שינויים בעולם רישוי הנשק בישראל

שינויים בעולם רישוי הנשק בישראל

אנו מביאים בפניכם ריאיון עומק עם מר דוד ויצמן, ראש אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, הפורס בפנינו את תמונת המצב של עולם הרישוי לנשק בישראל, הרפורמות שבוצעו, והאתגרים שמולם הוא מתמודד.

ראיין וערך: עירד גיל

כיצד השתנה הביקוש לרישיונות נשק פרטי מאז מלחמת “חרבות ברזל”?

“השינוי היה דרמטי, אם לפני המלחמה כמות הבקשות השנתיות הממוצעת עמדה על 8,000-10,000 , בקשות לחודש, הרי שמאז ה-7 באוקטובר ועד היום קיבלנו כ-382,000 בקשות חדשות. מספר מחזיקי הרישיון הפרטי עלה בתקופה זו מ-172,000 ערב המלחמה ל 336,000- כיום, כמעט הכפלה במספר מחזיקי כלי הירייה בישראל כאשר ישנם עד כ-42,000 רישיונות שאושרו אך עדיין לא מומשו. הגידול הזה יצר עומס משמעותי על המערכת, אך אנו נערכנו בהתאם. פתחנו מספר דסקים חדשים, הקמנו מוקדי מידע והכשרנו צוותים נוספים שיטפלו בבקשות במהירות וביעילות. לצד זאת, פיתחנו מערכת דיגיטלית מתקדמת שמייעלת את תהליך קבלת האישור. אנו צופים שהמגמה תתייצב, ועד סוף 2025 מספר מחזיקי הרישיון הפרטי יעמוד על כ 350,000- . חשוב להדגיש שכל אירוע ביטחוני משמעותי מוביל לגל חדש של בקשות, כפי שראינו לאחר הפיגוע בצומת גלילות שבעקבותיו קיבלנו 4,700 בקשות תוך שלוש שעות בלבד. אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להדגיש בפני הקוראים שלמרות העומס העצום אנו עושים את כל אשר לאל ידנו בכדי לשמור על איזון בין הרחבת הזכאות לנשק לבין פיקוח קפדני. אנו מוודאים שכל מי שמקבל רישיון לנשק עומד בדרישות המחמירות ביותר, כולל הכשרות ובדיקות רקע מקיפות. יש לזכור שכראש אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה אינני קובע מדיניות, אלא מיישם אותה כפקיד ציבור. המדיניות נקבעת על ידי השר וההנהלה הבכירה במשרד. חובתי לממש את המדיניות הנקבעת ובא בעת להיות עם עמוד השדרה המקצועי והפנימי הנדרש על מנת להציג בפני מקבלי החלטות את כלל ההשלכות של הדירקטיבה אותה הם מבקשים להוביל. במידה והכוונה להרחיב את פוטנציאל הזכאים, אז אנחנו כאגף נצטרך להוסיף את הבלמים והאיזונים הנכונים והנדרשים למימוש מדיניות זו. מנגד, אם הדירקטיבה היא לצמצם, אז יש צורך להתמודד עם המידע והנתונים שיש בידינו הנתמכים על ידי משטרת ישראל, שכמעט ברוב המוחלט של אירועי פח”ע, בטח מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מי שמנע את הפיגוע או מנע הידרדרות נוספת, היו אזרחים חמושים ומיומנים בכלי ירייה פרטי”.

האם הגידול במספר בעלי הרישיונות נובע משינוי הקריטריונים או מעלייה בביקוש בקרב מי שכבר עמד בהם?

“מדובר בשילוב של שני הגורמים. מצד אחד, הרחבנו את הקריטריונים – למשל, הורדנו את דרגת הרובאי הנדרשת, אפשרנו ללוחמים המחזיקים בתעודת לוחם וגם כאלה ששירתו לפני 1999 ומחזיקים בתעודה זו להגיש בקשות, והרחבנו את ההכרה במתנדבי גופי החירום כמו מד”א וכב”ה. מצד שני, רבים שעמדו בקריטריונים גם קודם לכן בחרו כעת לנצל את זכותם בשל המציאות הביטחונית החדשה”.

שינוי מהותי באופן הגשת הבקשה לקבלת רישיון ארגוני

“אני מבקש בהזדמנות זו להרחיב בנוגע לעולם המאבטחים. רק לאחר כניסתי לתפקיד נחשפתי לעובדה שהמאבטחים אינם מגישים את בקשתם לקבלת רישיון ארגוני באופן מקוון וישיר אליי כרשות המוסמכת. נכון להיום, הגורם שבודק את ‘תנאי הסף’ ואת המסמכים הרפואיים, הצבאיים ושאר המסמכים התומכים של המוצעים הן חברות האבטחה או המטווחים. מצב זה אינו תקין וחייב להשתנות ובזמן הקרוב אנו מתכננים לבצע את השינוי הנדרש”.

כיצד יתבצע ההליך החדש?

“החל מעוד כשבועיים, כל אזרח אשר ירצה לעסוק בתחום האבטחה יידרש להגיש את בקשתו ישירות לאגף רישוי ופיקוח כלי ירייה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית. ריאיון למאבטח פוטנציאלי יהיה שונה בתכלית מריאיון שמבוצע למבקש רישיון לנשק פרטי. הריאיון למבקש רישיון ארגוני יהיה
מקצועי יותר, מעמיק יותר, על בסיס נקודות שנקבעו על ידי ראש חטיבת שירותי האבטחה באגף, דניאל ברינר. לאחר שמאבטח יקבל מהרשות המוסמכת את הרישיון הארגוני, הוא יכול לפנות לכל חברת אבטחה שתרצה להעסיקו. בהתאם ליעד שיבוצו לעבודה יישלח המועמד ע”י החברה לביצוע הכשרה תואמת. בדיקה זו שאנו מבצעים אינה מייתרת את חובתו של בעל הרישיון המיוחד בחברת האבטחה לבצע ראיון מטעמו, לתהות על קנקנו ולהחליט האם ואיפה הוא ישובץ לעבודה”.

החל מהשבועות הקרובים, כל אזרח אשר ירצה לעסוק בתחום האבטחה יידרש להגיש את בקשתו ישירות לאגף רישוי ופיקוח כלי ירייה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, בדומה לבקשה שמגיש אזרח עבור רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי. הנוהל החדש יחזיר לאגף את החובה החוקית והמקצועית ואת יכולת הפיקוח והבקרה על מוצעים אלו.

השיטה שעובדת, ולהכביד על הליך שגם היום לוקח הרבה הזמן ומרתיע מועמדים מלהיכנס לעולם האבטחה, וזאת בעיקר בימים שעולם זה משווע לכח אדם?

“נכון להיום אנו נתקלים, פעם אחר פעם, בבעלי רישיון ארגוני שאינם עומדים בתבחינים ובתנאי הסף, וזאת הראיה שהשיטה לא עובדת כראוי. לא ייתכן שמבקש כלי ירייה פרטי, יעבור באגף את כל המסלול של בדיקת תנאי הסף, המסמכים והריאיון האישי ואילו בעל רישיון ארגוני יעבור הליך זה ע”י גוף פרטי שאין לו את הכלים, הידע והסמכות לבצע את בדיקת תנאי הסף והתבחין. הנוהל החדש שכאמור ייכנס לעבודה בשבועות הקרובים יחזיר לאגף את החובה החוקית והמקצועית שלו, ואת יכולת הפיקוח והבקרה על מוצעים אלו”.

האם האגף ערוך לבצע כ 1500- ראיונות מקצועיים שכאלה מדי חודש?

“בקצרה התשובה היא חיובית, אנחנו ערוכים, הן בצד הטכני והן בכוח האדם אשר ערוך ומוכן לקלוט את אותם מאות המוצעים מדי חודש, ביצענו הדרכות לכלל העובדים והצוותים הטכניים, ייעדנו יומנים ייחודיים למאבטחים חדשים וקבענו SLA של עד שבוע לקביעת ראיון”.

נכון להיום, מבקשי רישיון לנשיאת נשק פרטי אינם נדרשים לבדיקת מסוכנות בעוד בעלי הרישיון הארגוני נדרשים לבדיקה ארוכה ויקרה. האם בכוונתכם לדרוש בדיקה כזו גם מאותם 350,000 אזרחים בעלי רישיון פרטי?

“על פי חוק כלי הירייה, היחידים שמחויבים לעבור בדיקת מסוכנות נפשית, הם נושאי כלי הנשק הארגוניים. יחד עם זאת, אנו בהחלט מודעים לכך, שמהלך הגדלת פוטנציאל נושאי הנשק במדינת ישראל, לווה בלא מעט ביקורת. חשוב להדגיש שביקורת זו ברובה אינה מוצדקת ואינה אפילו קרובה למציאות. מחקרים רבים שנעשו, ואחרון שבהם, והמקיף שבהם, נעשה על ידי פרופסור שלווה וייל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מצביע על כך שאחוזי הנשים שנהרגו על ידי כלי הירייה היו בודדים ואלו שקרו, בוצעו בכלי ירייה שאינם ברישיון. למרות מה שאמרתי, אנחנו לא פוסלים על הסף את בדיקת המסוכנות הנפשית לעולם כלי הירייה הפרטי, אך, כפי שאמרתי, אנו לא מזהים כרגע צורך ממשי לכך. צריך גם לזכור ולהבין שזו החלטה הדורשת שינוי חקיקה מאוד גדול. לגבי נושאי כלי הירייה הארגוני הנושא שונה ואנחנו רוצים לוודא שאדם הנושא כלי ירייה מתוקף תחום עיסוקו יעבור מבחן כשירות נפשית”.

חדשנות דיגיטלית ושיפור השירות

“אחת המטרות המרכזיות של האגף לשנת 2025 היא שיפור דרמטי של השירות לאזרח באמצעות דיגיטציה מתקדמת. “מערכת אופיר”, מערכת הרישוי הדיגיטלית של האגף, מתעדכנת באופן שוטף כדי להתאים את עצמה לרגולציות החדשות, כולל האחריות על תחום האיירסופט שהועברה לאחרונה לאחריות האגף. בין השיפורים העתידיים נמצא מכרז חדש להקמת מוקד שירות מתקדם, שישלב טכנולוגיות AI ובוטים דיגיטליים לשיפור התקשורת עם הארגונים והאזרחים. השירות הדיגיטלי החדשני יקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות ויאפשר שקיפות רבה יותר בתהליכי הרישוי”, מסביר ויצמן.

ארגון מחדש של אגף רישוי ופיקוח כלי הירייה

האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה מונה כיום כ-120 בעלי תפקידים, כשהמטה המרכזי שלו ממוקם בירושלים. בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, הוקם דסק כלי ירייה שמטרתו לספק מענה מהיר ויעיל לצרכים המשתנים של הציבור ושל הגורמים המוסמכים בתחום הרישוי הפרטי ועולמות תוכן נוספים. בנוסף, מתבצע תהליך ארגוני רחב היקף, הכולל הקמת חטיבות חדשות והתאמת המבנה הארגוני למציאות הביטחונית המתפתחת.

כיום פועלות ארבע חטיבות מרכזיות באגף:
חטיבת הרישוי – בניהולה של לימור ארזני אחראית על רישוי פרטי וארגוני (למעט חברות האבטחה והאיירסופט). חטיבת שירותי האבטחה – בניהולו של דניאל ברינר – אחראית על חוק שירותי האבטחה ותחום דמויי כלי הירייה (איירסופט).
חטיבת ההדרכה – בניהולו של עו”ד אמנון צלה – מרכזת את נושא ההנחיות, הבטיחות והמטווחים.
חטיבת פיקוח ואכיפה – בניהולו של אשר אלבז אשר נבחר לאחרונה לתפקיד, כאשר החטיבה הזו אמונה על אכיפת החוק, וביצוע ביקורות בכלל הארגונים והאתרים החמושים על מנת לוודא את קיום לשון החוק, התקנות ונהלי הרשות המוסמכת.
בנוסף לכך, בימים אלו מוקמת חטיבה חמישית בשם “חטיבת מידע וערוצי התממשקות”, שתנהל את המוקד הראשי של האגף ואת הדסק המרכזי ותעסוק בפיתוח שירותים דיגיטליים, שירות לאזרח ורגולציה מול גופי חוץ”.

אשמח שתרחיב בנושא החטיבה לרישוי חברות אבטחה

“חטיבת שירותי האבטחה נועדה לתת מענה לשני אתגרים מרכזיים: המאבק בעבירות הסד”ח (סחיטת דמי חסות) – אחת הבעיות המרכזיות בשוק האבטחה הפרטי היא חוסר היכולת של גורמי האכיפה להתמודד עם ארגוני פשע העוסקים בסחיטה ובכפייה וזאת באמצעות חברות אבטחה פיקטיביות.
החטיבה החדשה פועלת כדי להעביר את רישוי חברות האבטחה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון לאומי, מה שיאפשר פיקוח הדוק יותר על החברות ופעילותן, הן באבטחה החמושה והן באבטחה הלא חמושה. פיקוח על דמויי כלי ירייה הניתנים להסבה – בעקבות פיגועים קטלניים, שבהם נעשה שימוש בנשק שהוסב מירי מדומה (איירסופט) לנשק קטלני, נחקקה רגולציה חדשה שנכנסה לתוקף ב-6 בפברואר 2025 . מטרת הרגולציה היא למנוע ניצול לרעה של כלים אלו ולהבטיח שהם יהיו בשימוש מפוקח בלבד”.

כניסת הרגולציה החדשה – שינוי הסטנדרטים בתחום האיירסופט

“הרגולציה החדשה מבדילה בין שני סוגי כלי איירסופט: צעצועים מסוכנים – דגמי איירסופט חשמליים שאינם ניתנים להסבה נותרים תחת פיקוח משרד הכלכלה ודמויי כלי ירייה הניתנים להסבה – כלים המונעים בגז, כגון M4, M16 ותבור, הועברו לפיקוח אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה ונאסר על אחזקתם הפרטית. במסגרת הצעדים ליישום הרגולציה, יצאה המדינה בקמפיין הסברה מקיף שמטרתו לעדכן את הציבור על השינויים ולהסביר מה נדרש ממי שמחזיקים בדמויי כלי ירייה. מי שיש ברשותו כלי כזה ולא פעל בהתאם לחוק מסתכן באכיפה, אך אנו כרגע פועלים במדיניות של אי-הפללה כדי לאפשר לציבור להתארגן ולהתאים את עצמו לשינוי”, מסכם וויצמן.

מה על בעלי דמויי כלי ירייה לעשות?

“כיום, הפתרון שמציעה המדינה הוא הפקדת הכלים במועדוני ירי מוסדרים. עם זאת, נכון לעכשיו, המטווחים הקיימים של איירסופט לא עומדים בדרישות המיגון שאנו דורשים ואני מצפה ממפעילי מועדוני הירי להגיש בקשות להסדרה ולהקים מתקנים שמתאימים לדרישות האבטחה החדשות. המטרה שלנו אינה לפגוע בתחביב או בענף הספורט של האיירסופט, אלא לוודא שכלי נשק שניתן להסבה לא יגיעו לידיים הלא נכונות. בשלב זה יוצע לאזרחים להפקיד כלי ירייה כאלה במרכזים לוגיסטיים של משטרת ישראל”.

תזכיר חוק שירותי האבטחה – הרפורמה הגדולה בענף

מאז פברואר 2022 נמצא תזכיר חוק שירותי האבטחה בשלבים מתקדמים של עיבוד ודיונים. החוק נועד להסדיר את כלל תחום האבטחה החמושה בישראל, תוך הטמעת תקנות חדשות ומנגנוני פיקוח מחמירים יותר. כיום הצעת החוק נמצאת בשלבים אחרונים של כתיבה לפני הועדה להתייחסות של רשות ההסדרה. עיקרי החוק: העברת סמכויות הרישוי של חברות האבטחה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון לאומי, הסדרת מעמד מארגני השמירה, הבודקים הביטחוניים והאבטחה הלא חמושה, הרחבת סמכויות הפיקוח על התחום ומתן יכולת לאכוף תקנים מחמירים.

הזכרת את הקמת חטיבת הרישוי לחברות האבטחה, אך להבנתי, נכון להיום, החוק עוד לא הוגש והרישוי לחברות האבטחה עדיין מבוצע במשרד המשפטים. האם אתה יכול להרחיב בנושא זה?

“אנו נמצאים בשלבים מתקדמים, אך לא ניתן לקבוע תאריך מדויק”, אומר ויצמן, “מאחר ומדובר בחוק בעל השפעות כלכליות ורגולטוריות משמעותיות, ישנם שלבים רבים של בחינה והתאמות מול משרדי הממשלה השונים, בהם משרד האוצר ומשרד המשפטים. החוק יגדיר מחדש את כללי המשחק בתחום האבטחה, ויחייב את כל הגורמים המעורבים לפעול על פי סטנדרטים מחמירים יותר”.

פיקוח מוגבר על עולם האבטחה – הקמת יחידת ‘הימ”ר’

“במטרה לשפר את האכיפה והפיקוח בתחום האבטחה, הוקמה יחידה חדשה בחטיבת פיקוח ואכיפה באגף “הימ”ר” (יחידה מרכזית לפיקוח ואכיפה). היחידה המנוהלת על ידי יעל יגן, מתמקדת בבדיקות עומק וביקורות סמויות, לא רק באתרים חמושים, אלא גם במקומות שאינם תחת רגולציה מסודרת, כמו חברות טיולים, אירועי ספורט ופעילויות תחת כיפת השמיים.

מאז השבעה באוקטובר ועד היום קיבלנו כ-382,000 בקשות חדשות. מספר מחזיקי הרישיון הפרטי עלה בתקופה זו מ-172,000 ערב המלחמה ל-336,000 כיום. אנו צופים שהמגמה תתייצב, ועד סוף 2025 מספר מחזיקי הרישיון הפרטי יעמוד על כ-350,000.

היעד שלנו הוא לוודא שכל המנגנון פועל כשורה – שהחימוש מבוצע כדין, שהאישורים המשטרתיים הונפקו כנדרש, ושאין חריגות בהפעלת האבטחה”, מציין ויצמן. “נוסף על כך, היחידה מבצעת חקירות ומעקב אחר בקשות רישיון פרטיות כדי לזהות ניסיונות לקבלת רישיון במרמה. ישנם, לצערי, לא מעט מקרים שבהם היחידה מצאה בקשות סרק אשר בוטלו והוגשה בגינן תלונה במשטרה על זיוף מסמכים וניסיון לקבלת דבר במרמה”.

תיקוני תקנות בעולם ההכשרה והחידוש

האגף מקדם בימים אלו שני תיקוני תקנות משמעותיים הנמצאים בעבודה מתקדמת:
• תיקון תקנת ההכשרות
• תיקון תקנת תוקפם של רישיונות
תיקון תקנות אלו נועד לתת מענה למילואימניקים שנתקלים בביטולי רישיון בגין אי ביצוע ריענון או חידוש רישיון, עקב שירותם הצבאי בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ ובכלל. על פי ההצעה, מי ששירת 30 ימים בתוך 90 הימים האחרונים לפני חידוש רישיון, או ביצוע ריענון יקבל אורכה של חצי שנה לחידושו, כדי למנוע שלילה אוטומטית של רישיונות. צעדים אלו נועדו לתת מענה הוגן והולם לאוכלוסייה שתרמה להגנת מדינת ישראל, ונקלעה, בעל כורחה, למציאות בירוקרטית ובמקביל ישמרו על סטנדרטים גבוהים של הכשרה ותחזוקת מיומנויות ירי”, מדגיש ויצמן.

טיוב דיגיטלי בתהליכי הרישוי 

“במסגרת השיפור בשירות לציבור, שיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל הלאומי יאפשר מעבר משני סטטוסים בלבד במערכת ההזדהות הממשלתית – לכדי אחד עשר סטטוסים שונים, שיאפשרו שקיפות מלאה בתהליך הבקשה לרישיון נשק. מדובר בקפיצת מדרגה בשירות לאזרח”, מדגיש ויצמן, “הציבור יוכל
לקבל מידע ברור ומדויק על מצב הבקשה שלו ולחסוך זמני המתנה ארוכים וחוסר בהירות”.

הגברת האכיפה – פיקוח מוגבר על בתי מסחר ואתרים חמושים

“תוכנית העבודה לשנת 2025 כוללת הגברת האכיפה על בתי המסחר לנשק ותחמושת, תוך ביצוע בדיקות עומק רחבות יותר. במהלך השנה הקרובה, צפויות ביקורות מקיפות בכלל בתי המסחר המורשים למכירת כלי ירייה, לצד ביקורות פתע שיתבצעו באתרי אבטחה חמושים. נתקלנו במקרים שבהם היו חריגות לא סבירות במלאי כלי הירייה והתחמושת בבתי מסחר”, מסביר ויצמן. “הכוונה שלנו היא להדק את הפיקוח ולוודא שכל פעילות נעשית תחת רגולציה מחמירה. בנוסף, עולה חשש שחברות אבטחה אינן מפקחות כראוי על פעילותן באתרים מרוחקים, בהם מאבטחים עושים שימוש בנשקים שאינם תואמים את תעודות ההרשאה שלהם. המשרד לביטחון לאומי קורא לכלל החברות לחדד את הנהלים, ומדגיש כי יינקטו צעדים משמעתיים כנגד חברות שלא יעמדו בדרישות”.

פיתוח מטווחים ושיפור ההכשרות

האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה פועל להקמת מטווחים חדשים במרכז, בצפון ובדרום, וזאת כדי להקל על מאבטחים ואזרחים המחויבים בהכשרות תקופתיות. לצד זאת, משטרת ישראל תמשיך באחריות ישירה לפיקוח על מוסדות ההכשרה בכל הקשור לגזרת פעילותה, מתוך כוונה לשפר את הרמה המקצועית ולמנוע חריגות בתהליכי ההדרכה. “שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לבין האגף חיוני להבטחת תקינות ההכשרות והפעלת המטווחים ברמה הגבוהה ביותר”, אומר ויצמן, “אנו פועלים להרחבת הגישה להכשרות תוך שמירה על רמת מיומנות גבוהה של כל מחזיקי הנשק”.

לסיכום,

“מבחינתי, כראש האגף, חברות האבטחה הן ערך מוסף שלנו כמדינת ישראל בכל הקשור לזירת ביטחון הפנים. החברות היו, מאז ומעולם, הגורם שנמצא בשטח ומגן על הילדים, על אורחות חיינו, על המקומות שאנחנו מבלים ועובדים. חשוב שנמצאות בשוק חברות מבוססות ומקצועיות הרואות איתנו עין בעין”.

(בתמונה) דוד ויצמן, בן 45 , תושב רחובות, נשוי ואב ל-4 בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר אילן. בסיום שירותו הצבאי, התגייס למשטרת ישראל בה שירת כשש שנים אשר
לאחריהן הגיע לרשות האוכלוסין וההגירה בה ביצע מספר תפקידים כאשר בתפקידו האחרון פיקד על יחידת המסתננים, שהייתה אחראית על תשאול וזיהוי מסתננים מגבול מצרים. בספטמבר 2020 התמודד וזכה בתפקיד של ראש חטיבת פיקוח ואכיפה במשרד לביטחון לאומי. עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, קיבל את המשימה לנהל את מערך החירום להתמודדות עם שטף הבקשות שהגיע לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי. בחודש אוגוסט האחרון מונה לתפקיד ראש אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה.