אין תקרת זכוכית

בימים אלו עולה מחדש השיח הציבורי על מהותו של "משמר לאומי" לישראל. בנושא זה פנינו לשיחה עם אל"מ (במיל') טליה לנקרי אשר במהלך 35 השנים האחרונות שימשה במגוון רחב של תפקידי מפתח בצה"ל ובמל"ל, במסגרתו עסקה גם בעבודת המטה להקמת המשמר הלאומי. רגע לפני שהיא מתכוננת לקראת מרוץ מרתק נוסף בחייה, הפעם לראשות המועצה המקומית גדרה, תפסנו אותה לראיון מעורר השראה.

ראיין: עירד גיל

הזכות לשוויון עומדת במוקד המאבק האזרחי המתנהל בשנה האחרונה כנגד הרפורמה המשפטית, ובכללה מאבק הנשים המבקשות להטביע את דרישתן להיעדר אפליה, תוך מתן אפשרות למצות את הפוטנציאל הגלום בהן.

ואם כבר בנשים עסקינן, הרשו לנו להציג בפניכם אחת שכבר עשתה כמעט את הכל, אישה ורסטילית וחדורת מטרה עם סט של יכולות בלתי נגמרות, כזו שתרמה ועודנה תורמת למדינה בשורה של תפקידים בעלי חשיבות עליונה.

אל"מ (במיל') טליה לנקרי, גדלה בקרית מוצקין. היא הבת הבכורה ולה שלושה אחים נוספים. בשנת 1989 התגייסה לחיל השריון והתקדמה בסולם הדרגות. במהלך 12 שנות שירותה בחיל ביצעה מגוון תפקידים, ביניהם ראש מדור תותחנות בבית הספר לשריון וראש ענף כשירויות. את מרבית התפקידים בהם כיהנה, מילאו בעבר אך ורק גברים, כך שלנקרי הצליחה לרשום במובן זה היסטוריה בקנה מידה לאומי.

"עד היום אני האישה היחידה שמשויכת ישירות לחיל השריון", היא מספרת בגאווה. "נכנסתי לתפקידים מאוד גבריים בהגדרה ויצא לי לקחת חלק משמעותי במתן מענה לשורה של מאפיינים בשדה הקרב, לרבות ירי לטווח קצר מאוד והובלת פיתוח תחמושת נגד אדם (כלנית ורקפת) ולימודי פיזיקה מכנית שביצעתי במסגרת השירות סייעו לי רבות בתפקידי פיתוח אמצעי הלחימה. החיל הזה חשף אותי לציר המבצעי הטהור של הצבא, כזה שמלווה אותי לאורך כל חיי".

ממרום ניסיונך, מהי עמדתך לגבי הניסיון שנעשה לשלב צוותי טנקים נשיים?

"זוהי בשורה נהדרת. אני דוגלת בגישה לפיה הצבא צריך לנצל את כל פוטנציאל כח האדם שלו בכלל האתגרים ותחומי הפעילות להם הוא נדרש. בעבר אפילו כתבתי מאמר שעוסק בשילוב נשים בדרג המסתער. למרות זאת, לפני עשור הבנתי שהקונספציה הזו לא נכונה מבחינה פיזית וקוגניטיבית, ובעיקר ביכולת של הצבא להשקיע אנרגיה ולהתמקד במטרה שאינה קשורה בניצחון בשדה הקרב. הכוונה היא שכאשר הופכים את השוויון למטרה, הרי שהיא לא מקדשת את האמצעים. ראיתי למשל שהניצול של לוחמות קרקל במילואים הוא נמוך מאוד. לכן אני מאמינה שצריך לשקול את הדברים בתבונה".

בחזרה לשירות הצבאי של לנקרי, שהייתה לאישה הראשונה ששימשה כמג"דית בבה"ד 1. בהמשך חזרה לשרת כרע"ן כשירויות בחיל השריון, כשבתווך השכילה עם תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני במינהל עסקים. כששבה לחיק הצבא, התמודדה וזכתה בתפקיד ראש ענף תעסוקה מבצעית במטה הכללי, שעסק בתכנון וניהול הסד"כ הצה"לי ושיבוצו בשגרה לטובת תוכניות אופרטיביות.

תפקידה האחרון של לנקרי על מדים היה כמפקדת יחידת מבקר צה"ל. "התפקיד הזה איפשר לי לראות את הצבא מזווית אחרת, לא רק בהיבטים מבצעיים", מסבירה לנקרי. "עסקתי רבות בהכנת ביקורות על תוכניות אופרטיביות מאוד מסווגות שעוסקות בעומק האויב, גם בהיבט של ניהול תקין בצבא, היבטים תקציביים, ערכים והתנהלות כוללת", מסכמת טליה.

לאחר שסיימה את הפרק הצבאי בחייה, המשיכה טליה להחזיק בתפקידי מפתח אסטרטגיים במערכת הביטחונית, הפעם כראש מחלקת הגנה במטכ"ל תחת הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, שהעריך מאוד את יכולותיה. תפקיד זה הפגיש אותה מקרוב עם מעטפת של תחומים מבצעיים שהוסיפו לה ניסיון וכישורים מגוונים.

קורונה, משמר לאומי ומה שביניהם

במאי 2019 סיימה לנקרי שירות ארוך ומשמעותי בצה"ל. בקונטרסט בן 180 מעלות לתפקידיה המבצעיים, טליה יצאה ללימודי קונדיטוריה אצל השפית אסטלה מושקוביץ' בלפר. "מאז ומתמיד התחביב שלי היה לאפות ולעצב עוגות. ביקרתי בצרפת ואפילו רציתי לפתוח פטיסרי", היא מעידה על עצמה.

אך עם על הכבוד לבצקים והמתוקים, החיידק הביטחוני-מבצעי שוב תעתע בה. וכעבור חודשים בודדים נענתה להצעה לחזור לתפקיד מאתגר, הפעם כראש חטיבת עורף במטה לביטחון לאומי (מל"ל).

רצה הגורל וממש עם כניסתה לתפקיד פרץ משבר הקורונה, כשלנקרי מוצאת את עצמה כמאמר הקלישאה נכנסת מיד 'מתחת לאלונקה' ומובילה פרויקטים חסרי תקדים. "הגעתי מאוד מחודדת לתפקיד אחרי שירות בבור וההבנה של סיכון הטבועה בדנ"א שלי. אני זוכרת שהגעתי לראש הממשלה יחד עם ראש המל"ל והתרענו בפניו שאנחנו כנראה בפתחו של אירוע בסדר גודל שהמדינה לא ידעה כמותו בעבר. האמת היא שאף אחד לא יכול היה לחזות אירוע בסדר גודל שכזה, אבל מתפקידי היה להרים דגל אדום".

בפברואר 2020 הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את המל"ל להוביל את המאבק בקורונה. בפועל הייתה זו לנקרי יחד עם ראש המל"ל הקודם, שבעצתם של צוות מצומצם תכללה את אחד האירועים המשמעותיים ביותר שחוותה מדינת ישראל מאז ומעולם.

"ניהלנו את הנושא ממש כמו מבצע צבאי. בכל יום ביצענו הערכת מצב וחשבנו איך ניתן לקטוע את שרשרות ההדבקה, האם ומתי לעטות מסכה, ומתי לסגור את שערי המדינה, לקבוע מדיניות חיסונים ועוד אינספור נושאים שדרשו מתן מענה ברמה המיידית", מספרת לנקרי.

במבט לאחור, אפשר לומר שהקורונה היוותה אירוע מכונן בקריירה שלך?

"זה היה בהחלט אירוע מכונן שכן זו הייתה הפעם ראשונה שהייתי שותפה לניהול משבר לאומי. תוך כדי האירוע למדתי להבין לעומק את חשיבותו ועוצמתו של השלטון המוניציפלי והשפעתו על האזרח".

במסגרת תפקידה במל"ל הובילה לנקרי גם ניהול של משברים נוספים ברמה הלאומית, לרבות העלייה מאוקראינה נוכח המלחמה עם רוסיה, שפעת העופות בצפון שאיימה להפוך למוטציה בעלת השפעה על בני אדם וכן אירוע כתם נפט בים שליווה את הקדנציה שלה והיווה חשש מפני פיגוע אקולוגי בחופי חיפה. על זה אפשר לומר – ללא רגע דל.

כפי שכבר הספקתם להבין לנקרי לא מתכוונת לעצור. כחצי שנה לאחר סיום התפקיד, מונתה לראשת האגף ללוחמה בטרור בפועל וכסגנית ראש המל"ל.

בואי נדבר על המשמר הלאומי כלקח ממבצע "שומר חומות". את למעשה נמנית בין ההוגים הראשונים שלו.

"לקראת סיום תפקידו של נפתלי בנט כראש ממשלה הוא מינה אותי כפרויקטורית להקמת משמר לאומי בישראל. לצורך כך עברתי לעשות שירות מילואים במשמר הגבול למשך קרוב לחצי שנה. במג"ב שימשתי כיועצת למפקד מג"ב ופרויקטורית להקמת המשמר. עשינו את העבודה בשני צירים. האחד כלל עבודה מול צה"ל להקמת כוחות מילואים והשני היה לצורך ביצוע מחשבה ועבודת מטה להקמת המשמר. המבנה הראשון שהוצע היה להקים את המשמר בתוך משמר הגבול אבל עם תפיסה מאוד ברורה שתפקידו להיות עוד גוף בטחוני נוסף שאינו כפוף למשטרה.

באותה עת חשבתי שזה מאוד נכון לעשות זאת וטוב שגוף זה יהיה כפוף לשר לביטחון הפנים, אך ההתנהלות בשנה האחרונה גרמה לי לשנות את דעתי בנושא. המשטרה כפופה לחוק ולא לשר ופועלת בהתאם לפקודת המשטרה. לעומת זאת, צה"ל כפוף לשר הבטחון באופן ישיר. יש כאן רגישות מאוד גדולה, אבל ההבנה היא שיש צורך בגוף ביטחוני עצמאי נוסף והוא המשמר הלאומי, שיוכל לקחת על עצמו ניהול של אירועים בקנה מידה רחב היקף.

לבסוף, הצגנו שלוש דרכי פעולה אפשריות. הראשונה – כגוף קטן בתוך מג"ב, השניה – להקים משמר לאומי כפוף למפכ"ל, מתוך כוונה להפוך את מג"ב למשמר לאומי ולהשאיר את הכפיפות כפי שהיא. אפשרות שלישית הייתה לנתק את מג"ב ממשטרת ישראל ולהפוך אותו למשמר לאומי עצמאי לחלוטין".

לפי תפיסתך, מהו ייעודו של המשמר הלאומי?

"המשמר הלאומי נועד בעיקר לאירועים כדוגמת 'שומר חומות', כאשר נדרשנו לכוח משמעותי צבאי או סמי-צבאי שמצד אחד יודע לדבר עם האזרח ומצד שני יודע להפעיל כח סביר. כאשר אתה מכין צבא לעבוד מול אזרחים זה כמו להכניס פיל לחנות חרסינה. צה"ל יודע לנטרל, להרוג. הוא לא אמור להתעמת עם אזרחים, גם אם הם פורעי חוק".

אם היה היום משמר לאומי, האם היה מתפקידו לטפל באירועי המחאה שאנו חווים היום?

"אני לא בטוחה שהפגנות כפי שמתרחשות בימים אלה דורשות התערבות של כוח שכזה. זה מתפקידה של המשטרה. אולי במקרי קיצון מתפקידו של משמר הלאומי לסייע".

כמי שעסקה בתחום החירום הלאומי שנים כה רבות ובתפקידים כל כך משמעותיים, מה דעתך הוא תפקידו של עולם האבטחה בכלל ושל מנהלי האבטחה בפרט בעיתות חירום?

"זיהינו שיש לקונה לפיה קבוצה נבחרת של כ-6000 אנשי בטחון האחראים על מערכי אבטחה אזרחיים וממלכתיים ובכלל זה מתקני תשתית לאומית, בתי חולים, תחבורה, ריכוזי קהל, מפעלים ועוד, אינם חלק ממערך הקשר הלאומי בחירום.

כאשר שמעתי מעמיתי, אל"מ במיל' עודד הלוי, על הכוונה להקים רשת קשר למנהלי אבטחה (מצודה -נט); שתפעל ע"פ אשכולות מקצועיים וטריטוריאליים ואשר תחבר בינם לבין הרשויות המוניציפליות וארגוני החירום הלאומיים, מיד הסכמתי לקחת חלק ולסייע בקידום המיזם.

אני חייבת לומר שלצערי, נכון לעכשיו, גם ברמה הלאומית ישנה בעיה קשה של קשר אחוד לכלל המגיבים הראשונים במדינה, 'רדיו לאומי', מערכת שכולם מדברים בה על אותו תדר. הריב היה אצל מי תהיה האנטנה, מי יהיה אחראי על המתג ומי בעל השליטה. זה בלתי נסבל, למרות שיש החלטת ממשלה שקובעת שמי שתוביל את התהליך הזה היא רח"ל, הדברים לא מתקדמים בקצב המתבקש".

החלטת להיכנס לחיים הציבוריים, כמי שמתמודדת לרשות המועצה המקומית גדרה. מדוע בחרת בצעד הזה?

"החלטתי לקחת חלק במנהיגות האזרחית מכמה סיבות; בראש ובראשונה מה שקורה לנו בשנה האחרונה במדינה, המצב מזעזע אותי כל יום מחדש. לא רק בהקשרים של הפגיעה בכשירות הצבא והפגיעה בקודשי הקודשים של המדינה אלא גם בשיח הלא מכבד, השיסוי והאלימות שאנו חווים מדי יום. אלו דברים בלתי נסלחים בעיניי. לראש רשות כמנהיג מוניציפלי וחברתי יש השפעה על האזרח. ביכולתו לעשות שינוי מלמטה, וזה בהחלט תחום שמעורר בי הרבה מאוד עניין.

הסיבה השנייה היא מצבה של גדרה, מקום מגוריי והסטגנציה בה היא נמצאת. אין לי ספק שהפוטנציאל הגלום בתושבים וגם במיקום של גדרה על כביש 7640 היא לא פחות ממדהימה. אני מאמינה מאוד ביכולתי לעשות כאן דברים אחרת לטובת התושבים והמדינה. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה ושקטה ושנחזור במהירות למסילה".