לצאת מגבולות הארגון ולהבין את התמונה הגדולה
לצאת מגבולות הארגון ולהבין את התמונה הגדולה
לקראת פתיחת מחזור ב' של הקורס "אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל" ערכנו ריאיון עם מר איתן בן דוד העומד בראשו. בן דוד, לשעבר מבכירי מערכת הביטחון הישראלית, מסביר מדוע הוא מבקש לפתוח בפני מנהלים בכירים צוהר אל המקום שבו מתקבלות ההחלטות הגדולות באמת – מתפיסת הביטחון של ישראל, אתגרי הביטחון של ישראל, הזירה האיראנית, עזה ולבנון ועד יחסי ישראל עם המעצמות, טרור, טילים, דיפלומטיה ועוד.
ראיינה: אלה קדם
מעטים האנשים שיכולים לדבר על מערכת הביטחון הישראלית מתוך היכרות אישית עם מירב הצמתים בהם מתקבלות החלטות. איתן בן דוד הוא אחד מהם. במשך 27 שנים שירת בשירות הביטחון הכללי, בין היתר כראש היחידה לאבטחת אישים ,סגן ראש אגף הביטחון באל על וסגן ראש אגף האבטחה . בהמשך עמד במשך חמש שנים בראש המטה ללוחמה בטרור ולבסוף שימש משנה לראש המטה לביטחון לאומי וכיועץ לביטחון לאומי בפועל. לדבריו, במשך קרוב לעשור היה שותף לדיוני הקבינט ועסק בסוגיות הביטחון הלאומי מזוויות ביטחוניות, מדיניות ואחרות. ניסיון זה עומד מאחורי הקמת הקורס “אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל”, שנועד למנהלים מעולם מערכות הביטחון בפרט ולמנהלים בכירים בכלל המבקשים להבין טוב יותר את המציאות שבתוכה הם מקבלים החלטות. נפגשנו עם בן דוד לקראת פתיחת המחזור בשני של הקורס כדי להבין מדוע, לדעתו, דווקא עכשיו מנהלים בישראל צריכים להרים את הראש מהעשייה השוטפת ולהסתכל על התמונה הגדולה.
“השבעה באוקטובר היה נקודת שבר”
מהיכן נולד הרעיון לקורס?
"השבעה באוקטובר הוא עבור כולנו נקודת שבר. מדינת ישראל חיה מאז הקמתה תחת איום של מלחמה וטרור. אנחנו משקיעים משאבים אדירים בביטחון, מתכוננים, מתאמנים ומציבים את טובי האנשים בתפקידים המרכזיים – ובכל זאת, בשבעה באוקטובר המערכת הישראלית הופתעה בצורה קשה מאוד. צריך יהיה להמשיך וללמוד את האירוע הזה עוד שנים. מבחינתי, אחת המסקנות היא שאסור שהבנת סוגיות הביטחון הלאומי תישאר נחלתה של קבוצה מצומצמת בלבד בתוך מערכת הביטחון".
ולמה דווקא מנהלי ביטחון
"כשנחשפתי לעומק לעולם של מנהלי הביטחון בישראל גיליתי אוכלוסייה מקצועית מאוד בתחומה. אלה אנשים שמכירים את הארגונים שלהם ברמה יוצאת מן הכלל אך הם חסרים אתהתמונה הגדולה והמורכבת שבתוכה פועלים אותם ארגונים. מנהל מכיר את העובדים, המתקנים, הפעילויות והסיכונים של הארגון בו הוא פועל ובגופים המונחים מחויבים המנהלים לעבור הכשרות וריענונים בתחום מניעת פח"ע ועוד. אבל גיליתי פער: רבים מהם אינם מחוברים לעשייה הלאומית ולתמונה הרחבה שבתוכה הארגון שלהם פועל". “מנהל הביטחון צריך להסתכל גם מחוץ לגדר”
למה מנהל ביטחון של קניון, בית חולים או חברת הייטק צריך להכיר את איראן, חיזבאללה או היחסים של מדינת ישראל עם המעצמות הפועלות באזורנו?
"מנהל הביטחון הוא כבר מזמן לא רק מי שמפעיל מאבטחים או מערכות אבטחה. הוא נמצא בממשק עם ציבור גדול של עובדים, לקוחות, מבקרים וספקים ולרוב הוא אחראי על שמירת הרציפות התפקודית של הארגון. בזמן חירום הוא מקבל הנחיות מהמשטרה, מהצבא, משירות הביטחון הכללי ומגורמים אחרים – והוא זה שצריך לתרגם אותן לפעולות בתוך הארגון ולהסביר אותן לאנשים. אם מנהל הביטחון רוצה לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר, הוא צריך להבין למה הדברים קורים ולא רק מה אמרו לו לעשות. ככל שמנהל יודע יותר על הזירה, על תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ועל האיומים השונים, כך הוא מבין טוב יותר את ההחלטות שמתקבלות ואת המשמעות שלהן עבור הארגון שלו. או במילים אחרות: "להסתכל מחוץ לגדר”. מנהל הביטחון צריך להבין את המתרחש ברצועת עזה ואת חמאס; את לבנון ואת חיזבאללה; את ירדן ומצרים; את הסוגייה האיראנית ואת פרויקט הגרעין; את איום הטילים הבליסטיים ואת מערכות ההגנה האווירית של ישראל.
אבל התמונה לא נעצרת באיומים הצבאיים. צריך להבין גם את מערכת היחסים של ישראל עם המעצמות הפועלות או משפיעות על אזורנו: ארצות הברית, רוסיה סין הודו ואחרות, הוא צריך להכיר את הסכמי אברהם, את המאבק בין הסונה לשיעה, את היחסים עם טורקיה ועוד את עולם מימון הטרור ואת המערכת הבינלאומית שבתוכה ישראל פועלת. בסוף הכול מתחבר.
אין דבר כזה "רק עזה”
אחד הדברים שהקורס מנסה לעשות הוא לחבר בין הנקודות?
"נכון. אין דבר כזה להסתכל על עזה בלבד. אם אתה מדבר על חמאס, אתה צריך לשאול מי מימן אותו, מאיפה הגיע הנשק, מה הקשר לאיראן, מה הקשר לחיזבאללה וללבנון, מה תפקידה של מצרים, ומה קורה בזירה הבינלאומית. צריך להבין גם כיצד המעצמות ומועצת הביטחון משפיעות, מהם האינטרסים של המדינות השכנות וכיצד מדינת ישראל נדרשת לתמרן בין אינטרסים ביטחוניים, מדיניים ודיפלומטיים. זאת בדיוק התמונה שאנחנו רוצים שהמשתתף בקורס ילמד לראות.
להיכנס, לרגע, לנעליו של מקבל ההחלטות
מה היית רוצה שיקרה למנהל שיושב בכיתה ומקשיב להרצאות?
"אני רוצה שהוא יבין את המורכבות שבה מתקבלות החלטות ברמה הלאומית. מבחוץ קל לפעמים לומר: למה עשו כך? למה לא פעלו אחרת? אבל כאשר אתה מתחיל להבין את מערכת השיקולים – הביטחונית, הצבאית, המדינית, הבינלאומית והכלכלית וגם המשפטית – אתה מבין שקבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי היא מורכבת מאוד". מתי מפעילים כוח? מתי משתמשים במהלך מדיני? מתי משלבים ביניהם? מתי מתפשרים ומתי אסור להתפשר? "ככל שמנהל מבין טוב יותר את הסביבה הגיאו־פוליטית ואת התנאים שבתוכם ישראל פועלת, הוא יכול להבין טוב יותר גם את ההחלטות שמשפיעות בסופו של דבר על הארגון שלו".
מימין נגד כיוון השעון: תא'ל מיל' צביקה חיימוביץ, פרופ' עוזי רבי, אלוף במיל' יצחק בריק, רפי מירון, ירון שבי, עו"ד גיל אבריאל.
מימין נגד כיוון השעון: גדי עזרא, סא"ל במיל' עו"ד אבי כאלו. סיורים במסגרת הקורס – מימין למטה: סיור בקו התפר וסיור במתקן ההתפלה באשקלון
מה מייחד את הקורס?
"אחת מנקודות החוזקה הבולטות של הקורס היא זהות המרצים. בן דוד מספר כי לאחר שבנה את הסילבוס, ביקש לאתר לכל נושא את האדם שנמצא בחזית הידע והניסיון באותו תחום. לא רק מי שחקר את הנושא – אלא במקרים רבים מי שהיה מעורב בו בפועל. יש בקורס שילוב של אנשים שכיהנו עד לאחרונה בתפקידים בכירים מאוד במערכות המדינה, לצד בעלי תפקידים מכהנים ואנשי אקדמיה מובילים. יש יתרון גם למי שסיים תפקיד: לעיתים אדם שכבר אינו נושא בתפקיד רשמי יכול לדבר בצורה פתוחה יותר, להסביר את התהליכים ולשתף בניסיון שצבר. מצד שני, שילבנו גם אנשים מכהנים שהם מהמומחים הטובים ביותר בתחומם.
96 שעות, 12 מפגשים, שני סיורי שטח – תמונה אחת גדולה.
"הקורס לאתגרי הביטחון הלאומי של ישראל בנוי, מ־ 12 ימי לימוד מלאים ובהיקף כולל של 96 שעות האתגר הגדול שעמד מולנו היה דווקא הבחירה: כיצד לקחת עולם עצום של ביטחון לאומי ולזקק ממנו את הנושאים החשובים ביותר למנהל הישראלי. אני נמצא בכיתה כל היום אומר בן דוד ולא מרשה לעצמי להיעדר. לכל אחד מהמרצים יש עומק מקצועי בתחום שלו, וגם אני מוצא את עצמי מתחדש ולומד. סיבה נוספת היא החשיבות הרבה שיש בחיבור בין ההרצאות כך שהתלמיד יבין את הרלוונטיות וההקשרים לכלל הנושאים. בסופה של כל הרצאה אני מסכם את הנושא ועושה את החיבור לקבלת החלטות בדרג המדיני בישראל".
“המשתתפים חזרו לארגונים שלהם מנהלים טובים יותר”
"המחזור הראשון כבר הסתיים. לדברי בן דוד, מבחינתו המבחן האמיתי של הקורס לא היה רק במשובים שקיבלו המרצים, אלא במה שקרה למשתתפים לאחר שנחשפו לתמונה הרחבה. בקורס הראשון השתתפו כעשרים מנהלים בכירים חלקם מגופי ביטחון, חלקם ממערכי אבטחה ממלכתיים וחלקם מגופים פרטיים. התחושה שלי היא שכולם חזרו לארגונים שלהם מנהלים טובים יותר ומנהלי ביטחון טובים יותר. כשאתה מבין את הזירות, את האיומים ואת תהליכי קבלת ההחלטות, משהו משתנה בדרך שבה אתה מסתכל ומבין את תפקידך כמנהל. המשובים, מספר בן דוד, היו יוצאי דופן. לדבריו, ציוני המרצים נשארו באופן עקבי ברמות גבוהות מאוד לאורך הקורס – נתון שהוא מייחס בראש ובראשונה לאיכות המרצים שנבחרו ללמד".
קורס ביטחון לאומי – לאזרחים
אולי המשפט שמזקק בצורה הטובה ביותר את ייחודו של הקורס מגיע דווקא כאשר בן דוד משווה אותו למסגרות הקיימות במערכת הביטחון. המכללה לביטחון לאומי של צה"ל מיועדת לבכירים במערכת ומהווה מסגרת אחרת לחלוטין, ארוכה ומעמיקה. הקורס הנוכחי מבקש לעשות דבר אחר : להנגיש לימודי ביטחון לאומי ברמה גבוהה למנהלים במרחב האזרחי, במסגרת בלתי מסווגת. לדברי בן דוד, זהו הקורס הראשון מסוגו שנבנה ברמה האזרחית במתכונת הזו: בלתי מסווג, אך כזה שמאפשר להעמיק בשורה ארוכה של סוגיות ביטחון לאומי באמצעות האנשים שמכירים אותן מקרוב.
לא עוד קורס מקצועי – שינוי נקודת המבט
עבור מנהל הביטחון שמכיר כל שער, מצלמה, נוהל, עובד ותרחיש בארגון שלו, הקורס מציע משהו שונה: להרים את הראש מעל גדר הארגון. להבין מדוע מתקבלת החלטה בירושלים שמשנה מחר בבוקר את עבודתו; להבין כיצד איראן משפיעה על תוכנית החירום של הארגון; כיצד התפתחות בלבנון יכולה להשפיע על בית חולים, קניון או חברת הייטק; וכיצד החלטה מדינית או שינוי בזירה הבינלאומית עשויים להפוך במהירות לשיקול ניהולי וביטחוני. בן דוד סבור שהצורך הזה אינו מוגבל רק למנהלי ביטחון. לדבריו, אותו ידע יכול להיות בעל ערך גם למנכ"לים ולמנהלים בכירים במשק המבקשים להכניס את שיקולי הביטחון הלאומי אל תוך תהליכי קבלת ההחלטות.
בישראל של אחרי השבעה באוקטובר, מנהל בכיר אינו יכול להרשות לעצמו להבין רק מה קורה בתוך הארגון פנימה הוא צריך להבין את העולם שמחוץ לגדר.