אגף בשינוי

אגף בשינוי

בשנה הקרובה יחולו בתחום רישוי הנשק והאבטחה שינויים דרמטיים אשר עתידים לשנות את עולם האבטחה האזרחי. על השינויים הקרבים והשלכותיהם בראיון ראשון שקיימנו עם מנהל אגף בכיר לרישוי ופיקוח כלי ירייה, מר ישראל אבישר.

ראיין וערך: עירד גיל

ישראל אבישר, בן 56 תושב תל מונד. החל את שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים מתפקיד לוחם ועד מפקד פלוגה. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשירות הביטחון הכללי, ליבת שירותו בשב"כ ביחידה לאבטחת אישים (730) בה שירת כמאבטח, מפקד צוות ,רע"ן מודיעין ,רע"ן אימונים והדרכה וראש מחלקה. בנוסף, שימש בתפקיד רמב"ח מערב אירופה. התגורר עם משפחתו בפריז ועסק בעולם התוכן של אבטחת תעופה ישראלית ונציגויות ישראל בחו"ל. פרש מהשב"כ בשנת 2014, שימש כמנכ"ל תאגיד עירוני ברמת גן בתחום ניהול מוסדות תרבות וספורט. התנסות ניהולית וארגונית משמעותית ומאתגרת בעולם הניהול המוניציפלי שהינו רב-חשיבות עבור האזרח. בשנת 2017 נבחר לתפקיד מנהל אגף בכיר היערכות לשעת חירום במשרד לבט"פ. שימש בתפקיד כשלוש שנים. "החותם המרכזי שהותרתי בתפקיד הינו גיבוש תפיסת ניהול לאומי רב תחומי של המשרד לביטחון פנים באירועי חירום אזרחיים כדוגמת שריפות ענק רב זירתיות, שיטפונות והצפות ברמה הארצית וכו'. נבחר לתפקיד מנהל אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה ביולי 2020, סבור שמדובר בתפקיד מורכב, רחב יריעה, מעניין ומאתגר ובעל יכולת השפעה בסוגיות ליבה הנוגעת לשלום הציבור ובטחונו.

על מה אחראי אגף כלי ירייה?

"האגף מוגדר ופועל על פי חוק כרשות המוסמכת לרישוי כלי ירייה במדינת ישראל. "חוק כלי ירייה" משנת 1949 הינו מיושן ויש בו בעיות שורש וחוסר התאמה למציאות העדכנית, אנו פועלים לעדכונו והתאמתו. האגף אחראי על מספר עולמות תוכן מרכזיים, בהם הרישוי הפרטי, המעניק היום לכ-154 אלף אזרחים רישיון לנשיאת כלי ירייה מכוח 'מסמך תבחינים 2018' כאשר מרבית הרישיונות נוגעים לצרכי הגנה עצמית. בנוסף, אנו מעניקים רישיונות לירי ספורטיבי, רישיונות ציד ועוד. כלל האזרחים האלה עוברים את כל תהליך הגשת הבקשה; רישוי, הכשרה, הדרכה, וכמובן שמירת כשירות לאורך זמן בכפוף ל"תקנת ההכשרות משנת 2018". בנוסף, האגף נושא באחריות לרישוי הארגוני, הכולל הנחיה ורגולציה על שבעה ארגונים עפ"י חוק (חברות אבטחה חמושה, יצרני כלי ירייה, מטווחים, בתי מסחר לכלי ירייה ותחמושת, יישובים ראויים, מפעלים ראויים, ומשרדי ממשלה).

כמה אנשים מחזיקים היום נשק להגנה עצמית?

"היום ישנם, כאמור, כ-154 אלף רישיונות ברישוי הפרטי והם מוחזקים על ידי כ-146 אלף איש. מספרים אלו נובעים מכורח המצב הנוהג בעת זו, ישנם אזרחים שמחזיקים יותר מכלי ירייה אחד. אגב, גם זה אינו המצב הרצוי/אידיאלי ואנו בוחנים דרכי פעולה להסדרת הנושא, קרי, הגדרת כמות כלי ירייה מקסימלית שאדם יכול להחזיק ברשותו במסלול הרישוי הפרטי, על מנת לצמצם סיכוני גניבת נשק מבתים פרטיים, היבטי בטיחות, מגבלת ביצוע ביקורות ע"י הרשות המוסמכת ועוד..".

זהו מספר קטן, יחסית, לעומת מה שהיה לפני עשר שנים.

"נכון, בשנת 2009 היו כ-185 אלף כלים ברישוי הפרטי. היום ישנם כ-154 אלף כלים, כלומר חלה ירידה של כ-31 אלף כלים, זאת בשעה שבצד השני יש גרף עולה של גודל האוכלוסיה במדינת ישראל. כלומר, אם ניקח את הנתון של האחוז היחסי בקרב רשאים לכלי ירייה אזי ניווכח כי על ציר הזמן ישנה ירידה משמעותית. להבנתנו, הירידה נובעת מהגורמים הבאים – ממדיניות רישוי מאזנת ומרסנת, שיפור תהליכי מעקב ובקרה, מערכות מידע מתקדמות, וגם ממוטיבציה של אזרחי מדינת ישראל להחזיק נשק אישי ברישיון, גם היום, כאשר אנחנו בוחנים את הפוטנציאל של אזרחי ישראל לממש את הזכאות שלהם על פי מסמך התבחינים אזי אחוז לא גבוה, יחסית, בוחר לממש את הזכאות ולשאת נשק אישי לצרכי הגנה עצמית. בקיץ 2018 בוצעה הרחבת תבחינים מזכים, בין היתר לרובאי 07. ההערכה דאז עמדה על הרחבה פוטנציאלית של עשרות אלפי אזרחים אשר עומדים בתבחין המזכה ויפעלו לקבלת רישיון, בפועל – חל גידול כמותי של כ-4000 אזרחים בלבד שבחרו לממש זכאותם.

מבקש לציין כי בשנת 2022 אנו מזהים שינוי מגמה – בעקבות גל הטרור בזירת בטחון הפנים שהחל במרץ 2022, התקבלו באגף כ-40 אלף בקשות חדשות לנשיאת כלי ירייה פרטי לצרכי הגנה עצמית, מדובר בנתון כמותי חריג וחסר תקדים ביחס לעתות שגרה (ממוצע בקשות שנתי – כ-10 אלפים בקשות בשגרה) ואנו מצויים בעיצומו של מהלך ארגוני מאתגר להשלמת הטיפול בכלל הבקשות הנ"ל בלוחות זמנים סבירים, ככל הניתן.

רוב קוראי המגזין נמנים על עולם הנשק הארגוני. אשמח אם תרחיב בתחום זה.

"הרישוי הארגוני הוא עולם תוכן רחב ומורכב שמייצר לנו אתגרים ודילמות הרבה יותר מעולם הרישוי הפרטי. אנחנו, על פי חוק, אחראים על שבעה סוגי ארגונים: חברות אבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, בתי מסחר לנשק, מטווחים, מפעל ראוי, ישוב ראוי ומשרדי ממשלה הפועלים תחת הרישוי שלנו. זו הזדמנות לתקן טעות רווחת; סניף של חברת אבטחה אינו 'מפעל ראוי'. הוא, כהגדרתו, סניף של חברת אבטחה.

'מפעל ראוי' מתייחס, לרוב, לארגונים/גופים מהמגזר הציבורי והמסחרי אשר קיבלו בעבר אישור 'מפעל ראוי' המאפשר להחזיק כלי ירייה ולחמש בעלי תפקידים שונים בארגון לצרכי הגנה עצמית ואף לצורך ביצוע משימת אבטחת 'המפעל הראוי', אנו מעוניינים על ציר הזמן להגיע למצב בו תופסק תפיסת ההפעלה המאפשרת לגופים אלו לאבטח את עצמם. אבטחה צריכה להתבצע ע"י חברת אבטחה העומדת בתקן שאותו אנחנו נגדיר ביחד עם משטרת ישראל, עם רמת ההכשרה הנדרשת. התהליך הזה הוא תהליך מורכב, אבל בסופו של דבר יוביל לסטנדרט אחיד וגבוה יותר של ביצוע אבטחה מקצועית. בשנה הקרובה עתיד המשרד לביטחון הפנים לקבל על עצמו את 'חוק שירותי אבטחה'. במסגרתו ובמסגרת התיקון לחוק כלי ירייה יוסדר נושא זה".

בשנה האחרונה נעשים מאמצים גדולים להילחם בתופעת האלימות והנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית. מה חלקו של האגף במסגרת מאמץ לאומי זה?

"באוקטובר2021  קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 549. החלטה זו מאשרת תכנית להתמודדות עם תופעת הפשיעה, האלימות והנשק הבלתי חוקיים במגזר הערבי. במסגרת החלטה זו קיבל האגף שני תחומי אחריות מאוד מורכבים. ראשית וכפי שאמרתי, "חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה" המצוי כיום באחריות משרד המשפטים יפוצל ותחום רישוי חברות האבטחה יועבר לאחריות המשרד לביטחון הפנים. המניע להחלטה זו נובע מהעובדה המצערת שחלק מחברות האבטחה מעורבות ואף הוקמו לצורך סחיטת דמי חסות. לצורך מימוש החלטה זו, פעל בשנה האחרונה צוות עבודה בינארגוני (בט"פ משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה) וגיבש תפיסת הפעלה ותהליכי עבודה עדכניים למתן רישיון לחברות אבטחה. בכוונתנו לקבוע רף אחיד ומחייב לרישוי חברות אבטחה, לרבות מבנה ארגוני ובעלי תפקידים מחייבים; הגדרת הכשרתם, הסמכתם וכו'. מדובר בהזדמנות לבצע הסדרה של עולם תוכן מורכב ורב חשיבות בהיבטי שלום הציבור ובטחונו. אנו סבורים שהאבטחה האזרחית במדינת ישראל צריכה "לעלות מדרגה" בכל הנוגע לאמות מידה אחידות ומחייבות שיבטיחו מדדי איכות ברורים.

תחום אחריות נוסף הינו הסדרת נושא ה'אייר סופט' (דמוי כלי ירייה). בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש באייר סופט ודומיו לצרכי פנאי וספורט באופן חוקי ולגיטימי. כלים אלו מיובאים לישראל תחת האחריות של משרד הכלכלה עפ"י צו 'צעצועים מסוכנים', שבפועל הינו חוק המגדיר שלמשרד הכלכלה אחריות מלאה על כל יבוא במגוון רחב של כלים המוגדרים כצעצועים מסוכנים ובהם כלי האייר סופט, הפיינטבול ודומיהם. בשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה של הסבה של כלים אלו, בדגש על כלים כדוגמת אמ-16 או אמ-4 ונוספים, לכלים יורים ויש תיעוד לאירועים פליליים וגם חבלניים שבוצעו באמצעות אותם כלים מוסבים. במסגרת תכנית המאבק הכוללת של ממשלת ישראל בתופעת הנשק הבלתי חוקי, הוחלט שכל הנושא של דמוי כלי יריה יעבור לאחריות אגף כלי ירייה.

בחודשים האחרונים גיבשנו תפיסת הפעלה כוללת לרישוי, פיקוח ובקרה על דמוי כלי ירייה במדינת ישראל, בין היתר אושר בכנסת בקריאה ראשונה",חוק כלי ירייה-תיקון מס' 23" המסדיר את רישוי דמוי כלי ירייה במדינת ישראל, ככלל, בכוונתנו לאסור אחזקה פרטית של דמוי כלי ירייה אשר יוגדר באמצעות צו בחתימת השר לבט"פ כנשק בר הסבה לכלי ירייה קטלני. כלל הכלים הנ"ל יחויבו עפ"י חוק להיות מופקדים במועדוני איירסופט מורשים אשר יפעלו תחת רישוי ורגולציה אגפית, מדובר בצעדים דרסטיים אשר תכליתם התמודדות עם תופעת זליגת הכלים הנ"ל לצרכי פשיעה וטרור".

מי יהיה הגוף במשרד לביטחון הפנים שיהיה אמון על חברות האבטחה?

"בדצמבר 2011 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3933 אשר הטילה על המשרד לביטחון הפנים להקים "רשות שירותי אבטחה" אשר תפקידה לאגד את כלל תהליכי הרישוי וההנחיה של חברות האבטחה המפוצלים במדינת ישראל בין מספר גופים ופוגעים באפקטיביות של ההנחיה והרגולציה הממשלתית על עולם תוכן מורכב ורב חשיבות בראייה מערכתית.

בעשור שחלף מאז החלטת הממשלה דאז, הוקמו וועדות שונות אך הדברים לא הבשילו לכלל מעשה, כיום אנו מצויים בנקודת זמן שונה מן היסוד-תזכיר חוק חדש "חוק שירותי אבטחה" מצוי בשלבי חקיקה מתקדמים. במטה האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה הקמנו שלד ארגוני של "חטיבת רישוי שירותי אבטחה" ואנו בתהליך מתקדם של גיבוש תורה, נהלים, הנחיות, התאמת מערכות המידע לעולם התוכן של רישוי שירותי אבטחה ועוד, הגדרנו סוגי רישיונות שאנו נעניק עפ"י חוק, יוקם מנגנון אפקטיבי בשיתוף משטרת ישראל להעמקת הבדיקה של בעלי התפקידים, בעלי המניות ומרכיבים נוספים שכיום אינם קיימים. במקביל להקמת "חטיבת רישוי שירותי אבטחה" באגף רישוי כלי ירייה, תוקם מסגרת ארגונית מקבילה בחטיבת האבטחה של משטרת ישראל אשר תעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם האגף בכל הנוגע לקביעת תו תקן ואמות מידה מקצועיות להתנהלות חברות האבטחה במדינת ישראל. מבקש לציין כי לוחות הזמנים למימוש המהלך הנ"ל יסוכמו עם השלמת הקמת הממשלה החדשה וקבלת דירקטיבה עדכנית מהשר לביטחון הפנים ומנכ"ל משרד הבט"פ, וכפופים כאמור להשלמת החקיקה בכנסת ה-25".

הצלחתו של כל מהלך של שינוי בכל ארגון נעוץ בשיתוף בעלי העניין ובמקרה שלנו חברות האבטחה. לחברות האבטחה בישראל יש ארגון יציג חזק ומגובש, האם אתם פועלים בשיתוף פעולה עימו?

"אני בהחלט מסכים, ומאז כניסתי לתפקיד אני מקיים קשר שוטף וקבוע עם פיני שיף מנכ"ל הארגון, מעדכן אותו באופן קבוע בכל נושא ועניין העומד על המדוכה, בחודשים האחרונים קיימנו מספר מפגשים ייעודיים בנוגע לקידום "חוק שירותי אבטחה" והשפעתו על חברות האבטחה במגוון רחב של תחומי פעילות, בנוסף, עסקנו רבות בנושא 'הוראת השעה' של השר המאפשרת נשיאת חימוש מחוץ למקום העיסוק ושעת העיסוק.

בנוסף, אני מקיים מפגשים שוטפים עם מנהלי חברות אבטחה שונות לצורך קיום שיח והחלפת עמדות בנושאים מקצועיים שונים, אני רואה במפגשים אלה הזדמנות ראויה להבנת "מפת הצרכים והאינטרסים" של חברות האבטחה בכל נושא העומד על סדר היום האגפי ומאפשר לנו לייצר מענה מותאם, מאוזן ומיטבי".

הזכרת את נושא ההחרגה. האם המאבטחים יוכלו בעתיד ללכת עם הנשקים הביתה או יצטרכו להשאירם במקומות העבודה?

"חוק כלי ירייה מדבר על כך שהנשק נועד למקום העיסוק ואזור העיסוק. בשנת 2015, בעקבות גל הסכינאות, הוביל השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, שינוי תפיסה וההחרגה הוגדרה כ'הוראת שעה'. המסר היה שאנחנו, כמדינה, רוצים לאפשר לאזרח שמיומן בנשיאת כלי ירייה ותפעולו במצבי חירום לשאת את כלי הירייה גם מחוץ לשעות העבודה במטרה להגביר את תחושת הביטחון במרחב הציבורי.

עמותה שנקראת 'האקדח על שולחן המטבח' הגישה צו לבג"ץ ובמסגרתה טענה כי אדם הנושא נשק בסביבה המשפחתית או בתא המשפחתי, יוצר בכך איום סמוי ומפר את האיזון הנדרש. זו תפיסה שבעיניי הינה לגיטימית כי אנחנו חיים בחברה דמוקרטית אשר מאפשרת מנעד רחב של אמונות ודעות. העמותה ביקשה מבג"ץ להסדיר שני נושאים; א. לבטל את 'הוראת השעה' ולייצר מצב שהנשק יוחזק על ידי המאבטחים רק במקום העיסוק ובשעות העיסוק וביטול ההרחבה שהשר איפשר. ב. צמצום ההרחבות בתבחינים של קיץ 2018 לרבות זכאות מרף של רובאי 07. בנוסף, ביקשה העמותה שהסמכות להגדרת התבחינים לא תהיה סמכות שנתונה בידי השר לבט"פ בלבד, אלא שהתבחינים יובאו לחקיקת משנה בכנסת על מנת שהמערכת הפרלמנטרית תוכל לדון בהם ולאשר אותם.

המדינה והשר הנוכחי במענה לבג"ץ התחייבו ששינוי התבחינים יבוצע באמצעות תקנות באישור וועדה בכנסת. ולעניין "הוראת השעה" בכוונתנו לבצע תיקון "חוק כלי ירייה" והסמכת השר לבט"פ בחוק להפצת צו בתוקף לשנה אשר יאושר על ידי וועדה בכנסת המאשר נשיאת כלי ירייה עבור מאבטחים מחוץ לשעות העיסוק ומקום העיסוק".

לאחרונה הסתיים בהצלחה מרובה הליך רענון והסמכה מקוון של למעלה מ-1500 מפקחי מטווח. אשמח שתרחיב בנושא זה.

"בכל הקשור לתחום ההדרכה והכשירויות אני חושב שאנחנו נמצאים בתנופה מבורכת בשנתיים האחרונות, במידה רבה בזכות הצטרפותו של מר אמנון צלה המשמש כמנהל ההדרכה של האגף. אמנון הינו בעל רקע וניסיון רב שנים בתחום הכשרתם של אנשי אבטחה חמושים והוא מקדם בנחישות ומוטיבציה את עולם התוכן של הכשרת בעלי התפקידים השונים תחת המדיניות האגפית.

ראשית, אנחנו מובילים מהלך ארגוני לעדכון תקנת הכשרות בעלי תפקידים ותקנת ההכשרות (משנת 2018) המהלך מחייב אישור בוועדת בטחון הפנים בכנסת. המהלך מצוי בשלבים מתקדמים, ועם כינונה של כנסת וממשלה חדשה בכוונתנו להשלים את המהלך בהקדם האפשרי.

תקנת הכשרת בעלי תפקידים – הסדרה עדכנית ומותאמת לצרכים בעת זו המבוססת על בניית "סל הכשרה" ייעודי לכל בעל רישיון בארגונים המורשים בהתאם להגדרת התפקיד וליבת העיסוק המקצועי, כגון: מסלול הכשרה סדור למדריכי הירי (יש היום כאלפיים מדריכי ירי ברישיון אגפי(. מדריכי ירי מהווים קבוצה ייחודית בעיניי, כיוון שהם משמשים כשלוחים של האגף ביישום תקנת ההכשרות מבחינת הכשירות של האנשים ויכולתם הפיזית, המנטלית והתפקודית לתפעל כלי נשק והם בסופו של דבר המסמיכים או הפוסלים. מבחינתי הם 'מכון הבדיקה' של האגף הפרוש בכל הארץ ואני מייחס חשיבות רבה לקבוצה הזו. אי לכך, אנחנו הולכים לבצע שינוי מהותי ולשנות את מסלול הכשרתם. הם לא יצטרכו להיות מפקחי מטווח טרם הגעתם לקורס, אך יוגדר רף כניסה אחר, שיחייב רקע קודם ורמת מיומנות טובה בתפעול כלי ירייה.

את מקצוע מדריך הירי בכוונתנו לחלק לשני תתי רישיונות. האחד – למדריך ירי במתכונת הקיימת היום אשר יוסמך לבצע הכשרות הנגזרות מתקנת ההכשרות, הרישיון השני יהיה למדריך לחימה. זה מושג שלא קיים היום. מדריך לחימה חייב להיות מסוגל לבצע הדרכות טקטיות המחייבות מיומנויות, ידע וניסיון רחב יותר ממדריך ירי לתחום ההכשרות, נדרשת הכרת תו"ל של מצבי אבטחה ולחימה במתארים שונים, ניסיון והבנה בסיסית בפיקוד וניהול מצבי חירום ועוד, ולפיכך בכוונתנו לפתח הכשרה ייעודית לתחום מדריך הלחימה. אני אתן דוגמה: היום כל משרד ממשלתי מבצע למאבטחיו תרגילים טקטיים של תרחישי חירום במתקן, בבתי אישים מאובטחים, בתשתיות מאובטחות. על מנת לתכנן תרגיל כזה, לנהל אותו ולבצע הדרכה אפקטיבית של צוות האבטחה  – נדרש רף הכשרה שאין אותו היום".

האם תהיה הלימה בין מה שתיארת לבין מדריכים שמכשירים בבתי הספר להכשרת מאבטחים ?

"זה שיח שאנחנו נצטרך לנהל עם חטיבת האבטחה במשטרת ישראל בתהליך בניית הרישיונות, אך בהחלט יש כוונה ליצור מצב שתהיה הלימה ביישום הרשיונות. אני סבור שמשטרת ישראל תפעל נכון אם היא תחייב את המדריכים שפועלים במסגרת מוסדות ההכשרה בנשיאת רישיון של מדריך לחימה שינפיק המשרד לבט"פ. זה החיבור הנכון על ציר הזמן. יהיו עוד בעלי תפקידים, כגון מתקני נשק, מנהלי מטווח ועוד. לכל ההליך הזה יש מסר ותכלית ברורה – לכל בעל תפקיד בעולם רישוי כלי ירייה וארגונים חמושים מאפיינים ייחודיים, ולפיכך נדרשת התאמת ההכשרה וההסמכה המקצועית באופן ייעודי המותאם לתפקיד ומאפייניו, בראייה של אבולוציה ארגונית מדובר בתהליך התפתחות והתמקצעות שהינו מחויב המציאות בגין מורכבות עולם התוכן של רישוי כלי ירייה, רישוי ארגונים חמושים המחייב רף מקצועי גבוה".

כמה מילים לסיכום?

"המסר המרכזי אותו אני מבקש להדגיש הוא שהאגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה נמצא בתהליך של התפתחות והתחדשות ארגונית ומקצועית, התאמה של תפיסות ההפעלה ושיטות הפעולה למורכבות ולמאפיינים הייחודיים לעת זו. גוף רגולטורי תאב חיים מחויב להיות מחובר בעבותות לעולם התוכן עליו הינו מופקד מתוקף חוק ולבצע עדכון והתאמה של תפיסות ההפעלה ושיטות הפעולה בהתאמה לסביבה המשתנה".

שנת 2022 הציבה בפנינו מספר אתגרים מרכזיים – גל הטרור בזירת בטחון הפנים הוביל לכמות שיא חריגה בכל קנה מידה בבקשות לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה ברישוי הפרטי והארגוני כאחד, במקביל, עסקנו רבות בתהליכי בניין הכוח ופיתוח תשתיות מקצועיות על מנת להיערך לקבלת אחריות על רישוי שירותי אבטחה ורישוי דמוי כלי ירייה על בסיס החלטת הממשלה 549 מאוקטובר 2021.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל עובדי ומנהלי האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה, משטרת ישראל בכלל וחטיבת האבטחה בפרט, וכלל הגורמים השותפים לעשייה האגפית על שיתוף הפעולה, אחדות המטרה ועשייה מקצועית מבורכת ורבת ערך והשפעה על שלום הציבור ובטחונו!