שיפור הביטחון של הקהילות היהודיות ברחבי העולם
שיפור הביטחון של הקהילות היהודיות ברחבי העולם
מאת: עודד הלוי – מנכ”ל חברת GOTRACK HLS
במאמר זה ננסה להבין את האתגר המתפתח ואת האפשרויות לשיפור הביטחון בקהילות היהודיות בעולם וננתח מקרה בוחן אחד של טיפול משולב שהביא לשיפור דרמטי בביטחון של קהילה יהודית בארה"ב.
אז למה צריך בכלל 'ביטחון' לקהילות היהודיות בעולם? הם הרי חלק מעיר שמעניקה ביטחון לכלל תושביה.
מגפת הקורונה שהתפשטה בשנתיים האחרונות ברחבי העולם הביאה לתופעות לוואי לא רק בהיבטים הרפואיים והכלכליים, אלא גם בעלייה חדה במדד האנטישמיות כנגד היהודים והקהילות היהודיות ברחבי העולם.
מדו"ח משרד התפוצות לשנת 2021 עולה כי מגבלות הקורונה ומדיניות החיסונים עודדו מכחישי קורונה ואחרים להאשים את היהודים באחריות למגיפה, בגריפת רווח מהחיסונים ובניצול המשבר לחיזוק מעמדם הכלכלי.
בארצות הברית, על פי משרד התפוצות, יש תהליך נרמול בשיח האנטישמי. פעילי ימין קיצוני ממשיכים להוות סיכון ביטחוני ליהודים ומנגד, קואליציית פעילי שמאל תומכי מיעוטים פועלים להדרת יהודים.
עלייה זו מצטרפת כמובן לאיומים והסיכונים המוכרים כבר לקהילות היהודיות מצד גורמי ג'יהאד וטרור אסלאמי המהווים איום משמעותי כנגד הקהילות היהודיות באירופה ובארה"ב.
העלייה באיום כנגד הקהילות היהודיות מחייבת פעילות המותאמת למצב ולאיומים ושתהיה כזו שתאפשר שמירה יעילה על ביטחונם של חברי הקהילות.
הקהילות היהודיות בנויות שונה אחת מהאחרת בהתאם לגודלם, מיקומם, עוצמתם הכלכלית ורמת האיום עליהן. שוני זה מחייב מענה מותאם וייחודי לכל קהילה, מענה שיתאים לסיכונים ולאיומים על הקהילה, אך גם שיאפשר מוכנות לתרחישים שעלולים להתפתח ללא התרעה מראש.
כאשר בוחנים את הפעילויות שבוצעו בשנים האחרונות על ידי הקהילות עצמן, ועל ידי גורמי ממסד ישראלים האמונים על ביטחונם של הקהילות היהודיות בעולם ניתן לראות מגמת שיפור משמעותית בקשב ובהתייחסות, אך מירב המאמצים והתקציבים הופנו לכיוון של התקנת טכנולוגיה לשיפור האבטחה, ובדגש על מצלמות אבטחה, לחצני מצוקה ומכשולים פיזיים.
שיפור זה מצטרף למאמצים שמשקיעה הקהילה עצמה בתאום עם הממשל והשיטור המקומי במסגרתם מוצבים לעיתים ניידות משטרה בכניסות למוסדות יהודיים, מאבטחים של הקהילה מוצבים בשעות הפעילות בכניסות לבתי הספר או בתי הכנסת, ולעיתים אף מופעלים רכבי אבטחה ייעודיים עבור אבטחת מוסדות הקהילה.
גם שימוש בתוצרי מידע המופקים מרשתות חברתיות ומייצרים התרעות על איומים על הקהילות כבר הולכים ותופסים מקום כחלק ממקורות המידע ורמות הכוננות של חלק מהקהילות, אותן קהילות בעלות רמת מודעות וחדשנות לתהליכים חדשים ואקטואליים.
מצב זה של שוני בין רמות הביטחון בקהילות יוצר מגוון של סיכונים לחברי הקהילה שכן הפעילים האנטישמיים, או איומי הטרור כנגד הקהילות אינם עושים אבחנה בין קהילות מבוססות לקהילות 'עניות' – לראיה האירועים של השנתיים האחרונות כמו ניסיון הפיגוע כנגד בית הכנסת בעיר הלה בגרמניה, או אירוע בני הערובה בבית הכנסת בטקסס, שם קהילות ברמת אבטחה נמוכה ובסיכון נמוך היו אלה אשר נגדם כוונו פעולות הטרור.
אז מה ניתן לעשות כדי לשפר את רמת האבטחה בקהילה?
באופן כוללני ניתן לומר שהטכנולוגיה לאבטחת הקהילות כבר קיימת. מצלמות אבטחה, לחצני מצוקה, דלתות ממוגנות וכדומה, מי יותר ומי פחות.
לרוב הקהילות חסרה המתודולוגיה הנכונה שתאפשר מיצוי נכון של הטכנולוגיה לייצור תמונת מצב שוטפת ועדכנית, מתודולוגיה שתאפשר לקהילות לפעול לאיתור מקדים של אירועים, לייצר התרעות בזמן אמת ואף 'מניעה' של אירועים בטרם הם הופכים להיות משמעותיים וקטלניים.
ברמה הפרקטית חסר מנגנון או מענה שיידע לצפות באופן סדור ושוטף במצלמות, לנטר את מרחבי האיום של הקהילה ולבצע פעולות חירום עבור הקהילה בעת התרחשות חריגה (נעילת דלתות, הזנקת מגיבים ראשונים, ייצור תמונת מצב, כריזת חירום ועוד).
פתרונות אנליטיים כבר קיימים ומותקנים בחלק (קטן) מהקהילות. אנליטיקות התנהגותיות, או כאלו שמגלות תנועה/נשק/אלימות ניתנות להוספה על המערכות הקיימות בקהילות כחלק מיכולות הגילוי וההתרעה, אבל יכולות אלו עדיין עלולים לייצר התרעות רבות (שווא/אמת/כזב) שלא יאפשרו לקהילה להתנהל בצורה תקינה.
פתרונות של חדרי בקרה ומוקדי צפייה עבור הקהילה הם חלק מרכזי ביכולת המענה ובשדרוג המצב הקיים בקהילה.
חדר הבקרה יכול להיות ממוקם בקהילה והקמתו מחייבת פעילות מתודולוגית של גיבוש תפיסת ההפעלה המותאמת עבורו למשימות הקהילה, הכשרה מקצועית למפעילים ולמנהלים, ומתודות של תרגול, שמירה על כשירות והתאמה שוטפת לאיומים והתפתחויות בקהילה.
מוקד פנימי בקהילה יכול לתת מענה מבצעי ומקצועי ראוי ולשרת צרכים נוספים של הקהילה, אבל ידרוש מענה תקציבי הולם לשכר מוקדנים בתצורת 24/7.
אפשרות שניה היא חיבור מצלמות (וחיישנים) הקהילה למוקד רואה/חדר בקרה חיצוני שיידע להתאים את משימותיו לצרכי כל קהילה – מוקד כזה יכיר את ההתנהגות בשגרה של מרכיבי וסביבת הקהילה ויוכל לגלות חריגות מהשגרה וסימנים מעידים כשהם בשלבי ההתרחשות הראשונים שלהם.
מוקד מיומן יוכל גם לקבל את התרעות האנליטיקה ולחצני המצוקה שמתקבלים מהמערכות המותקנות בקהילה, לבחון את מהימנותם ולהניע אירועים רק במידה וההתרעה נבחנה ומסווגת כהתרעת 'אמת'.
המוקד יידרש לרמת מיומנות גבוהה של המפעילים (כשירות תצפיתניות), להבנת אורח החיים של הקהילה, איתור של חריגות, היכרות אינטימית עם המתקנים של הקהילה, ויכולת תקשורת שוטפת עם המגיבים הראשונים.
תצורת העבודה של חדר בקרה/מוקד רואה עבור הקהילה יכולה לאפשר מיצוי ראוי ונכון של המשאבים הקיימים בה, חיזוק משמעותי עבור כוחות האבטחה או השיטור הפרוסים במתקניה והפיכת מערך האבטחה שלה לדינאמי יותר, כזה אשר חי את המתרחש בקהילה, ומעניק ביטחון של 24/7.
דוגמא לתהליך של שיפור דרמטי בביטחון של קהילה יהודית ניתן לראות במקרה של הפדרציה היהודית בקליבלנד/אוהיו.
הפדרציה היהודית של קליבלנד היא גוף דומיננטי ויוזם ששוקד באופן שוטף ומתמיד על שיפור ושדרוג רמת הביטחון שהוא מעניק לקהילות היהודיות במרחב קליבלנד.
מדובר בפדרציה גדולה המונה כ- 80,000 יהודים המאוגדים תחת פדרציה שמרכזת את מרכיבי הביטחון של כלל הקהילות.
בכלל המתקנים של הפדרציה הותקנו במהלך השנים האחרונות מצלמות אבטחה המכסות את הפרימטר של המוסדות. אבל מצלמות בפני עצמן לא נותנות שום מענה (רק לתחקור מאוחר), ולמאבטחים לא הייתה תמונת מצב על המתרחש במתקן עליו הם שומרים, כאשר לפדרציה כמעט ולא הייתה בקרה בשעות בהן אין מאבטחים.
על אף שהפדרציה משקיעה רבות במנגנוני הביטחון שלה, עדיין היה לה ברור כי קיים חסך ביכולתה לייצר תהליכי 'מניעה' לאירועים.
הפדרציה פנתה לחברת GOTRACK HLS המתמחה במוקדים רואים ואבטחת קהילות על מנת שזו תגבש עבורה מענה הוליסטי שיתאים לאופי, לאיומים ולצרכים של הקהילה.
לאחר תהליך משותף עם מנהל הביטחון המנוסה של הפדרציה של ניתוח חלופות, עלויות ויעילות הוחלט על מענה היברידי שמשלב בין הקמת מוקד רואה פנימי לפדרציה לבין חיבור למוקד צפייה מקצועי בישראל – תקשוב SEEU – שישלים את המענה, הן לשעות מסוימות והן כמוקד תגבור בעת אירועים חריגים.
כחלק מהתהליך הגיע צוות מיומן מטעם החברה לפדרציה היהודית בקליבלנד, ביצע סקר ביטחון בכלל האתרים וגיבש 'תפיסת הפעלה אקטיבית' על פי 'מודל הצייד' של GOTRACK HLS שתיתן מענה יוזם ואפקטיבי לצרכי הקהילה.
צוות ההכשרות של GOTRACK HLS ביצע למערך כח האדם אשר גייסה הפדרציה קורס מוקדנים-צופים שהותאם לצרכי הפדרציה ונשען על תפיסת ההפעלה שגובשה למוקד. הקורס בוצע במשרדי הפדרציה וכלל פרקים של למידה מקצועית ושילוב של סימולציות ותרגילים שבוצעו במוקד המבצעי.
בתהליך שולבו ראשי הצוותים של האבטחה, מנהלי הביטחון מהפדרציה, ואפילו גורמים מהמשטרה המקומית שלקחו חלק בתהליך ושלחו נציגים לקבל את ההכשרה.
במהלך התהליך וכחלק מקורס הכשרת המוקדנים, בוצעו מספר תרגילי 'חירום' המדמים תרחישי חירום שהמחישו בצורה טובה את השיפור המשמעותי והיתרונות שמעניק המוקד הרואה למערך הביטחון.
בשלב השני של התהליך גובשה המתודולוגיה של העברת המקל בין המוקד המקומי, לבין המוקד בישראל – נהלי העברת המקל, תגבור בעת אירוע ושפה משותפת.
גם תחום השמירה על כשירות קיבל מענה על בסיס הלומדה המתקדמת של GOTRACK HLS לשמירה על כשירות מוקדנים ומנהלי מוקדים. הלומדה תאפשר אחת לתקופה למנהלת המוקד בפדרציה לרענן את הידע של כלל המוקדנים שתחת אחריותה ולבצע מעקב כשירות וידע של כל אחד מהם.
ברור שלא כל קהילה או פדרציה יהודית תוכל להקים לעצמה מוקד פנימי, בעיקר בשל התקציב הנדרש לשכר המוקדנים, אבל גם קהילות שלא יוכלו להקים מוקד רואה קהילתי, יוכלו לאמץ תחומים מסוימים, לבצע תהליך של סקר וגיבוש תפיסת הפעלה מותאמת, ובעיקר לחבר את מצלמות הקהילה למוקד הרואה האקטיבי בישראל, ולקבל את כלל המענה כ'שירות' של מוקד מקצועי, מיומן ויוזם.
בעולם של 'מיקור חוץ' וטכנולוגיות IP אין משמעות למיקום המוקד, וניתן עם מספר עמדות מצומצם לתת מענה למספר רב של מוסדות וקהילות יהודיות.
העלייה באיום וברמת הסיכון על הקהילות מחייבת חשיבה חדשה, מתקדמת וחדשנית שתשלב בין הדיספלינות הוותיקות והמסורתיות, עם מתודולוגיות חדשות ומתקדמות שיאפשרו בסופו של תהליך שיפור ומעטפת של ביטחון טובה יותר לקהילות.
*הכותב הינו אל”מ (מיל’) עודד הלוי פרש בשנת 2015 מצה”ל לאחר 26 שנות שרות במגוון תפקידים פיקודיים, ניהוליים ומבצעיים במסגרתם עסק רבות בפיקוד על יחידות בתחום האיסוף הקרבי, גיבוש תפיסות מבצעיות ומימוש הגנה ואבטחה למרחבים וגבולות. במסגרת שירותו הצבאי שרת, בין יתר תפקידיו המבצעיים, כמפקד גדוד האיסוף של פיקוד הדרום, רמ”ח איסוף קרבי של זרוע היבשה וכמפקד בית הספר לאיסוף קרבי. כיום משמש כמנכ”ל חברת GOTRACK HLS שמתמחה בעולם המוקדים הרואים ומעניקה בין היתר שרותי ייעוץ, הכשרה ואינטגרציה לתחום המוקדים-הרואים וחדרי הבקרה בארץ ובחו”ל. החברה עוסקת בתחומי ‘הגנת המולדת’ לשיפור האפקטיביות ממערכי מצלמות ורחפנים אוטונומיים – בפרויקטים של עיר ללא אלימות, מפעלים ותעשיות ביטחוניות, בתי חולים, מתקנים ומוסדות, וכן מפעילה את מוקד SEEU שמאפשר קבלת שירותי מוקד צפייה מקצועיים כשרות במיקור חוץ המשלב תצפיתניות מקצועיות עם שכבת שו”ב ואנליטיקות מתקדמות למגוון של משימות אבטחה, בטיחות, בקרה ומניעת אובדן.