צופה פני עתיד – תכנון אבטחה לטווח ארוך
צופה פני עתיד – תכנון אבטחה לטווח ארוך
מול מציאות דינמית הטומנת בחובה שלל משימות, נדרשת חטיבת האבטחה לתכלל שורה של משימות לטווח קצר וארוך, תוך שמירה על יכולת מבצעית ורציפות תפקודית בלתי פוסקת. ראיון מיוחד בנושא עם נצ"מ, עמיר סופר, ראש מחלקת מעברים ותשתיות בחטיבת האבטחה של משטרת ישראל, המנחיל חזון מבצעי הדוגל בלקיחת אחריות אקטיבית על הנעשה בשטח.
ראיין: עירד גיל
"המציאות הביטחונית במדינת ישראל רצופה באתגרים דינמיים, המצריכים קבלת החלטות מהירות ויכולת מתן מענה אפקטיבי ומהיר לגורמי השטח", פותח את שיחתנו נצ"מ עמיר סופר, ראש מחלקת מעברים ותשתיות בחטיבת האבטחה של משטרת ישראל.
סופר, אשקלוני במקור ומתגורר בעשור האחרון בקיבוץ זיקים, נשוי, אב ל-3 ילדים וסבא ל-2 נכדים, החל את דרכו כמו חלק מקציני החטיבה בתחום החבלה, שראשיתו עוד בתקופת הצבא ברצועת עזה ובמוקדי חיכוך מבצעיים נוספים, בשירותו הצבאי היה לוחם וקצין בחיל ההנדסה הקרבית.
לדבריו, התגלגל באקראי למחוזות המשטרה, זאת לאחר שאחיו שהיה באותה עת חבלן לוחם ימ"מ פנה אליו וסיפר שמשטרת ישראל מגייסת חבלנים. "באותה תקופה חיפשתי עבודה, כך שהחלטתי להיענות לקריאה והתגייסתי למשך שנתיים. מאז הכל היסטוריה, בדרך לקריירה ארוכה של יותר מ-30 שנה בתפקידים ביטחוניים כאלה ואחרים".
לפני שהגיע לחטיבת האבטחה שימש סופר כקצין חבלה במחוזות דרום ותל-אביב ומזה כשנתיים משמש כראש מחלקה בחטיבת האבטחה האחראי על ארבעה מדורים מרכזיים בעולם האבטחה הממלכתי: בטחון מעברי הגבול, מדור חבלה, תשתיות לאומיות ומדור "הסעת המונים" האחראי להנחיית עולם הרכבות הקיים וההנחיה לאלו שיקומו בעשור הקרוב ובכלל זה הרכבת התחתית (המטרו) בת"א.
ביקור משטרת ישראל ברכבת הקלה בת"א
אחריות גדולה על הכתפיים
"כל אחד מהמדורים מציג תפיסת עולם וצרכים ייחודיים", אומר סופר. הראשון ביניהם הוא מדור בט"מ (ביטחון מעברים) הדורש גיבוש של תפיסת אבטחה פיזית וחמושה לכלל מעברי הגבול של מדינת ישראל. "מדובר על כל המעברים הקיימים; ימיים, יבשתיים ואוויריים כאחד, למעט מעברי צה"ל המפרידים בין שטחי מדינת ישראל לשטחי איו"ש ועוטף ירושלים. אנו אחראים על תפיסת האבטחה בנתב"ג ובחלוקה בתחומים בינינו לבין השב"כ, כך גם בשדה התעופה רמון שם האחריות המבצעית מוטלת על רשות שדות התעופה, שאחראית על כל נמלי התעופה האוויריים בארץ", מסביר סופר.
מדור אחר ובעל חשיבות כבירה הוא מדור חבלה, שתכליתו לסכל הברחת אמל"ח, תוך "שימת דגש על חומרים דו-שימושיים, קרי חומרים מסוכנים שעלולים להסב נזק היקפי משמעותי. תפקידו של מדור חבלה הוא גם להנחות את אנשי מינהל המכס, דואר ישראל וגופים נוספים דרכם נכנסת סחורה לישראל. הכוחות שלנו בשטח אחראים על נושא בידוק הסחורות וכלי הרכב, בעוד שהשב"כ עסוק בטיפול באדם ובכבודתו. כך נוצרת סינרגיה בפעילות, כשכל גוף עוסק בתחום בו יש לו יתרון יחסי. המטרה הסופית היא להדק את כל המרווחים או הפערים הקיימים, על מנת 'לסגור' כל אפשרות להברחת אמל"ח לישראל", מדגיש סופר.
לפעילות המחלקה מתווסף גם מדור תשתיות שתפקידו להגן על מערך התשתיות הקריטיות של מדינת ישראל. שורה של מתקנים האחראים על הרציפות התפקודית של מדינת ישראל ובראשם מתקני ייצור האנרגיה, מים, הולכת חשמל ועוד. באחריות מדור זה להנחות אסטרטגיה שנועדה להגן על המתקנים הללו, על כל המשתמע מכך כאשר היעד הוא מניעת פגיעה ברציפות הקיומית של כולנו.
מדור רביעי ואחרון מתרכז בנושא מערכות הסעת המונים: רכבת כבדה, רכבת קלה, מטרו, האבים. הוא הוקם במהלך תקופת הקורונה ב-2020, כשהוא מלווה בעבודת מטה יסודית והכנת תפיסה מבצעית משטרתית אל מול תרחישי חירום שעשויים לכלול ניסיון לפגיעה במארג התחבורתי הלאומי של מדינת ישראל. מדובר בעולם המתפתח במהירות עם השקעות ענק ותכנון ארוך טווח.
מול אילו אתגרים ניצב עולם האבטחה במעברים כיום?
"אנחנו חיים בעולם דינמי ועתיר בשינויים. צריך לזכור שכל תחום האבטחה במעברים החל להתפתח רק לפני 20 שנה והתחום משתנה בקצב מסחרר. לאורך השנתיים שלי בתפקיד ערכנו הרבה מאוד התאמות כדי להנגיש את השירות במעברים בצורה האופטימלית. המטרה הסופית היא לאפשר בדיקה זריזה וזרימה בהגעת ההזמנות לארץ ומשם לצרכן. אנו נדרשים לשילוב טכנולוגיה מתקדמת ומודלים מאוד מתוחכמים הדורשים את מיטב המוחות וההון האנושי.
נכון להיום, ישנן מערכות אנליטיות מתקדמות, לתוכן מתנקז כל מערך הסחורות המגיעות מחו"ל. באמצעותן אנו מסוגלים לנטר מידע מדויק, וחשוב מכך להפחית שיבושים או עיכובים בתהליך השילוח. לעיתים נושא הבידוק מתנגש באופן טבעי עם העולם הכלכלי, אבל בסופו של יום אנחנו מצליחים למצוא את עמק השווה, מבלי להתפשר על התפיסה הביטחונית".
הזכרת את מעברי "עוטף ירושלים" מדוע עד היום לא עברו מעברים אלו לפיקוד "רמי"ם" – רשות המעברים היבשתית שהוקמה לצורך כך?
"אני בהחלט חושב שהבשילו כל התנאים המנטאליים והחשיבתיים, בדרך להעברה של מעברים אלו לרשות רמי"ם. אני מלווה את התהליך הזה יחד עם מחוז ירושלים והכוונה לבצע את ההעברה בצורה מדורגת כאשר, ככל הנראה, מעבר קלנדיה יהיה הראשון שיעבור אליהם. קיים גם צורך בהקמת מעבר סחורות בחלק הדרומי של העיר ירושלים וכן צורך בהגדלה משמעותית של יכולות הספיקה.
גם בתחום זה, בדומה לתחום הרכבות והתשתיות הלאומיות נדרש מאיתנו לחשוב כיצד ייראה עולם המעברים בראיה עתידית, בעוד כ- 15 עד 20 שנה, בהתייחס לגידול הדמוגרפי הצפוי, אתגרי כניסת עובדים לשטח ישראל, סחורות, ערבים-ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה המתגוררים בשטחים ויוצאים ונכנסים לשטח ישראל למטרות עבודה ועוד. מדובר כאן על נפח אדיר של תנועה ההולך וגדל שנדרש לתת לו מענה".
האם יש לכם את הכלים להתמודד עם המציאות הזו?
"היכולות בהחלט קיימות, אם כי המשבר התעסוקתי בהחלט מהווה גורם מעכב. ישנו מחסור חמור במאבטחים ובכלל במי שבוחר בקריירה בתחום. יחד עם זאת, אני חושב שהמצב הכלכלי במדינה היום פועל לטובתנו בעניין הזה. יותר ויותר אנשים מחפשים מקור הכנסה בטוח עם משכורת מכובדת. חשוב להגדיל את משכורות המאבטחים, כך שתהיינה גבוהות יותר ותאפשרנה היתכנות כלכלית עבור אותם אנשים להמשיך במקצוע לאורך זמן ולראות באבטחה מקצוע לחיים ולא עבודה זמנית".
תכנון ארוך טווח
"אחד המאפיינים הבולטים של המחלקה שתחת פיקודי נעוץ בעובדה שאנו נדרשים לתכנון ארוך טווח. אין מדובר רק על הנחייה על בסיס איום הייחוס העכשווי, אלא על מתן מענה או ניסיון לתת מענה לאיומי העתיד ולעיתים מדובר על תכנון רב שנים קדימה. הדרך בה בחרנו היא בהצבת קווים מנחים – 'תו תקן' המאפשר לגופים תכנון אסטרטגי ארוך טווח. מדובר בעבודה מהותית שתשאיר את משטרת ישראל עדכנית ורלוונטית שנים קדימה", הוא מכריז.
איום הכטב"מ
לסל האיומים הקונבנציונאלי הצטרף בשנים האחרונות איום הכלים הבלתי מאוישים, כיצד אתם נערכים לאיום זה?
"איום זה מעסיק אותנו לא מעט בשנים האחרונות", אומר סופר, "בתחום זה אנו פועלים יחד עם מפא"ט של משטרת ישראל, במטרה לבחון מערכות הגנה ויירוט. אנחנו נמצאים כרגע בשלב ה-RFI (שלב איסוף המידע) ופותחים מפגשים לחברות המתמחות בנושא. החברות מתבקשות להציג בפנינו את היכולות שלהן. בסופו של יום באחריותנו כחטיבת האבטחה להנחות מה תהיה 'החליפה' הנחוצה בהתאם לרגישות ולצרכים בשטח, כאשר החברה או הטכנולוגיה שתיבחר תהיה אמונה על תפעול המערכת ויישומה בהתאם לצרכים המבצעיים", מסביר סופר.
האם לאור מה שראינו במלחמת רוסיה אוקראינה ניתן לומר שמדובר על איום משמעותי ברמה הלאומית?
"אני מסכים עם אימרה זו. זוהי בדיוק הסיבה שיש צורך בגוף לאומי אחד שיתכלל את כל תמונת השמיים והמענה לאיומים הללו. בין היתר, זו הסיבה להקמתה של מנהלת 'מגן' בחיל האוויר שעוסקת בנושאים הללו. מצד שני צריך לזכור שעולם הרחפנים בשונה מהכלים שראינו במלחמה שהזכרת הוא מסחרי ברובו וכל ילד יכול לרכוש כלי שכזה בעלות של מאות שקלים בלבד. בסופו של יום, המערכת שתיבחר תידרש לזהות כלי טיס כזה או אחר ולהחליט מיד האם מדובר בטורף או גורם שאינו עמית ולדעת לנטרלו מבלי לייצר 'נזק אגבי'."
האם הבינה המלאכותית מהווה שובר שוויון בתפיסת האבטחה של ימינו?
"מתפקידנו לייצר אבטחה עם כמה שפחות הפרעות. הבינה המלאכותית היא כלי מצוין שיוכל לסייע לנו לשפר את היכולות שלנו, אם כי ישנן סוגיות משפטיות המלוות את הנושא הזה ביחס לצנעת הפרט. בסופו של תהליך, אין מנוס מלייצר מערכות אשר מסוגלות לאתר את האנומליה ולהלביש עליה מערך אבטחה ובידוק. הרי אי אפשר לבצע בידוק במיליוני אנשים. כאן ייכנסו לתמונה מערכות הבידוק כאלטרנטיבה לכוח אדם פיזי".
לאן מועדות פניך בעתיד?
"בשנה הבאה אסיים את התפקיד, כך שתאריך יעד כבר יש. מעבר לכך, אני עדיין לא יודע מה בכוונתי לעשות. מניח שאדע זאת בתקופה הקרובה, אני רוצה לנצל הזדמנות זו על מנת להודות ולפרגן למפקדי המדורים לקצינים ולשוטרים שעושים לילות כימים, כל אחד בתפקידו, לחזק ולקדם את רמת האבטחה בגופים שתחת אחריותם וכן למנהלי האבטחה בגופים המונחים הפועלים יחד איתנו במטרה משותפת וחשובה ולאחל לכל עולם האבטחה שנה טובה שקטה ובטוחה.
ועוד בנימה אישית, בתום 34 שנות עבודה משותפות לסירוגין עם תנ"צ משה אדרי, שתחילתן בשירותנו המשותף ביחידת חבלה עזה בשנת 1990, עם חברות גדולה שהתפתחה וליוותה אותנו לאורך השנים בתפקידנו השונים, ועכשיו לשמחתי התמזל לנו בשנתיים האחרונות לשוב ולעבוד ביחד בחטיבת האבטחה ובכך באופן סמלי 'לסגור מעגל', ידענו לשלב את החברות במקצועיות סוחפת ומפרה שהקרינה על כל הסובבים. מאחל לתנ"צ משה אדרי הצלחה בהמשך דרכו וחיבוק גדול".
