'סדר חדש' – שיפור המענה לאבטחת יישובים

"סדר חדש" – שיפור המענה לאבטחת יישובים

מאת: אל"מ (מיל') עודד הלוי

ב-7 באוקטובר נשברו מספר פרדיגמות וותיקות בתחום המענה לאבטחת יישובים, הן בקווי העימות והן בשאר המרחבים במדינת ישראל והמצב החדש מחייב את מנהלי הקהילות וראשי הישובים ל'סדר חדש' בהיערכות היישובית.

הקרבות שהתרחשו בישובים של עוטף עזה הציפו את חשיבות המוכנות של יישובים להתמודדות עם מצבי חירום ופח"ע. אבל ההגדרות המסורתיות של 'דירוג' האיום בישובים, והסתכלות על רמת האיום בעיקר דרך המרחק מהגבול והסבירות-סיכון לירי תלול מסלול על היישובים) הוכחה כשגויה ולא מספקת, וכאשר האויב פורץ עם טנדרים חמושים לשטח ישראל דינם של יישובי 'קו שני' ויישובי עומק הארץ הופך ברגע להיות כדינם של יישובי קו העימות!

הפרדיגמה של מדידת ההיערכות של הישובים לפי טווחי תלול המסלול והמרחק שלהם מקו הגבול נשברה, והמוכנות של הישובים בעוטף לאיום תלול המסלול כאיום מרכזי הפכה בחלק מהמקרים למלכודות המוות לתושבים ובשאר המקרים הציפה את הפער ואת הצורך העז ביכולת גילוי, מנגנוני פיקוד ושליטה וכשירויות לחימה שאינם רק בתוך הסיגמנט של 'התמגנות'.

שבירת פרדיגמה זו הציפה את המענה והיכולות (בעיקר חוסר המענה והיכולות) של יתרת הישובים בארץ שעד אותה שבת כלל לא היו בהיערכות או במוכנות להתמודדות עם מנעד האיומים שהציפה ההתקפה של חמאס באותה שבת.

פרדיגמה נוספת שנשברה היא התלות של היישובים בגיבוי ובמענה של כוחות הביטחון שאמורים להגיע ולפתור בעיות ביטחוניות ביישובים.

היישובים הבינו שהם חייבים לבנות מענה עצמאי בלתי תלוי ולהיות מסוגלים לאתר בעצמם אירועים, לייצר תמונת מצב יישובית, לייצר פו"ש פנימי ולתת מענה תגובתי – כוננותי חזק ומשמעותי – כי זאת הדרך שלהם לשמור על ביטחון התושבים עד הגעת כוחות הביטחון.

לצורך מענה לתובנות אלו מושקעים בימים אלו משאבים רבים בהקמה, ציוד ואימון של כיתות כוננות גם בישובים שלא ראו את עצמם עד כה כ'מאויימים'. אבל כיתות כוננות הם רק רכיב אחד במענה היישובי, ויישובים שרוצים להפוך את עצמם לבטוחים ומוגנים יותר צריכים להסתכל על כלל המרכיבים ולטפל בהם בראיה כוללת.

'סדר חדש' באבטחת היישוב דרך המענה במעגלים השונים

כאשר אנחנו באים לבחון את המעגלים שמרכיבים את 'היישוב הבטוח' אנחנו חייבים לבחון את היישוב והמענה הקיים בו בשכבות הבאות – גילוי והתרעה, הרתעה ושיבוש, פיקוד ושליטה, כוחות ומשימות/כוח תגובה.

כל אחד מהמעגלים מייצג יכולות, טכנולוגיות ומתודולוגיות שונות שמשלימות אחת את השנייה ומסדירות את הפעולות והכלים העומדים לרשות היישוב, מה בתחום יכולותיו ומה דורש סיוע, תקציבים ורגולציה.

השלב המקדים לפני תחילת הניתוח וההקמה של המעגלים השונים הוא השלב בו מבצעים תהליך מבצעי, מקצועי וסדור של 'סקר יישובי'.

הסקר היישובי משלב בין ניתוח 'פיזי' של השטח, הטופוגרפיה, התכסית והתבליט יחד עם הערכת סיכונים, היסטוריה גזרתית והערכת מצב מבוססת ניסיון.

תהליך הסקר לוקח בחשבון את מיקום היישוב, האיומים האפשריים עליו, צירי הגישה אליו, נתיבי החדירה האפשריים, מבנה היישוב והשטחים החיוניים והשולטים בו ועליו.

רק לאחר שנסיים שלב זה ונסכים על המתארים (דפ"אות) מולם נדרש היישוב להתמודד נוכל לעבור לניתוח המעגלים לאבטחת היישוב.

גילוי והתרעה – מה קורה סביבי, ואיך אני מייצר לעצמי זמן היערכות ותגובה

מה קורה סביב היישוב (ובתוכו), מה יכול להשפיע עליו, ומה מאפשר לייצר 'זמן' להיערכות, פריסה ותגובה? במצב של 'תקציב לא מוגבל' נשאף לכסות במצלמות את כלל היישוב – פרימטר, צירי גישה, מרחבים פנימיים ועוד. אבל מאחר ומימוש פריסת הסנסורים קשורה ישירות לתקציב כלכלי, ובמירב המקרים תקציב זה הוא מוגבל, אנו נבחן בצורה מדויקת ופרטנית את החשיבות והסיכון של כל מרחב, כל נתיב וכל איום.

ישנן מספר יכולות ואמצעים לגילוי מקדים, החל ממצלמות אלקטרואופטיות (קבועות/נשלטות), מצלמות טרמיות, דרך מערכות מכ"מ קצר טווח (500/1000 מטר) ועד גלאים וחיישנים מסוגים שונים.

לשכבת המצלמות ניתן לשדך יכולות גילוי תנועה מבוססות VMD או מבוססות אנליטיקות מסוגים שונים לגילוי תנועה, כניסה לפוליגון, התרעה על נשק ועוד. חשוב לזכור שאנליטיקות אלו מאפשרות למצלמות להיות 'חכמות' יותר, אבל הם מחייבות חדר בקרה או מוקד צופה שיקבל את ההתרעות, יחקור אותן ויחליט מה היא התרעת שווא ומה הוא גילוי אמת שמחייב הנעת סדר פעולות מתאים לאירוע.

שכבת גילוי משמעותית נוספת ופופולארית מבוססת על פלטפורמות אוויריות – צוותי הטסת רחפנים מקומיים, או מערכות של רחפנים אוטונומיים (DRONE IN A BOX). שכבת הגילוי המבוססת של רחפנים אמנם אינה קבועה, ולא 'אוחזת שטח' כמו המצלמות הקבועות, אבל היא שכבה משלימה שמאפשרת ליישוב לפתוח זווית צפייה טובה לגילוי וחקירה, הן בפרימטר היישובי והן בעומק נתיבי החדירה.

ניתוח המיקומים, ההתאמה של האמצעים למשימה ולרמת הסיכון הם אלו שיאפשרו לנו לייצר מדרגות מתועדפות של האמצעים ב'כתב הכמויות' לפי סיווגם מהקריטי ביותר, דרך החשוב ועד הרצוי.

חייבים לזכור שההחלטה על סוג ויכולות המצלמות/סנסורים מחייבת מתן התייחסות גם לנושא גובה ותצורת ההתקנה, תקשורת ואנרגיה – שברוב המקרים מהווים את צוואר הבקבוק בפריסת מצלמות.

תחום ההתרעה והגילוי יכול להיות מבוסס, הן על תצפיתניות מקצועיות שיצפו באופן אקטיבי בחוזי של המצלמות ויאתרו חריגות ומגמות (בין אם במוקד צפייה פנימי ובין אם בחדר בקרה מרוחק), והן על יכולות גילוי אנליטיות שמייצרות התרעות לחקירה.

בדרך כלל השילוב המבצעי בין יכולות התרעה אנליטיות ובין תצפיתניות אקטיביות ומקצועיות הוא זה שמייצר את הסינרגיה והמענה היעיל ביותר עבור היישוב.

התרעה ושיבוש – קצת תחבולה וקצת מניעה

במעגל זה ניתן למצוא מגוון אמצעים ויכולות שמאפשרים ליישוב לייצר אפקטים שימנעו את האירוע או יכילו ויצמצמו את השפעתו. האמצעים המרכזיים אותם ניתן למצוא במעגל זה הם צ'קלקות לפריסה מהירה, זרקורים נשלטים אותם ניתן להפעיל מהמוקד בעת גילוי וכן מערכות כריזה מקומיות דרכם יכול המוקד או רכז הביטחון להרתיע את החודרים (בהודעות כמו – 'התגליתם והכוחות בדרך אליכם…'). פריסה נכונה יכולה לייצר שיבוש של תמונת המצב לחודרים, למנוע את האירוע או לנתב אותו למרחבים בהם קל יותר יהיה להתמודד.

גם מערכים של 'מכשול' הכוללים גדרות, מחפורות, בטונדות ושערים יכולים להיות כלולים בתוך מעגל השיבוש וגם אם הם 'ייפרצו' הם מאפשרים שיבוש ועיכוב של החודרים תוך הקניית זמן ומרחב לכוחות ביישוב.

הפיקוד והשליטה (פו"ש) – גיבוש תמונת מצב ושליטה בכוחות

מעגל חשוב וקריטי בתכנון ההגנה על היישוב והוא כולל בתוכו מיפוי של מרחב היישוב, בניית עזרי שפה משותפת שמחברים בין כלל הגורמים, יכולות הקשר והתקשורת בין הגורמים הרלוונטיים ושליטה במיקומי כוחות ואיומים בזמן אמת.

ניתוח מקדים ונכון של היישוב יאפשר היערכות מקדימה, קביעת נקודות כינוס, נתיבי תנועה ומרחבים שולטים. הפצת הניתוח כעזר משותף בין הגורמים ביישוב לבין חדר הבקרה (אם יש) והמגיבים הראשונים, תאפשר שיח תכליתי וניהול יעיל של הכוחות בעת אירוע.

בתחום הקשר ניתן היום למצוא שימושים, הן במערכות קשר טקטי (VHF/UHF) שמאפשרים בטווחים הקצרים קשר בין כוחות הכוננות והתגובה היישוביים והן במערכות PTT המבוססות על אפליקציות סלולאריות או מכשירי VOIP. מערכות אלו מאפשרות גם חיבור וממשקים עם גורמי מגיבים ראשונים שצפויים להגיע לתגבור היישוב (שיטור/כב"א/מד"א).

בתחום זה ניתן לציין את מרכזיותה של רשת החירום הלאומית – 'מצודה-נט' – שמאפשרת חיבור בין כלל הגורמים ביישוב, בין היישובים במרחב, ובין היישוב לגורמי החילוץ, השיטור וההצלה, מבוסס על מגוון של פלטפורמות טכנולוגיות (YTCOM, SYNCH, MOTOROLA…) ומחוברת לחדר בקרה מרכזי (DISPATCHER) שמאפשר ניהול מרחבים וקשר מול גורמי השיטור והחירום.

חלק מהיכולות העוצמתיות של מעגל הפו"ש מצויות בחדר הבקרה ששולט ברכיבי היישוב – בין אם כחמ"ל מקומי ביישוב ובין אם כמוקד מרוחק (RCC). חדר בקרה זה יכול לצפות בכלל המצלמות והסנסורים, לשלוט במיקומי הכוחות ולייצר עבור רכז הביטחון וכיתת הכוננות תמונת מצב בזמן אמת, להכווין ולהוליך כוחות, לסגור שערים, לכרוז ולהפעיל את אמצעי השיבוש ביישוב.

מתחקור אירועים ובחינת היתרונות ניתן לומר שהשקעה במעגל הפו"ש – תפיסת ההפעלה המותאמת ליישוב, שפה משותפת, והרבה תרגול – מאפשרת לישוב להתמודד בצורה טובה עם מגוון של תרחישים, להרוויח זמן חשוב, ולרכז מאמצים מול האיומים המשמעותיים ביותר שפוקדים אותו.

כוח התגובה – כיתת הכוננות וכוחות מתנדבים ישוביים

קיים עיסוק רב בחלוקת נשקים, אימונים וגיוס כ"א לכיתות הכוננות וכוחות התגובה הישוביים, שכן כוח זה יהיה הגורם שיתמודד פיזית עם האיום שהתגלה ומנסה לחדור או לפגוע ביישוב – ומכאן חשיבותו. כשירות כיתות הכוננות בשגרה היא שתקבע את רמת המוכנות שלהם בעת אירוע, ולכן חשוב להשקיע ולשמר את כשירות כיתות הכוננות לאורך השנה, לבחור אליהם מתנדבים מתאימים ולתרגל את מגוון התרחישים מולם צפוי היישוב להתמודד. ניתן ואפילו חשוב לייצר ביישוב גם כוחות מתנדבים למשימות של חילוץ והצלה, נקודות מפגש סדורות לאנשי רפואה שמתגוררים ביישוב, נקודות חבירה מוגדרות לנושאי אקדחים, ואפילו צוותי אלונקאים למקרים בהם נדרש פינוי פצועים ביישוב.

גם חיבור בין ישובים סמוכים או גושי התיישבות יכולים להיות יתרון גדול במערכי התגובה ובגיבויים ההדדיים שיכול היישוב לייצר כחלק ממעגל התגובה, וצריך רק לוודא שהמענה התגובתי משלב בין יכולות המבוססות על מערך התנדבותי יישובי, לבין גורמים קבועים ומקצועיים.

לסיכום, עולם אבטחת היישוב נדרש ל'סדר חדש'. הסיווג הישן של יישובים לא בהכרח מתאים ולא נותן מענה מתאים. ישובים צריכים לבחון ולנתח בצורה מפוכחת את מצבם ואת רמת האיום עליהם דרך פריזמה חדשה, לייצר מענה והיערכות פנימית שתאפשר ליישוב התמודדות עצמאית משמעותית בכלל המעגלים ולהיבנות בצורה שתאפשר להם לייצר הגנה וביטחון גם ללא/עד הגעת כוחות הביטחון המדינתיים.

כלל האמצעים והיכולות שפורטו הם אמצעים ויכולות קיימות, בשלות וזמינות ליישובים, ורובם גם בעלויות שהישובים יכולים לעמוד בהם. זה מאתגר, אבל עם קשב והיערכות נכונים ברמת היישוב, קצת השקעה כספית וקצת סיוע מצד גורמים מקצועיים חיצוניים אפשר בזמן קצר לעשות המון.

הכותב הינו אל"מ (מיל') עודד הלוי פרש בשנת 2015 מצה"ל לאחר 26 שנות שרות במגוון תפקידים פיקודיים, ניהוליים ומבצעיים במסגרתם עסק רבות בפיקוד על יחידות בתחום האיסוף הקרבי, גיבוש תפיסות מבצעיות ומימוש הגנה ואבטחה למרחבים וגבולות. במסגרת שירותו הצבאי שרת, בין יתר תפקידיו המבצעיים, כמפקד גדוד האיסוף של פיקוד הדרום, ראש זירה בחטיבת המבצעים, רמ"ח איסוף קרבי של זרוע היבשה וכמפקד בית הספר לאיסוף קרבי כיום משמש כמנכ"ל חברת GOTRACK HLS שמתמחה בעולם המוקדים הרואים לשיפור האפקטיביות ממערכי מצלמות ורחפנים אוטונומיים ומפעילה במסגרתה את המוקד האקטיבי 'תקשוב' SEEU שמאפשר קבלת שרותי מוקד צפייה מקצועיים במיקור חוץ תוך שילוב תצפיתניות מקצועיות עם וטכנולוגיה מתקדמת למגוון של משימות.