רשת קשר לחירום – לבנת יסוד לשליטה וניהול (מתוך מהדורה מיוחדת)
רשת קשר לחירום – לבנת יסוד לשליטה וניהול
מאות כיתות הכוננות שהוקמו בחודשיים האחרונים חיפשו ועודן מחפשות פתרון קשר אשר יאפשר שליטה ובקרה בכוחות, ימנע ירי דו צדדי ויאפשר תקשורת מול גורמי החירום מחד וכוחות שכנים, מאידך. בנושא זה פנינו לאמנון זיו, קב"ט המועצה האזורית חוף אשקלון, אשר השכיל להקים עוד לפני אירועי השביעי לאוקטובר רשת מרחבית שבזכותה אומר אמנון ניצלו מאות ואולי אלפים.
כתבתו של עירד גיל
לאחר שירות של למעלה משלושים שנה במשטרת ישראל במסגרתה מילא שלל תפקידי פיקוד, ביניהם; כמפקד תחנה, מפקד יס"מ, ראש מפלג בילוש, קצין אג"מ מג"ב, ראש לשכת סיור במבצעים במרחב לכיש, קצין אג"מ ביחידה האווירית במשטרה ובתפקידו אחרון שימש כראש מחלקת מתנדבים. בשנת 2019 יצא לגמלאות בדרגת ניצב משנה.
במקום לצאת ל"טיול אחרי צבא", מצא אמנון את עצמו בתפקיד קב"ט המועצה האזורית חוף אשקלון תפקיד אותו הוא מבצע עד היום, כאשר במהלך ארבע שנים ו-3 החודשים שהינו בתפקיד כבר הספיק להשתתף ב-4 סבבי לחימה ומלחמה אחת, וזאת מבלי לספור מאות אירועי ירי שאותם מזמן שכחנו לספור..
איך הגעת לתפקיד קב"ט המועצה האזורית חוף אשקלון?
"שנה לפני שפרשתי הגעתי לביקור אצל הקב"ט הקודם ושאלתי אותו (בקריצה), מתי הוא מתכנן את פרישתו. באותם ימים הוא הגיע לגיל 67 ואכן כשפרש נכנסתי לתפקיד. מועצת חוף אשקלון נפרשת על 172 אלף דונם וכוללת 21 ישובים. 6 ישובים ת"פ אוגדת עזה עם רבש"צים ומרכיבי ביטחון, מתח מבצעי מטורף ומנגד 15 ישובים ת"פ משטרת ישראל ושם אין כלום; אין שערים, אין גדרות, אין רכזי ביטחון", מסביר אמנון.
על מאורעות השביעי באוקטובר והימים שבאו אחריו כבר נכתבו מאמרים רבים ויש להניח עוד ייכתבו ספרים ובהם סיפור גבורתם של הקב"טים ורכזי הביטחון בישובים וביניהם סיפורו של אמנון. בכתבה זו בחרנו להתמקד בתחום מערך הקשר ועל כך נרחיב.
כיצד היה בנוי מערך הקשר המרחבי כשהגעת לתפקיד?
"כאמור, אני שירתתי כתשע שנים כקצין האג"מ של היחידה האווירית במשטרה. שם בלחיצת כפתור יכולתי לדבר עם כל כלי מאילת עד מטולה. כאן לא הייתה מערכת קשר בכלל, או יותר נכון לומר שהיו הרבה מכשירים אך אף אחד לא מדבר עם אף אחד. בששת הישובים ת"פ צה"ל היו לכיתת הכוננות מכשירי קשר RF אך הם יכלו, וגם זאת לא תמיד, לשוחח בינם לבין עצמם. לא היה קשר בין הישובים וודאי שלא איתי ועם מפקדים נוספים בגזרה. התייעצתי עם גורמי מקצוע והוחלט על הקמת ממסרים וכך עשינו. הגיעו אנשים ממוטורולה, הרימו אנטנות שאיפשרו קשר יעיל בתוך הישובים וגם בין הישובים במרחב. אך כאן לא הסתיימה הבעיה. ברגע שהרבש"צ יוצא מהגזרה הוא לא קלט את הישובים שלו מהמרחב וכך לא ניתן להתנהל. אני חיפשתי פתרון שיאפשר קשר בכל הארץ שיאפשר לכל רבש"צ לדבר עם כל רבש"צ בכל המרחב וגם עם מרחבים שכנים", מסביר זיו.
באחד הראיונות שהתקיימו עם רבש"צים בעוטף הוזכרה מערכת "ברק כתום", אתה יכול להסביר במה מדובר?
"מדובר על רשת קשר צה"לית שאמורה הייתה לקשר בינינו לבין הצבא אך, לצערי, היא מזמן לא מתפקדת, הרבה לפני מאורעות אוקטובר. בנוסף, המשטרה הכריחה את הרשויות לרכוש מכשירי "ניצן" (הרשת המשטרתית), רק שאין לנו גלי שידור אלא רק גלי חבירה. לגלים אלו אף אחד לא מאזין ולכן אף אחד לא משתמש גם במכשירים אלו".
אז ללא "ברק כתום" כיצד התקיים הקשר בין הרבש"צים לצבא?
"אספר לך סיפור, הגיע לגזרה מח"ט חדש שביקש לקיים דיון 'שולחן עגול' על אירוע במרחב זיקים. בחניה עוד לפני שנכנסנו לדיון אמרתי לרבש"צים בואו נכתוב את התחקיר עוד לפני הדיון. שאלו אותי למה ? – אז שאלתי אותם כיצד מתבצעת היום התקשורת בחירום בין מפקד תחנת אשקלון, מפקד תחנת שדרות והרבש"צים? ענו לי – בטלפון. אז אמרתי אוקיי. אם בטלפון – אז נכשלנו. לא ניתן לעבוד ככה. באותו יום של ה-7.10 קיבלתי למעלה מ-400 שיחות טלפון וביניהם שיחות קשות מאוד של אנשים שנמצאים בממ"ד. כך לא ניתן להתנהל".
voice over cellular
"חיפשתי פתרון שיאפשר לי קשר רציף כלל ארצי בעל יכולת של עבודה עפ"י קבוצות וכן בתקשורת ישירה. התייעצתי עם אנשי מוטורולה, שכאמור הקימו אצלנו את הממסרים למערכת הקשר בישובים, והם המליצו לי על טכנולוגיית – voice over cellular. הצלחתי לגייס תרומה מאנשים נכבדים בכנסיה הנוצרית בירושלים שאפשרו לי לרכוש 30 מכשירים שכאלה שעובדים על הרשת הסלולארית.
בחמ"ל שלנו הותקנה מערכת הניהול של הרשת והמכשירים חולקו למטה המועצה הרלוונטי לרבש"צים וסגניהם ובנוסף, גם לארבעה שוטרים קהילתיים שנמצאים אצלנו. אחרי ה-7.10 כבר רכשנו עוד 15 מכשירי כאלה שחולקו לכל הישובים בעורף, כך שהיום כל העוטף על גל אחד ועורף לבד. משמע לא כל המועצה על ערוץ אחד".
מה עם קשר מול הצבא?
"רגע לפני מבצע 'מגן וחץ' (מאי 2023) כל אחד מ-4 הקב"טים בעוטף תרם 2 מכשירים מאלו שקיבל והם ניתנו למח"ט, לרע"ן עורף באוגדה ולקצינת עורף בחטיבה. זו הייתה החלטה חשובה מאין כמותה שהוכיחה את עצמה. המח"ט היה בקשר איתנו ונתן פקודות, אם יש רקטות ונפגעים אז מד"א עודכן און ליין לגבי מצב הפצועים ישירות מתוך הזירות".
רשת קשר כלל מרחבית לשגרה וחירום
"יצרנו רשת מרחבית שעבדה לעילה ולעילה. לא היה צורך לעשות הערכות מצב, כי הכל התנהל על מערכת קשר אחת שכלל המעורבים מאזינים לה און ליין".
ומה לגבי בטחון מידע?
"טענה זו אכן עלתה אבל, איך אמר מישהו לאחרונה, אלו החיים ואין לי פתרון אחר. אנחנו מודעים ומנהלים את המידע בהתאם".
האם הרשת שבנית הוכיחה את עצמה בשביעי לאוקטובר?
"הרבש"צים שלי כן דיברו באמצעות הרשת והכל עבד בינינו במאת האחוזים אבל ברשת שבנינו מול הצבא, מד"א וכו' – לא עבד. האחד מהראיונות הרבים שביצעתי מאז אותו יום ארור שאלו אותי הכתב כמה מחבלים הרגתי. השבתי שלמען האמת לא יריתי כדור אחד. אבל הצלתי בעזרת מערכת הקשר שלושת אלפים איש אם לא יותר. למה? – כי בשעה 06:30 כשראיתי את מצנחי הרחיפה הממונעים מעל הראש, כל הרבש"צים שלי שמעו אותי מדווח ויצאו להגנה על הישובים. בזכות הרשת הם קיבלו 8 דקות גורליות עד שגם הם נתקלו במחבלים. חלקם כבר היו מוכנים עם כיתות הכוננות החמושות. כיתת הכוננות מקיבוץ 'יד מרדכי' יחד עם צוות מג"ב והימ"מ עצרו שיירה של מחבלים שנעה צפונה ובקיבוץ זיקים עצרו רכב סוואנה עם 8-10 מחבלים שאם הם היו ממשיכים ומגיעים לאשקלון היו לנו עוד 1000 הרוגים בעיר. כאמור אותה הודעה קצרה ברשת הצילה חיים".
האם מערכת השליטה (השו"ב) של המערכת באה לידי ביטוי?
"החמ"ל כלל לא היה פתוח בבוקר הזה שכן בשגרה הוא סגור. אני מקווה שבעקבות מה שקרה יהיה לנו בעתיד הקרוב 'שיטור מועצתי' שימנה עוד 7 שוטרים ו-7 פקחים ויהיו לנו כ-1000 מצלמות ברחבי המועצה, אז יהיה כאן מוקד רואה הפעיל 24/7".
מה קורה אם מפילים את האנטנות הסלולאריות?
"ברגע שמבצעים פעולות טרור סייבר, מפילים את החשמל או את כל האנטנות אז סביר שהמערכת לא תעבוד בדיוק כמו שאם מפילים את כלל האנטנות של קשר הרדיו גם הוא לא יעבוד. לכן חייבת להיות דפ"א ב' שהוא שילוב בין שתי המערכות, הסלולארית ורשתות הרדיו ע"י הקמת DMR מרחביים. וזה מה שנעשה עכשיו. מתקינים ממסרים בכל ישוב. יהיה תדר יישובי לכיתת הכוננות ורשת מרחבית".
בחודשיים האחרונים הוקמו בישראל בין 800-1500 כיתות כוננות. לאור ניסיונך, על איזו רשת היית ממליץ?
"הכי נוח זה ה-POC voice over cellular והכי נכון זה השילוב בין פתרוןRF לישוב עם אנטנה לממסר + מגשר בין שתי הרשתות, אך זה עולה הרבה כסף. בכל מקרה אני לא ממליץ על שימוש באפליקציות לחירום. זה נוח וזמין ובעיקר זול למהלך השוטף אבל בזמן חירום אתה רוצה את הטלפון שלך זמין. הטלפון הוא הכלי לתקשורת מול התושבים וגם מול גורמים נוספים. הוא היה הכלי הכי חשוב מבחינתי".
בימים אלו אנו משיקים את רשת החירום האזרחית שאמורה לקשר בין מנהלי הביטחון לסוגיהם השונים לבין גופי החירום ואנו מפעילים מוקד 24/7. האם לדעתך נכון לחבר גם את מפקדי כיתות הכוננות בישובים לרשת זו?
"לא הייתי יורד לרמת הישוב אלא לרמת הקב"טים בלבד, קב"ט רשות, קב"ט מועצה אזורית. לדעתי הם אלו שצרכים לרכז את המידע מול הרשת הארצית".
ולסיכום?
"אין ספק שכל מערך הביטחון וכיתות הכוננות אינן שונות. יש חובה לציידן ברשת קשר, הן בין חברי כיתת הכוננות, הן בין יתר מסגרות החירום בישוב, בינם לבין ישובים סמוכים וכמובן בינם לבין הקב"טים המרחביים וכוחות הסיוע הלאומיים".
בתמונה מימין לשמאל: זיו וולק רבש"צ נתיב העשרה ואמנון זיו קב"ט מוא"ז חוף אשקלון ליד פגז ארטילריה שנפל באזור