"אני לא אותו הדבר"

על השפעת שירות המילואים והחזרה ממנו אל החיים האזרחיים. כיצד משפיע המעבר על מערכי האבטחה?

מאת: גיא שילוני ואסי בן חמו | כותבי המאמר הם קצינים בכירים במיל', מנחי קבוצות ומומחים לחוסן שהעבירו עשרות סדנאות לאנשי מילואים בארגונים מאז ה 7- באוקטובר

השלכות מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה תורגשנה בחברה הישראלית ובמערכות הביטחון השונות שבה עוד שנים רבות. הטלטלה בעקבות ה 7/10- הייתה עוצמתית, הן בשל ההפתעה הגמורה והן בשל הפגיעה הקשה בעורף החשוף.
בה בעת, ולמרות ההלם והתדהמה, התייצבות למילואים בראשית הלחימה הגיעה במרבית היחידות ל- 150% והייתה לנקודת אור בהמשך לחושך הגדול של אותו יום ארור.
בחודשים האחרונים, ובעוצמות גבוהות, אנו עדים לתופעות מוכרות הנוגעות לחזרת המילואימניקים למקומות העבודה אך גם לתופעות חדשות. תהליך החזרה מורכב מאד ומביא עמו קשיים רגשיים, מנטליים, תפעולים ומבצעיים רבים. בשורות הבאות ננסה לתת בהם סימנים, לעמוד על אופיים ומאפייניהם של הקשיים ולהציע פתרונות או לפחות דגשים אשר יאפשרו להיערך ולהקל, ולו במעט. כל זאת בדגש על אוכלוסיית מערכות הבטחון והאבטחה אשר מאז ראשית המלחמה נושאים בנטל כפול.

מעברים – משירות מילואים ארוך ואינטנסיבי בחזרה לעולם האזרחי

המעבר משירות מילואים ארוך ואינטנסיבי (לא בהכרח לחימה) בחזרה לעולם האזרחי (בית, משפחה, עבודה) טומן בחובו קשיים פיזיים ומנטליים עימם מתמודדים מילואימניקים רבים. בטבלה שלהלן רוכזו מאפייני החזרה לאזרחות כפי שעלו מעדויות של למעלה מ- 300 מילואימניקים במסגרת סדנאות חזרה שקוימו מאז תחילת המלחמה.

דומה אבל שונה – על מאפייני החזרה לאזרחות

מאפייני החזרה הם כמובן אישיים ומורכבים מהחוויות ומהרקע של כל מילואימניק באשר הוא. יחד עם זאת, יש גם מאפייני חזרה דומים בין מרבית המילואימניקים. חשוב לחדד שהמאמר והתופעות בו רלוונטיים לכל המשרתים בעזה, בצפון או איו”ש. ללוחמים, תומכי לחימה, חמליס”טים או נהגי תובלה/מאבטחי ישובים ועוד. לכל תפקיד המורכבות שלו והקושי שמלווה אותו. כמובן שתפקיד לחימה או שירות בחזית מייצרים מדרגות קושי נוספות.

שלושת ה- Fight, Freeze, Flight :F

לאחר שירות ארוך ומשמעותי בו נמצאים בסטרס תמידי, כולל סכנת חיים מוחשית, הגוף מנסה להתאזן. הלחימה והשירות מאופיינים בפעילות אינטנסיבית ובדריכות גבוהה – תהליכים שמייצרים במוח האנושי הפעלה של האמיגדלה, המוח ההישרדותי.
אנו עוסקים בהישרדות ולכן התגובות שלנו ‘על אוטומט’ ובאות לידי ביטוי ב’שלושת ה- Fight, Freeze, Flight :F ’. שלושה מצבים הישרדותיים אלו משמשים כמנגנון הגנה המיועדים לפעול באירועי שיא ולמשך זמן קצר.
המעבר משירות מילואים בו המשרתים היו במוד הישרדותי, לעורף, למקום בטוח, גורם לתופעות הבאות:
•שוכחים לטפל בצרכים הבסיסיים – ”מרגיש כמו פרא אדם בעולם של מתורבתים”.
•מרגישים יותר עייפים – “לא מצליח לגרד את עצמי מהמיטה ולא משנה כמה ישנתי”.
•מתקשים בוויסות רגשות – “מוצא את עצמי בוכה מכל טריגר”.
•סובלים מבעיות זיכרון – “איפה הנחתי את התיק”, “שוכח את המפתחות של הרכב”.
•מתקשים לעסוק בכמה משימות במקביל – “מרגיש כאילו חזרתי טיפש”, “בוהה בצג המחשב והוא בוהה בי וכלום לא קורה”, “ביקשתי מהמנהל שלי משימה אחת כל פעם”.
מילואימניקים רבים מעידים על תופעות שונות שכאשר חוו אותן בתחילה לא קישרו או שייכו אותן לשירות המילואים עד שנפגשו בסדנת עיבוד ושמעו שהם לא לבד, רבים מהם חווים את אותו הדבר. מהעולה מעדויות המשתתפים בסדנאות מחולקות התופעות
לרגשיות, פיזיות ומנטליות. בין התופעות הפיזיות גם רעד בחלקי גוף שונים, בכי הזעה ובלבול. בין התופעות המנטליות תוקפנות, פחד, וקהות חושים ובין התופעות הרגשיות – אשמה, כעס, אכזבה ובדידות. תופעות אלו מוכרות, ידועות ונתפסות כ ‘נורמאליות’ אם כי יש לתת את הדעת לעוצמות ולהיקף שלהן ובמידה ולאחר מספר שבועות אין שיפור בהיקפן ובעוצמתן, אזי מומלץ לפנות לטיפול או סיוע מקצועי.

מעבר לטיפול מקצועי, מה ניתן לעשות במקום העבודה?

בראש ובראשונה חשוב להבין שהתהליך הוא אישי, כל אחד יחווה אותו באופן אחר לחלוטין גם אם “שירתתם באותו מקום”.

-חשיבות קריטית יש לתת לעיבוד של האירועים – המקטין משמעותית את הסיכוי לפוסט טראומה כרונית (PTSD) מוקדם ככל שניתן. הצבא מבצע עיבוד סדור למשרתים כחלק מתהליך סיום המילואים, אך עם זאת אנו עדים למשרתים רבים ש"נופלים בין הכיסאות" ולא זוכים לעיבוד. עיבוד מוקדם. מכיוון שהתהליך אישי מומלץ לשאול את המילואימניק שחזר למה הוא זקוק וכיצד הוא רואה את החזרה שלו לעבודה. במקרים רבים לא תהיה לשבים תשובה, אולם עצם השאלה תסייע לברר זאת, לשבים ולנו כקולטים.

-חשיבות רבה יש לתת גם לחזרה הדרגתית לשגרה ולהכנה של המנהלים הקולטים והצוות. הקולגות יכולים לסייע רבות בקליטה רכה ולהניף דגל אדום במידת הצורך.

-בנוסף, חשוב להימנע משיפוטיות ומסקרנות יתר. כאמור, מצופה שהחוזרים יישאלו לשלומם והאם הם זקוקים לדבר מה, אולם לא מומלץ לבקש פרטים על הלחימה (“מה ראית?” “יש לך איקסים על הנשק” – שאלות שנשאלו בראיון חזרה וגרמו למילואימניק להתרחק ולהתנתק).
מה כן?
התחילו מצעדים קטנים. הזמינו את החוזרים והחוזרות לסמן מטרה מיידית שהיו רוצים להשיג ולקבוע פעולה כצעד ראשון להשגתה. אפשרו להם לעשות את מה שהם אוהבים (ספורט, הליכה לים, חוג, תחביב ועוד) – אלו כלים מצוינים לרגיעה והתמודדות עם לחץ וחרדה. במידת הצורך הציעו סיוע מקצועי ככלי נוסף או אפשרות המוצעת למילואימניק החוזר. אופן ההצעה הינה אפשרות לנרמול הטיפול האישי שלא ייתפס כחריג או כ”אות קין”.

אתגר הרציפות התפקודית

הרציפות התפקודית של המשק ושל עולם האבטחה במיוחד, מאותגרת ביותר בימים אלו. מרבית המילואימניקים משתחררים כשצו נוסף בידם, חלק לא קטן מהם כבר בסבב שני (נכון לסוף אפריל 2024), כאשר אף אחד לא באמת יודע לומר מה יוליד יום בגזרה הצפונית או בגזרות אחרות.
מילואימניק שחוזר עם צו נוסף מתלבט למה בכלל להתאמץ לחזור לשגרה, האם להתחיל פרויקט חדש או למה להתאמץ ולהשלים פערים אם תיכף ייווצרו חדשים?
פה נדרשים המנהלים להיות יצירתיים ולראות כיצד לנהל את העובדים והמשימות מול צווי המילואים שייפרסו לאורך כל השנה הקרובה. בעולם האבטחה האתגר מורכב יותר מאחר ומרבית העובדים – במיוחד כאשר מדובר במקומות רגישים – הינם לוחמים שנקראים למילואים ארוכים ואינטנסיביים.

כיצד ניתן להתמודד עם המתח שבין המילואים לעבודת אבטחה על יעדיה האסטרטגיים של מדינת ישראל )תעשיות ביטחוניות, בתי זיקוק, נמלי ישראל ים ואוויר ועוד(?

המיידיות שבה מנהלים ומפקדים גויסו (מהיום להיום) לימדה אותנו שכארגון בכלל וככזה המחויב להמשיך ולספק שירותי אבטחה, ישנה חשיבות גדולה לקיומה של תכנית סגורה, נהלים והוראות עבודה Contingency plan. ורסטיליות ואג'יליות של המבנה הארגוני כמו גם שרשרת אספקה חסינה הן מפתח לשרידות. בארגונים בהם בנינו תכנית שכזו המעבר משגרה לחירום עבר, יחסית, ללא משברים. במשטרת ישראל, אשר לפני מספר שנים החריגה את עצמה והגדירה ששוטרים לא ישרתו במילואים, מצאנו מתח דומה. נכון יהיה להגדיר גרעין מסוים בחברות האבטחה שיהיה מוחרג ויהווה את הבסיס על מנת שנוכל להמשיך להתנהל ברמה סבירה המותאמת לתקופה.

האחריות היא גם שלנו המעסיקים

במקומות עבודה רבים ביקשו מאיתנו לזהות מילואימניקים שאינם בשיאם או נדרשים לתשומת לב נוספת, בגלל שזוהו בגינם “טעויות קריטיות בלו”ז הפרויקט” מאחר והם עוסקים בתפעול מסוכן בטיחותית. בסדנה "קליטת מילואימניקים לעבודה" שקיימנו עבור אחת מחברות האבטחה הגדולות, כינסנו מאבטחים ואחמ"שים המשתייכים לאחד ממערכי האבטחה הבכירים שם עלה באופן חד וברור הקושי בחזרה לעבודה, אובדן החדות והמחשבות הטורדניות.
המאבטחים, אשר רובם כאמור משרתים כלוחמים, חוזרים לעבודה ומקבלים נשק לצורך עבודתם. כארגון, חלים עלינו החובה והאחריות לוודא שהמילואימניק שחזר להיות מאבטח חד, עירני וכשיר למשימה ושאינו סוחב עמו תופעות כאלו ואחרות אשר עלולות לגרור טעויות שיעלו בחיי אדם. זוהי אחריות המנהלים לוודא שמאבטח שחוזר מהמילואים עובר שיחה ועיבוד ובמקרה הצורך גם יותר מזה.
האתגר מעלה שאלות שקשורות גם למנהיגות ולתפיסת הניהול ביומיום ובשגרה, כיצד אנחנו מחנכים את אנשינו? כיצד אנחנו בונים את מספרי 2, 3 ו-4 כך שיוכלו להחליף אותנו בהעדרנו?
משיח עם מנהלים בתחום האבטחה, גיוס של מנהל בצו 8, עלול להוביל לכאוס אם לא נבנתה מבעוד מועד תשתית ערכית וארגונית שתדע להתקיים ולתפקד גם בלעדיו.

לסיכום,

אנו נמצאים בתקופה היסטורית שלא חווינו כמותה. התמודדות עם המצב החדש מחייבת חשיבה, רגישות ותשומת לב מיוחדת, זוהי שעתנו ואחריותנו כמעסיקים, כחברים, כבני זוג, כהורים וכאזרחי המדינה. אל לנו לעמוד מן הצד.

• לכל עזרה מקצועית ניתן לפנות/להפנות:
  – נט”ל: 1-800-363-363
  – היחידה לתגובות קרב: 03-6401400
  – קו נפש אחת: 8944*
  – מרכז קשר עד: 1111 שלוחה 6
  – מוקד רפואה דחופה: 6690* שלוחה 3

להזמנת סדנאות ניתן לפנות אל צוות "ערך מוחלט":
גיא שילוני: 052-9276143
אסי בן חמו: 052-9463489
או באמצעות האתר בכתובת: https://absolutevalue.co.il