״מעטפת הגנה על יישוב צריכה להיות בנויה על שבעה מעגלי אבטחה״ (מתוך מהדורה מיוחדת)

״מעטפת הגנה על יישוב צריכה להיות בנויה על שבעה מעגלי אבטחה״

אירועי ה-7.10 המחישו את הצורך בכוח תגובה ביישוב. בעוד מודל התנדבותי מוגבל באפקטיביות שלו על ציר הזמן, חברת אבטחה מקצועית בתשלום יכולה להוות בסיס למערך הגנה יישובי.

כתבת מערכת מצודה

ביום ה-7.10.2023, קרסה תפיסת האבטחה של צה״ל בגבול עזה ואיתה גם תפיסת האבטחה על יישובי העוטף. בעוד שבשנים לפני הטבח הנוראי, צה״ל צמצם את התפקיד של כיתות הכוננות ביישובים ואף מנע מהן נשקים ארוכים, הגיע חמאס והוכיח כי אבטחת יישוב היא אבן יסוד בכל תפיסת אבטחה מרחבית.
חלק מהיישובים בעוטף שבהן פעלה כיתת כוננות מאומנת, הצליחו להחזיק מעמד במשך שעות מול גלי המחבלים, עד להגעת כוחות ביטחון. יישובים שהיו מרושתים במצלמות, עם חמ״ל מקומי מרכזי שניהל את הלחימה של כיתת הכוננות, הצליחו להשיג עדיפות על הפולשים.
אין ספק, מאז יום שבת השחור, יישובים ומועצות מקומיות הבינו כי גם אם יש לישראל צבא ומשטרה חזקים, אין חלופה לאבטחה מקומית של היישוב. ״מאז יום שבת השחור יש עלייה ניכרת בפניות אלינו, עם בקשות להקמה או עיבוי של מערך אבטחה יישובי״, מסביר אבנר בן אריה, מנכ״ל חברת צוות 3, המתמחה בין היתר גם באבטחת יישובים.
יש לציין כי למרות שנושא אבטחת היישובים נמצא בכותרות מאז תחילת אוקטובר האחרון, אין מדובר בנושא חדש בישראל. למעשה, מאז תכנית 11 הנקודות טרם הכרזת המדינה ועד ימינו, יישובי ספר, כאלו מבודדים או קרובים לגבול, ידעו כי החיים שלהם תלויים במידה רבה ביכולת ההגנה המקומית שלהם.
״בשונה מערים המאכלסות עשרות או מאות אלפי תושבים וכוללות מערך אבטחה נרחב, הכולל לעיתים גם נקודות משטרה ייעודיות, ביישוב קטן של כמה עשרות או מאות תושבים, המצב שונה״, מסביר בן אריה. ״ביישובים כאלו מערך האבטחה בנוי על הגנה היקפית וכוח לוחם קטן מבוסס על בני היישוב. כעת, לאור אירוע הקיצון שחווינו, יש יישובים שרוצים לשפר את השליטה והבקרה שלהם (שו״ב) בשטח היישוב״.

שבעה מעגלי אבטחה

בן אריה מקפיד לציין במהלך השיחה, כי למרות שאירוע כמו השבת השחורה חריג סטטיסטית ומתרחש בכל כמה עשרות שנים, אם בכלל, תושבי היישוב רוצים לדעת שהם מוגנים גם מפניו. ״התושבים מחפשים תחושת ביטחון. זו המטרה של ההשקעות שעושים כעת יישובים במערך ההגנה שלהם״, אומר בן אריה. ״חמאס הצליח להשריש כמעט בכל מאיתנו את החשש הכי בסיסי – הישרדות״.

בחברת צוות 3 פיתחו פילוסופיית אבטחה ליישובים המבוססת על שבעה מעגלי אבטחה. החברה הוקמה במקור לצורך אבטחת יישובים. אחד הלקוחות הראשונים של החברה היה היישוב כרמי יוסף. ״תחום אבטחת היישובים עבר אבולוציה עם השנים מאז קום המדינה״, ממשיך בן אריה. ״בהתחלה היו ש״ג, גדר ורכב סיור. עם הזמן הבינו שרכב וש״ג לא יפתרו את כל האתגרים וצריך גם מערכות אזעקה ולחצני מצוקה בבתי התושבים. הוסיפו לזה גם מצלמות, חמ״לים וניידות הסיור”.
מעגל האבטחה הראשון בפילוסופיית ההגנה על יישוב היא מוקד מבצעי שתפקידו לתכלל את כל האירועים ביישוב. לבחון את המצב, לשלוח סיירים ולהזעיק שירותי חירום מדינתיים אם צריך. החמ״ל יכול להיות מקומי ביישוב או מרוחק. את המצלמות והאזעקות ביישוב, אם יש, ניתן לחבר למוקד הראשי ומוקד משני לצורך יתירות. יש לקחת בחשבון, כי בעוד מוקד מקומי נותן הרגשת ביטחון לתושבים, אירועי השבת השחורה מוכיחים כי מוקד מקומי
יכול גם להיות פגיע.
מעגל שני הוא מצלמות בהיקף היישוב המחוברות לגדר שמקיפה את היישוב או מותקנות על עמודים במידה ואין גדר. מצלמות מודרניות כוללות יכולות אנליטיקה כמו זיהוי תזוזה. אם יש גדר היקפית ביישוב, ניתן להפוך אותה לרגישה למגע (אינדוקטיבית). במקרה כזה, כל נגיעה בגדר, תייצר התראה במוקד. ככל שיש התראה מקדימה, התגובה מהירה יותר.
מעגל שלישי הוא מחסומים בכניסות ליישוב. אותם שערים צהובים מפורסמים. בחלקם מותקן ביתן שומר (בוטקה) בצמוד לשער, המאכלס שומר חמוש שיכול להקפיץ כיתת כוננות. לשער הכניסה ניתן לחבר מצלמה לצפייה מרחוק בזמן אמת או לצורך תיעוד וניתוח אירועים בדיעבד.
מעגל רביעי הוא ניידת סיור זמינה שמגיעה לכל אירוע תוך כמה דקות ומבצעת סיורים יזומים, כולל מעקב אחרי דמויות חשודות ביישוב. ניידת כזו מספקת ביטחון ראשוני. היא לא תמנע חדירה של עשרות מחבלי חמאס כפי שארע בשבת השחורה, אך לאירועים בסדר גודל קטן יותר, היא כוח תגובה ראשוני טוב. בעתיד ייתכן ויהיה אישור לצייד ניידות כאלו גם בנשק ארוך.
מעגלים חמישי ושישי כוללים מיגון מבנים. מיגון מוסדות ציבוריים ומיגון בתי התושבים. המיגון כולל גם התקנת מערכות אזעקה, כפתורי מצוקה ומצלמות.
מעגל שביעי הוא כיתת כוננות של חברי היישוב. תפקיד כיתת הכוננות מכריע, היות והיא מספקת את התגובה הראשונית לכל אירוע ביטחוני. היא זו שגם תנהל את האירוע בשטח מול המוקד.

״ראינו ב 7.10 כיצד כיתות הכוננות בחלק מהיישובים פשוט הצילו את התושבים״, מסביר בן אריה. ״כיתה כזו מצוידת בנשק ארוך ויכולה לתת מענה לאירועים גדולים או קטנים. יש גם אפליקציות שעוזרות לניהול כיתת הכוננות והופכות אותה ליותר אפקטיבית.
בנוסף למעגלים אלו, על כל תושב לזכור כי באחריותו לדאוג שיהיו בממ״ד בבית עזרה ראשונה, מטף כיבוי, מפת יישוב, מזון, שתייה. אמצעי נעילה של הממ״ד, תאורת חירום, מטען נייד ורדיו מופעל בסוללות. באירוע חירום, הציוד הזה יכול להציל חיים”.

כמה זמן לוקח להקים מערך הגנה ביישוב?

“במציאות, כל יישוב קובע לעצמו את אופי מערך ההגנה. במידה והרשות המקומית גובה אגרת שמירה ויש לה כסף להשקיע באבטחה, היא יכולה לספק מעטפת נוספת למה שקיים ביישוב”.
בן אריה מסביר כי “ניידת אבטחה אפשר להפעיל יחסית מהר, בפרק זמן של שבועיים. התקנת מצלמות גם היא אורכת כשבועיים-שלושה. מיגון מוסדות ביישוב יכול לארוך שלושה שבועות. רוב הדברים יכולים להסתיים במהלך עבודה של חודש״, אומר בן אריה.
״התקנת גדרות היקפיים, אם אין ביישוב, יכולה לארוך יותר זמן. עם זאת, קבלת ההחלטה היא לרוב ההליך הארוך. לא הביצוע, אלא הקצאת התקציב, פרסום מכרזים וכו׳.
״בעוד בעבר יישובים לא תמיד היו מוכנים להשקיע באבטחה והעדיפו להשקיע בחינוך או תשתיות, מאז ה 7.10 יש העדפה תקציבית ברורה לביטחון. יישובים משקיעים כספים במטרה להתגונן בפני תרחיש כזה. גם הוא קיצוני, המטרה היא לספק תחושת ביטחון לתושבים”.