רגולציה, אבטחה ומה שביניהם
בתמונה: דניאל ברינר, מתוך כנס האבטחה של ישראל 2025
רגולציה, אבטחה ומה שביניהם – לקראת חוק שירותי אבטחה
ראיון עומק עם דניאל ברינר ראש חטיבת רישוי חברות אבטחה במשרד לביטחון לאומי
ראיין וערך: עירד גיל
דניאל ברינר, נשוי ואב לשניים (שלישי בדרך), מתגורר במודיעין, בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, משמש בשנתיים וחצי האחרונות בתפקיד ראש חטיבת רישוי חברות אבטחה באגף רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. דניאל משרת במשרד לבל"מ כבר כשש שנים, לאחר שצבר ניסיון ניהולי במגזר הפרטי ובשירות הציבורי.
בראיון מקיף למגזין מצודה פורש ברינר את תפיסת העולם שמובילה את האגף, את תהליכי העומק שמתרחשים בשנים האחרונות, ואת "חוק שירותי האבטחה החדש" – מהלך חקיקתי רחב היקף שעתיד לשנות את פני הענף.
ברינר מדגיש, שהתהליכים העוברים על האגף הינם בהתאם למדיניות השר איתמר בן גביר, הרואה בכלי ירייה בידי אנשים נורמטיביים מכפיל כוח בשמירה על ביטחון הציבור, למשאבים אותם מקצה הנהלת המשרד בראשות המנכ"ל רפול אנגל ולחזונו של סמנכ"ל כלי ירייה, מר דוד ויצמן. שילוב כוחות זה מאפשר קידום פעילות רוחבית ופתירת בעיות שורש מתוך הסתכלות עמוקה.
אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה: מגוף בירוקרטי לגוף אסטרטגי
אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה עבר לפני למעלה מעשור ממשרד הפנים למשרד לביטחון לאומי, מתוך הבנה שמיקומו הטבעי נמצא לצד גופי הביטחון והאכיפה. המעבר כלל שישה מחוזות, בהלימה לפריסת מחוזות משטרת ישראל, אך הותיר מטה מצומצם שהתמודד עם עומסי בירוקרטיה, דבר שפגע, הן ברמת השירות לאזרחים והן ביכולת הפיקוח האפקטיבית. לדברי ברינר, בעשור האחרון גברה ההכרה בצורך בהסתכלות רחבה, קוהרנטית ומותאמת למציאות משתנה. נדרש חיזוק המטה, גיבוש מדיניות סדורה, יצירת הנחיות ברורות למחוזות, וטיפול בפערים שהצטברו לאורך השנים – הן ברמה הרגולטורית והן ברמה האנושית. מאז כניסת השר בן גביר לתפקידו, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה קיבל את תשומת הלב הנדרשת וכן הוטמעה ההבנה שכלי ירייה בידי אזרחים נורמטיביים מציל חיים. בהתאם, דחף מנכ"ל המשרד (רפול אנגל) את האגף להוציא לפועל תוכניות שונות ועבודות מטה נדרשות. לפני כשנה וחצי מונה מר דוד ויצמן לסמנכ"ל כלי ירייה. העובדה שויצמן הגיע מתוך האגף, תוך היכרות עם נקודות החולשה, יחד עם תפיסת העולם שלו והגיבוי אשר ניתן על ידי הנהלת המשרד, אפשרו זיהוי של הפערים המשמעותיים ביותר הנדרשים לטיפול הדחוף ביותר.
חברות האבטחה – המעגל השלישי של הביטחון במרחב הציבורי בישראל
אחת מנקודות המפנה בתפיסת האגף נוגעת למעמדן של חברות האבטחה. לצד צה"ל ומשטרת ישראל, מזהה האגף את חברות האבטחה כאורגן הביטחוני השלישי בגודלו בישראל המעסיק כוח אדם חמוש ומיומן, שעובר הכשרות ורענונים על בסיס קבוע ופועל בשטח באופן יומיומי. תפיסה זו עומדת בבסיס הוראת השעה הקיימת מאז 2015 , המתירה למאבטחים לשאת כלי ירייה גם מחוץ לשעות ולמקום העבודה – מתוך הבנה שמאבטח חמוש תורם לביטחון סביבתו, במיוחד נוכח האתגרים הביטחוניים המתמשכים. האגף פועל בשיתוף הדוק עם משטרת ישראל, ובפרט עם חטיבת האבטחה, במטרה לייצר רגולציה משלימה ולא סותרת. השיח המקצועי נועד להבטיח התאמה בין הדרישות, חיזוק הפיקוח, ומיצוי הפוטנציאל של שיתוף הפעולה בין המדינה, חברות האבטחה והציבור. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון חברות האבטחה ושותפים מלאים לדרך", מדגיש דניאל.
חוק שירותי אבטחה: תהליך שהבשיל לאורך שנים
"חוק שירותי אבטחה" נשען על החלטת ממשלה משנת 2011, שקבעה כי האחריות על חברות אבטחה – חמושות ולא חמושות – תועבר למשרד לביטחון לאומי. בפועל, במשך שנים הטיפול בתחום היה חלקי, כאשר חברות אבטחה נדרשו לשני רישיונות: רישיון לניהול חברת אבטחה ממשרד המשפטים ורישיון לניהול ארגון חמוש מאגף רישוי ופיקוח כלי ירייה. אירועי “שומר החומות” והחלטת ממשלה 549 משנת 2021 , שעסקה בהתמודדות עם אלימות בחברה הערבית וסחיטת דמי חסות (סד"ח), חידדו את הצורך בהסדרה כוללת של עולם חברות האבטחה. במסגרת החלטה זו קיבל האגף תקנים חדשים, ובהם גם התקן שמאויש כיום על ידי ברינר. תזכיר חוק ראשון פורסם בשנת 2022, עוד לפני כניסתו של ברינר לתפקיד אך נתקע בשל חוסר יציבות פוליטית. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הפך התזכיר הראשון ללא רלוונטי, והאגף, יחד עם הייעוץ המשפטי, ביצע בחינה מחודשת והתאמות שקדמו להן שולחנות עגולים עם בעלי עניין. התוצאה: תזכיר חוק מעודכן, שפורסם להערות הציבור בספטמבר האחרון, וכעת נמצא בשלבי דיוק מתקדמים מול משרד המשפטים וגופי ממשלה נוספים. "רצינו לוודא שהטיפול בחברות האבטחה יהיה ברור והכי טוב שיש, מבלי שהאגף יניח אבן ריחיים על פעילותן שבסופו של דבר תביא להתדרדרות הביצועים של אותן החברות", מדגיש ברינר.
מתי חוק זה אמור להגיע לוועדות הכנסת?
"הכוונה היא לקדם את החוק לקריאה ראשונה כבר במושב הכנסת הנוכחי, עם שאיפה להעביר את שלוש הקריאות באותו מושב. צריך להבין שמדובר בחוק כבד מאוד ומשנה סדרי בראשית. אנחנו נוגעים בנושאים שלא נגעו בהם יותר מ 50- שנים. החוק כולל תקופת היערכות (גרייס) של שנה, כך שהיישום המעשי צפוי לכל המוקדם ברבעון הראשון של 2027 ", מסביר ברינר.
אשמח שתדגיש את אבני היסוד של החוק החדש.
"החוק מבקש לתקן כשלים בני עשרות שנים, וליצור מסגרת רגולטורית אחידה וברורה. בין עקרונותיו המרכזיים:
ריכוז רגולטורי – חברות אבטחה לא יידרשו עוד לעבור בין משרד המשפטים לאגף רישוי ופיקוח כלי ירייה. כל ההליך ירוכז במשרד לביטחון לאומי. מדובר גם על חברות האבטחה הלא חמושות המספקות היום בודקים וסדרנים.
הגדרת בעלי תפקידים – עד כה עולם האבטחה החמושה התבסס על 'בעל רישיון מיוחד' לפי סעיף 10 ג’ לחוק כלי ירייה, מודל שאינו משקף את מורכבות הפעילות בפועל. החוק מכיר בכך שחברת אבטחה היא אופרציה רחבה עם בעלי תפקידים שונים ואחריות מבוזרת.
הוספת תפקיד חדש – מנהל תחום אבטחה והדרכה, שיהיה אחראי לפיקוח שוטף על אתרי החברה, בדומה לקב"ט, ויוודא עמידה בדרישות, הן של משטרת ישראל בגופים המונחים והן של
אגף כלי ירייה.
חיזוק הפיקוח והבקרה – כל בעלי התפקידים והחברות ייבדקו על ידי משטרת ישראל וגורמים עברייניים יודרו מהענף.
התמודדות עם סד"ח – החוק מעניק למדינה כלים להתמודד עם תופעות של גביית דמי חסות בעזרת חברות אבטחה בשליטה עבריינית, תופעות שכיום כמעט ואין להן מענה.
דרישות מחברות האבטחה: איזון בין פיקוח ליעילות
לדברי ברינר, עקרון מנחה בעבודת האגף הוא "מה שלא מקולקל – לא מתקנים". לצד זאת, נדרש יישור קו לאחר שנים של חוסר אחידות. הדרישה היא לחסמי כניסה ברורים, בדיקות פליליות לכלל בעלי התפקידים ובעלי החברה, ושוק אבטחה יעיל ובריא יותר. מנהל תחום אבטחה והדרכה – בעל תפקיד זה יהיה אחראי על האתרים להם מספקת חברת האבטחה שירות. "תפקיד זה אינו מחייב בהכרח משרה נוספת ייעודית; אם קיים בחברה אדם שיכול למלא את התפקיד בנוסף לתפקידו הנוכחי, הדבר יתאפשר, מתוך רצון שלא להכביד יתר על המידה על החברות", מדגיש ברינר. יש לציין שכיום קיימת לקונה, בעיקר בגופים המונחים (מתוקף "חוק רישוי עסקים") בהם פריט הרישוי אינו דורש "מנהל ביטחון" במשרה מלאה. באתרים אלו, שברובם ישנה דרישה לאבטחה חמושה, והמאבטחים עוברים הכשרה במסגרת מוסדות ההכשרה למאבטחים בפיקוח חטיבת האבטחה – לא קיים בעל תפקיד מוכר ע"י חטיבת האבטחה שיכול להגיש "הצהרת מנב"ט" או לבקש החרגה. מן הראוי שבמסגרת החוק החדש יינתן מענה לסוגיה זו ואולי "ראש תחום אבטחה והדרכה" הוא הפונקציה לכך. "האגף תמיד פתוח לקבל רעיונות מגורמי השטח ואם אפשר אז לנסות ולפתור אותן. מטבע הדברים אנחנו נרצה לראות שהחוק מתבסס כמו שצריך, שתכליתו מתקיימת, ואז נעמיס עליו את מה שעוד נותר לטפל בו. אני מניח שנגלה פערים נוספים ובעתיד נבצע שינויים והתאמות. חשוב להדגיש שהחוק עצמו אינו מתערב בדרישות משטרת ישראל הנוגעות לאבטחה מונחית, לקב"טים, למנב"טים או להכשרות מבצעיות", מדגיש דניאל. "אלה ממשיכות להיות מוסדרות באמצעות חטיבת האבטחה ותקנות ההכשרה הקיימות".
האם החוק מגדיר תנאי סף או הכשרה ייעודית לאותו בעל תפקיד?
"סוגיה זו חונה אצל אמנון צלה, מנהל תחום הכשרות והדרכות באגף האמון על כלל ההכשרות הנדרשות לבעלי תפקידים שמחזיקים ברישיונות של אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה. גם לראש תחום אבטחה והדרכה ייקבעו תבחיני סף וסילבוס שמגדיר מה נדרש ממנו לדעת ולעשות. אני מניח שדרישות הסף יהיו דומות או זהות לאלו של מנב"ט מונחה משטרת ישראל".
אם החוק החדש גם יאפשר לכם להטיל על החברות סנקציות?
"אנו מאמינים שגם לחברות וגם לאגף אין רצון להגיע למצב בו יבוצעו שימועים ושלילת רישיונות, אך בהחלט תתאפשר הטלת סנקציות כנגד חברות שלא יעמדו בדרישות החוק. החוק היום לא
כולל בתוכו עיצומים כספיים וקנסות. רק לאחר שהחוק יעבור, נעשה עבודת מטה מסודרת ונכניס תיקון חקיקה גם לסוגיה זו".
העסקה ישירה: סוף העידן
"אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא הקביעה כי אבטחה בישראל – חמושה או לא חמושה – תתבצע באמצעות חברות אבטחה בלבד", מדגיש דניאל. הדגש הוא על הגופים המונחים שלא
יוכלו להעסיק מאבטחים בעלי סמכויות בהעסקה ישירה. "ההיגיון ברור: המדינה מנחה ומפקחת על חברות האבטחה ולא על גורמים ספורדיים. כיום קיימים מצבים שבהם מאבטחים מקבלים
סמכויות מהמדינה ללא פיקוח מספק. החוק החדש מבקש לסגור את הפרצה הזו והדרך היא, בין היתר, בדרישה שכל אבטחה, חמושה ושאינה חמושה בגופים מונחים בהם יש בידי אנשי האבטחה סמכויות תבוצע רק באמצעות חברות האבטחה המפוקחות. בנושא זה לא יהיו החרגות", מדגיש דניאל.
יש לציין שגם אתרים שהוכנסו בתוספת השנייה לחוק, אותם מזהה המשטרה כמאופייני סד"ח (גם כאלה שאינם מוגדרים כמונחים ע"פ חוק), יידרשו לרישיון מהאגף לצורך העסקת איש אבטחה וזאת על מנת למנוע מגורמים פליליים להציע שירותי "שמירה" ככסות לדרישת דמי חסות. "בהזדמנות זו אני מבקש להזכיר תופעה נוספת חמורה של ביצוע אבטחה עם כלי ירייה פרטי. אני מבקש להדגיש שלא ניתן לבצע אבטחה עם כלי ירייה פרטי. שימוש בכלי ירייה פרטי לצרכי אבטחה מהווה הפרה חמורה של תנאי הרישיון, והאגף כבר נקט צעדים של שלילת רישיונות והגשת תלונות במקרים כאלה".
ומה לגבי הכשרות המאבטחים? האם יתבצע "יישור קו" כך שכלל אנשי האבטחה החמושים יידרשו להכשרה בסיסית זהה?
"נושא ההכשרות, ובפרט מסלול ה 9- שעות, אינו חלק ישיר מ'חוק שירותי אבטחה', אלא מוסדר בתקנות נפרדות ובדרישות משטרת ישראל. עם זאת, באגף מזהים בעייתיות במסלול זה, לצד חשש מיצירת 'חור' משמעותי בשוק אם יבוטל בבת אחת".
מבט קדימה
"חוק שירותי אבטחה", כפי שמשרטט ברינר, אינו רק תיקון טכני אלא שינוי תפיסתי עמוק. הוא מבקש לייצר שוק אבטחה מפוקח, מקצועי ולגיטימי יותר, מבלי לפגוע ביכולתן של חברות האבטחה לפעול ביעילות ובגמישות. אנחנו רואים את עצמנו שותפים מלאים לקשיים של חברות האבטחה", הוא מדגיש. "המטרה היא להסדיר, לא להכביד; לחזק, לא לשתק".
אם אכן יעבור החוק במתכונתו הנוכחית, שנת 2027 עשויה לסמן עידן חדש בענף האבטחה הישראלי – עידן של רגולציה ברורה, אחריות מוגדרת ושיתוף פעולה הדוק יותר בין המדינה, החברות והשטח.
גוף מונחה לא יכול להעסיק מאבטח חמוש או שאינו חמוש, אלא אם הוא מועסק על ידי חברת אבטחה?
"חד משמעית, זה חלק מתיקון כשל מאוד עמוק. עם כניסת החוק, לא תתבצע יותר אבטחה בגוף מונחה שלא באמצעות חברת אבטחה".