המערך כולו פועל בין היתר כחלק מהמאמץ הארגוני ללחימה בפשיעה בהתאם ליעדי מפכ"ל המשטרה וכנגד עסקים מסכני חיי אדם.

מהו ההבדל בין אכיפה מנהלית לאכיפה פלילית ?

"ההליך הפלילי כולל כתב אישום המוגש לבית המשפט בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון כאשר הענישה כוללת רכיבים החל ממאסר בפועל וכלה בקנסות וצווי סגירה שיפוטיים.

במדינת ישראל יש היום 202 פריטי רישוי אשר נדרשים ברישיון , כאשר 67 מתוכם נדרשים באישור משטרה.

כנגד עסקים מחוללי פשיעה ומסכני חיים אדם  קיימת גם אכיפה מנהלית. לאחר בחינת מכלול הראיות  הנאספות על ידי יחידות המשטרה השונות , נבחנים הממצאים גם ברף המנהלי "הנמוך" מהרף הפלילי,  ולעיתים אף בהסתמך על חומר מודיעיני חדש, רשאי קצין  במשטרה  להוציא צו סגירה מנהלי לעסק לתקופה של עד 30 ימים, על צו סגירה זה ניתן לערור לבית המשפט. בהתאם לנסיבות, ניתן גם באמצעות תובעי הרישוי של המשטרה להאריך את הצו  המנהלי בצו שיפוטי.

מי בעצם נותן רישיון לעסק?

הגוף הסטטוטורי המעניק רישיון עסק במדינת ישראל הינו הרשות המקומית  בתחומה פועל העסק. לכל עסק טעון רישוי ישנו 'פריט רישוי' בהתאם למהות העסק ויעודו. בצו רישוי עסקים מפורטת רשימה של גופי רגולציה מהם בעל העסק נדרש לקבל אישור על מנת לפעול בכדי לקבל רישיון לעסקו מהרשות המקומית ולאחר שנתקבלו אישורים אלו.

גופי הרגולציה המרכזיים הינם: כב"א, משטרת ישראל, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, ועוד. משטרת ישראל אחראית על שלום הציבור הציבור ומניעת שוד והתפרצות. במסגרת זו דורשת המשטרה תנאים  לשלום וביטחון באי העסק ובין היתר הצבת אנשי אבטחה, הצבת מצלמות, גידור וכדומה".

מי קובע את דרישות המשטרה?

"דרישות המשטרה הינן אחידות קבועות ומפורסמות ברשומות וזאת  בהתאם לסוג ומהות העסק.  מדור רישוי בחטיבת האבטחה כותב את דרישות המשטרה, כאשר כל מפרט מאושר ע"י רמ"ד רישוי וראש החטיבה..

"בשונה מבעבר ישנם, נכון להיום, שישים ושבעה (67) פריטים בהם המשטרה הינה "נותנת אישור " שהינם 'אחידים' כלל ארציים המחייבים את כלל בעלי העסקים בפריסה ארצית.

"הפריט היחיד בו קיימת רשימת  תנאי משטרה "פתוחה", מסבירה עו"ד בסון, "הינו פריט 7.7 ה' המתייחס לאירועים תחת כיפת השמים בהיקף קהל של 500 איש ומעלה.

מדובר בפריט 'פתוח' ורשימת  תנאי המשטרה שנועדו להבטחת שלום הציבור באירוע הינם בסמכות מפקד האירוע. הוא זה שיכול להרחיב או לצמצם את התנאים בהתאם לסוג האירוע, אופי הקהל והצרכים שמחייבים את האירוע בהיבטים של שלום הציבור".

כיצד ניתן לקבוע מפרט "אחיד" בתחום האבטחה? הרי יש שוני רב בין עסקים הנמצאים תחת אותו פריט. לדוגמא – איום הייחוס של מלון בין 100 חדרים בת"א אינו דומה לאיום הקיים על מלון בן 500 חדרים בירושלים או בים המלח. כיצד ניתן לקבוע את אותן דרישות אבטחה (פריט) בשניהם?

"לגבי דרישות אבטחה שקשורות לבתי מלון נקבעו 'מפתחות' לפי תפוסת קהל, לפי מספר הכניסות והיציאות, וגם לפי מיקום העסק עצמו. אני בהחלט מסכימה שהסכנה שנשקפת לעסק במרכז ת"א אינה דומה לעסק שנמצא בים המלח. אך, כאמור, ובשונה מבעבר, קצין האבטחה והרישוי הטריטוריאלי אינו הגוף המחליט אלא הגוף הממליץ בפני רמ"ד רישוי ארצי שהוא הסמכות המחליטה".

האם בעל העסק יכול לשנות את הדרישות ממנו, למרות האחידות שציינת ?

"לכל בעל עסק ישנה זכות להגיש 'השגה' על הדרישות שניתנו לו בתנאי המשטרה מכח הפריט האחיד .  השגה זו מגיעה לרמ"ד רישוי בחטיבה והוא זה שיכול לצמצם או להרחיב את הדרישות הקבועים בתנאי המשטרה. גם נציגי החטיבה בשטח יכולים לבקש להחמיר או להקל באמצעות השגה המוגשת על ידם, הכל עובר דרך רמ"ד רישוי ומאושר ברמה ארצית על מנת להבטיח אחידות. המשטרה מוודאת  שלא יהיה הבדל בין בעל עסק בקרית שמונה לבין בעל אותו סוג עסק במקום אחר, הכל בהתאם לנסיבות", מסכמת עו"ד בסון.

למיטב ידיעתי מפקד המחוז הוא למעשה הריבון בשטח. האם לו יש "אובר רולינג" על החלטות של רמ"ד הרישוי ?

"במידה ומפקד המחוז חושב שיש להחמיר את דרישות הרישוי הוא יפנה לרמ"ד הרישוי ויסביר מדוע הוא דורש החמרה, אך ההחלטה הסופית היא עדיין בידי רמ"ד הרישוי בחטיבה. כאמור, המצב שונה בכל הקשור לאירועים תחת כיפת השמיים, שם אכן מפקד המחוז הוא זה שקובע".

עד עכשיו דיברת על "לשון החוק". מהו נוהל?

"יש חוק ויש תקנות שאותם אנו מממשים. הנוהל הוא פנימי של המשטרה והוא זה שמסדיר ומסביר את השיטה ודרכי הפעולה בשטח. הנוהל נשען על הוראות החוק ועל התקנות".

בתחילת דברייך הזכרת שמערך  תובע הרישוי של המשטרה לוקח חלק חשוב במאמץ הלחימה בפשיעה בכלל ובימים אלו במגזר הערבי, בפרט-תוכלי לפרט?

"משטרת ישראל ובתוכה מערך תביעות הרישוי פועלים כנגד עסקים מחוללי פשיעה ומסכני חיי אדם. מערך תובעי הרישוי פועל כנגד יעדי פשיעה של כל מחוז ומחוז ופועל בצורה משולבת רב מימדית. המערך פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הפרקליטויות המחוזיות וגורמי אכיפה נוספים כמו רשויות המס, רט"ג, רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה, חברת החשמל ועוד. הרעיון בשיתוף הפעולה הוא הפעלת לחץ "כתנועת מלקחיים" על גורמי הפשיעה תוך שימוש בכל כלי האכיפה הקיימים. ישנה אסטרטגיה ברורה ומשולבת ואנו מקיימים "שולחנות עגולים" יחד עם הגורמים האזרחיים, החל משלב התכנון ועד לשלב ההוצאה לפועל. בדרך זו של שילוב כוחות אנו מצליחים לתת מכה קשה ומשמעותית לארגוני הפשיעה העושים שימוש בעסקים כפלטפורמה לביצוע עבירות פליליות . הפעילות מביאה לרוב להטלת עיצומים כספיים, חילוט של רכוש  ובמקרים רבים  לכתבי אישום וכן צווי סגירה מנהליים ושיפוטיים המביאים להפסקת פעילות העסק לאלתר.

ההיבט הכלכלי הוא הבטן הרכה של ארגוני הפשיעה. אותם 'עסקים' הפועלים באופן לא חוקי מאפשרים לעבריינים לבצע עבירות הלבנת הון ולהזרים כספים לארגוני הפשיעה, זאת דרך עסקים כביכול לגיטימיים. עד כה האכיפה בשיטה הזו הביאה להישגים מרשימים. בשיטה זו אנו פועלים כנגד עסקים הפועלים ללא רישיון עסק, לדוגמא תחנות דלק פיראטיות, אחסון ושינוע של דלק וגפ"מ  ועוד".

איך מחלטים רכוש של עבריין?

"לאחר איסוף ראיות המוכיחות  שנעשה שימוש בנכס כל שהוא (מטלטלין, רכב, דירה וכדומה) לצורך ביצוע עבירות פליליות(לדוג' מכליות דלק לתחנת דלק פיראטית, מכונות הימורים, כסף מזומן שנתפס במקום הנובע מביצוע העבירה)  – אזי המשטרה יכולה לתפוס את הנכס על פי סמכות בהתאם לצו שיפוטי  למשך חצי שנה או עובר להגשת כתב אישום, (שאז הרכוש נתפס עד לסוף ההליך המשפטי) ולאחר הרשעה, עותרת המשטרה לחילוט  התפוסים  לטובת אוצר המדינה.

לפני שבוע הוגש ע"י תובעת רישוי צפון  כתב אישום  כנגד תחנת דלק פיראטית בה נתפס מזומן לחילוט בסך של כ-175,00 שקלים כמו גם כ-7,000 ליטר של נוזל תדלוק שנתפס במתחם הפיראטי".

 הרבה פעמים יש הרגשה, על אף העבודה הברוכה שהמשטרה עושה, שאין גיבוי של בתי  המשפט לעבודה שאתם עושים.

"זה אינו המצב, אנחנו רואים יותר ויותר החלטות משמעותיות שמגבות את המשטרה, בין אם זה בהליכים משפטיים כנגד עסקים שאנו מסרבים לתת להם רישיונות על רקע תבחיני מודיעין ובין אם זה הוצאת צווי סגירה לעסקים שמסכנים את שלום הציבור.

חשוב לי להדגיש שאנו פועלים כנגד כל יעד עברייני ללא קשר למגזר ממנו הוא פועל – יהודי או ערבי. למשטרה יש יעדי פשיעה והם קיימים בכלל המגזרים", מסכמת עו"ד בסון.

אשמח אם תתייחסי לטיפול שאתם עושים כיום כנגד חברות האבטחה העברייניות.

"בימים אלו החטיבה בהליכים מתקדמים לחקיקת תזכיר שירותי האבטחה. בעבר נושא רישוי חברות האבטחה היה באחריות משרד המשפטים, כאשר הדרישות מהחברה היו מינוריות והבדיקה שבוצעה לבעלי התפקידים בחברה לא הייתה מספקת. עבריינים פתחו חברות אבטחה ובאמצעותן גבו דמי חסות מבעלי עסקים ובאתרי בנייה. קבלנים נאלצו לשלם עשרות ואלפי שקלים למאן דהוא שמחליט שהוא מהיום שומר על האתר ואם לא ישולמו כספים אזי ייגרם נזק במאות אלפי שקלים.

במסגרת החוק החדש האחריות על רישוי חברות האבטחה יעבור ממשרד המשפטים למשרד לבט"פ. אם בעבר משטרת ישראל יכולה הייתה רק להמליץ למשרד המשפטים אם לתת רישיון או לא, אזי ע"פ תזכיר החוק החדש הופכת משטרת ישראל לגורם המאשר. במסגרת זו כל בעל תפקיד משמעותי בחברה; מראשי החברה ועד כלל נושאי המשרה בחברה ייבדקו בבדיקה פלילית קפדנית ובבדיקה מודיעינית רחבה מאוד על מנת לוודא שמדובר בחברת שמירה לגיטימית או שמא מדובר בחברה עבריינית אשר פותחת את החברה ככסות לפעילותה העבריינית. אנחנו בשלבים סופיים של העבודה ובשאיפה להעביר את החוק בהקדם, שכן הוא יביא בשורה מאוד משמעותית לעולם האבטחה".

מדוע חוק זה שאושר בממשלה לפני 12 שנים לא עבר חקיקה עד היום ?

"להבנתי הנושא התעכב משיקולים כלכליים. למימושו של החוק החדש יש צורך במערך שלם של פיקוח בקרה והכשרה. אנחנו כחטיבה ניתן 'תו תקן' לחברות וכל שירות אבטחה במדינת ישראל יבוצע רק לאחר הכשרה במוסדות שאושרו ע"י המשטרה".