שומרים על הקול שלך

שומרים על הקול שלך

כך מאבטחים את הבחירות בישראל.

בתמונה: יוסי מעוז, ראש אגף הביטחון של ועדת הבחירות המרכזית. צילום: ועדת הבחירות המרכזית

כ-12,400 קלפיות, יותר מ-100 אלף עובדים, 20 ועדות אזוריות, אלפי מאבטחים, מרכז לוגיסטי, אתרי קליטה ומערכות מידע רגישות – כל אלה צריכים להתחבר ביום אחד למערכת אחת מתוזמנת ומאובטחת. יוסי מעוז, ראש אגף הביטחון של ועדת הבחירות המרכזית, מספק לקוראים הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד ממבצעי האבטחה האזרחיים הגדולים בישראל. בכתבה שלפניכם מתאר מעוז את ההיערכות הפיזית, בדיקות כוח האדם, שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל וההתמודדות עם עולם חדש של בינה מלאכותית, רשתות חברתיות וניסיונות השפעה פנים וחוץ מדינתיים. מעל הכל ניצבת משימה אחת: לשמור על טוהר הבחירות ועל אמון הציבור.

ממערכת הביטחון אל אבטחת הבחירות

יוסי מעוז, 61, גמלאי שירות הביטחון הכללי, בו מילא שורה של תפקידי אבטחה. לאחר פרישתו עסק בפרויקטים מורכבים בארץ ובעולם, וב-2019 הגיע לוועדת הבחירות המרכזית. בין 2019 ל-2022 שימש בפועל כראש אגף הביטחון של הוועדה, בתקופה חריגה שבה מדינת ישראל עברה רצף של ארבע מערכות בחירות. כדי להבין את האתגר הביטחוני, הוא אומר, צריך תחילה להבין את הגוף שאותו מאבטחים. “ועדת הבחירות המרכזית היא קודם כל גוף אוטונומי", מסביר מעוז. "בראשו עומד שופט מכהן של בית המשפט העליון, ויש מנכ"ל ומטה מקצועי הכולל את כלל בעלי התפקידים הנדרשים להפעלת המערכת. עצמאותה של הוועדה, לדבריו, היא מרכיב מרכזי ביכולתה לשמור על ניטרליות ומקצועיות. אבל לא פחות חשובה היא המשכיות הידע. גם כאשר אין בחירות, נשאר בוועדה שלד מקצועי קבוע. חלק מאנשיו כבר השתתפו בשמונה או תשע מערכות בחירות. "מדובר בצוות מאוד מקצועי", מדגיש יוסי, "אנשים אלו הם שכתבו את התורה, הפיקו לקחים ועשו את ההתאמות לאורך השנים".

אקורדיון של 100 אלף עובדים

אחת התופעות הייחודיות של ועדת הבחירות היא השינוי הדרמטי בגודלה. בשגרה מדובר בשלד של כ-25-30 עובדים. עם ההכרזה על בחירות מתחילה התרחבות מהירה ומבוקרת. “הגיוס מאוד מסודר ומבוצע לפי הצורך", מסביר מעוז. "מקימים את הוועדות האזוריות, ולאחר מכן מתחילים הגיוסים הגדולים – מזכירים, מפקחים, אנשי שינוע ולוגיסטיקה ועוד.” ביום הבחירות עצמו, אומר יוסי, תעסיק וועדת הבחירות יותר מ-100 אלף איש. המספרים ממחישים את גודל המבצע. כ-12,400 קלפיות אמורות להיפתח כאשר בכל אחת נדרשים בדרך כלל שני מזכירים – כלומר כ-24 אלף איש רק למשימה זו. לכך מצטרפים יותר מ-12 אלף מפקחים, סדרנים, אנשי לוגיסטיקה ושינוע ובעלי תפקידים נוספים. "לצד בעלי התפקידים שציינתי נמצאים בקלפיות גם נציגי המפלגות. הם אינם כפופים לאגף הביטחון, אבל נוכחותם מוסיפה מנגנון נוסף של שקיפות ובקרה הדדית", מסביר מעוז.

טוהר הבחירות מתחיל באמון הציבור

כששואלים את מעוז מהי המשימה המרכזית של האגף שתחת אחריותו, יוסי עונה בנחרצות: "שמירה על אמון הציבור – ההתמקדות שלי בפן האבטחתי היא בעיקר בסוגיית טוהר הבחירות. טוהר הבחירות זו מילה מאוד גדולה, אשר בסוף מתכנסת לסוגיית אמון הציבור בוועדת הבחירות. מצידה השני של אותה משוואה נמצאת זכותו של האזרח. “הזכות של כל אזרח לממש את זכותו להצביע בצורה דמוקרטית ומאובטחת, לשים את הפתק בו בחר בקלפי ולעשות את זה בצורה נוחה ונעימה.” מכאן נגזרת תפיסת אבטחה רחבה בהרבה מאבטחת הקלפי עצמה. היא כוללת אבטחת מתקנים, מידע, מערכות תקשורת, עובדים, ציוד, מסמכים ותהליכים – וכל אלה חייבים להתחבר לשרשרת אחת, חזקה ומסודרת.

20 ועדות – 20 חליפות אבטחה

"לצד מטה הוועדה והמרכז הלוגיסטי מוקמות ברחבי המדינה 20 ועדות אזוריות. כל אחת מהן היא אתגר בפני עצמו", מסביר מעוז. לכל אתר מגיעים שלושה גופי מקצוע מרכזיים: אנשי לוגיסטיקה ובינוי שבוחנים את צורכי המתקן; אנשי סייבר ומערכות המטפלים בתשתיות ובחדרי התקשורת; ואנשי הביטחון שבונים את מעטפת ההגנה הפיזית והטכנולוגית, לרבות מצלמות ואמצעים נוספים. לאחר ההקמה מתחילה העבודה האמיתית: הדרכות, בקרות ותרגילים. “אנחנו עושים את זה בצורה מסודרת כדי לשמור על הרמה ולראות שאין לנו כשלים, לכל וועדה אזורית ממונה גם נאמן ביטחון. הוא מטפל, בין היתר, בנעילת האתר בסוף היום, מחובר למוקד ומקבל הכשרה בנושאים הקשורים לחדרי התקשורת".

"כתף אל כתף" עם משטרת ישראל

אחד השותפים המרכזיים של מעוז היא משטרת ישראל כאשר האבטחה בתוך הקלפי נמצאת באחריות של ועדת הבחירות ובמעטפת החיצונית ובמרחב הציבורי באחריות המשטרה. "ביום הבחירות מופעלים", לדברי מעוז, "בנוסף על אנשי האבטחה אותם אנו מציבים בקלפיות עוד כ-5,000 מאבטחים מחברות אבטחה וזאת בנוסף על כוחות המשטרה הרבים הפרוסים ברחבי המדינה. "החיבור מתחיל הרבה לפני פתיחת הקלפיות", מסביר יוסי, "לכל ועדה אזורית יש ממשק משטרתי, ושוטר מצטרף לסיורים המקדימים שבהם נבחנים אתרי הקלפיות. אנו מקיימים דיונים משותפים הנוגעים לבחירות, ונציגי המשטרה משתתפים בדיונים המקצועיים של ועדת הבחירות. אנחנו עובדים כתף אל כתף", הוא אומר. "בין המערכים מתקיים 'קו חם' שמאפשר טיפול מהיר בבעיות ובאירועים".

סגרנו את הקלפי? המבצע רק משנה צורה

מבחינת הציבור, סגירת הקלפיות מסמנת כמעט את סיומו של יום הבחירות. מבחינת מערך הביטחון – ממש לא. "לאחר סיום ההצבעה מתחילה ספירת הקולות בכל קלפי ומתחיל הליך מילוי הפרוטוקול", מסביר יוסי. "משם יוצאים החומרים יחד עם בעלי התפקידים אל אתר הקליטה האזורי. כל אחת מ-20 הוועדות האזוריות מפעילה אתר כזה. באתרי הקליטה מתקיימים תהליכי בקרה נוספים, והפרוטוקולים נסרקים ומוקלדים. בהמשך מועברים החומרים לכנסת, שם מתקיימים תהליכים נוספים של סריקה והקלדה". גם כאן פועלת תפיסת ההפרדה. הפתקים עצמם נעים במסלול אחד ונשמרים; הפרוטוקולים מועברים בהתאם לתהליך אחר שנקבע; ומצלמות הגוף של המפקחים נשלחות במסלול שלישי לצורך פריקה מסודרת. “יש פה פיצול לוגיסטי", אומר מעוז, "שנועדו להבטיח תהליך סדור ומאובטח לשם שמירה על טוהר הבחירות.”

בידוק וסינון של למעלה מ-100,000 עובדים

"זה אולי אחד האתגרים הביטחוניים המעניינים ביותר במבצע כולו", אומר מעוז, "בתוך כשלושה חודשים נכנסים למערכת עשרות אלפי אנשים חדשים כאשר חלקם מקבלים גישה לתפקידים ולמערכות רגישות. בהתאם לרגישות התפקיד ופוטנציאל הנזק גם מוגדרת רמת הבדיקה והסיווג הביטחוני. בעלי תפקידי ליבה שנוגעים במידע ובמערכות הרגישות עוברים תהליכי בידוק ברמות הגבוהות יותר. לאור העומס הגדול מגויסים מתחקרים מורשים, ומוקם מערך ייעודי שמאפשר לטפל בכמויות החריגות בפרק זמן קצר.

בינה מלאכותית, זיוף (Fake) והשפעה: האיום שיכול לעבור מהמסך לרחוב

מאז מערכת הבחירות הקודמת השתנה העולם. אנו ניצבים היום בפני מהפכה שאנו כלל לא יודעים את השלכותיה. מה שכן ברור וידוע הוא שכבר היום בעזרת הבינה המלאכותית ניתן לייצר Deepfake ולבצע מבצעי השפעה ברשתות החברתיות. "מדובר באיום ממשי", אומר יוסי. לרשות הוועדה עומד צוות סייבר מקצועי, ובמערכה מעורבים גם משטרת ישראל, שב"כ ומערך הסייבר הלאומי. מעוז עצמו ממוקד במעטפת הפיזית, באבטחת המידע הפיזית ובאנשים הנמצאים בשטח. אבל כאן מתרחש חיבור מעניין בין העולמות Fake שנוצר ברשת הוא אולי אירוע דיגיטלי; האדם שמושפע ממנו ומחליט להגיע לשטח הוא כבר אירוע אבטחה פיזי. בעולם האבטחה החדש, ההפרדה בין 'פיזי', 'סייבר' ו'תודעה' הולכת ונעשית פחות ברורה", אומר מעוז.

"הגנבו לנו את הבחירות? מעוז: התהליך בנוי משכבות של בקרה

לקראת סיום הריאיון חוזר מעוז לנושא המרכזי מבחינתו – אמון הציבור. "מעל הכל עומד טוהר הבחירות. אין שום מערכת בחירות שאני זוכר שנושא טוהר הבחירות לא עלה בה כדבר החשוב ביותר", הוא אומר. מעוז מתייחס לטענות אפשריות על "גניבת בחירות" ומסביר כי המערכת מבוססת על ריבוי תחנות ובקרות במטרה לנטרל כל יכולת זדונית לחבל בהליך הדמוקרטי. “התהליכים מדוקדקים וכל בדיקה מבוצעת מספר פעמים במספר תחנות שונות וע"י אנשים שונים והכל מנוטר בזמן אמת, כך שהיכולת לפגוע בהליך כמעט שאינה קיימת", חוזר ומדגיש מעוז. דווקא השימוש בפתקים פיזיים, לדבריו, יוצר שכבה מוחשית נוספת בתהליך – לצד מערכות המידע והבקרות האחרות. "אין פירוש הדבר שאין איומים – להיפך", אומר יוסי, "המערכת נערכת מתוך הנחה שמישהו עלול לנסות לשבש אותה".

שומרים על הקול שלך

בסוף הריאיון מציע מעוז בעצמו את המשפט שמסכם אולי טוב מכל דבר אחר את המשימה: “שומרים על הקול שלך". זהו הסלוגן שבו משתמשת ועדת הבחירות – אבל הוא גם תמצית תפיסת האבטחה שהוא מתאר. מאחורי כל פתק שמוכנס למעטפה עומדת שרשרת ארוכה של אנשים, מתקנים, נהלים, טכנולוגיות, בדיקות, בקרות ושיתופי פעולה. הציבור אינו אמור לראות את רובם. הוא אמור להגיע לקלפי, להצביע ולחזור הביתה בשלום, תוך הרגשה של אמון במערכת ובהליך הדמוקרטי בו לקח חלק. כדי שהפעולה הפשוטה הזאת תוכל להתקיים, אחד ממערכי האבטחה האזרחיים הגדולים בישראל עובד במשך חודשים על כל מה שמתרחש לפני הקלפי, מסביבה – והרבה אחרי שהיא נסגרת.